הרבה הכלה וסבלנות.
לגבי הבעיה הראשונה, תנסי לתרגל איתה את הפתרון. למשל את אומרת לה תרדי תעברי לצד השני של השולחן ותקחי את הבקבוק.
אחרי דקה או שתיים תניחי משהו רחוק ממך ותנסי להושיט יד ואת לא מצליחה להגיע אז תשאלי אותה מה לעשות? אמא לא מצליחה להגיע לעט.
תראי אם אחרי שהסברת לה היא מסוגלת ליישם את רוצו פתרון לאותה בעיה רק עם חפץ אחר.
אם את יודעת שהיא מסוגלת להתמודד עם האתגר. אל תתני לה רעיונות. שהיא תתנסה לבד. היצר ההישרדותי שחה לא ייתן לחכות שעות שהפתרון יפול עליה מהשמים. בשלב מסוים שהיא תרגיש שהיא צריכה להתקדם לפתרון היא תעשה את זה.
רק חשוב שזה יהיה שלב אחד כל פעם.
כלומר לרדת מהכסא ולעשות סיבוב זה פתרון שמורכב משני שלבים. אז תגידי לה מה השלב הראשון ואז תחזירי את הבעיה אליה.
למשל היא יושבת על הכסא ולא מצליחה להגיע לבקבוק. את נותנת לה יד ועוזרת לה לרדת מהכסא ולא מכוונת אותה ללכת לכיוון הבקבוק אלא שואלת: אוי הבקבוק רחוק, תושיטי יד, אוי לא מגיעים, מה עושים?
אם בשלב הזה היא לא מתקרבת לבקבוק זאת בעיה.. אולי זה התנהגותי והיא מצפה שאת תעשי בשבילה דברים או שהיא עייפה ולא במיטבה לחפש פתרונות, אבל אם היא במצב רוח טוב, ולא מסוגלת לחשוב על פתרון זה משהו אחר.
אם היא מתקדמת לכיוון הבקבוק ולוקחת אותו, תחמיאי לה איך היא לבד מצאה פתרון ושהיא חכמה וכו.
תנסי לאתגר אותה לא כשהיא צריכה משהו אלא אפילו תוך כדי משחק.
נגיד חלק התגלגל רחוק. או חלק "נכנס" מתחת לבגד/ שטיח/ מאחורי כרית. כשהיא רואה ששמת את זה שם. תשאלי אותה מה לעשות? איפה החלק?
ותראי אם היא מחכה שאת תביאי או שהיא הולכת להביא.
להתחיל לתרגל איתה בניית מגדל ממספר חלקים בודדים. בהתחלה זה תמיד נופל. צריך ללמוד לשים את החלקים היציבים למטה. אל תגלי לה מה כדאי לעשות. תני לה להתנסות לבד ותראי אם היא מצליחה להסיק מסקנות לבד.
אם היא מסיעה עגלת בובה והעגלה נתקלת בשטיח. תני לה להתמודד לבד. שתחשוב מה כדאי לעשות.
ואם היא מתמודדת יפה אז יש לה יכולת ניתוח של סיטואציה, הסקת מסקנות ויישום. פשוט אולי עם הבקבוק היא הייתה צמאה ולא היה לה סבלנות למצוא פתרון. זה הגיוני בסה"כ.
