אני החודש הזה הלכתי לשיעורים של ערסים עם סליחות אחרי זה.

הרגיש לי משו מאוד מתוק בחיבור הפשוט לה׳

ושכל העולם ילך ל**** מצידי.

לא צריך להוציא את העצבים על ה׳ בגלל איזה נבלה שמירר לי את החיים.

דברי עם ה׳ בשפה שלך איך שבא לך את לא צריכה מתווכים לכי למקום יפה שפותח לך את הלב ופשוט תדברי איתו מה שעל הלב שלך,

לי זה תמיד עזר

שבחיים שלי בחודשים האחרונים הוא פשוט לא קיים.

לא מסוגלת לדבר אליו בכלל..

רק שיראו עם מה אנחנו מתמודדים. זה בדיוק זה. זה מאוד קרוב לתחושה של אובדן. 

האמת שאני הפוכה, ממש לא מחפשת את האמונה , בעיני להשען על ישות שמרעה לך זה יותר קשה מלא להשען על אף אחד, תחשבי על זה, זה כמו אישה מוכה שתלויה במי שמתעלל בה וחוזרת אליו שוב ושוב

זה נותן תחושת בטחון. במיוחד עכשיו כשאני כל כך לבד.

הרצון לשמור נובע מהמקום של להרגיש במעט עוד קצת שייכות. לא בחרתי לנטוש, מרגישה שהאמונה נטשה אותי ואני עוד קצת רודפת אחריה...

מה שכתבת לגבייך נמצא אצלי גם.

וזה נותן עוד יותר תחושה לא טובה בגלל הבלבול שזה עושה לי...

חיים מורכבים. 🤦‍♀️

קשה לי ועצוב לי.

חיבוק מרחוק!

תהיי חזקה

אני חושבת שהנקודה הגדולה שתוקעת ומבלבלת אותי היא שאין לי שום רצון לפרוק, לשחרר ולברוח מהעולם הדתי. מרגישה בעיקר שננטשתי.

בנוסף קשה לי מאוד עם זה שקוראים לאלוקים שהוא הכי טוב והכל אצלו בחסד ורחמים עם כל האכזריות, הרוע, המחלות וכו' שקיימים בעולם.

מצד שני אין לי ספק לגבי זה שיש פה איזשהי ישות אלוקית ודברים מעל הטבע בעולם.

ואולי גם אני מפחדת לשים על עצמי כותרת של לא מאמינה.

אולי באמת כל העניין הזה שאת לא רוצה לצאת הוא פשוט פסיכולוגי?

תנסי רגע לנטרל את הרגש ולהסתכל על הסיטואציה מבחוץ, כביכול היא לא נוגעת אלייך, מה אז את חושבת? בשכל.

בשכל אבין שלא, אין לי רצון לצאת מהעולם הזה.

ולו בגלל הילדים שלי שגם ככה חווים טלטלה אז עוד לערער להם את העולם האמוני?

ובכלל בגיל הזה העולם בחוץ מאוד מבלבל וזה ממש מפחיד אותי.

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה