ילדה חמודה שהחליטה פתאום שהיא רוצה להיות בצהרוןמתואמת

הילדים שלי מעולם לא היו בצהרון (אם לא מחשיבים את הצהרון שאני עצמי עשיתי בבית במשך תקופה), כי אני לא זקוקה לזה.

לאחרונה בת ה-4.5 אומרת בכל פעם שאני לוקחת אותה שהיא רוצה להיות בצהרון בגן. כנראה משווקים להן אותו בצורה אטרקטיבית מדי... (גם האחראית הראשית בצהרון היא הסייעת האהובה של הגן)

היא עצבנית כשאני לוקחת אותה, ומכריזה כל כמה דקות בבית ש"משעמם לי בבית!"

אז נכון, אני לא עושה אטרקציות מיוחדות בבית בשעות האלה (ובכלל), אבל עד עתה הילדים שלי הסתדרו מצוין עם ההפעלות העצמיות שלהם (משחקים ויצירות וכו'), עד שאפילו הם טוענים שלא הספיקו לעשות כל מה שרצו במהלך היום... ותכל'ס גם היא ילדה שיודעת יפה למדי להעסיק את עצמה לבד או עם אחיה.


בקיצור - מתלבטת אם להיענות לה.

בתשלום אני חושבת שנעמוד... זה קצת יהיה שיגעון מול הפיקוח של הצהרונים, לשכנע אותם להכניס אותה עכשיו (ועוד הסייעת המליצה שננסה רק אחרי החגים, כדי לא לשלם על חודש מלא סתם), ואני שונאת בירוקרטיה ודברים כאלה...

ובעיקר - זה בעצם יהיה סתם. כי שתי ילדות אחרות גם ככה יהיו בבית בזמן הזה וילד נוסף יצטרף אליהם בשעה קצת יותר מאוחרת (אם כי הוא רשום לצהרון בת"ת כדי לקבל את ארוחת הצהריים שם, אז אולי גם אותו אפשר להשאיר עד ארבע...)

זה לא שיהיה לי שקט להמשיך לעבוד בזמן הזה...

אבל היא רוצה כל כך! ואני לא יודעת איזה תחליף להציע לה!


מה לדעתכן הכי חכם להחליט?

(וסליחה על החפירה...)

לדעתי לרשום אותההמקורית

הצהרון הוא לא רק תחליף לבייביסיטר כי אין מי שישמור עליהם, זה עוד זמן עם החברים.

הילדים שלי לא כל הזמן צריכים צהרון ומבקשים להישאר בכל מקרה ושלא ניקח אותם מוקדם.

כיף להם פשוט

תודה על נקודת המבט הזו!מתואמת
אצלנו הם בצהרוןסליל

אבל הייתי מבררת לפני כן מה יש בצהרון.

כי נגיד אצלנו זה זמן ארוחת צהריים, ואז הם רואים סרט בזמן שהצוות מנקה.

שלי אישית אין בעיה עם זה, אבל לא לכולם זה מתאים.

יש גם זמן אחר כך לשחק עם חברים, אבל כדאי לדעת מה יש מעבר לזה.

שלא תתאכזבי אחר כך לגלות שזה לא מה שציפית

תודה! לא חשבתי על זהמתואמת
מניחה שזה לא כך אצלנו, אבל אשאל את הסייעת...
זהו, הצהרון הוא בדר"כ לא המשך של הגןאנונימית בהו"ל

מבחינת תוכן ופעילות, אלא יותר בייביסיטר. מעסיקים את הילדים לרוב בסרט ומשחק חופשי. אני עובדת בהרבה צהרונים (לכן באנונימי) והרבה פעמים האווירה בצהרון כבר פחות טובה גם מבחינת הילדים שעייפים ועצבניים וגם מבחינת הצוות, הן צריכות להצליח להעסיק את הילדים ויחד ים זה ולנקות ולסדר ולארגן את הגן, זה לא םשוט.

בעיניי לא ברור ששווה לשלוח אותה, בסוף בריא  להיות בבית אחרי יום עמוס בגן. וככה גם לא מגיעים הביתה גמורים ועצבניים כל אחר הצהרים

מאוד מאוד תלוי בצוותנק - ניק

ומשחק חופשי הוא לא שלילי אם יש השגחה וניווט של הפעילות

חד משמעיתאנונימית בהו"ל

וודאי שלא שלילי, זה דבר חשוב  אבל הילדה בכל מקרה אחרי יום עם הרבה משחק בגן וזה לא שהיא מפסידה שם דברים משמעותיים מדי, לרוב יעדיפו להוציא משחקים של מבלגנים/מלכלכים/ לא להשתמשמ בפינות שכבר מוכנות למחר.

וכשחוזרים הביתה מוקדם אפשר להירגע ולנשום קצת בצהרים ואחר הצהרים לצאת לגינה/לחברים עם יותר מרץ ומצב רוח

מסייגת את דברייך שזה תלוי מקום ודורש בירור מוקדםהמקורית

כי אצלנו הגננות של הגן הן הצוות בצהרון ויש להם 2 חוגים

וממש ממש אין סרטים (גן חרדי)


אצלינו זה צוות אחר, אבל יש מפגש וחוגיםיעל מהדרום

לק"י


ויצירות קלות.

משחק חופשי.

וכן לפעמים רואים סרטים.


אני לא מצפה להמון בשעת צהריים עייפה שכזו. והלוואי שיכולתי לוותר.

אני האמת מרוצה מזה כי כולנו מרוויחיםהמקורית

הילדים אוכלים צהריים שם, בחישוב חודשי זה הרבה יותר זול מארוחה חמה בבית שגם ככה אני לא מכינה כי אני בעבודה

הם מרוויחים חוגים

עוד שעות עם החברים שהם ממילא רוצים להישאר איתם

אין לי צורך בהול 'לאוורר' אותם אחהצ וזה מאוד מקל עליי כאישה עובדת

זה לא שאם הם יהיו איתי בבית, יהיו להם יותר חוגים, אטרקציות, אינטראקציות עם חברים וכדומה

ובחורף זה ממש משמעותי בעיניי כי ימים שלמים בבית מ13 בצהריים בלי לצאת זה קשוח

אז אצלינו הגן נגמר בשתייםיעל מהדרום

לק"י


הפלוס הגדול מבחינתי זה שהם אוכלים שם.

אין לי כח וחשק לבשל לכל יום אוכל.


אבל אז עד שמגיעים הביתה, ואז הם במחשב (אני רוצה להפחית זמן, אבל עדיין), ואז בערך נגמר זמן והיום.


אבל אני מסיימת לעבוד אחרי שתיים כל יום, אז טוב שיש פתרון.

אצלנו יוצא שיש לי איתם במצטברהמקורית

5  שעות ביום בערך, אבל איכותיות

אני מארגנת אותם בוקר ולוקחת. אנחנו יכולים להיות ערים גם מ5 לפעמים ויוצאים ב7.20

ובצהריים עוד זמן עד ההשכבה ב19.30 בערך 3-3.5 שעות ואין אצלנו מסכים אז הם רוב הזמן סביבי גם כשהם משחקים לבד


הייתי שמחה לסיים לעבוד מוקדם יותר רק בשביל הפניות אליהם אחהצ כדי שיהיה לי כח להוציא אותם החוצה מדי פעם, כי ממילא הם לא רוצים לצאת מוקדם יותר מהצהרון, אבל בהשוואה לזמנים שהייתי בבית - הזמן יותר איכותי. אני מתגעגעת אליהם ויותר 'איתם'. 

בקרוב אצלי להיות איתם יותר וכמו שצריךיעל מהדרום
לא יודעת איך זה אצלך, אצלי גם ביקשה להשאר אבל היהקופצת רגע
לי די ברור שאם ארשום אותה תבקש לחזור הביתה.


הדברים שאתה לא מקבל תמיד מושכים יותר ממה שאתה כן מקבל... 

מסכימה איתך..מתחדשת11
זו נקודה חשובה... השאלה מה נעשה אם תתחרטמתואמת
אפשר לבטל בדרך כלליעל מהדרום
אני בתור ילדה ממש רציתי צהרוןלא מחוברת

מבחינת אמא שלי לא היה סיכוי.

אחרי כמה שנים ידעתי להעריך את זה והיום אני ממש שמחה שלא הייתי.

יום בגן/בית ספר עד 2 זה ממש ארוך ומתיש! עד 4 נראה לי  לא הגיוני

אבל אולי כן הייתי מתאמצת יותר על חברים/לצאת איתם

גם אני באותו סיפור.קופצת

כן רשמתי לצהרון שיהיה לי אפשרות למקרים (נדירים) שאני אצטרך.

וכל יום כשמגיעה לאסוף אותה היא מתאכזבת ממש!


האמת עוד לא גיבשתי דיעה סופית לגבי זה, בינתיים מוציאה אותה כל יום ב13 ופעם אחת הבטחתי לה שהיום היא תשאר לצהרון והיא שמחה כ"כ!


לא יודעת אם חכם, כי אז הצהרון הופך לסוג של פרס.. ובעצם מה אכפת לי שזה פרס...


בקיצור, לא עזרתי 😅

הצהרון אצלך בחינם? והגן נגמר ב13?רבע ל7
גן רגיל? אני לא מכירה.. מעניין ממש מה שאתן כותבות


נשמע שכל צהרון הוא משהו אחר לגמרי

לא חינם, אבל זול מאוד. לא זוכרת כמה..קופצת
הגן נגמר ב13:30. אני באה בין 13 ל13:30
גם לי היו ילדים כאלושלומית205

ופשוט השארתי בצהרון.

מסייגת שכן השתדלתי פעם או פעמיים בשבוע להוציא מוקדם (והודעתי על זה לילדים מראש) הרבה פעמים הצוות כן הביא לו צלחת לדרך אז היה מבסוט.

ועוד הסתייגות שאני גרה בפריפריה וזה סכום ממש מצחיק פה (חמישים לחודש).


ויום אחד הגיע ילדון שלא רצה להישאר בצהרון.. אז גיליתי שיש גם כאלה.  

איך זה כזה זול? חינוך רגיל או חרדי/פרטי?רבע ל7
אצלי בשכונה יש ב100₪כבתחילה
כי זה מוגדר חרדי למרות שזה באמת אוכלוסיה וגן חמ"ד.


בגן של הבן שלי משלמים 335₪ בחודש, ובגנים הצמודים משלמים 100₪ כי זה רשות אחרת שמפעילה.

זה קשור גם לדירוג של העיריעל מהדרום

לק"י


יש איזשהו דירוג לפי מצב סוציואקונומי כללי של העיר.

ולפעמים מקבלים עוד סבסוד בהמשך. אנחנו נגיד קיבלנו עכשיו ב"ה.

אצלי רגיל אבל גם לחרדים זה ככה. דירוג של עירשלומית205
תודה לכןרבע ל7

בשירשור הבא של מחיר שכירות וכאלה צריך להוסיף גם מחירי צהרון וקיטנות ;)

@כבתחילה

@יעל מהדרום


ואיפה גומרים ב13:00?

חשבתי שכולם גומרים ב14:00

@דיליה @המקורית

אצלינו מסיימים ב13:30דיליה

14 נראה לי זה איפה שיש אופק חדש.

הצהרון אצלנו עולה 50 ש"ח לחודש- פריפריהאמהלה

ב"ה אין לי צורך בו

וגם אצלנו מסיימים ב13:30

את מספיקה לעבוד וגם לאסוף ב13:30?אוהבת את השבת
סליחה על הניצלוש..אשמח לשמוע איך עושים את זה..


אני אוספת ב13:30 ואני מרגישה שעבודה ממש לא הולכת ביחד עם זה...

אני מורה... מסיימת ב1 כל יום. ועובדת קרוב לביתאמהלה

יש לי לוקסוס שאין להרבה אמהות

ב"ה!!!

וואו חלוםהבוקר יעלה
המחיר..הבוקר יעלה
להספיק להוציא זה כבר ממש בגדר חלום.. 
הבת שלי גם היתה אומרת מדי פעם (ועדיין) שהיא רוצהריבוזום

להישאר בצהרון. אמנם לא הגיע לבכי ותחנונים מתמשכים כמו שאת מתארת... הסברתי לה שמאוד חשוב בעיניי שיהיה לה זמן משמעותי בבית עם המשפחה, וזהו.

מבחינתי צהרון זה פתרון שטוב שישנו למי שצריך, אבל יש אפשרות להיות בזמן הזה בבית - זה יותר טוב.

גם הבת שלי כךדיליה

בתחילה רשמתי לצהרון כי הייתי צריכה (שנה שעברה)

ואז היא הייתה מתלוננת ורוצה לחזור הבייתה

ואז התקצר לי יום העבודה משמעותית ואמרתי לה שמעכשיו היא יכולה לחזור ב13 ואז אחרי יום יומיים שהיא ראתה שהבית ממש משעמם ואין עם מי לשחק (ניסתה לחפש חברות רובן בצהרון)

ואני לא מאפשרת פעילויות רציניות בבית בזמן הזה זה שמן לשיעור בית ומשחק שקט.

ורק כשכולם באים אני מאפשרת דבריםשיותר מעניינים.

תמיד בקשה פלסטלינה וחרוזי גיהוץ ואני גם נחה בזמן הזה. 

אז אחרי מספר ימים בקשה לחזור לצהרון ויכלה לבקש כשבא לה לבוא מוקדם ואני זרמתי עם מה שטוב לה...

לפעמים הייתי קופצת ב13 רק כדי לומר לה שלום והיא הייתה בוחרת להישאר במיוחד בימים של חוגים ואז גם הבת הגדולה אוספת אותה או שכנה.

השנה היא בגן שבערך 4 ילדות הולכות הביתה ב13 אז בכלל לא נקרא סוף יום בגן פשוט תחלופה של גננות... כשכמה בודדות הולכות הבייתה...

תודה רבה לכולן! כתבתן נקודות חשובותמתואמת

אבל אני עדיין מבולבלת ולא יודעת מה להחליט

האמת שבימים האחרונים היא ביקשה להזמין חברות אחר הצהריים, אבל לא יכולנו כי אחד הילדים בבית עם וירוס מדבק. אולי אם נוכל לספק לה את הצורך של חברות אחר הצהריים היא לא תזדקק לצהרון...

בעיקר מלחיץ אותי כל הבירוקרטיה שקשורה בזה עכשיו. למרות שהסייעת אמרה לי שאם לא יסכימו להכניס אותה שאפנה אליה.

מצד שני - לא נעים לי העצבנות שלה והדרישה התובענית שלה... לא כי אני חושבת שצריך להיענות לכל גחמה של הילד, אבל כן כי קשה לי לשמח אותה במצב כזה...

(הצהרון אצלנו די זול, 100 ש"ח לחודש.)

אם הצהרון כזה זול,הבוקר יעלה

למה לא לרשום אותה בעצם?

במקסימום, מוציאים מוקדם כשהיא רוצה.. מבחינתי מחיר כזה זה נחשב בלי כסף..

אני משלמת על שלושה צהרונים 1400₪ בחודש.. 

זה בעיקר הבירוקרטיה שמלחיצה אותי...מתואמת
וגם עצם ה"הודאה" בכך שכאילו לא טוב לה בבית...
זה לא שלא טוב לה בביתהמקורית

אלא שהבית לא מספק לה את מה שהגן והצהרונים מספקים ברמה החברתית

לילדים שנשארים יש תחושה של שייכות מסוימת. הם קבוצה בפני עצמה.

בבית יש את זה פחות מבחינה חברתית

ואנחנו באמת לא יכולות להוות חברה כמו ילדות בנות 4.5 עם אותה רמה אינטלקטואלית, רצון לשחק וכו' וזה ממש בסדר.

זה לא מעיד על הבית בעיניי וזה אפילו משמח אותי, אישית, שלילד טוב עם חברים שלו ושהוא מגלה עניין בבני גילו. כל עוד אני לא יכולה לספק לו את זה המסגרת הביתית - מעולה שיש מענה לכך


לגהי הפחד מהבירוקרטיה - אני יודעת שזה חסם אצלך, אבל בדיוק בשביל זה יש ילדים - כדי לגרום לנו להתמודד איתם או שאולי בעלך יעזור? 

את צודקת...מתואמת

יכול להיות שדווקא השנה נהיה לה הצורך בזה, כי בשנה שעברה אחיה שמעליה (והצמוד אליה בגיל) עדיין היה בגן וחזר באותה שעה, אז לא היה לה משעמם...

ולגבי הבירוקרטיה - שלא תדעי כמה טלפונים נאלצתי לעשות רק לאחרונה בניגוד גמור לאופיי... אבל אלה היו דברים באמת נצרכים (ובאמת את חלקם הטלתי על בעלי ). במקרה הזה, כשזה לא באמת נצרך, לא יודעת אם תהיה לי ולבעלי (שעמוס נורא) מספיק מוטיבציה...

חח זה גם לא הרבהבוקר אור

יש מקומות שהצהרון עולה בהם 1000 לחודש..

)אצלנו לא בה)

אצלנו הצהרונים הרבה יותר יקריםאני זה א

והאמת אני גם פחות מתחברת לסגנון של הצהרון אצלנו בפרט שזה חקט ילדים מכמה גנים אז כל עוד לא צריכה אני לא רושמת..

מה שכן מתבאסת מאוד שהגן אצלנו נגמר ב1:30 וככה יוצא שיש לי ילד שמגיע באחת וחצי אחכ בשתיים ורבע אחכ בשלוש ורבע ואחכ בארבע אז כל חצי שעה שעה יש כאן ארוחת צהרים פעילה.. שוקלת כשיזיזו את השעון להפוך את ארוחת הערב לארוחה המבושלת ובצהרים יאכלו קליל.. מה גם ששניים מתוך 5 אוכלים בבית ספר ובבית אחכ זה רק נשנוש..

זהו, גם אצלנו השנה ככה...מתואמת

ילדה באחת וחצי, ילדה בשתיים, בין לבין חוזרת עוד ילדה, עוד ילד בשלוש, עוד שניים בארבע וחצי, עוד אחת עם שעות משתנות בין שלוש לחמש וחצי, ואחד בשמונה בערב בכלל...

אבל אני לא מגישה ארוחת צהריים. כל אחד מוזמן לקחת לעצמו בתורו... (רק לקטנה שמה בצלחת)

הם עוד יחסית קטנים אצליאני זה א
וגם ההגשה לא הקושי העיקרי כי לפעמים אני פשוט מוזגת לכולם וכשבאים הם אוכלים אבל זה כל פעם כלים ומעבר לזה מרגיש לי שאען ארוחת צהרעם מסודרת באמת והקטנים יושבים פחות לאכול טוב כשזה רק הם ואני ואז כשהגדולים מגיעים הם שוב רעבים ורוצים שוב גם.. מצד שני לחכות לגדולים זה מדי מאוחר בשבילם שוקלת לנסות לתת פרי או נשנוש אחר ואז בשלוש וחצי שכולם ישבו יחד..
זו גם אפשרות...מתואמת
100 ש"ח לחודש זה עדיין הוצאהאביול
בעיניי יותר משתלם להזמין חברות הביתה
ברצינות? האוכל יעלה יותר. .הבוקר יעלה
נכוןהמקורית

3 שח ליום בערך. אין ארוחת צהריים שעולה ככה

ועוד ילדים בבית..

לתאם עם ההורים כל פעם

לא ברור איך זה לא משתלם לעומת האופציה של להזמין חברות


אצלנו בבית האוכל לא עולה הרבה כל כך מתואמת

צמחונים, והילדים אוהבים בעיקר דברים פשוטים.

וגם ככה אני צריכה להכין אוכל, אז זה לא ממש חוסך.

(כשרשמתי את הבן שלי לאוכל של הצהרון בת"ת בניתי על זה שהוא יאכל שם בשרי. אבל מסתבר שהוא החליט גם לא לאהוב בשר...)

אבל היא ממילא מכינה אוכל לילדים האחריםאביול
ועדיין מאה ש"ח זה סכום זניחהבוקר יעלה

ואם הילדה כ"כ רוצה ומבקשת למה לא לתת לה?

אם היה עולה 600 כמו אצלנו, זה סיפור אחר..

בעיני הבקשה שלה מתוקה ולא דורשת הרבה אז אפשר לתת לה.. 

מסכימה. ההתנגדות פה לא לוקחת בחשבוןהמקורית

את הרצון של הילדה

לא צריך לרצות ילד על כל דבר שהוא מבקש, אבל אם ניתן כלכלית וזה ייטיב איתו וזה לא פוגע בחינוך - אז למה לא בעצם..? 

נכון, השיקול פה הוא לא כלכלי.מתואמת
אלא יותר תהייה אם זה רצון אמיתי או גחמה חולפת...
גם אם זו גחמה חולפת, תמיד אפשר להוציאהמקורית

אותה מהצהרון

זה לא איזה כרטיס לכיוון אחד

ילדים צריכים להתנסות. זו למידה

אבל לא נעים מהסייעת ומארגון הצהרונים...מתואמת
אבל את צודקת, אני צריכה לחשוב על הילדה שלי ולא על אחרים...
מחילה, זה באמת לא רלוונטיהמקורית

הרבה הורים רושמים ומבטלים.

אל תעשי חשבונות של אחרים לדעתי

^^^ אין מה להרגיש לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


זו חברה, אפילו לא אדם פרטי.

(ואם את חושבת על הסייעת, לה אמור להיות יותר קל כשיש פחות ילדים בצהרון.....).

לי קרה שהילדה היתה בחוג ואחכ לא רצתההבוקר יעלה

העלות היתה נמוכה כ50₪ בחודש..

בהתחלה התעקשתי איתה וראיתי ששתינו נפגעות מזה.. אח"כ שחררתי והבנתי שאין מה ללכת נגד..

אז ויתרתי, לא היה החזר אבל היה שווה לי לספוג שלושה חודשים מול טובתה של הילדה..

מותר לילדה שלך לרצות, ואם היא תתחרט תתמודדי גם עם זה בע"ה אבל אל תתני לזה לנהל אותך מעכשיו.. 

אולי אפשר לחכות באמת לאחרי החגיםאני זה א

ולבקש ניסיון לשבוע.

יכול להיות שבאמת רוב הגן או חברים טובים שלה נשארים וזו בעצם הסיבה שרוצה להישאר אבל בפועל יכול להיות שאחרי כמה ימים היא תמצה את העניין ותעדיף את הבית.

אם המסגרת טובה( הצוות התוכן וכו) ואין בעיה של תקציב הייתי מאפשרת את זה לילדה. לפעמים יש ילדים שזקוקים יותר למשהו מסויים וזה בסדר..

בהצלחה

לגמרי לרשום.. ככה לדעתיאוהבת את השבת

היה לי סיפור דומה שנה שעברה שהילד מ''מ שהפציר וחשבתי שהוא לא צריך לעשות עלי איומים וכו'..

אבל בתכלס הוא ביקש כי הוא הרגיש ששזה יהיה לו חשוב, ובאמת עשה לו ממש טוב להיות,

ואני גם הייתי בבית וזה עולה אצלנו 335₪..


אם הז רק 100 שח לגמרי הייתי רושמת, בסוף זה טוב 'היא יודעת להביא את עצה ולחוש את רצונותיה וזה באמת הרבה זמן גיבוש...


והז ממש לא בירוקרטיה - טלפון להירשם לטלפון לבטל במקרה הצורך.. וזהו ..


כמובן שתלוי איהז צוות יש.. אולי תישארי איתה יום אחד כמה דקות לבדוק את האווירה ואל באמת הנוצץ זהב?


בהצלחה!!

תודה!מתואמת

העניין הוא שבעיקרון עבר הזמן לרישום, אז כאילו אצטרך להתווכח עם הנהלת הצהרונים כדי להכניס אותה... ומה בעצם אומר להם?

על הצוות אני סומכת, נראה לי, כי האחראית הראשית זו הסייעת של הגן, שהיא מקסימה ובעלת אופי של גננת בפני עצמה.

אם יש מקום, מן הסתם שיכניסו בלי בעיהיעל מהדרום
לק"י


אצלינו לא היתה בעיה.

הסייעת הזהירה אותי שהם כנראה יעשו בעיה...מתואמת
אבל אמרה לי לבוא אליה אם ככה והיא תסדר את זה. השאלה אם היא בצורה רשמית יכולה לסדר את זה או שזה יהיה קצת תחמון...
אין לי מושג. הצהרון מלא או שיש עוד מקום?יעל מהדרום
לא יודעת 🤷‍♀️מתואמת
לא חושבת שכדאי להיענות להאביול

נראה לי פשוט לשווק לה את זה בצורה אטרקטיבית (כמו שהם משווקים חחח) ולעשות לפעמים דברים מיוחדים...

חבל להוציא אל כך הרבה כסף סתם 

למה סתם?המקורית

צורך של ילדים בחברת בני גילם זה לא סתם בעיניי

אני בכל אופן רואה שזה עושה טוב לילדים שלי

וגם, לא כל דבר שמשלמים עליו צריך להיות צורך אקוטי ודחוף.

בראייה שלי, מותר וכדאי להיענות לצרכים שהילדים מעלים כל עוד יש בזה תועלת עבורם.


צורך בחברה זה סבבה.קופצת

השאלה מה הגבול.

לפני שפתחו את הצהרונים וזו לא היתה כזו נורמה - מניחה שהרבה אמהות סברו שהצורך של הילדים מתמלא מצוין בשעות הגן עד 13.


כמו בדיוק שיש ילדים שחוזרים נניח ב18. לך זה נראה מוגזם אולי? לאמא שלהם כנראה שלא: צורך בחברה, חוגים שמפתחים וכו..


הכל שאלה של מינון.

ואת קובעת מה המינון הנכון שנראה לך.


אם עובדים בעבודה שאין ברירה - אז זה משו אחר.

אבל אם יש ברירה - אז בעני זה לא שאלה של צורך, אלא של נורמה.

טוב, אז נסכים שלא להסכיםהמקורית

כי מילדיי אני נוכחת שזה לא כך

גם כשאני באה יותר מוקדם לקחת את הבן שלי, הוא מבקש למחרת חהגיע בזמן שנגמר כי הוא רוצה להיות עם החברים


אני גם לא נגד חוגים

הילדים לא צריכים להיות קשורים בחבל לבית, הם כן צריכים להרגיש את ההורים והפוך

השאלה אם אצליח לעשות לה דברים אטרקטיביים...מתואמת

אבל אולי אנסה להציע לה ניסיון. שתגיד מה כיף בצהרון ושננסה לעשות את זה בבית.

אבל לא בטוחה שזה יעבוד...

תמיד אפשר לנסות...אביול
זה גם תלוי מה קורה עם חברות שלהמהלכת בדרכה
בגיל הזה הוא היה בצהרון (אני עבדתי) וכשאספתי אותו לאף אחד משנינו לא היה צורך בזמן חברים נוסף (לפעמים נשארנו כדי לשחק בגינה ליד) היו בגן שלו כמה ילדים שלא בצהרון ואכן בסביבות ארבע וחצי התחילו לחפש פליידייטים. 
אצלנו זה בערך חצי-חצי, נראה לימתואמת
דווקא שתי החברות הטובות שלה לא בצהרון. (אם כי אחת מהן גם ניסתה לשכנע את אמא שלה להישאר בצהרון...)
אה אז זה אחרת.. אצלנו כולםםם בצהרוןאוהבת את השבת
אז זו תחושת לש יוצא דופן וגם אין ככ אפשרות לאינטראקציות אחרי צהריים...
נראה לי שהשאלה היא מה הצורךמתחדשת11

אם את עובדת וצהרון ייקל עלייך, אז צהרון יכול להיות פתרון (זכור לי שאמרת שאת עובדת בבית השאלה אם אלו זמנים גמישים, האם את עצמאית או שכירה וכו)

בעיניים שלי צהרון זה כשאין ברירה. וזה המון המון זמן להיות בגן בעיניי. חברים זה חשוב, אבל אין צורך בחברה כל כך הרבה שעות. וצריך לזכור שחברה גם עלולה להזיק. בתווך הרחוק אין תחליף לזמן איכות עם אמא..

גם אם אמא ישנה או נחה לפעמים.

ולא הייתי מחליפה אמא באמא


יש לי המון מה לכתוב על זה, אבל היום הדור מאוד מחובר לבחוץ ופחות להורים. וכשהם זקוקים לעיצה החברים הרבה יותר אטרקטיביים וההורים? מה הם מבינים..

והחיבור הזה לבית מתחיל מגיל קטן


והעניין שהילדים מחפשים אטרקציות כל הזמן, זה גם נושא בפני עצמו אבל עם הזמן, ועם הכוונה נכונה הם לומדים גם להנות מהדברים הפשוטים


בהצלחה בכל שתבחרי 💙


נקודות ממש חשובותמתואמת

אני עובדת מהבית, אבל ברגע שילד אחד כבר חוזר הביתה אני גם ככה מורידה הילוך כי פחות יכולה להתרכז. אז אם כולם היו בצהרון זה היה עוזר לי, אבל פחות עוזר לי אם רק אחת או שניים...

ומה שכתבת על חיפוש העניין בחוץ ואצל החברים - באמת חשוב לשים לב לזה. אמנם הילדים שלי יותר ילדי בית כאלה (גם הבכורה החברותית קשורה אליי ולבית), אבל צריך לשים לב שזה באמת יישאר ככה...

ומצד שני - אולי דווקא אני צריכה לפתוח אותם לחברה... שלא יהיו יותר מדי ילדי בית, כמו שאני הייתי...

התלבטות, בקיצור.

תודה!

פתיחות לחברה יכולה להיות דרך בילויים משותפיםאביול

גני משחקים, אירוח בבית, כל מיני...

לא צריך לשלם על זה כסף אם אין צורך אמיתי

ממש נכון וחשובאביול
שוב תודה לכולן על התגובות!מתואמתאחרונה
נראה איך היא תחזור הביתה בימים הקרובים - אם תעלה שוב את נושא הצהרון או לא - ואז ננסה להחליט...
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')