יכולה לשתף שהיה לי רגע עם עצמי בזמן מנחה של היום השני שהתפללתי ביחידות אמנם, אבל זה היה ממש רגע מעורר ומחזק

רק שלי עם בורא עולם

והמלכתי אותו, לפחות לאותו רגע, במחשבה דיבור ומעשה

ואני מרגישה את האדוות של המנחה הזו עכשיו

אז נכון, זה לא בית כנסת

ואין פתיחת ההיכל וספר התורה

ולא זכיתי השנה לשמוע את הפיוט הככ אהוב עליי, העוקד והנעקד והמזבח, שמעלה בי דמעות כל פעם..

אבל בכל זאת זכיתי לקרבת השם. מהמקום שלי.

בדרך בה אני אמורה לעבוד אותו היום

והרגשתי שאני עוקדת את הרצון והכיסופים ללכת לתפילה כמו פעם, לפני הילדים. זבחתי את הרצון להתעלות בתפילה כמו שאני מכירה למען עשות רצונו יתברך ולהיות עם הילדים בבית.

וזה כשלעצמו, רצון השם הוא.

והרגשתי התעלות גדולה לא פחות מהימים של אז..

אירחנו, התארחנו, הצלחתי להתפלל קצת (אמנם לא בבית הכנסת כי שם רק רדפתי אחרי הילדים ודאגתי שלא ירעישו)

אבל מוצאי החג היה סיוט

כל ההחלטות הטובות על איזו אמא אהיה מהיום והלאה התרסקו בקול רעש גדול, והרגשתי אמא איומה וחסרת תקנה

אל תתייאשי. זה התפקיד של היצר.

אחרת על מה נקבל שכר..?

שבע תיפול מחי וקמה ❤️כולנו

קמתי והיה פה בוקר רגוע וטוב ב"ה, הלוואי שזה יחזיק מעמד גם בערב עם ההשכבות.

אבל באמת שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כשאני מאבדת את זה  

משבשת משהו..

ככה אצלי לפחות

לק"י

הייתי קצת בבית כנסת עם הילדים, שמענו שופר.

וליד יש גן שעשועים, אז היינו גם בו. ככה שהרווחנו מהכל.

בת השלוש היתה דבק שלי וקצת יותר בכיינית מהרגיל, שזה לפעמים מציק יותר במקומות אחרים.

אבל בסדר. בסך הכללי נהניתי מהחג!

איך היה אצליכם?

למרות שהיה לי קשה אצל חמתי

משנה לשנה קשה לי יותר ויותר לשבת 4 שעות בכל סעודה. אני מותשת 🙄 וזה מלא אוכל

ויש לה מנהג כזה לתת לאורחים לאכול חצי שעה לחם בלי כלום ואז להוציא 560 מאכלים כשכבר שבעים מהלחם.. לא ברור

השם ישמור אותה, היא משקיעה והכל, אבל יש תפילה בבוקר. לא שייך לצאת מסעודת חג ב12 וחצי בלילה בלי שהגענו לתה. אבל הם לא הולכים לתפילה, אז הסטנדרטים אחרים..

מזל שהלכנו רק לסעודה אחת 🙃

אצלה חגים ושבתות שלמים

אחרת, תארי לך 🥴 נורא מתיש חח

בשורות טובות ממש!

שימשיך כך בעז"ה

התארחנו,אז רק עזרתי בכל המסביב...

הצלחתי ללכת לתפילה בבית כנסת ולשמוע שופר והשנה גם הצלחתי לסיים פעמיים ספר תהילים אחד בכל יום.

אבל חזרתי עייפה וגם הילדים השתבשט בגלל שעות השינה המאוחרות. הבוקר בקושי קמו לי... מקווה להצליח להשכיב אותם עד שמונה,שמונה וחצי הערב.

וכן,השיבוש..

הבת שלי ממררת בבכי פה מהרגע שהגיעה מהגן. מרוב עייפות.

תכף תלך לישון ונחזור לשגרה של ערב שכל כולו שלי

עד החג הבא חחח

למרות שאני באמת נהנית מהם ב"ה, אבל כל דבר נכון לזמן שלו 

לא יודעת איך תהיה השנה…

בע"ה שיחשב מירוק עוונות לקראת השנה החדשה שתהיה טובה טובה טובה ומתוקה!!🤗🙏

ושמע והבין ויכתוב אתכם בעז"ה לשנה מתוקה מתוקה

שנה שמחה

שנה של בריאות

שנה של קרבת אלוקים מתוך שמחה

היה קטע שלא יכולתי יותר עם הקולות הרמים של הילדים (קורה לי בשבתות לפעמים, לצערי), אז "ברחתי" לחדר ולבושתי נרדמתי...

אבל ב"ה התפללתי את כל התפילות (בבית) ובעלי תקע לי (שזה הכי מושלם בשבילי), וחגגו לי יומולדת בקטנה (מינון מדויק בשבילי ), ורוב הילדים היו ברוב התפילות, ובשאר הזמן שיחקו יחסית יפה (וגם רבו וגרמו לי להבין שהם ילדים נורמליים, שיראת הדין עוד לא עומדת בראש מעייניהם...)

מקווה מאוד שנכתבנו לשנה טובה, יחד עם כל בית ישראל ♥️

ואיזה כיף שהיה טוב

מזל טוב ❤️

התארחנו אצל חברים בליל החג הראשון וכל השאר היינו בבית.

היה מושלם, והייתי מאוד גאה בעצמי עם כל האוכל שהכנתי.

תיכננתי ללכת לבית כנסת לפחות לתקיעת שופר, קניתי לילדים במיוחד כל מיני דברים שיוכלו לנשנש כדי שלא יפריעו, בסוף מסתבר שלא תיכננתי נכון את הזמנים והגעתי ממש בסוף התפילה 😋, אבל בכל מיקרה ניראה לי שהרעיון של החטיפים לא היה מחזיק מידי הרבה מעמד...

על עצמה

תמשיכי לעשות חיל אחותי ❤️

הבן שלי ב''ה היה ילד טוב, למרות שחשבתי שיהיה לי קשה איתו.

אבל לא הרגשתי טוב רוב הזמן, וגם נאלצתי להתמודד עם "עצות" להורות שלי פה ושם.

היום הראשון היה בסדר

בשני הילדים כבק איבדו את זה לגמרי

וגם נעלבתי מאיזו הערה של מישהי... וגם ככה אני מרגישה מעוטת אנרגיה. הלואי שהייתי יוצאת מהנמיכות הזאת

הילדים פה בהחלט איבדו את זה ביום השני

ואני נפגעתי קצת מהתעלמות של מישהי... לא מקרית, זה קרה כמה פעמים במשך החג.

ניסיתי להתעלם מזה לגמרי ולא לתת לעצמי להתייחס לזה כי חבל על האנרגיה, אבל נראה לי שהיה לזה חלק בפיצוץ שלי במוצאי החג (כמובן שזה לא רק, וזה היה הצטברות של עייפות והכל, אבל בהחלט הרגשתי שגם הנפש שלי קיבלה קווץ' רציני)

פחות הצלחתי להתפלל אפילו לא ביחידות לצערי..

כן הצלחתי להגעד ביום הראשון ספר תהילים ולפחות התחלתי את השני..

איחרתי לשופר אז אבא שלי תקע לי אחכ לבד..

היה כייף להתפנק אצל אמא ולפגוש חלק מהאחים בחלקים שונים של החג.

הילדים מצאו חברים חדשים חוץ מהבני דודים וזה היה ממש נחמד.

בערבים ישבנו עד 12 בלילה כי פשוט היה כייף יחד וצחקנו ודיברנו והילדים פשוט נרדמו בשלב כלשהו..

זהו תיכף בעלי והבנים יחזרו ונחזור להיות משפחה שלמה..

היתה לי סיעתא דשמייא מיוחדת

וכל ההכנות בערב החג עברו מהר ובקלות

ובישלתי ל30 איש.....

ולא כ"כ הרגשתי טוב

אבל הקב"ה ראה שאני מתאמצת על זה ופשוט סייע לי בכל דבר ועניין.

סיימתי בישולים בחמישי ב1 בלילה.

נשאר אריזות (סחבנו את כל הבית כולל כל האוכל....) וגיהוץ.

והחג- היה פשוט מושלם ב"ה!!!!

והילדים היו מדהימים בליעה"ר!!!!

עברתי שנה מאד מטלטלת מהרבה בחינות

וזכיתי בחג הזה קודם כל להתפלל את כל התפילות במניין

ושנית- הצלחתי להתחבר לתפילה בצורה הכי עמוקה שיש

אני עדיין תחת הרושם של החג

ומקווה שהשנה הזו תהיה מבורכת ושמחה, ויהיה לנו שפע ברכה והצלחה בכל העניינים

ושבעז"ה נזכה להפקד בקרוב בזש"ק

מאחלת גם לכל חברותיי פה בפורום

שנה מתוקה

שנזכה לראות את הטוב והמתיקות בכל רגע

ושנבשר ונתבשר פה רק בשורות טובות

מקווה ומתפללת איתך שתבשרי אותנו בבשורות טובות

🙏

אבל ממוצאי חג הילדות הקיאו וגם אני בלילה ועדיין חלשה מאוד 

היה חג מרומם.

תפקדתי 70% ושמחתי בזה.

וכבר היום אבן נגולה מעל ליבי

ברוכה הבאה שנת ה'תשפ"ד🍎🍯

אני חושבת שזה בזכות ההתחזקות בכיבוד הורים ורוצה להודות ל@ארץ אהבתי המהממת על השרשור הכל כך חשוב ונצרך שלה!

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..