למשל ילד בכיתה שלנו הלשין על ילדים שראו סרטים לא צנועים בפלאפון [לא קשור אליו!!!] ובגללו אסור להביא פלאפונים וכולם שונאים אותו.
זה הלשנה? כן!

בס"ד

 

קודם כל..

 

הלשנה,לשון הרע,רכילות הכל נמצא תחת אותה קטגוריה עם הבדלים דקים דקים ..וצריך ממש להזהר בעיניין.

 

מה זה בכלל לשון הרע?

 

דוד המלך ע"ה אומר בתהילים"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב?-נצור לשונך מרע"

חפץ חיים לעולם הבא

ואוהב ימים לראות טוב בעולם הזה..

 

לשון הרע זה אחד הנושאים הכי מורכבים מבחינת רבוי ההלכות שיש בעיניין ומבחינת התמרון שלנו במהלך החיים מתי זה לשון הרע ,מתי זה לתועלת ומתי שזה לא גובל בלשון הרע.

ואיך למנוע מעצמנו לא להיכשל בזה..

 

על פי המהר"ל, ברא ה' את הלשון כך שהיא תשקף את תפקידה,חשיפת העצמיות הנסתרת- המחשבות של האדם ואישיותו הלשון לוקחת את הפנימיות של האדם ומעלה אותם על פני השטח.

צריך לדעת שהדיבורים שאנחנוו מוציאים מהפה יכולות לחרוץ עולמות

 

כך שנוצר מצב שלפני שאדם מרגיש צורך להלשין על האחר מאיפה זה מקום זה בא?

זה מותר על פי ההלכה?

זה באמת בא ממקום של לעזור לאחר?

אני רוצה להלשין בגלל אינטרנס מסויים?

כדי שיעריכו אותי?

 

חשוב לדעת שהלשון כמה שהיא יכולה להיות חיובית היא גם יכולה לגרום נזק עצום לאדם ולסובבים אותו והלשון יכולה להפך לכלי נוראי אם לא משתמשים בה נכון.

 

יש לנו הוראות יצרן.

מרגישה צורך להלשין?למה?קודם לפני שאת רצה לספר..

 

תעצרי תבדקי תפתחי ספר הלכות של שמירת הלשון תראי שאת לא עוברת על איסור.

תבדקי אם זה באמת בא מהמקום של להיטיב לזולת ולא להפך?

 

 

לפעמים זה הכרחי להלשין אין כ"כ בררה.

ילד קטן מעשן ..

וכו'

 

כמובן שזה מצווה לספר,ולהגיד

 

אבל לראות באיזה צורה עושים את זה.

 

היום כ"כ קשה לא להיכשל בלשון הרע.

 

למשל להלשין למורה פלונית העתיקה את השיעורי בית..וכו' לדעתי זה ממש לא נכון ולשון הרע לגמרי.

 

כי אפחד לא שם אותך בתפקיד של לתקן את העולם..[עוד דיון]

 

מותר לך להגיד לה שזה לא מוסרי. להעתיק את השאר תשאירי לה.

 

כי לרוב היום לא יוצא מז'ה טובה ואפילו להפך..

 

אחלה דיון.

כמו שאם את\ה תלך אליו ותדבר איתו על זה כי בגיל העשרה נוטים להקשיב יותר למי שבמצב שלך מאשר למישהו מבוגר ולכן לפני שהולכים לספר צריך לחשוב טוב טוב אם את\ה לא יכול לעזור יותר

אני חושבת שנוצר בחברה שלנו משו שבעצם מנסה ל'הגן' על האנשים בחברה נגד הלשנה..

כל מי שאומר על מישו משו הופך ל'שטינקר'..

לפעמים זה טוב, לפעמים יש כאלה שסתם משעמם להם אז הם מתחילים להלשין..

אבל הרבה פעמים זה מונע מאנשים שקשה להם לעמוד נגד החברה שקוראת להם 'שטינקר' לספר משו שהם חייבים לספר.

בס"ד

 

אין סיבה שאם זה דבר חשוב שמכורח המציאות חייב לספר כי זה לתעולת וכו' שידעו שזאת את.

 

אם ישר מתייגים אדם מסויים למעשה סימן שהוא דבק במדיה הזאת.

 

וזה לא בא ממקום של להיטיב אלה ממקום של מידה מגונה.

 

הבנת?!..

 

 

יש פעמים שאכן, אין צורך שידעו וגם אין איך לגלות מי זה..

אני מדברת לא על אנשים שבאמת יש להם מן תחביב כזה להלשין והוא עושה את זה בכל מקרה וקוראים לו שטינקר..

אני מתכוונת שזה משו שהחברה יצרה לעצמה שלדעתי רוב הפעמים זה דבר מגונה ורע. הרבה ילדים (וגם לא ילדים) מפחדים להגיד כשעושים להם דברים!!!הם חושבים שיגלו שהם אמרו את זה!!! אני מדברת לא מסתם דברים שאני חושבת- אני שמעתי המון סיפורים והרבה אנשים וילדים שכן, מה לעשות פחדו מהחברה וסבלו הרבה כדי שח"ו לא ידבק להם השם 'שטינקר'...

 

הבנת?!

בס"ד

 

ו..

 

אם זה לא נותר לי אלא להסכים איתך..

 

אבל..זה תופעה רווחת בעיקרון רק בגילאי היסודי..

 

כאלו בגיל תיכון שכבר הראש עובד אחרת אין כ"כ את המושגים של שטינקרית וכו'.

 

 

זה חולף עם הזמן..

 

מתבגרים = מבינים.

 

אולי המורות צריכות להסביר את המודעות לעיניין..

 

להבהיר מתי זה נורמאלי בסדר ושייך לנשטנקר (בשפת העם..) ומתי צריך גם לדעת לסתום.

 

 

"לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה"..

 

סייג לחוכמה שתיקה".. לפעמים עדיף לא להגיד לא לספר לפעמים זה יוצר פעולה בריאה יותר.

 

היום מי שכועסים עליו  על נושא מסויים לרוב בגיל קטן[וגם גדול.. ] זה יוצר מרדנות,ורצון לעשות דווקה.

 

לפעמים הבושה היסורי מצפון יגרמו לתוצאה יותר מועילה מההערה של מישהו גדול..

 

 

לא?

ותדעי לך שאני 'הלשנתי' על שתי בנות שמציקות לבת מסוימת..הבנות האלה נענשו..(מישי אמרה להם שאני אמרתי אז הם ידעו שזאת אני שאמרתי..) בהתחלה הם היו סוג של 'ברוגז' איתי..אחרי כמה זמן הן באו אליי ואמרו לי אור אנחנו ממש מודות לך שעשית את זה. למדנו מזה המון.

את יודעת איזה אושר זה?! לדעת שהבנות שהלשנתי עליהן מודות לי?!

וזה לא פשוט..אני משו מיוחד אני יש לי מן כוח כזה ללכת נגד החברה..הרבה פעמים זה לא טוב..אבל כן,יש לי את הכוח הזה שכולן יקראו לי 'שטינקרית' -אני רק יקבל מזה כח..אבל רוב הילדים לא יעיזו לעשות את זה..

 

ובקשר למורות. אבא שלי(מנהל) יודע. והוא משתגע מזה!!! הוא לא יכול לשמוע את המילה שטינקר.אבל תביני,לא יעזור כמה המורים יגידו. החברה היא זאת שקובעת. היא הלחץ החברתי.לא המורות. צריך להיות מורה מאוד טובה כדי להצליח להעביר לתלמידים.

לפעמים זה יכול להשאר ככה בלי שיצטרכו להלשין,אח"כ הילדים יגדלו והכל יעבור. אבל יש מקרים שלא. הילד יכול להשאר עם צלקת לכל החיים..

 

אדם שמציקים לו או לאדם אחר אין שום בעייה שיספר ל"ממסד"...

אדם שרואה משהו שחברו עושה ומספר על כך ל"ממסד" הוא מלשין, אלא אם כן מדובר בדברים קיצוניים שאותם למעלה מיכולתי לקבוע.