ואין , אף אחת שלא היתה שם , לא תבין. אל תנסי אפילו להסביר, זה כאב שאי אפשר לתאר אותו במילים או לכמת אותו או להשוות אותו , זה כאב ואי אפשר לקחת את זה מאיתנו , יש בדור שלנו לא מעט עקרות מישנית, עברתי טיפולי פוריות , גם מורכבים, והמחלקות מפוצצות וממש לא רק בנשים בלי ילדים.
אני בכוונה לא משווה או מדברת על נשים שאין להן בכלל ילדים, כי זה סבל בל יתואר, והרבה בגלל הסביבה, זה כאב עמוק ועוצמתי : ואם אין מתה אנוכי , לא מדברת על זה, ממש ממש אין מה להשוות.
אני גם לא אדבר על מספר ילדים, כי הנה כתבה פה מישהי שיש לה שישה והיא כמה שנים מנסה ולשניה אחת עבר לי בראש, אבל יש לך שישה, ואז נעצרתי , כי זה בדיוק מה שעושים לנשים כמונו , סופרים ובודקים ואומרים, אבל יש לך, אז מה הבעיה.
אני כן רוצה לדבר על כאב של עקרות מישנית , על זה שאת מדמיינת חיים מסוימים , על זה שמכבים לך את השאלטר באמצע המסיבה, על זה שאת לא יודעת מתי ואם בכלל ידליקו את האור, על זה שלכל הילדים נולדים אחים קטנים , ורק לילדים שלך לא, על זה שלכולם יש מלא אירועים ואת הולכת ושמחה בשמחתם ובממונך, ואת מקווה שיגיע לאירוע שניים שלך , כי אין אח''כ, ואולי גם לא יהיה, על זה שאת באה לאסיפת הורים ומישהי לידך אומרת :"אני חייבת לרוץ לכיתה של הילדה השניה והשלישית, למה הם עושים את כל הכיתות ביום אחד ולא מפרידים? למה מישהו פה מביא ילד אחד"? ולך היה את כל הזמן בעולם לשבת לחכות שם. על זה שאת הולכת לטיפולי פוריות מוציאה אלפי שקלים בחודש, כי מי שיש לו כבר ילדים לא מקבל סיבסוד כמו מי שאין לו , ואין ארגונים שעוזרים למי שכבר יש ילדים , כי צריך להתמקד באלה שאין להם , ובצדק.
על זה שאף אחד לא באמת יבין את הצער והכאב שלך על עוד טיפול שעלה כמעט עשר אלף שקל ונכשל, על זה שבפעם הבאה את תעשי את החישוב , האם את הכסף הזה אני אשמור לילדים שבבית או אנסה להביא להם עוד אח, על זה שהמלחמה האמונית כל הזמן שם, מה השם רוצה ממני, שאני אמשיך לעבור טיפולים ולסכן את עצמי או שאני אמתין שזה יגיע , על המחשבה שזה אף פעם לא יגיע, על המחשבה שאת עוד מעט מגיעה לגיל הבלות, והאם עשית הכל, לא יבינו את המחשבה על זה שעוד מעט הקופה כבר לא תשתתף בטיפולים, ואז האופציות יהיו האם להפעיל את הביטוח הפרטי במידה ויש, האם להפסיק , האם להשלים , האם לקחת הלוואה של עשרות אלפי שקלים, או שאולי זה הגבול שבורא עולם רוצה שתעצרי . את הידיעה שאפילו ההורים שלך לא מבינים את הצער , כי הם לא רוצים שתסבלי, אז מה שהשם נותן זה הכי טוב, אבל לכי תסבירי להם ולכל אלו מסביב, שציפייה לילד , זה לא כמו הרצון לקנות דירה, זה לא כמו למצוא עבודה אחרת יותר טובה, זה לא כמו לטוס לעוד יעד בחול. הרצון לילד נוסף, הוא כמיהה שאי אפשר להסביר אותה , כי זה חור בלב שאי אפשר למלא. לא סתם בורא עולם ניסה את האמהות הקדושות בניסיון הזה, הוא לא קל, הנה אפילו בורא עולם חושב ככה. ואל הוא הביא לך את הניסיון הזה, הוא מחזיק ממך. אני כבר יודעת מה זה להיכנס להריון, אני יודעת מה זה ללדת, אני יודעת מה זה תינוק קטן, מה זה חיים שמתפתחים , אני אישה , יש לי רחם, בין שלל התפקידים שלי , התפקיד העיקרי שלי , הוא לגדל ילדים ולפני כן להביא אותם לעולם. ולכי תסבירי לאנשים איך הידיעה הזו שעכשיו זה פרוייקט חיי להביא עוד ילד, תוקעת לי הכל מסביב, את החופשה שרציתי לצאת אליה אבל לא נשאר לי כסף, את העבודה שרציתי לשדרג אבל אני לא באמת יכולה, כי אני באמצע טיפולים , את ההפסקה שרציתי לעשות ולנוח שניה , אבל השנים נוקפות, את הלחמה כל הזממממןןןן בין השכל לרגש, בין תשמחי במה שיש לך , לבין אבל אני רוצה עוד , אני רוצה ללדת, אני רוצה לתת להעניק, אני רוצה שמישהו קטן יצטרך אותי , אני רוצה אור ושמחה נוספים בבית. לכי תסבירי את הלפתוח רגליים לכל גורם רפואי שמסתובב לידך כל כך הרבה פעמים בחודש, את הלהידקר כל כך הרבה פעמים עד שאת כבר לא מרגישה, את זה שכל כך הרבה גורמים שאת לא רוצה יודעים מה קורה לך ברחם כל יום. את המחזור הביתה לילדים, שמצד אחד נותנים לך כח ותקווה, אבל את עדיין צריכה להיות אמא שלהם, ולחייך ולשמוח למרות שאת הרבה פעמים מתה מבפנים. או אם את לא עוברת טיפולים בכלל, עדיין יש את הציפייה כל חודש , את האכזבה , את המחזור, כל חודש, כל חודש, כל חודש.
אז לא , אף אחד לא יבין את זה. ואני בטוחה שגם אחרי המגילה שכתבתי יהיו נשים שעדיין לא יבינו , מציעה לך מראש לא לנסות להסביר גם..
גם אני שמעתי משפטים של : אבל יש לך תשמחי , את יודעת מה עשיתי עם זה? אמרתי נכון , צודקת, ואני מודה להשם יום יום על האוצרות שיש לי. אבל בגלל שאני יודעת שהם אוצרות כאלו גדולים, ששום כסף לא יכול לקנות , אני רוצה עוד, ואני אדבר רק עם אלו שיבינו אותי ויתנו לי כח ולגיטימציה לכאב. ואני אפנה רק לזה שבידו המפתחות , כי הוא ורק הוא יודע מה אני עוברת , ועברתי. אפילו בעלי לא מספיק יודע, למרות שהוא השותף שלי לדרך כל דקה וכל שניה.
אז אני מבינה אותך. ותתעלמי מתגובות שלא, כי ב"ה הם לא התנסו ושלא יתנסו לעולם. שיהיה להן תמיד את מה שהן רוצות ומיחלות לו.
ולך , ולכל מי שמתמודדת , אני מאחלת קודם כל שהשם יתן לך כח להתמודד ולהיות חזקה, ולהעלים רעשי רקע, שיקיפו אותך רק אנשים שנותנים כח, כי צריך. והרבה. מאחלת לך שתיכנסי להריון טבעי, קל ותקין ותלדי בסופו ילד בריא שיעשה לכם נחת וימלא לך את החור בלב, ששום דבר אחר לא יכול למלא .
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות