הקונוטציה של "פחות דתי" אם לובש ג'ינס יותר חלה על בנים ברור שאם חושבים על זה קצת זה לא ממש מסתדר.

אולי ג'ינסים של בנות פשוט יכולים לבוא בתור חצאית מקסי ארוכה ורחבה אז זה פחות אוטומטי, למרות שיש מגזרים שאוסרים את זה גם על בנות.

לק"י

אולי תלוי בגזרה....

לא יודע אם חתכו אותי בגלל זה (או בכללי בגלל לבוש). תכל'ס, בנים הולכים איך שאמא שלהם מלבישה אותם, מה שהיא קונה להם ושמה בארון, אז אם אני מגיע מבית פחות דוס ממה שאני (המצב הנתון), גם אם אני שיעור 'ומעלה' בישיבה גבוהה - כן, אני לובש ג'ינס. אני לא כמוךְ, קונה את הבגדים שלי.

וגם בתורת הפנימיות יש קטע כזה שיש 'לבוש' שהאבא והאמא נותנים. סתם קפץ לי. וזה כל כך לא השרשור לתגובה כזו, אבל שיהיה.

ילדים בגן ובשנות בית הספר היסודי לובשים מה שאמא מלבישה אותם.  

בגיל תיכון, ובטח כשכבר יוצאים לדייטים… אבוי למי שאין לו מחשבה עצמאית איך מתלבשים….

האח שמתחתי קצת יותר קונה בגדים לעצמו, ואחותי כמובן, אבל השאר, גם אבא שלי, לא.

אני יודע להראות מסוגנן (והרבה יותר משאר הביניישים בגבוהות), להתאים פרטי לבוש וכל זה, אבל באמת לא משנה לי אם אלבש מכנסי ג'ינס או דגמ"ח או לא יודע אילו עוד סוגי בד יש. 

עצה מצחיקה..

אני מכירה את מה שכתבת ברמה מסוימת מהבית, וגם רואה היום חברות שלי שיכולות לראות בגדים בשביל הבעלים שלהן ולקנות להן בכמויות (ובהפוך זה לא יקרה חח).

ועדיין- כשאני שומעת מבחורים על הקטע הזה שהאמא קונה להם את הבגדים זה לא מצטייר לי הכי טוב.

ומהכיוון השני- לא אכפת לי שבחור ילבש ג'ינס.. לא נראה לי שאי פעם חשבתי שזה מעיד משהו לכאן או לכאן (בלי להיכנס אורך).

למה זה נתפס כדבר שלילי? זו סיבה אוביקטיבית? או שזו נקודה שבנויה אצלך בגלל שאת רגילה לקנות לעצמך את הבגדים?

אם העניין זה סוג של חוסר-החלטיות, פשרנות, אי-אכפתיות או 'זריקה' (ועוד מילים אחרות לא כ"כ חיוביות) - אז נראה לי להדגיש, זה לא שכל מה שהיא קונה אני לובש. לחלוטין יש בגדים שאני מתנגד אליהם, דברים שנראים לי יותר מידי 'אופנה מודרנית' כזה (נראה לי מכנים את זה 'פאנסי', אבל אני כנראה טועה)..

וכמובן שהולכים ארוך, ביניישים..

אפשר לקנות יחד עם אמא כי היא זו שמשלמת.

אבל בכלל לא לצאת לקניות והיא קונה עבורך?

מה גם שאתה מעיד שיש דברים שהיא קונה, מביאה הביתה, ואז אתה מתנגד ללבוש וצריך להחליף.  

לק"י

ואז או שלאמא אכפת אז היא קונה,

או שהיא אוהבת לעשות קניות, אז היא קונה,

או שהיא קונה על הדרך כשהיא כבר יוצאת לקניות.

לא רואה בעיה בזה האמת.

למה כל דבר הופכים לבעיה בימינו? ולמה שאני אדע בכלל מי קונה לבחור את הבגדים (אלא אם כן זה נושא השיחה שעלה)?

התוצאה עלולה להיות קטלנית.. וד"ל.

לי לוקח שעות למצוא את הבגד המושלם מכל הבחינות ומה שהוא אמור לשדר .

לפעמיים האמהות יכולות לקנות דברים לא קשורים שלא מתאימים ליום חול וכו וכו'

לכאורה , האדם הסביר יחשוב שיש כאן שתי חולצות פסים מכופתרות.

אבל לא. לקחתי את שתי התמונות הללו מאתר מסוים של חברה מאוד מפורסמת. ושמתי אותן זו לצד זו.

התמונה מימין משדרת יותר בגרות, יותר גבריות, פחות "שאו" , ואילו זו משמאל משדרת יותר שובבות, יותר חולצה לשבת מאשר ליום חול.

החולצה הראשונה מתאימה בול ליום חול, לדעתי בגלל שאין רווח בין הפסים לעומת השניה. גם הפסים עצמם דקים יותר.

אתם מבינים? זו אומנות.. הגבר הסביר לא מבחין בזה. אבל בנות יש מצב שכן..

ואם נותנים לאמא את המושכות.. זה עלול להיות מסוכן. כן, אמא היא גם "בת" אבל אין לה טעם בבגדים..לרוב.

לק"י

מבחינתי לבן מכופתר זה לשבת וזהו.

מי שלובש לבן כל השבוע, זה כבר עניין אחר.

במותג אתה משלם גם על השם.. חוץ מאיכות הבגד עצמו.

הכל תלוי ממה הוא מורכב.. אם זה בגדים פשוטים יחסית כמו חולצה מכופתרת אז תלוי אם זה 100 אחוז כותנה ובעיקר הדרך יצור של החולצה.

יש חולצות שמושקעות בהן מחשבה עד הפרטים הקטנים. דרך החיבור של השרוולים ..התפירה.. השילוב של הבדים שמרכיבים את החולצה..העיצוב שלה.

על כל זה אתה משלם והמחיר עולה בהתאם ככל שהנתונים מתחברים לתוצאה שנחשבת מושלמת יותר.

מוטב לשלם 200 דולר 300 דולר על חולצה איכותית מאשר על בדים שלא נושמים או מתקמטים וכו'..

יש בגדים שנראים זהה ואז בא מישהו ואומר לך, אחי כמה עלה לך? נגיד 700 שקל.. הוא צוחק מה ראיתי בדיוק כזה ב200 שקל פה בעיר..

הוא לא קולט שיש הבדלים קריטים אף על פי שהמראה החיצוני לכאורה דומה..

הנה קישור לחולצה לדוגמא:

https://www.ruelala.com/boutique/product/159121/210542133/?clid=1100lxP5ucja&utm_content=1101l90604&creative=1101l90604&utm_campaign=1011l2075&subid=1011l2075&clickId=1100lxP5ucja&app_clickref=1100lxP5ucja&clickref=1100lxP5ucja

מה מיוחד בה?

לפי הפרטים היבשים שמוצגים שם . אם כי יש פרטים שלא כתובים ויכולים להוות נדבך נוסף. למשל הצווארון.

יש צווארון שיהיה קשיח יותר ויש שיהיה מרושל. או למשל הסיומת של השרוול. 

יש מצב שהחולצה מתאימה ויושבת מחמיא אצל רוב האנשים ולכן היא יקרה.

אבל אם לומר את האמת במקרה הזה, אני באמת מאמין שזה בעיקר השם. אני לא רואה סיבה לקנות חולצה מכופתרת במחיר הזה.

מחיר שיביא לך חולצה מאוד איכותית הוא סביב ה700 שקל לחולצה. שים לב למשהו מעניין- יש שם חולצות שנמכרות לאחר הנחה ב80%, נראה לך שאם החולצה היתה עולה בפועל כל כך יקר ליצרן לייצר אותה היתה מקבלת כזו הנחה, תהיה הסיבה שתהיה? מוכיח לך שזה השם.

תראה למשל את החולצות של eton :

לדעתי פי עשר יותר יפות וגם אולי איכותיות יותר. תעבור על כולם תראה את המבחר ואת המחיר.

Patterned Dress Shirts - Men's Printed Shirts - Eton (etonshirts.com)

אבל זה יותר מידי שואו.. 

הרקע ההשקפתי דופק הכל..

תג מחיר: 3,600 שקל פלוס מינוס.

זאת, חולצה ששווה את המחיר. לא מה שהראת לי.

Black Signature Twill Tuxedo Shirt with Swarovski® Crystals - Eton (etonshirts.com)

אני מחייך רק מלהסתכל עליה. 

אחי אתה בא עם חולצה כזו לאירוע אם אחרי זה אתה לא מקבל מלא הצעות מכל הבנות שהיו שם אני קונה לך עוד אחת כזו

חחחחחחחחחחחחח צחקתי בקול

וברצינות, זו חולצה יוצאת דופן במיוחדות שלה. אין דברים כאלה..

בסוף בטח נמאס ללבוש אותה, והיא לא נגמרת🤦‍♀️

פעם קניתי חולצה ב250 שקל ועפתי עליה הרגישה מאוד מאוד נוח והחזיקה להמון זמן. 

אז בחולצות מכופתרות אני לא יודע כמה כדאי להשקיע. מספיק שהעיצוב שלה מפורט על הפרטים הקטנים וזה סבבה לגמרי.

במחיר של שתי חולצות כאלה אפשר לקנות ג'קט עור איכותי 

למי שיש כסף להרשות לעצמו ב700 שקל חולצה מכופתרת שילך על זה. צריך לזכור שגם יש סוגים שונים של כותנה, זה שכתוב 100 אחוז לא אומר שהכל אותו דבר.

הבנתי שהחולצות שלהם מיוצרות מכותנה שהיא 3 אחוז מסך הכל השנתי שמייצרים ולכן מיוחדת, יש הסבר על זה באתר שלהם. 

ההיא ב3,600 כנראה מיודעת לשימוש גם בעולם הבא

איך בנאדם ככה מפקיר את חייו ביד אחרים

גם לי יש חבר כזה שאמא שלו הייתה קונה לו בגדים, ועכשיו אשתו קונה לו.  איך הוא מסוגל זה משגע אותי

(אני אישית חייב שהכל יתאים אחד לשני

אם אני קונה בגד זה מוכרח שהלב שלי יאהב אותו ואני יודע למה אני אתאים אותו)

לק"י

ואז לא אכפת להם שיקנו להם.

נניח בעלי לובש חולצות טריקו חלקות ביומיום ובשבת חולצות לבנות מכופתרות פשוטות, אני מזמינה לו בנקסט. מה כל כך מוזר פה?

גם הלבוש בשבת מאוד תלוי בנורמות החברתיות בקהילה בה אתם חיים וגרים.  

אם זה סתם נניח דגמ"ח וחולצה חלקה ליום יום אז באמת אני לא רואה מתכון לאסון

אבל יש כאלה שקונים להם גם בגדי אלגנט שיצטרכו ללבוש לאירועים ושבתות וכו'.. זה כבר לא מובן לי.

אגב הדגשתי חלקה, כי כשזה לא, לפעמים עלולים לקנות חולצה שפאדיחה להסתובב איתה חח

תודות לתגובה שלך פעם ראשונה שאני שומע עליהם 

(כי בכללי אני נמנע מלהזמין בגדים באינטרנט - מחשש לחתול בשק)

רק תדע שאם ישלחו חתול בשק רוב הסיכויים שהוא לא יגיע חי ולא יסכן אותך, והריח יעבור בכביסה

(טוב, ברצינות אני גם כמוך. לא מזמין כי לך תדע מה האיכות ומה המידה האמיתית)

צריך לדעת לבחור את הבדים שמתאימים למזג האוויר הישראלי (בדי כותנה ולא סינטטי, אפשר גם בדים מעורבים רק לא 100% סינטטי).

גם המידות מאוד מפורטות.  

רכשתי בחורף שעבר בלייזר לאירוע חגיגי, והיו תתי-מידות - אותה מידת גוף עם שלושה תתי-מידות לשרוולים ולאורך המותניים.  

הבעיה הגדולה ברכישה באינטרנט היא התאמת הגזרות.  

לא תמיד מצליחים לקלוע וצריך להחזיר.  

במכנסיים לגברים, כנראה גם בשמלות לנשים.

חולצות ממש קל לקנות.    

כן, הגזרות זה באמת סיפור ששכחתי להזכיר

אני לא מספיק מבין בזה כדי לדעת מה כל שם של גזרה אומר בפועל

ואין לך בכלל ממה לחשוש. רוב האתרים היום מציעים החזר וכבר החזרתי כמה פעמים ותמיד זיכו אותי.

רק ביום ראשון אני מחזיר מכנס אחרי שהיה בעיה באתר שלהם בעניין ההחזרה, כתבתי להם מייל וכמו שתיארתי לעצמי הם הביאו לי אפשרות להחזיר את זה בדואר בצורה אחרת בלי להתעסק עם האתר. הם אפילו הגדילו ראש וכתבו שאם אין לי גישה למדפסת יש אפשרות שאכתוב הכל ידני ואשלח להם לכתובת של המחסנים שלהם.

אין לך מה להמנע מהזמנה כזו כל עוד אתה יודע את כל ה.. "הפתעות" שיכולות להיות.

אם תרצה אסביר לך כשתרצה בפרטי, אבל בכללי, יש למשל את עניין הצבע. הצבע מאוד קריטי כי אתה מחפש צבע מסוים ואז יכול לקבל צבע אחר..

יש אתרים שמראים לך כמה תמונות של אותו פריט ובאחד הפריט נראה בצד בורדו בהיר נגיד ובשני ..יותר נוטה למשהו כהה יותר. ולכן צריך לשים לב ולדעת מראש לאיזה תמונה להתייחס (מבינים את זה עם הזמן) זה בד"כ תמונות התקריב של הפריטים... ויש בזה עוד דרכים לדעת. בעיקר אם התמונה אותנטית יותר, כלומר מראה את הבגד על הדוגמן כשהוא בחוץ לאיזה מקום סגור ששם יש תאורה שעלולה לשנות את הצבע.. וגם חשוב לראות איך הבגד יושב על הדוגמן. יש אתרים שמראים רק את הפריט עצמו בלי איך זה יושב ... ולפעמיים זה קריטי למשל בגזרה של איך הבגד יושב מאחור.. וכו וכו וכו'

באופן כללי, שווה לך להזמין מחו"ל בגלל המבחר שלא תמצא בחיים בארץ. אין .. חוץ מחנויות כמו בוס וכאלה..

מה יש לך בארץ? כלום.. לא לטעמי בכלל כל הדברים שמוכרים כאן... אולי יש בוטיקים כאלה פה ושם שמוכרים דברים על רמה..

אבל האמת שגם להתעסק עם החזרים אין לי כוח... לא אוהב את זה

אם יש סיכוי אפילו קטן שיגיע צבע אחר ממה שרציתי או לא המידה ואח"כ לבקש החזרים וכל זה, אני מעדיף ללכת בעצמי להסתכל ולמדוד וזהו 🙄

השאלה שלך מאוד כללית. באתרים האלו מוכרים את כל סוגי המותגים.

יכול להיות לך משהו באיכות ירודה ומשהו על רמה. תלוי ממה מורכב הבגד.. סוג בד וכדומה...

יש מצד אחד המון דברים הזויים ומצד שני מלא דברים על רמה. אתה צריך לדעת מותג מסוים שאתה יודע שהוא יושב עליך טוב..ומפה והלאה לאט לאט תבין איך ומה לקנות.

 לק"י

לא חושבת שקונה לא לעניין.

תלוי באמא ובילדים כנראה, ובסגנון הלבוש.

ושעות לחפש בגד ולהתאים אותו לשדר שאתה רוצה לשדר, נשמע לי כבר עניין מעיק יותר.

אני לרוב מחפשת משהו שאני אוהב. השדר כנראה יגיע מעצמו (וגם אז לא תמיד הלבוש מעיד על האדם).

ב. נראה לי שהיחס של בנאדם למשהו שלא אכפת לו ממנו יכול להיות מלמד. והאמת שספציפית על זה אני אומרת מדברים שפגשתי.

ג. קצת קשוח המשפט הזה שהופכים כל דבר לבעיה בימינו..

חלק מזה זה פשוט כי אני בנאדם עצמאי, בוגר ומתפקד... ואני מבצעת את הפעולות הדרושות על מנת לחיות חיים.

גם בעיניי מגיל מסוים זה מוזר שאמא קונה בגדים לאיש... יצא לי לצאת עם בנים כאלה ולפעמים זה באמת סימפטום של איזהשהו רובד של חוסר עצמאות/אפילו אני אגיד עצמיות.

כנ"ל לגבי אנשים שלא מבשלים/מכבסים

על סימנים,

אבל מצד שני אני בטוח שגם לי יש מחשבות עודפות אז למה שאגיד לאחרים שהקריטריונים שלו מיותרים יותר משלי?

לגבי האובייקטיביות- לא חותמת על 100%, אבל משתדלת לבדוק את עצמי בדברים כאלו.

לגבי ההרגלים שלי- לא כתבתי עליהם, אז יפה שהסקת. אבל זה לא מספיק מדויק לגביי חח

בכוונה נזהרתי בניסוח.

דווקא הדברים שהצגת פחות היו במחשבה מבחינתי.
יותר תופס אותי שיש בזה שדר קצת פסיבי או לא עצמאי מספיק.

ברור לי שזה לא חדמ"ש, ובכ"מ לא נראה לי שאסיק מסקנות ואכריע אך ורק בהסתמך על זה. אבל נראה לי שקניית הבגדים הזאת ע"י האמא יכולה להיות 'סתמית', והיא יכולה להיות איזושהי התבטאות מסוימת של מה שכתבתי למעלה. 

אתה חושב שזה לבוש שלא משקף אותך? או שתחליף אותו, או שתבהיר את זה, או שתמצא מישהי שלא מסננת לפי זה.

אבל כל עוד אתה מסכים שהלבוש הזה משקף משהו (=את תפיסת עולמה של אמא שלך), ואתה עצמך לא מזוהה איתו, למה שבחורה תטריח את עצמה לחשוב שאולי אתה בעצם מספר על עצמך דברים לא נכונים.

במיוחד כאשר לדעתך זה משקף גם את ה'לבוש' על פי תורת הפנימיות - שגם אותם הרי קיבלת מהוריך.

במיוחד כאשר קל לך לשנות את זה - למצוא מקום שבו מוכרים מכנסיים, ולקנות בעצמך. זה יותר קל מאשר לשנות רושם ראשוני של סגנון לבוש.

שפעם שדכנית אמרה לי למה אני לא הולך רק עם שחור לבן? לשומרי מצוות יש מדים וכו' וכו'

אמרתי לה אין בעיה, אני הולך עם שחור לבן בתנאי שאשתי תלך כל החיים עם המדים של בית יעקב.

ואז היא אומרת "לאא בנות זה משהו אחר"  

ואני: יופי, אז גם אני משהו אחר 

אין דברים כאלה תאמין לי. ילכו עם כל מיני דברים צבעוניים בלאנגים והגבר יש לו איזה ג'ינס עלוב שחור חחח.. גם זה לא בסדר.

האמת שלדתיה לאומית זה פחות יפריע אבל גם הן מחפשות רק צבעים אחידים.. מה אנחנו בבית ספר יסודי? תכף יגידו לי להדפיס את שם בית הספר על המכנס.

שבו ג'ינס זה ה' ירחם..

לפני בערך 15 שנה במגזר הדת"ל היו דוסות שהולכות עם חצאיות ג'ינס, היום זה יצא מהאופנה..

אולי זה גם באופנה פשוט לא ראיתי את זה המון זמן..

לפני הערב שלבשת את זה, זה היה פאסה..

מה שאת לובשת ישר נכנס לאופנה. בקרוב במילאנו

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.