הקונוטציה של "פחות דתי" אם לובש ג'ינס יותר חלה על בנים ברור שאם חושבים על זה קצת זה לא ממש מסתדר.

אולי ג'ינסים של בנות פשוט יכולים לבוא בתור חצאית מקסי ארוכה ורחבה אז זה פחות אוטומטי, למרות שיש מגזרים שאוסרים את זה גם על בנות.

לק"י

אולי תלוי בגזרה....

לא יודע אם חתכו אותי בגלל זה (או בכללי בגלל לבוש). תכל'ס, בנים הולכים איך שאמא שלהם מלבישה אותם, מה שהיא קונה להם ושמה בארון, אז אם אני מגיע מבית פחות דוס ממה שאני (המצב הנתון), גם אם אני שיעור 'ומעלה' בישיבה גבוהה - כן, אני לובש ג'ינס. אני לא כמוךְ, קונה את הבגדים שלי.

וגם בתורת הפנימיות יש קטע כזה שיש 'לבוש' שהאבא והאמא נותנים. סתם קפץ לי. וזה כל כך לא השרשור לתגובה כזו, אבל שיהיה.

ילדים בגן ובשנות בית הספר היסודי לובשים מה שאמא מלבישה אותם.  

בגיל תיכון, ובטח כשכבר יוצאים לדייטים… אבוי למי שאין לו מחשבה עצמאית איך מתלבשים….

האח שמתחתי קצת יותר קונה בגדים לעצמו, ואחותי כמובן, אבל השאר, גם אבא שלי, לא.

אני יודע להראות מסוגנן (והרבה יותר משאר הביניישים בגבוהות), להתאים פרטי לבוש וכל זה, אבל באמת לא משנה לי אם אלבש מכנסי ג'ינס או דגמ"ח או לא יודע אילו עוד סוגי בד יש. 

עצה מצחיקה..

אני מכירה את מה שכתבת ברמה מסוימת מהבית, וגם רואה היום חברות שלי שיכולות לראות בגדים בשביל הבעלים שלהן ולקנות להן בכמויות (ובהפוך זה לא יקרה חח).

ועדיין- כשאני שומעת מבחורים על הקטע הזה שהאמא קונה להם את הבגדים זה לא מצטייר לי הכי טוב.

ומהכיוון השני- לא אכפת לי שבחור ילבש ג'ינס.. לא נראה לי שאי פעם חשבתי שזה מעיד משהו לכאן או לכאן (בלי להיכנס אורך).

למה זה נתפס כדבר שלילי? זו סיבה אוביקטיבית? או שזו נקודה שבנויה אצלך בגלל שאת רגילה לקנות לעצמך את הבגדים?

אם העניין זה סוג של חוסר-החלטיות, פשרנות, אי-אכפתיות או 'זריקה' (ועוד מילים אחרות לא כ"כ חיוביות) - אז נראה לי להדגיש, זה לא שכל מה שהיא קונה אני לובש. לחלוטין יש בגדים שאני מתנגד אליהם, דברים שנראים לי יותר מידי 'אופנה מודרנית' כזה (נראה לי מכנים את זה 'פאנסי', אבל אני כנראה טועה)..

וכמובן שהולכים ארוך, ביניישים..

אפשר לקנות יחד עם אמא כי היא זו שמשלמת.

אבל בכלל לא לצאת לקניות והיא קונה עבורך?

מה גם שאתה מעיד שיש דברים שהיא קונה, מביאה הביתה, ואז אתה מתנגד ללבוש וצריך להחליף.  

לק"י

ואז או שלאמא אכפת אז היא קונה,

או שהיא אוהבת לעשות קניות, אז היא קונה,

או שהיא קונה על הדרך כשהיא כבר יוצאת לקניות.

לא רואה בעיה בזה האמת.

למה כל דבר הופכים לבעיה בימינו? ולמה שאני אדע בכלל מי קונה לבחור את הבגדים (אלא אם כן זה נושא השיחה שעלה)?

התוצאה עלולה להיות קטלנית.. וד"ל.

לי לוקח שעות למצוא את הבגד המושלם מכל הבחינות ומה שהוא אמור לשדר .

לפעמיים האמהות יכולות לקנות דברים לא קשורים שלא מתאימים ליום חול וכו וכו'

לכאורה , האדם הסביר יחשוב שיש כאן שתי חולצות פסים מכופתרות.

אבל לא. לקחתי את שתי התמונות הללו מאתר מסוים של חברה מאוד מפורסמת. ושמתי אותן זו לצד זו.

התמונה מימין משדרת יותר בגרות, יותר גבריות, פחות "שאו" , ואילו זו משמאל משדרת יותר שובבות, יותר חולצה לשבת מאשר ליום חול.

החולצה הראשונה מתאימה בול ליום חול, לדעתי בגלל שאין רווח בין הפסים לעומת השניה. גם הפסים עצמם דקים יותר.

אתם מבינים? זו אומנות.. הגבר הסביר לא מבחין בזה. אבל בנות יש מצב שכן..

ואם נותנים לאמא את המושכות.. זה עלול להיות מסוכן. כן, אמא היא גם "בת" אבל אין לה טעם בבגדים..לרוב.

לק"י

מבחינתי לבן מכופתר זה לשבת וזהו.

מי שלובש לבן כל השבוע, זה כבר עניין אחר.

במותג אתה משלם גם על השם.. חוץ מאיכות הבגד עצמו.

הכל תלוי ממה הוא מורכב.. אם זה בגדים פשוטים יחסית כמו חולצה מכופתרת אז תלוי אם זה 100 אחוז כותנה ובעיקר הדרך יצור של החולצה.

יש חולצות שמושקעות בהן מחשבה עד הפרטים הקטנים. דרך החיבור של השרוולים ..התפירה.. השילוב של הבדים שמרכיבים את החולצה..העיצוב שלה.

על כל זה אתה משלם והמחיר עולה בהתאם ככל שהנתונים מתחברים לתוצאה שנחשבת מושלמת יותר.

מוטב לשלם 200 דולר 300 דולר על חולצה איכותית מאשר על בדים שלא נושמים או מתקמטים וכו'..

יש בגדים שנראים זהה ואז בא מישהו ואומר לך, אחי כמה עלה לך? נגיד 700 שקל.. הוא צוחק מה ראיתי בדיוק כזה ב200 שקל פה בעיר..

הוא לא קולט שיש הבדלים קריטים אף על פי שהמראה החיצוני לכאורה דומה..

הנה קישור לחולצה לדוגמא:

https://www.ruelala.com/boutique/product/159121/210542133/?clid=1100lxP5ucja&utm_content=1101l90604&creative=1101l90604&utm_campaign=1011l2075&subid=1011l2075&clickId=1100lxP5ucja&app_clickref=1100lxP5ucja&clickref=1100lxP5ucja

מה מיוחד בה?

לפי הפרטים היבשים שמוצגים שם . אם כי יש פרטים שלא כתובים ויכולים להוות נדבך נוסף. למשל הצווארון.

יש צווארון שיהיה קשיח יותר ויש שיהיה מרושל. או למשל הסיומת של השרוול. 

יש מצב שהחולצה מתאימה ויושבת מחמיא אצל רוב האנשים ולכן היא יקרה.

אבל אם לומר את האמת במקרה הזה, אני באמת מאמין שזה בעיקר השם. אני לא רואה סיבה לקנות חולצה מכופתרת במחיר הזה.

מחיר שיביא לך חולצה מאוד איכותית הוא סביב ה700 שקל לחולצה. שים לב למשהו מעניין- יש שם חולצות שנמכרות לאחר הנחה ב80%, נראה לך שאם החולצה היתה עולה בפועל כל כך יקר ליצרן לייצר אותה היתה מקבלת כזו הנחה, תהיה הסיבה שתהיה? מוכיח לך שזה השם.

תראה למשל את החולצות של eton :

לדעתי פי עשר יותר יפות וגם אולי איכותיות יותר. תעבור על כולם תראה את המבחר ואת המחיר.

Patterned Dress Shirts - Men's Printed Shirts - Eton (etonshirts.com)

אבל זה יותר מידי שואו.. 

הרקע ההשקפתי דופק הכל..

תג מחיר: 3,600 שקל פלוס מינוס.

זאת, חולצה ששווה את המחיר. לא מה שהראת לי.

Black Signature Twill Tuxedo Shirt with Swarovski® Crystals - Eton (etonshirts.com)

אני מחייך רק מלהסתכל עליה. 

אחי אתה בא עם חולצה כזו לאירוע אם אחרי זה אתה לא מקבל מלא הצעות מכל הבנות שהיו שם אני קונה לך עוד אחת כזו

חחחחחחחחחחחחח צחקתי בקול

וברצינות, זו חולצה יוצאת דופן במיוחדות שלה. אין דברים כאלה..

בסוף בטח נמאס ללבוש אותה, והיא לא נגמרת🤦‍♀️

פעם קניתי חולצה ב250 שקל ועפתי עליה הרגישה מאוד מאוד נוח והחזיקה להמון זמן. 

אז בחולצות מכופתרות אני לא יודע כמה כדאי להשקיע. מספיק שהעיצוב שלה מפורט על הפרטים הקטנים וזה סבבה לגמרי.

במחיר של שתי חולצות כאלה אפשר לקנות ג'קט עור איכותי 

למי שיש כסף להרשות לעצמו ב700 שקל חולצה מכופתרת שילך על זה. צריך לזכור שגם יש סוגים שונים של כותנה, זה שכתוב 100 אחוז לא אומר שהכל אותו דבר.

הבנתי שהחולצות שלהם מיוצרות מכותנה שהיא 3 אחוז מסך הכל השנתי שמייצרים ולכן מיוחדת, יש הסבר על זה באתר שלהם. 

ההיא ב3,600 כנראה מיודעת לשימוש גם בעולם הבא

איך בנאדם ככה מפקיר את חייו ביד אחרים

גם לי יש חבר כזה שאמא שלו הייתה קונה לו בגדים, ועכשיו אשתו קונה לו.  איך הוא מסוגל זה משגע אותי

(אני אישית חייב שהכל יתאים אחד לשני

אם אני קונה בגד זה מוכרח שהלב שלי יאהב אותו ואני יודע למה אני אתאים אותו)

לק"י

ואז לא אכפת להם שיקנו להם.

נניח בעלי לובש חולצות טריקו חלקות ביומיום ובשבת חולצות לבנות מכופתרות פשוטות, אני מזמינה לו בנקסט. מה כל כך מוזר פה?

גם הלבוש בשבת מאוד תלוי בנורמות החברתיות בקהילה בה אתם חיים וגרים.  

אם זה סתם נניח דגמ"ח וחולצה חלקה ליום יום אז באמת אני לא רואה מתכון לאסון

אבל יש כאלה שקונים להם גם בגדי אלגנט שיצטרכו ללבוש לאירועים ושבתות וכו'.. זה כבר לא מובן לי.

אגב הדגשתי חלקה, כי כשזה לא, לפעמים עלולים לקנות חולצה שפאדיחה להסתובב איתה חח

תודות לתגובה שלך פעם ראשונה שאני שומע עליהם 

(כי בכללי אני נמנע מלהזמין בגדים באינטרנט - מחשש לחתול בשק)

רק תדע שאם ישלחו חתול בשק רוב הסיכויים שהוא לא יגיע חי ולא יסכן אותך, והריח יעבור בכביסה

(טוב, ברצינות אני גם כמוך. לא מזמין כי לך תדע מה האיכות ומה המידה האמיתית)

צריך לדעת לבחור את הבדים שמתאימים למזג האוויר הישראלי (בדי כותנה ולא סינטטי, אפשר גם בדים מעורבים רק לא 100% סינטטי).

גם המידות מאוד מפורטות.  

רכשתי בחורף שעבר בלייזר לאירוע חגיגי, והיו תתי-מידות - אותה מידת גוף עם שלושה תתי-מידות לשרוולים ולאורך המותניים.  

הבעיה הגדולה ברכישה באינטרנט היא התאמת הגזרות.  

לא תמיד מצליחים לקלוע וצריך להחזיר.  

במכנסיים לגברים, כנראה גם בשמלות לנשים.

חולצות ממש קל לקנות.    

כן, הגזרות זה באמת סיפור ששכחתי להזכיר

אני לא מספיק מבין בזה כדי לדעת מה כל שם של גזרה אומר בפועל

ואין לך בכלל ממה לחשוש. רוב האתרים היום מציעים החזר וכבר החזרתי כמה פעמים ותמיד זיכו אותי.

רק ביום ראשון אני מחזיר מכנס אחרי שהיה בעיה באתר שלהם בעניין ההחזרה, כתבתי להם מייל וכמו שתיארתי לעצמי הם הביאו לי אפשרות להחזיר את זה בדואר בצורה אחרת בלי להתעסק עם האתר. הם אפילו הגדילו ראש וכתבו שאם אין לי גישה למדפסת יש אפשרות שאכתוב הכל ידני ואשלח להם לכתובת של המחסנים שלהם.

אין לך מה להמנע מהזמנה כזו כל עוד אתה יודע את כל ה.. "הפתעות" שיכולות להיות.

אם תרצה אסביר לך כשתרצה בפרטי, אבל בכללי, יש למשל את עניין הצבע. הצבע מאוד קריטי כי אתה מחפש צבע מסוים ואז יכול לקבל צבע אחר..

יש אתרים שמראים לך כמה תמונות של אותו פריט ובאחד הפריט נראה בצד בורדו בהיר נגיד ובשני ..יותר נוטה למשהו כהה יותר. ולכן צריך לשים לב ולדעת מראש לאיזה תמונה להתייחס (מבינים את זה עם הזמן) זה בד"כ תמונות התקריב של הפריטים... ויש בזה עוד דרכים לדעת. בעיקר אם התמונה אותנטית יותר, כלומר מראה את הבגד על הדוגמן כשהוא בחוץ לאיזה מקום סגור ששם יש תאורה שעלולה לשנות את הצבע.. וגם חשוב לראות איך הבגד יושב על הדוגמן. יש אתרים שמראים רק את הפריט עצמו בלי איך זה יושב ... ולפעמיים זה קריטי למשל בגזרה של איך הבגד יושב מאחור.. וכו וכו וכו'

באופן כללי, שווה לך להזמין מחו"ל בגלל המבחר שלא תמצא בחיים בארץ. אין .. חוץ מחנויות כמו בוס וכאלה..

מה יש לך בארץ? כלום.. לא לטעמי בכלל כל הדברים שמוכרים כאן... אולי יש בוטיקים כאלה פה ושם שמוכרים דברים על רמה..

אבל האמת שגם להתעסק עם החזרים אין לי כוח... לא אוהב את זה

אם יש סיכוי אפילו קטן שיגיע צבע אחר ממה שרציתי או לא המידה ואח"כ לבקש החזרים וכל זה, אני מעדיף ללכת בעצמי להסתכל ולמדוד וזהו 🙄

השאלה שלך מאוד כללית. באתרים האלו מוכרים את כל סוגי המותגים.

יכול להיות לך משהו באיכות ירודה ומשהו על רמה. תלוי ממה מורכב הבגד.. סוג בד וכדומה...

יש מצד אחד המון דברים הזויים ומצד שני מלא דברים על רמה. אתה צריך לדעת מותג מסוים שאתה יודע שהוא יושב עליך טוב..ומפה והלאה לאט לאט תבין איך ומה לקנות.

 לק"י

לא חושבת שקונה לא לעניין.

תלוי באמא ובילדים כנראה, ובסגנון הלבוש.

ושעות לחפש בגד ולהתאים אותו לשדר שאתה רוצה לשדר, נשמע לי כבר עניין מעיק יותר.

אני לרוב מחפשת משהו שאני אוהב. השדר כנראה יגיע מעצמו (וגם אז לא תמיד הלבוש מעיד על האדם).

ב. נראה לי שהיחס של בנאדם למשהו שלא אכפת לו ממנו יכול להיות מלמד. והאמת שספציפית על זה אני אומרת מדברים שפגשתי.

ג. קצת קשוח המשפט הזה שהופכים כל דבר לבעיה בימינו..

חלק מזה זה פשוט כי אני בנאדם עצמאי, בוגר ומתפקד... ואני מבצעת את הפעולות הדרושות על מנת לחיות חיים.

גם בעיניי מגיל מסוים זה מוזר שאמא קונה בגדים לאיש... יצא לי לצאת עם בנים כאלה ולפעמים זה באמת סימפטום של איזהשהו רובד של חוסר עצמאות/אפילו אני אגיד עצמיות.

כנ"ל לגבי אנשים שלא מבשלים/מכבסים

על סימנים,

אבל מצד שני אני בטוח שגם לי יש מחשבות עודפות אז למה שאגיד לאחרים שהקריטריונים שלו מיותרים יותר משלי?

לגבי האובייקטיביות- לא חותמת על 100%, אבל משתדלת לבדוק את עצמי בדברים כאלו.

לגבי ההרגלים שלי- לא כתבתי עליהם, אז יפה שהסקת. אבל זה לא מספיק מדויק לגביי חח

בכוונה נזהרתי בניסוח.

דווקא הדברים שהצגת פחות היו במחשבה מבחינתי.
יותר תופס אותי שיש בזה שדר קצת פסיבי או לא עצמאי מספיק.

ברור לי שזה לא חדמ"ש, ובכ"מ לא נראה לי שאסיק מסקנות ואכריע אך ורק בהסתמך על זה. אבל נראה לי שקניית הבגדים הזאת ע"י האמא יכולה להיות 'סתמית', והיא יכולה להיות איזושהי התבטאות מסוימת של מה שכתבתי למעלה. 

אתה חושב שזה לבוש שלא משקף אותך? או שתחליף אותו, או שתבהיר את זה, או שתמצא מישהי שלא מסננת לפי זה.

אבל כל עוד אתה מסכים שהלבוש הזה משקף משהו (=את תפיסת עולמה של אמא שלך), ואתה עצמך לא מזוהה איתו, למה שבחורה תטריח את עצמה לחשוב שאולי אתה בעצם מספר על עצמך דברים לא נכונים.

במיוחד כאשר לדעתך זה משקף גם את ה'לבוש' על פי תורת הפנימיות - שגם אותם הרי קיבלת מהוריך.

במיוחד כאשר קל לך לשנות את זה - למצוא מקום שבו מוכרים מכנסיים, ולקנות בעצמך. זה יותר קל מאשר לשנות רושם ראשוני של סגנון לבוש.

שפעם שדכנית אמרה לי למה אני לא הולך רק עם שחור לבן? לשומרי מצוות יש מדים וכו' וכו'

אמרתי לה אין בעיה, אני הולך עם שחור לבן בתנאי שאשתי תלך כל החיים עם המדים של בית יעקב.

ואז היא אומרת "לאא בנות זה משהו אחר"  

ואני: יופי, אז גם אני משהו אחר 

אין דברים כאלה תאמין לי. ילכו עם כל מיני דברים צבעוניים בלאנגים והגבר יש לו איזה ג'ינס עלוב שחור חחח.. גם זה לא בסדר.

האמת שלדתיה לאומית זה פחות יפריע אבל גם הן מחפשות רק צבעים אחידים.. מה אנחנו בבית ספר יסודי? תכף יגידו לי להדפיס את שם בית הספר על המכנס.

שבו ג'ינס זה ה' ירחם..

לפני בערך 15 שנה במגזר הדת"ל היו דוסות שהולכות עם חצאיות ג'ינס, היום זה יצא מהאופנה..

אולי זה גם באופנה פשוט לא ראיתי את זה המון זמן..

לפני הערב שלבשת את זה, זה היה פאסה..

מה שאת לובשת ישר נכנס לאופנה. בקרוב במילאנו

דבר שני לשאול דברים שאני יודעת שמשמעותיים לי שעליהם יפול או יקום השידוך.

דבר שלישי לקבל קצת מידע על האדם שאני הולכת לפגוש. זה לא כיף להגיע בעיניים עצומות.

אפשר גם לקחת את המידע ובעזרתו לקחת את הפגישה הראשונה בפרופורציות נכונות,נגיד אם אומרים לי שהוא ממש חברותי וזה חשוב לי ובפגישה הוא לא היה ככה אני אדע שזה כנראה מהתרגשות וכו' והוא לא ככה ברגיל.

ואמנם לדבר עם חבר אולי מרגיש להגיע פחות עם עיניים עצומות, אבל בפועל… את באמת יודעת יותר? 

גם לי חשוב להוציא הכי טוב את חברה שלי אבל אני לא אשנה ואשקר על האישיות שלה. אני מסכימה שבבירורים אנשים מיפים דברים אבל הם לא יכולים לשקר על עובדות או על האופי האמיתי.

וגם לא כולם רוצים את אותו הדבר. יש כאלה שלא רוצים מישהו חברותי ויש כאלה שזה חשוב להם או שבכלל לא משנה.

(זה מזכיר לי ששאלתי פעם אחת בחור על החכמה של חבר שלו והוא אמר שהוא לא הכי חכם)

כן בהחלט כן, לפני הבירורים ידעתי א ב ועכשיו אני יודעת ש א ב באמת נכונים ויש גם את ג וד ואני קצת מכירה ומבינה את מי אני הולכת לפגוש, נוצר סקרנות ואולי יש לי כבר נושאי שיחה שהייתי רוצה לשוחח איתו עליהם, או דברים שהייתי רוצה ללבן שעלו מתוך הבירורים. זה בהחלט חשוב.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.