הקונוטציה של "פחות דתי" אם לובש ג'ינס יותר חלה על בנים ברור שאם חושבים על זה קצת זה לא ממש מסתדר.

אולי ג'ינסים של בנות פשוט יכולים לבוא בתור חצאית מקסי ארוכה ורחבה אז זה פחות אוטומטי, למרות שיש מגזרים שאוסרים את זה גם על בנות.

לק"י

אולי תלוי בגזרה....

לא יודע אם חתכו אותי בגלל זה (או בכללי בגלל לבוש). תכל'ס, בנים הולכים איך שאמא שלהם מלבישה אותם, מה שהיא קונה להם ושמה בארון, אז אם אני מגיע מבית פחות דוס ממה שאני (המצב הנתון), גם אם אני שיעור 'ומעלה' בישיבה גבוהה - כן, אני לובש ג'ינס. אני לא כמוךְ, קונה את הבגדים שלי.

וגם בתורת הפנימיות יש קטע כזה שיש 'לבוש' שהאבא והאמא נותנים. סתם קפץ לי. וזה כל כך לא השרשור לתגובה כזו, אבל שיהיה.

ילדים בגן ובשנות בית הספר היסודי לובשים מה שאמא מלבישה אותם.  

בגיל תיכון, ובטח כשכבר יוצאים לדייטים… אבוי למי שאין לו מחשבה עצמאית איך מתלבשים….

האח שמתחתי קצת יותר קונה בגדים לעצמו, ואחותי כמובן, אבל השאר, גם אבא שלי, לא.

אני יודע להראות מסוגנן (והרבה יותר משאר הביניישים בגבוהות), להתאים פרטי לבוש וכל זה, אבל באמת לא משנה לי אם אלבש מכנסי ג'ינס או דגמ"ח או לא יודע אילו עוד סוגי בד יש. 

עצה מצחיקה..

אני מכירה את מה שכתבת ברמה מסוימת מהבית, וגם רואה היום חברות שלי שיכולות לראות בגדים בשביל הבעלים שלהן ולקנות להן בכמויות (ובהפוך זה לא יקרה חח).

ועדיין- כשאני שומעת מבחורים על הקטע הזה שהאמא קונה להם את הבגדים זה לא מצטייר לי הכי טוב.

ומהכיוון השני- לא אכפת לי שבחור ילבש ג'ינס.. לא נראה לי שאי פעם חשבתי שזה מעיד משהו לכאן או לכאן (בלי להיכנס אורך).

למה זה נתפס כדבר שלילי? זו סיבה אוביקטיבית? או שזו נקודה שבנויה אצלך בגלל שאת רגילה לקנות לעצמך את הבגדים?

אם העניין זה סוג של חוסר-החלטיות, פשרנות, אי-אכפתיות או 'זריקה' (ועוד מילים אחרות לא כ"כ חיוביות) - אז נראה לי להדגיש, זה לא שכל מה שהיא קונה אני לובש. לחלוטין יש בגדים שאני מתנגד אליהם, דברים שנראים לי יותר מידי 'אופנה מודרנית' כזה (נראה לי מכנים את זה 'פאנסי', אבל אני כנראה טועה)..

וכמובן שהולכים ארוך, ביניישים..

אפשר לקנות יחד עם אמא כי היא זו שמשלמת.

אבל בכלל לא לצאת לקניות והיא קונה עבורך?

מה גם שאתה מעיד שיש דברים שהיא קונה, מביאה הביתה, ואז אתה מתנגד ללבוש וצריך להחליף.  

לק"י

ואז או שלאמא אכפת אז היא קונה,

או שהיא אוהבת לעשות קניות, אז היא קונה,

או שהיא קונה על הדרך כשהיא כבר יוצאת לקניות.

לא רואה בעיה בזה האמת.

למה כל דבר הופכים לבעיה בימינו? ולמה שאני אדע בכלל מי קונה לבחור את הבגדים (אלא אם כן זה נושא השיחה שעלה)?

התוצאה עלולה להיות קטלנית.. וד"ל.

לי לוקח שעות למצוא את הבגד המושלם מכל הבחינות ומה שהוא אמור לשדר .

לפעמיים האמהות יכולות לקנות דברים לא קשורים שלא מתאימים ליום חול וכו וכו'

לכאורה , האדם הסביר יחשוב שיש כאן שתי חולצות פסים מכופתרות.

אבל לא. לקחתי את שתי התמונות הללו מאתר מסוים של חברה מאוד מפורסמת. ושמתי אותן זו לצד זו.

התמונה מימין משדרת יותר בגרות, יותר גבריות, פחות "שאו" , ואילו זו משמאל משדרת יותר שובבות, יותר חולצה לשבת מאשר ליום חול.

החולצה הראשונה מתאימה בול ליום חול, לדעתי בגלל שאין רווח בין הפסים לעומת השניה. גם הפסים עצמם דקים יותר.

אתם מבינים? זו אומנות.. הגבר הסביר לא מבחין בזה. אבל בנות יש מצב שכן..

ואם נותנים לאמא את המושכות.. זה עלול להיות מסוכן. כן, אמא היא גם "בת" אבל אין לה טעם בבגדים..לרוב.

לק"י

מבחינתי לבן מכופתר זה לשבת וזהו.

מי שלובש לבן כל השבוע, זה כבר עניין אחר.

במותג אתה משלם גם על השם.. חוץ מאיכות הבגד עצמו.

הכל תלוי ממה הוא מורכב.. אם זה בגדים פשוטים יחסית כמו חולצה מכופתרת אז תלוי אם זה 100 אחוז כותנה ובעיקר הדרך יצור של החולצה.

יש חולצות שמושקעות בהן מחשבה עד הפרטים הקטנים. דרך החיבור של השרוולים ..התפירה.. השילוב של הבדים שמרכיבים את החולצה..העיצוב שלה.

על כל זה אתה משלם והמחיר עולה בהתאם ככל שהנתונים מתחברים לתוצאה שנחשבת מושלמת יותר.

מוטב לשלם 200 דולר 300 דולר על חולצה איכותית מאשר על בדים שלא נושמים או מתקמטים וכו'..

יש בגדים שנראים זהה ואז בא מישהו ואומר לך, אחי כמה עלה לך? נגיד 700 שקל.. הוא צוחק מה ראיתי בדיוק כזה ב200 שקל פה בעיר..

הוא לא קולט שיש הבדלים קריטים אף על פי שהמראה החיצוני לכאורה דומה..

הנה קישור לחולצה לדוגמא:

https://www.ruelala.com/boutique/product/159121/210542133/?clid=1100lxP5ucja&utm_content=1101l90604&creative=1101l90604&utm_campaign=1011l2075&subid=1011l2075&clickId=1100lxP5ucja&app_clickref=1100lxP5ucja&clickref=1100lxP5ucja

מה מיוחד בה?

לפי הפרטים היבשים שמוצגים שם . אם כי יש פרטים שלא כתובים ויכולים להוות נדבך נוסף. למשל הצווארון.

יש צווארון שיהיה קשיח יותר ויש שיהיה מרושל. או למשל הסיומת של השרוול. 

יש מצב שהחולצה מתאימה ויושבת מחמיא אצל רוב האנשים ולכן היא יקרה.

אבל אם לומר את האמת במקרה הזה, אני באמת מאמין שזה בעיקר השם. אני לא רואה סיבה לקנות חולצה מכופתרת במחיר הזה.

מחיר שיביא לך חולצה מאוד איכותית הוא סביב ה700 שקל לחולצה. שים לב למשהו מעניין- יש שם חולצות שנמכרות לאחר הנחה ב80%, נראה לך שאם החולצה היתה עולה בפועל כל כך יקר ליצרן לייצר אותה היתה מקבלת כזו הנחה, תהיה הסיבה שתהיה? מוכיח לך שזה השם.

תראה למשל את החולצות של eton :

לדעתי פי עשר יותר יפות וגם אולי איכותיות יותר. תעבור על כולם תראה את המבחר ואת המחיר.

Patterned Dress Shirts - Men's Printed Shirts - Eton (etonshirts.com)

אבל זה יותר מידי שואו.. 

הרקע ההשקפתי דופק הכל..

תג מחיר: 3,600 שקל פלוס מינוס.

זאת, חולצה ששווה את המחיר. לא מה שהראת לי.

Black Signature Twill Tuxedo Shirt with Swarovski® Crystals - Eton (etonshirts.com)

אני מחייך רק מלהסתכל עליה. 

אחי אתה בא עם חולצה כזו לאירוע אם אחרי זה אתה לא מקבל מלא הצעות מכל הבנות שהיו שם אני קונה לך עוד אחת כזו

חחחחחחחחחחחחח צחקתי בקול

וברצינות, זו חולצה יוצאת דופן במיוחדות שלה. אין דברים כאלה..

בסוף בטח נמאס ללבוש אותה, והיא לא נגמרת🤦‍♀️

פעם קניתי חולצה ב250 שקל ועפתי עליה הרגישה מאוד מאוד נוח והחזיקה להמון זמן. 

אז בחולצות מכופתרות אני לא יודע כמה כדאי להשקיע. מספיק שהעיצוב שלה מפורט על הפרטים הקטנים וזה סבבה לגמרי.

במחיר של שתי חולצות כאלה אפשר לקנות ג'קט עור איכותי 

למי שיש כסף להרשות לעצמו ב700 שקל חולצה מכופתרת שילך על זה. צריך לזכור שגם יש סוגים שונים של כותנה, זה שכתוב 100 אחוז לא אומר שהכל אותו דבר.

הבנתי שהחולצות שלהם מיוצרות מכותנה שהיא 3 אחוז מסך הכל השנתי שמייצרים ולכן מיוחדת, יש הסבר על זה באתר שלהם. 

ההיא ב3,600 כנראה מיודעת לשימוש גם בעולם הבא

איך בנאדם ככה מפקיר את חייו ביד אחרים

גם לי יש חבר כזה שאמא שלו הייתה קונה לו בגדים, ועכשיו אשתו קונה לו.  איך הוא מסוגל זה משגע אותי

(אני אישית חייב שהכל יתאים אחד לשני

אם אני קונה בגד זה מוכרח שהלב שלי יאהב אותו ואני יודע למה אני אתאים אותו)

לק"י

ואז לא אכפת להם שיקנו להם.

נניח בעלי לובש חולצות טריקו חלקות ביומיום ובשבת חולצות לבנות מכופתרות פשוטות, אני מזמינה לו בנקסט. מה כל כך מוזר פה?

גם הלבוש בשבת מאוד תלוי בנורמות החברתיות בקהילה בה אתם חיים וגרים.  

אם זה סתם נניח דגמ"ח וחולצה חלקה ליום יום אז באמת אני לא רואה מתכון לאסון

אבל יש כאלה שקונים להם גם בגדי אלגנט שיצטרכו ללבוש לאירועים ושבתות וכו'.. זה כבר לא מובן לי.

אגב הדגשתי חלקה, כי כשזה לא, לפעמים עלולים לקנות חולצה שפאדיחה להסתובב איתה חח

תודות לתגובה שלך פעם ראשונה שאני שומע עליהם 

(כי בכללי אני נמנע מלהזמין בגדים באינטרנט - מחשש לחתול בשק)

רק תדע שאם ישלחו חתול בשק רוב הסיכויים שהוא לא יגיע חי ולא יסכן אותך, והריח יעבור בכביסה

(טוב, ברצינות אני גם כמוך. לא מזמין כי לך תדע מה האיכות ומה המידה האמיתית)

צריך לדעת לבחור את הבדים שמתאימים למזג האוויר הישראלי (בדי כותנה ולא סינטטי, אפשר גם בדים מעורבים רק לא 100% סינטטי).

גם המידות מאוד מפורטות.  

רכשתי בחורף שעבר בלייזר לאירוע חגיגי, והיו תתי-מידות - אותה מידת גוף עם שלושה תתי-מידות לשרוולים ולאורך המותניים.  

הבעיה הגדולה ברכישה באינטרנט היא התאמת הגזרות.  

לא תמיד מצליחים לקלוע וצריך להחזיר.  

במכנסיים לגברים, כנראה גם בשמלות לנשים.

חולצות ממש קל לקנות.    

כן, הגזרות זה באמת סיפור ששכחתי להזכיר

אני לא מספיק מבין בזה כדי לדעת מה כל שם של גזרה אומר בפועל

ואין לך בכלל ממה לחשוש. רוב האתרים היום מציעים החזר וכבר החזרתי כמה פעמים ותמיד זיכו אותי.

רק ביום ראשון אני מחזיר מכנס אחרי שהיה בעיה באתר שלהם בעניין ההחזרה, כתבתי להם מייל וכמו שתיארתי לעצמי הם הביאו לי אפשרות להחזיר את זה בדואר בצורה אחרת בלי להתעסק עם האתר. הם אפילו הגדילו ראש וכתבו שאם אין לי גישה למדפסת יש אפשרות שאכתוב הכל ידני ואשלח להם לכתובת של המחסנים שלהם.

אין לך מה להמנע מהזמנה כזו כל עוד אתה יודע את כל ה.. "הפתעות" שיכולות להיות.

אם תרצה אסביר לך כשתרצה בפרטי, אבל בכללי, יש למשל את עניין הצבע. הצבע מאוד קריטי כי אתה מחפש צבע מסוים ואז יכול לקבל צבע אחר..

יש אתרים שמראים לך כמה תמונות של אותו פריט ובאחד הפריט נראה בצד בורדו בהיר נגיד ובשני ..יותר נוטה למשהו כהה יותר. ולכן צריך לשים לב ולדעת מראש לאיזה תמונה להתייחס (מבינים את זה עם הזמן) זה בד"כ תמונות התקריב של הפריטים... ויש בזה עוד דרכים לדעת. בעיקר אם התמונה אותנטית יותר, כלומר מראה את הבגד על הדוגמן כשהוא בחוץ לאיזה מקום סגור ששם יש תאורה שעלולה לשנות את הצבע.. וגם חשוב לראות איך הבגד יושב על הדוגמן. יש אתרים שמראים רק את הפריט עצמו בלי איך זה יושב ... ולפעמיים זה קריטי למשל בגזרה של איך הבגד יושב מאחור.. וכו וכו וכו'

באופן כללי, שווה לך להזמין מחו"ל בגלל המבחר שלא תמצא בחיים בארץ. אין .. חוץ מחנויות כמו בוס וכאלה..

מה יש לך בארץ? כלום.. לא לטעמי בכלל כל הדברים שמוכרים כאן... אולי יש בוטיקים כאלה פה ושם שמוכרים דברים על רמה..

אבל האמת שגם להתעסק עם החזרים אין לי כוח... לא אוהב את זה

אם יש סיכוי אפילו קטן שיגיע צבע אחר ממה שרציתי או לא המידה ואח"כ לבקש החזרים וכל זה, אני מעדיף ללכת בעצמי להסתכל ולמדוד וזהו 🙄

השאלה שלך מאוד כללית. באתרים האלו מוכרים את כל סוגי המותגים.

יכול להיות לך משהו באיכות ירודה ומשהו על רמה. תלוי ממה מורכב הבגד.. סוג בד וכדומה...

יש מצד אחד המון דברים הזויים ומצד שני מלא דברים על רמה. אתה צריך לדעת מותג מסוים שאתה יודע שהוא יושב עליך טוב..ומפה והלאה לאט לאט תבין איך ומה לקנות.

 לק"י

לא חושבת שקונה לא לעניין.

תלוי באמא ובילדים כנראה, ובסגנון הלבוש.

ושעות לחפש בגד ולהתאים אותו לשדר שאתה רוצה לשדר, נשמע לי כבר עניין מעיק יותר.

אני לרוב מחפשת משהו שאני אוהב. השדר כנראה יגיע מעצמו (וגם אז לא תמיד הלבוש מעיד על האדם).

ב. נראה לי שהיחס של בנאדם למשהו שלא אכפת לו ממנו יכול להיות מלמד. והאמת שספציפית על זה אני אומרת מדברים שפגשתי.

ג. קצת קשוח המשפט הזה שהופכים כל דבר לבעיה בימינו..

חלק מזה זה פשוט כי אני בנאדם עצמאי, בוגר ומתפקד... ואני מבצעת את הפעולות הדרושות על מנת לחיות חיים.

גם בעיניי מגיל מסוים זה מוזר שאמא קונה בגדים לאיש... יצא לי לצאת עם בנים כאלה ולפעמים זה באמת סימפטום של איזהשהו רובד של חוסר עצמאות/אפילו אני אגיד עצמיות.

כנ"ל לגבי אנשים שלא מבשלים/מכבסים

על סימנים,

אבל מצד שני אני בטוח שגם לי יש מחשבות עודפות אז למה שאגיד לאחרים שהקריטריונים שלו מיותרים יותר משלי?

לגבי האובייקטיביות- לא חותמת על 100%, אבל משתדלת לבדוק את עצמי בדברים כאלו.

לגבי ההרגלים שלי- לא כתבתי עליהם, אז יפה שהסקת. אבל זה לא מספיק מדויק לגביי חח

בכוונה נזהרתי בניסוח.

דווקא הדברים שהצגת פחות היו במחשבה מבחינתי.
יותר תופס אותי שיש בזה שדר קצת פסיבי או לא עצמאי מספיק.

ברור לי שזה לא חדמ"ש, ובכ"מ לא נראה לי שאסיק מסקנות ואכריע אך ורק בהסתמך על זה. אבל נראה לי שקניית הבגדים הזאת ע"י האמא יכולה להיות 'סתמית', והיא יכולה להיות איזושהי התבטאות מסוימת של מה שכתבתי למעלה. 

אתה חושב שזה לבוש שלא משקף אותך? או שתחליף אותו, או שתבהיר את זה, או שתמצא מישהי שלא מסננת לפי זה.

אבל כל עוד אתה מסכים שהלבוש הזה משקף משהו (=את תפיסת עולמה של אמא שלך), ואתה עצמך לא מזוהה איתו, למה שבחורה תטריח את עצמה לחשוב שאולי אתה בעצם מספר על עצמך דברים לא נכונים.

במיוחד כאשר לדעתך זה משקף גם את ה'לבוש' על פי תורת הפנימיות - שגם אותם הרי קיבלת מהוריך.

במיוחד כאשר קל לך לשנות את זה - למצוא מקום שבו מוכרים מכנסיים, ולקנות בעצמך. זה יותר קל מאשר לשנות רושם ראשוני של סגנון לבוש.

שפעם שדכנית אמרה לי למה אני לא הולך רק עם שחור לבן? לשומרי מצוות יש מדים וכו' וכו'

אמרתי לה אין בעיה, אני הולך עם שחור לבן בתנאי שאשתי תלך כל החיים עם המדים של בית יעקב.

ואז היא אומרת "לאא בנות זה משהו אחר"  

ואני: יופי, אז גם אני משהו אחר 

אין דברים כאלה תאמין לי. ילכו עם כל מיני דברים צבעוניים בלאנגים והגבר יש לו איזה ג'ינס עלוב שחור חחח.. גם זה לא בסדר.

האמת שלדתיה לאומית זה פחות יפריע אבל גם הן מחפשות רק צבעים אחידים.. מה אנחנו בבית ספר יסודי? תכף יגידו לי להדפיס את שם בית הספר על המכנס.

שבו ג'ינס זה ה' ירחם..

לפני בערך 15 שנה במגזר הדת"ל היו דוסות שהולכות עם חצאיות ג'ינס, היום זה יצא מהאופנה..

אולי זה גם באופנה פשוט לא ראיתי את זה המון זמן..

לפני הערב שלבשת את זה, זה היה פאסה..

מה שאת לובשת ישר נכנס לאופנה. בקרוב במילאנו

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.

באשה

לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי

בכל מקרה חיבוק גדול

זה קשה ממש

בשורות טובות במהרה ב"ה!

רק למקרא תגובה זו, הייתי שולח (ת) לך את זיווגך מייד עכשיו, לו הייתי הקב"ה!

אני יכולה ממש לראות בעיני את החיוך שלו למקרא תגובתך....

בקרוב בקרוב בקרוב, ממש!

בדיוק פספסתי אותך במרכזית