בבקשה תעזרו ליאנונימית בהו"ל

הבן שלי לא רוצה להיכנס למעון. כל בוקר אומר לי "לא רוצה לגן", אם אני מתחקרת אז אומר לי "רוצה את אמא".

כל בוקר בכי היסטרי שנרגע אחרי כמה דקות (אחרי שאני הולכת, עומדת בחוץ להקשיב).

אומר לי שלא כיף בגן.

אומר שמות של ילדים שמרביצים ואתמול גם אמר שמות של מטפלות שעושות ביום בום עם מקל 😮


דיברתי עם מנהלת הגן ועם המטפלת, הן אומרות שקשה לו הפרידה ממני אבל אחר כך הוא משתחרר ונהנה.

אני עדיין לא רגועה.


מה לעשות?

להקליט. פשוט מאודסטטית
בן כמה הילד?סטטית
כדאי מאוד להקליט!! לא נשמע טובסטטית
את יכולה להתייעץ עם המטה למען הילדים, איפה להחביאסטטית
את המקליט ומאיפה להשאיל
הם לא יעילים בעליל, לפחות באזור שליפה לקצת

כמה ניסיתי לתפוס אותם שנה שעברה

וגם אחרי שמילאתי את הטופס אף אחד לא דיבר איתי


וטוב שכך.

השנה פשוט לא שמתי במעון וזהו.

במקום כל הכאב ראש הזה.

חחחחחח הלוואי שהייתי יכולה להשאיר בבית!אנונימית בהו"ל
אני מאמינה שברוב המקרים אפשרפה לקצת

זה פשוט עניין של בחירה וסדרי עדיפויות


אני בשביל להישאר עם הילדים גרה במקום שלא הייתי גרה בו אם הייתי יוצאת לעבוד

ובשביל להישאר עם הילדים אנחנו עושים כל מיני ויתורים אחרים שקשורים לכסף

אבל נכון לעכשיו שווה לנו את המחיר.

שלא תתנסי ושלא תדעי, זה מה שיש לי לומר לך 😅אנונימית בהו"ל

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

נראה לי שהוא אמר לך מאוד כנהאביול
נראה לי שאי אפשר להתווכח עם תיאור של בום בום עם מקל... ה' ישמור. לדעתי אין מנוס מלהוציא אותו משם. אם יש לך אפשרות להקליט זה כמובן יותר טוב.. 
דווקא זה כן יכול להתפרש לעוד כיוונים. אולי הן נגנוסטטית

עם מקלות הקשה?

אולי זה המטאטא?


אם לא מקליטים- לא יודעים כלום

נכון נכון, זה יכול להיות גם מקל שמנגנים עליואנונימית בהו"ל

או מטה של משה רבנו או לא יודעת מה.

חוששת שאם אקליט יוציאו אותנו מהגן ואני חייבת לעבוד

אז מה עדיף שהילד שלך יהיה במקום מתעלל לכאורה??סטטית
מניחה שאת יודעת שהילד שלך קודם להכל!!


חוצמזה שחוקית מותר להקליט

לא יודעת לי זה נשמע מאוד רעאביול
אפשר לשים מקליט ובמקביל לחפש אופציות אחרות, למקרה שיוציאו אתכם מהגן 
זה יכול להיות גם תיאור של בניית סוכההיופי שבשקט
כן הייתי מגיעה בימים הקרובים באמצע היום. בודקת מה האווירה ואיך הוא...
רצינית?פה לקצת

זה יכול להיות כל כך הרבה דברים חוץ מאלימות

 

והאמת שלא ברור לי ההנחייה להקליט אם כל כך ברור שיש אלימות.

אם כל כך ברור לך שיש אלימות איך את מכניסה לשם שוב ילד? רק בשביל הוכחות שיחווה שוב אלימות?

תקשיבו אתן מגזימות לא על כל דבר ישר מוציאיםנחש מי?

אם יש חשד אז מבררים יותר לעומק

אבל לא ישר מחליטים ממשפט אחד של יחד


אולי הבום בום זה בכלל איזה מקל עם תוף שככה הגננת קוראת להאסף למפגש או משהו


אולי פרשנות יצירתית שלו על משהו אחר שהיא עשתה


הילד בן שנתיים


וזה לא שאני אומרת לא להאמין או לברר ולהיות שאננים!!!


אבל גם לא לחתוך ממשפט אחד

וואי אני האחרונה שאומרת להוציאאביול

תמיד אני בעד לברר. אם תסתכלי על. התגובות שלי תראי.

אבל כאן היא מתארת שלא טוב לילד. לא רוצה ללכת למעון. מספר על ילדים שמרביצים. ועל גננות שעושות בום בום... לי זה לא היה נשמע טוב.

וגם אמרתי שאפשר לשים מקליט. אישית אני מעדיפה לבוא בזמנים לא שגרתיים ולראות את המצב. פשוט כאן היה נשמע לא טוב... 

היא אומרת גם שבוכה רק כשהולכתנחש מי?

ונרגע אחרי זה


ואני בעד לברר ולבדוק


פשוט מההודעה שאליה הגבתי היתה מסקנה חותכת יחסית להוציא


ועליה הגבתי..

מבינה אותך עכשיו יותר

בום בום עם מקלאמאשוני

יכול להיות נקישה במשולש.

תשאלי את מנהלת הגן. תגידי לה הבן שלי אמר שעושים בום בום עם מקל. תני לה לבלוע את הרוק שניה.

ותוסיפי: כנראה הוא מפחד מהרעש, מה זה יכול להיות?

האם אפשר לעשות חלש יותר או צלצול נעים יותר?

ואז תראי לפי התגובה שלה אם היא זעה באי נוחות או שהכל סבבה מבחינתה.


את יכולה לבקש לבוא לתצפת (בתיאום מראש) במהלך היום בלי שהוא רואה.

את יכולה לומר שאת רוצה לראות בעיניים שבמהלך היום הוא מגיב טוב ורגוע.

אל תתביישי לבוא בשעות מוזרות. זאת זכותך. תראי בעיניים מה קורה שם במהלך היום.

אל תהיי ביקורתית במהלך הביקור, כן תציפי שאלות, תרשמי לעצמך את ההתרשמות ואחרי כמה פעמים אם יש משהו לדבר עליו אז שזה יהיה בצורה מכובדת ועניינית. כשזורקים הערות במהלך ביקור לא שגרתי זה מחרפן את הצוות.

תחמיאי ותחייכי הרבה וככה פחות יתנגדו לביקורים. אבל חשוב שתראי בעיניים מה הולך ושהמטפלת מתאימה לבן שלך.

אולי זה רק קשיי הסתגלות באמת, אולי זה קושי מעבר.

קשה לשפוט בלי לראות בעניים.

תפתיעי במהלך היוםהשם גדולל
תגידי ששכחת להביא מגבונים או משהו כזה.. בלי הכנה מוקדם ותראי בעינייך את האווירה שיש שם.. אפשר כבר לשמוע מבחוץ אם יש צעקות.. קחי בחשבון שיכול להיות שתצטרכי לקחת אותו כשתבואי כי הוא בטח יבכה.. את יכולה גם להגיע מוקדם לקראת סוף היום.. זו שעה לחוצה ותראי איך הן עומדות בזה.. האם הן מאבדות את זה בשעת לחץ צועקות ומרימות אותם בצורה לא נעימה או שיש לחץ אבל הן מצליחות להשתלט על המצב.. 
עשיתי את זה עשרות פעמים, זה לא מועיל...אנונימית בהו"ל
צודקת. כשמפתיעים בשניה אחת אפשר להפוך את התמונהסטטית
זה בכלל לא כזה יעיל
ומה היה?השם גדולל
הכל מתנהל רגיל? המטרה להפתיע היא להבין מה האווירה שנוצרת שם והאם באמת יש סיבה לחשוש... אם הכל טוב אז אולי הילד מנסה להגיד משהו אחר.. ואם באמת יש משהו אז שווה להקליט 
מה הסיכוי שמתוך 8 שעות שהילד במעון, בדיוק בדקה שתגסטטית

שתגיעי יקרה ארוע??

גם אם יש ארועי אלימות שחוזרים על עצמם תגלי את זה רק אם תקליטי יום שלם

לא חייב שיהיה אירוע אלימותהשם גדולל
ולא אמרתי שזה מה שהיא תמצא אם היא תגיע לשם.. מספיק האווירה והשליטה/חוסר שליטה בשביל להבין אם המקום בכלל יציב.. יש מלא מעונות שהצוות שם מתחלף כל שני וחמישי ונערות באות להחליף בלי הפסקה.. זה מספיק בשביל שילד ירגיש לא בטוח.. אבל שוב זו דעתי אם לא בא לך להקליט.. וזה רק בשביל להבין את ההלך רוח שם.. אם בכלל יש על מה לדאוג.. ובדר"כ השעות של ארוחת צהריים/לפני שינה הן שעות קריטיות.. 
כמה זמן את נשארת?אמאשוני

אי אפשר להעמיד פנים יותר מחצי שעה אלא אם זה ברמה קיצונית של אדם והיפוכו.

לרוב המוחלט את יכולה בהחלט להתרשם מצפייה של חצי שעה פה, שעה שם..

אם את באה לחמש דקות והולכת זה באמת לא עוזר הרבה.

את יכולה אפילו להאזין מחוץ לגן בזמן שהם בחצר.

מי שבטבעה מרימה קול, תרים גם שם.

מי שקשוחה, תהיה קשוחה גם שם

מי שקרה, תהיה קרה גם שם..

אפשר ללמוד מזה הרבה.

מי שמרביצה לא תרביץ ליד הורים!!אפילו לא מרביצה ממשסטטית

אלא מפעילה כח.. היא לא תפעיל ליד הורים

מטפלת שצורחת על ילדים, לא תצרח עליהם אם יש הורה בסביבה...

זו פשוט הטעיה


מי שהקליטה אי פעם מבינה על מה אני מדברת

אני לא חושבת בכיוון הזה בכללאמאשוני

זכותך לחשוב שכל ילד שמביע קשיי הסתגלות יש שם בעיית אלימות קיצונית.

אני בכלל לא שם.


זה די לא הגיוני שאי אפשר להתייעץ פה בשיקול דעת לגבי מעונות.

כל שרשור הופך לשימי מקליט, ולא ניתן להשמיע דעות אחרות.

יש פה אמהות טריות שרוצות להתייעץ שזכותן לקבל מגוון דעות ולפתח דיון שאלות ותשובות לגבי מגוון גישות לנושא.


לא צריך לכפות את הדעה הזאת על כל התגובות בשרשור בכל שרשור בנושא.

אני מבינה שאת כותבת מדם ליבך, אבל הסיפור שלך הוא לא הסיפור של כולם.

לשים מקליט יש לזה את החסרונות שלו ולא צריך ישר לקפוץ לפתרון הכי קיצוני.

יש דברים אחרים שאפשר ורצוי לדעתי לבדוק קודם.

לא חייבים, אפשר.

אני מציגה את הדעה שיש צעדים שאפשר לבדוק בנועם עם שיתוף פעולה של הצוות לפני שהולכים על הקצה עם הבעת אי אמון כמו האזנת סתר.

מניסיון שלי עם ארבעה ילדים אפשר בהחלט ללמוד המון גם מאמצעים אחרים.

קשיי הסתגלות זה דבר אחד. אבל אא להכניס כלסטטית

קושי ובעיה תחת המטריה "הנורמלית" של קשיי הסתגלות.

המציאות במעונות לא פשוטה ושוב ושוב מתגלים מקרים. לכן, מחובתינו לבדוק ולוודא מה קורה באופן וודאי עם הילד. לשתף את הצוות זה הרבה פעמים גול עצמי כי אם באמת קורה משהו הם ילמדו להסתיר יותר


הסיפור שלי הוא שלי, זה נכון. אבל עוד ועוד מצטרפים לסיפור הזה!!! ואת יודעת מה המצב במעונות זה הסיפור של כולנו

גם אי אפשר להכניס כל קושי ובעיה תחת המטריהפה לקצת

של אלימות.


 

אני מסכימה עם @אמאשוני

נהיה מוגזם פה שכל שרשור על קושי של ילד במעון זה הופך לקודם כל שימי מקליט ותוציאי מהמעון.

קודם כל חושבים בהיגיון ומנסים לברר אם זה קושי רגיל או משהו חריג בדרכים הרגילות ואם יש סיבה לחשוש אז בהחלט יש גם מקום להוציא מהמעון.


 

 

אני יכולה לומר לך שפתחתי כאן שרשור בנושא שנה שעברה (בתור אמא ששנה ראשונה שמה במסגרת כלשהיא) ואחכ לא ישנתי לילות שלמים מדאגה מסרטים שבנות כאן הכניסו לי לראש.

ובמבט לאחור? לא יודעת מי צדקה אבל בסוף לא בדקתי כלום כי פשוט איבדתי את זה מכל הסרטים שהכניסו לי כאן. פשוט חיכיתי לסיים את השנה וזהו.

מה שבטוח, חכם זה לא היה. מצד התגובות כאן. היסטריה מוגזמת מידי.

 

ובאמת באמת, לא מבינה איך אתן מסוגלות לשחרר את הילדים שלכן שמישהי אחרת תשמור עליהן אם אתן חיות בכאלה סרטים מפחידים ואיומים.

זה פשוט לא קשורסודית

אם לילד רע בגן או במעון אני מוציאה.

לא קשור לאלימות

מעולה.פה לקצת
מפה ועד על כל בכי שת אתימות לצעוק אלימות הדרך ארוכה.


לילד יכול להיות לא טוב במקום מסויים לא רק כי מרביצים לו, יש עוד סיבות...

למה אני שולחת? כי אין לי ברירה לצערי😥סטטית

אם הייתי יכולה הייתי עוזבת הכל ונשארת איתם בבית.

אני מרגישה שכבר הנושא מוצא לגמרי אז רק הבהרה קטנה-

המקליט נועד לתת תמונה אמיתית של מה קורה במעון. מי שלא מקליט לא יודע!

וכמו שאמרת אני לא מדברת רק על אלימות, ממש לא. אלא על אווירה. לדוגמא:

ידעת שהרבה מקשיי "ההסתגלות" הם כי מכריחים פעוטות לשבת במפגשים ארוכים?? אסור לקום מהכסא

או שאסור להם להרים את הראש מהמזרון עד ההשכמה בצהרים? ועוד

אין לי בעיה עם גבולות וכללים זה חשוב בכל מסגרת, השאלה איך זה נעשה... ומתי- כשזה נעשה בזמן שהתינוקות עוד לא מכירים את המקום והצוות,הלחץ הזה של "שב" "לא להרים ראש" וכד' זה טראומתי

ואלה דוגמאות *לא* של אלימות

וזהו סיימתי להגיב בנושא, מרגישה שכבר חפרתיסטטית
אז בדיוקאמאשוני

כדי לבדוק אווירה אפשר לשהות זמן רב יחסית. מספיק לראות אם המנהלת על קוצים שתלכי או לא.

אם המטפלות שיוצאות מחדרים אחרים מחייכות או לא.

אפשר קודם כל איך המנהלת מגיבה לרצון שלך לתצפת. אם היא מורחת או לא.

את רואה את הדינמיקה. כדי לייצר הצגה גם הילדים צריכים לשתף פעולה ואם לא מדובר בתרמית מתוחכמת שנובעת מאלימות,

אז את מזהה שהילדים לא הולכים בקו אחד עם המתק שפתיים של המטפלת שמתצפתים עליה.

ברוב המוחלט של התצפיות שלי, עשר דקות אחרי שנעמדתי, המטפלות התחילו להתנהג טבעי ולא נחמד מדי לילדים.

את רואה את התהליך מתהווה. במיוחד כשיש כמה מטפלות.


פעם גיליתי שיש מטפלת שמעשנת, אחרי כל השאלות והחפירות ששאלתי על המטפלות בקבוצה של הבת שלי לא מצא חן בעיני לגלות שלא מספרים שיש מטפלת שמעשנת.

שאלתי את המנהלת (היא לא ידעה שבאותו יום עברתי ליד המעון וראיתי את המטפלות מעשנות)

אם יש מטפלות מעשנות והיא מיד אמרה: כן, 2.

שאלתי אם זה לא משהו שמיידעים את ההורים אז היא ענתה שהילדים שאצל אותן מטפלות יודעים על כך והיא מקפידה שיעשנו רק עם כפפות ולא בשטח המעון אלא מחוץ לשער (הם באמת עישנו בשביל בחוץ, ככה ראיתי) ופעם אחת ביום.

שאלתי אמא שאני יודעת שבקבוצה של אחת מהן אם יש מטפלות שמעשנות אז היא אמרה לי מיד כן המטפלת של הבת שלי מעשנת. אני לא אוהבת את זה, אבל היא כ"כ טובה שזה שווה לי.

ובאמת המטפלת הזאת ממש ממש טובה.


אז זה לדוגמה אירוע שקלטתי מביקור סתמי בסביבת המעון והדליק לי נורה אדומה בקשר לאמון, ותחקרתי ונרגעתי גם בהקשר ששואלים את המנהלת שאלות פחות נעימות, מקבלים תשובה כנה.

כמובן לא רק על סמך סיפור אחד ביססתי את האמון אבל צירוף של כמה דברים כן נתנו תמונה טובה.

ואם הבעיה היא חוסר התאמה בין ילד מסויים למטפלת שלו קולטים את זה.. קשה לפספס. שוב אם אין צורך בהסתרה קיצונית.

בנוסף בתצפית את רואה תגובות של ילדים אחרים מול התגובות של הילד שלך. את רואה הטיות.

למשל פעם ראיתי שלילדים אשכנזים נותנים מהביסקוויט לפני ילדים אתיופים. וכשמגיעים אליהם אם לא נשאר אז נותנים להם חצי ביסקוויט. כל מיני דברים כאלה שמאוד קשה למטפלת בזמן שהיא עם קבוצה שלמה, להתחיל בכוונה להתנהג יפה ושווה ולחשוב על ההשלכות של הכל.

בסוף זה ילדים פיציים ויש מיליון בלתמים.

אם אחרי כמה תצפיות ארוכות רואים כיתה שמתנהלת היטב. שנותנים יחס חם, שפותרים בעיות ביעילות, שיש סדר יום וילדים מרוצים, אין סיבה להניח שמשהו לא בסדר ושזאת הצגה. בעיקר המטרה לראות אם יש נקודות שאת מזהה שיכולות לעזור לילד שלך.

למשל ראיתי שמסדרים ומנקים את הכיסאות כל הילדים עומדים בצד ללא תעסוקה ורוב הילדים עונדים בשקט והבן שלי לא.

אז אח"כ הצעתי למנהלת שכדאי לבקש ממנו לעזור לנקות כי הוא מאוד אוהב אתגרים וזה ימנע ממנו להציק לילדים אחרים אז היא ענתה שהם לא נותנים לילדים לנקות אבל היא תחשוב מה כן אפשר לתת לו. אח"כ המטפלת סיפרה לי שהיא ביקשה ממנו לסדר את הספרים במדף ואיך הוא עושה את זה מדהים.. והיא למדה לבקש ממנו לעזור לחלק חומרים ליצירות והוא אלוף. ממש עפה על זה.

אז זה לדוגמה איך אני כאמא יכולה לעזור לתווך את הצורך של הילד שלי עם צורכי הצוות.

לא כל המטפלות הם כאלה מתוחכמות שיכולות לעשות הצגות מושלמות.


כמו שכתבתי, ללכת ישר על הקלטה יש לזה את החסרונות של זה. מאוד קשה לבסס אמון על מהלך שעצם העשייה שלו כבר מערערת את האמון במערכת. כל משפט שתשמעי ישר יתפרש בביקורתיות.

בהקלטה תמיד יחפשו את הבעיות. אם המצב מצדיק, אז כן כדאי לעשות את זה. אבל לא תמיד המצב כזה. וחבל להיכנס לסרטים ומלחמות כשברוב המוחלט של המקרים מדובר בקשיי הסתגלות או בחוסר התאמה נקודתי לאותו ילד שאפשר לפתור אותו בשיתוף פעולה.


אגב כשנכנסים לסרטים ולא מרוצים מתגובת הילד, זה כשלעצמו יכול לגרום לילד להגיב יותר בקיצוניות. כלומר אמא שלוקחת קשה כשהילד שלה בוכה בבוקר, עצם הרגשות שלה עלולים לגרום לילד ללמוד לא להתגבר על הפרידה וככה יהיה לו קשה יותר.


כמו ששולה1234 כתבה מקסים, לבדוק אם מישהו אחר לוקח את הילד איך הוא מגיב? אז מוסיפה שאותו אחד ייקח במשך שבוע שלם. כי לוקח זמן לילד לשנות התנהגות כתלות במי לוקח אותו.

אם הפרידה יותר קלה לו, זה אומר שחלק מהקושי של הילד להיפרד נובע מהקושי של האמא לסמוך על המערכת.

זה למשל משהו שיחסית הרבה יותר פשוט לביצוע מאשר להרים טלפון למוקד שמסייע לאתר אלימות בגנים.

עצם הרמת הטלפון, ההתעסקות באיפה להצמיד את המקליט בלי להיתפס, החפירה הפנימית של מה אני אשלח אותו לשם שוב?? הניסיון של השכל להצדיק את המהלך ולחפש אמירות ורמזים נוספים שיצדיקו את במעשה וכו' וכו', גם אם יתברר שהמעון בסדר גם אם לא מושלם, הנזק במקום הנפשי של האמא כבר נעשה.


אז אני לא אומרת לעצום עיניים.


אני אומרת לא להיכנס ישר לסרטים. לבדוק אם יש בעיות שהן לא בסקאלה הקיצונית שאפשר לפתור אותן ולילד ולאמא יהיה טוב לשלוח למסגרת הזאת.


אמא ששולחת למסגרת ואומרת שממש אין לה ברירה אלא לשלוח, סטטיסטית תהיה פחות מרוצה כי אם היא מרגישה שהבחירה לא בידיה, באופן טבעי תסתכל יותר על החסרונות מאשר על היתרונות.


היכולת לבחור, היא יכולת קריטית בהרבה התנהלויות שלנו בחיים.


אני לא אומרת לא להציג את הדעה שלך ולא לשתף בניסיון שלך.

אני אומרת בואי נאפשר שיח פתוח והעלאת דעות שונות.

מבינה מה שאת אומרת! ועד לא מזמן הסכמתיסטטית

עם כל מילה שלך

היום אני כבר מבינה דברים אחרת. ודווקא בעולם האמיתי אני אדם מלא אמון באנשים

המקרים החוזרים ונשנים במעונות לא מותירים לנו ברירה וכל הורה חייב, זה ממש מחובתו לדעת בבירור מה קורה עם הילד שלו. לא מה המטפלת מספרת, מה קורה באמת


 

אבל מעריכה את הדעה שלך אמאשוני, ובסוף כל הורה ייעשה את השיקולים שלו

אפשר לשאול אם יש לך ניסיוןעטלף עיוור

בתצפות כזה בגן פרטי שהוא קטן יחסית.

בלי מרחבים של מעון והבת שלי יכולה לראות אותי כמעט בכל איזור שהם נמצאים וזה לגמרי ישבש אותה...

זה ממש לא מספיק לתצפת, בתור אחת שעושה אתשמן קוקוס

זה על בסיס קבוע.

לשאול את המנהלת/מטפלת לא תמיד מועיל כי יש כאלה שמטייחות את מה שקורה, גם אם אין אלימות הן פשוט לא אוהבות לתת דו"ח ומיד מתגוננות.


אין שום אופציה אחרת שיכולה לתת תמונה אמינה מלבד מקליט ואם מחביאים אותו טוב אז גם אין סיבה שיגלו אותו ואין סיבה שיווצר חוסר אמון.

האמת שגם אין לי ממש סיבה להאמין סתם ככה בכל אדם, בטח שלא במה שנוגע לילדים שלי.

באופן כללי אני מאמינה שהעולם טוב ובאנשים שבו טובים, אבל לא על חשבון הילדים שיש להם רק אותנו

מסכימה עם כל מילה.שמן קוקוס
לא הקלטתי אבל כן התחבאתי בגן בפינה נסתרת כשהן חשבוסודית

שכל ההורים הלכו


 

ואז התחילו צרחות שהפחידו אותי

לקחתי את הילד והסתלקתי

וגם אני חייבת לעבוד!

ולא היה לי אז גן אחר בשבילו

קודם ברחנו

אחר כך התפללנו

אחכ בנס גננת צדיקה קיבלה את הבן והיה מאושר אצלה

 

 

היו כמה ימים מורטי עצבים בין גן לגן. אבל הייתי כל כך בודאות שלא ישאר שם, שלא הייתה לי בכלל שאלה. נותר רק להשען על ריבונו של עולם

אין משהו שייתן לך תמונה מלאה כמו מקליט! ואם את בכלסטטית

זאת מוותרת והולכת על להגיע בהפתעה, *תבואי בזמן של סיום ארוחת צהרים וההשכבה לישון*

תבואי בלי להודיע מראש, ותשארי כמה דק' טובות מחוץ לדלת בהקשבה

זה הזמן הכי מעיד על הלך הרוח

כבר דיברתי עם המטפלת ולכן אני חוששת שהיא תחפש אתאנונימית בהו"ל
המקליט אבל מבינה שאין מנוס
מקליט חד משמעית!אהבתחינם
התחברתי במיוחד כדי להגיב לךהיכולת לבחור

יש לי הרבה מה לכתוב בנושא, אבל לא רוצה להאריך. חשוב לי להגיב במיוחד על מה שכתבת "זה הזמן שהכי מעיד על הלך הרוח" כשאת מתכוונת לזמן שבין סיום ארוחת הצהרים לשינה.

כותבת לך בתור מנהלת מעון כמה שנים טובות..

אני לא יודעת בת כמה את וכמה ילדים יש לך אבל תנסי רגע לדמיין ערב בבית עם הילדים, את אחרי יום מתיש בעבודה שאולי היה מוצלח ואולי לא, אספת את הילדים מהגנים, האכלת, החתלת, סיפרת סיפורים, שיחקת איתם, גייסת את כל כולך ועבר בטוב ב"ה, מגיע הערב כולם כבר עייפים ומותשים, בעלך לא בבית, את עם תינוק קטן שיונק, הצלחת להכין ולהגיש ארוחת ערב לכולם, הגדולים יותר כבר סיימו והלכו לעניינהם, את עוד מאכילה בכפית את הקטן ומנדנדת עם הרגל את העגלה של התינוק, הגדול צועק מהמקלחת שנגמר לו השמפו והוא צריך שתביאי לו דחוף, עוד אחד קורא לך מהשירותים שתנקי אותו, את קמה, מנקה אותו ומשאירה לו להוריד את המים, התינוק צורח, הקטן (שכבר היה מקולח) הפך על הראש שלו את הצלחת עם החביתה והגבינה, עוד שניים רבים מריבה בסגנון של "הוא הסתכל עליי" ועוד אחד חשוב לו שתקשיבי לו הרגע לבדיחה שקרא בספר, את מאבדת סבלנות, רצה לשטוף את הקטן לפני שימרח את הגבינה על כל האיזור, צועקת על השניים שיפסיקו לריב כבר ושמישהו ירים את התינוק כי אי אפשר להתנהל עם צרחות ברקע, בתוך כל החגיגה הזו שכנה דופקת לבקש חלב.

מה את חושבת שהיא חושבת? היא חושבת איזה בית נוראי, מה הולך פה? ריחות מסריחים, ילדים מלוכלכים עם שיער מלא גבינה, ילדים רבים, אמא שצועקת- ישר לרווחה! אם הם ככה עכשיו זה מעיד על מה שהולך פה כל היום!

או שאולי היא חושבת- נורמלי, אמא תותחית שעבדה בבוקר, הייתה עם הילדים כל הצהרים בטוב לגמרי, הקשיבה לכולם, דאגה לכולם, היתה מלאת סבלנות ואהבה, ויש רגע אחד כזה בערב שבו כולם עייפים וצריכים ממנה דברים אז האוירה פחות טובה?


ככה זה בדיוק, אבל בדיוק במעון- הזמן הזה של אחרי ארוחת הצהרים זה אכן הזמן שבו תשמעי את האווירה הפחות הטובה, אבל להגיד שזה הזמן שמעיד על הלך הרוח?! טעות קשה, זה פשוט לא נכון!

וזה- מעיד על חוסר האמון שיש לך מראש במטפלות ובצוות המעון.


שוב, אני כותבת לך בתור מנהלת מעון, ואני הכי בעד שקיפות ושההורים יבואו כמה שרוצים, וישאלו איזה שאלות שהם רוצים והם בהחלט יקבלו תשובות, אני מנהלת שנמצאת בכיתות רוב מוחלט של היום, רואה בדיוק מה קורה, יש לנו ועד מעון שמורכב מהורים לילדים, יש לנו פגישות קבועות ועוד לפי הצורך, אני מתייעצת איתם כל הזמן על הכל! בשנותיי כמנהלת פיטרתי לא מעט עובדות, אני משאירה אצלי במעון רק מטפלות שאני הייתי רגועה לשים אצלן את הילד שלי, וזה לא קל בכלל בכלל! ועדיין אני עושה את זה כי זה תפקידי.

אפשר לשאול, גם שאלות קשות, ולבוא לבדוק, ולבקש שינוי

אבל *מראש* חייב להיות אמון בסיסי!! ואם אין את אמון הזה אי אפשר לעבוד. ללכת ולהקליט זו הצורה הכי קיצונית של שבירת אמון בעיניי, יש כל הרבה דברים לעשות ולבדוק לפני שרצים להקליט.


זהו לבינתיים, לא יודעת אם את תשתכנעי מזה, אבל אני כותבת בעיקר לאמהות האחרות שקוראות כאן- שידעו שהזמן של לפני השינה הוא ממש לא הזמן שמעיד על הלך הרוח!!!

וגם בשביל לטהר את שמן של המטפלות המסורות, שעובדות קשה מאוד, משקיעות בילדים ללא גבול ומקבלות בתמורה יחס כזה.. 

ומצד שניnorya

אם ח"ו יש אלימות פיזית או מילולית, שם הכי ישמעו אותה. כמובן שהורה שמקשיב *חייב* לקחת הכל בערבון מוגבל, וזה לא מתאים לכל הורה.

האמת שאני גם מהצד השני- עובדת עם ילדים מיוחדים חסרי ישע לחלוטין. יודעת שיש סיכוי לא רע שמקליטים אותי. ודווקא אני ממש בעד- שיקליטו! שישמעו את היחס שאנחנו נותנות לילד שלהם, שתהיה להם נחת רוח לדעת שהילד בידיים טובות. וכן, גם בזמנים יותר לחוצים וקשים, כדאי שההורים ישמעו שהלחץ מתנהל כראוי, בלי צרחות או השפלות. לא מרגישה שההורים מביעים ככה חוסר אמון, כמו שהם פשוט רוצים לדעת שטוב לילד שלהם, וזהו. 

זה בסדר גמורהיכולת לבחור

שאת חושבת שהקלטה בסתר היא כלי לגיטימי כל הזמן, בעייני היא כלי קיצוני שמתאים למקרים קיצוניים. ולא אמרתי שאסור להשתמש בה, אבל האם לפני שהולכים על זה ניסו דרכים אחרות? האם ההורים המקליטים יודעים לנתח בצורה אמיתית ונכונה את מה שהם שומעים?

ארחיב גם בתגובות האחרות

למה בעצם לנסות דרכים אחרות? ולא ללכת מראש עלסטטית

הדבר האמיתי..?

במקרים של התנהלות לא תקינה במעון, פניה למנהלת/למטפלות זה ממש מטופש! כבר הוכח במקרים שזה גרם לצוות רק להסתיר יותר את ההתעללות😬

כמה דבריםהיכולת לבחור

1. מה הכוונה התנהלות לא תקינה? מבחינתך ללכת ולהקליט אם הילד "רק" בוכה בבוקר ולא רוצה שתעזבי? או שכשהוא מגיע המטפלת לא מתפנה מכל עיסוקיה ומחבקת אותו?  כמו שכבר אמרתי- בעיניי הקלטה זה נשק שצריך לשמש למקרי קיצון בלבד- ולא בכל תהיה שעולה והתלבטות האם לילד טוב שם. והאמת- אם יש לך אמון במנהלת- למה את חושבת שהיא תסתיר זוועות שקורות אצלה? ואם אין לך אמון- אז אישית מראש לא הייתי שמה את ילדיי במקום כזה.

2. התשובה לשאלה למה לנסות דרכים אחרות- כבר הסברתי שבעיניי זה כלי קיצון, תותח כבד. כמו שלא על כל כאב ראש של ילד תתני לו מורפיום, כך לא על כל התלבטות אשים מקליט.

3. מקליט זה לא באמת הדבר האמיתי..  זה כמו שתשימי לך סרט ותחשיכי את המסך, רק תקשיבי לסרט. את תצליחי להבין את העלילה במלואה? ממש לא. אז מקליט זה אותו דבר- נותן משהו, לא אומרת שלא, אבל ממש לא תמונה מלאה וגרוע מכך יכול להוציא דברים מהקשרם לגמרי. 

כתבת מהמם!!יראת גאולה

כיף לקרוא את התיאור הססגוני חח

אבל,

דווקא בגלל שזה זמן קצה - בואי נראה איך מטפלת מתנהגת בזמן קצה. גם בזמן כזה אסור אסור שהיא תתנהג באלימות, נכון? וגם אם יהיו גערות או צעקות (כמו אצלי בבית בזמן קצה...) - מה בדיוק יהיה שם בצעקות האלו? האם זו גערה עצבנית או קללה? האם זו השפלה אישית או ציווי שנאמר בקוצר רוח?

גם בזמני קצה, וכשחוסר הסבלנות כמעט מתבקש, יש דרך להתנהג. ואת זה כדאי מאוד לבדוק.

לגמריהמקורית
אוקי אז אבהיר את עצמיהיכולת לבחור

אני הכי בעד לבוא ולהקשיב! להגיע בזמנים שונים, לדבר עם המנהלת ועם המטפלת, עם הצוות הנוסף ועוד,

אפשר וגם רצוי להגיע בזמן הלחוץ של לפני השינה, רק חשוב קודם כל להגיע עם אמון, ולדעת שהזמן הזה לא בהכרח מעיד על מה שקורה כל היום. אם היא תשמע מטפלת מתנהגת באלימות ובגסות, בהשפלות ובצרחות אז כראה שגם בזמנים פחות לחוצים המטפלת הזו לא המטפלת המומלצת, אבל אני מדברת על מקרים נורמטיביים ולא על קיצוניים (כמו שכתבתי בתגובה אחרת שהקלטות הן מעשה קיצוני בעיניי שמתאים למקרה קיצוני), במקרה נורמטיבי ורגיל אם אמא תעמוד ותקשיב בזמן הזה היא תשמע ילדים בוכים, היא תשמע "אני לא מרשה להרביץ" בקול רם, "תעזוב אותו", "לך לכיור אני כבר באה לשטוף אותך" אולי צעקות של "אמרתי שאני לא מרשה לנשוך" " דקה אני מסיימת להחליף טיטול ובאה" ואולי אפילו היא לא תשמע את המטפלות בכלל אלא רק בכיות של ילדים שלא נגמרות, היא יכולה לחשוב "הילדים בוכים והמטפלות לא מתייחסות!" בעוד שהגיוני שהמטפלת מאופקת מכינה בו זמנית מטרנה לכמה ילדים, מחליפה טיטולים, מחזיקה תינוק על הידיים ומנקה כדי שהזולחים לא ימרחו באוכל שנשפך.


מה שאני באה להגיד הוא שאפשר בהחלט להגיע בזמן כזה- אבל לדעת לקרוא נכון את המפה ובעיקר לתת אמון! וגם- כדאי להגיע גם בזמנים אחרים, לשמוע את הרוגע, הדיבור הנעים, ואוירה הטובה.

נסכים שלא להסכים🙂norya

אגב, כל מה שאת אומרת על אמון נכון גם להקלטות. הורה שמקשיב להקלטות צריך להגיע ממקום של אמון בדיוק כמו הורה שמפתיע במעון.

פשוט בעיני הקלטות הן כלי לגיטימי לבדיקה, הכלי הכי אמין בנסיבות הקיימות, בלי צורך לבדוק לפני זה בדרכים אחרות שלאו דווקא אמינות.

אין לי סיבה לתת אמון במטפלות, במיוחד היוםשמן קוקוס

שהן מתחלפות כמו גרביים.

מה שהילד לא יכול לספר, המקליט בהחלט כן ורבים הילדים שזה הציללל אותם ממפלצות.

עם זה אני לא יכולה להתווכחהיכולת לבחור

אם אין לה סיבה- מי אני שאתן לך.

לי אישית יש הרבה סיבות למה לתת אמון במנהלת של המעון של הבת שלי וכן במטפלות שלה.

רק לא להיות שאננים.שמן קוקוס
תודה שכתבת!! חשוב לשמוע גם את הצד הזה, אבל----סטטית

אין בעיה עם ילדים שבוכים כי הם עייפים, אין בעיה עם ילדים מלוכלכים מאוכל

יש בעיה עם מטפלת שצועקת על הילדים כי קשה ולחוץ לה. זה לא מקובל. ואני מניחה שאת מסכימה איתי

ולכן דווקא בגלל זה זה הזמן הנכון ביותר להגיע ולראות מה קורה.


היום הבן שלי נמצא במשפחתון מפוקח שמותר להקליט בו. ואני בהחלט שומעת בכיות של ילדים ושומעת מטפלת עייפה שלפעמים קשה לה. וזה מקובל כולנו בני אדם!


שוב- תודה שכתבת

ושנית- ההשוואה בין אמא למטפלת לא נכון לדעתי.סטטית

מטפלת זו מטפלת ואמא זו אמא

גם אני לא אצעק על לקוחות שלי בעבודה, למרות שהעבודה שלי תובענית ולחוצה ולפעמים כבר כואבות לי הרגליים

מסכימה לגמריהיכולת לבחור

לא באתי להשוות בין מה שמותר לאמא לבין מה שמותר למטפלת!

רק הבאתי מן משל כזה להסביר שרגע אחד לחוץ  לא בהכרח מעיד על יום שלם.

כן, אבל מצד שני.. מטפלת אחראית על בין 6-12שוקה

ילדים, ולא כמו אמא שנמצאת על שניים שלושה- חמישה ילדים, שהם הילדים שלה וביגלאים שונים, (שלרוב אם יש כמה אז יש גם גדולים שיכולים לעזור).

אני חושבת שצריך להיזהר, זו עבודה קשה מאוד (התנסיתי בה בעצמי) והמטפלות לא מתוגמלות בכלל. אף הורה לא יגיד למטפלת כל הכבוד שהיא לא התעצבנה, אבל מטפלת ששמעו אותה צועקת היא כבר כמעט בגדר מתעללת.

בהחלט מסכימה איתך שלא תקין לצעוק גם בזמן כזההיכולת לבחור
אבל לא לחשוב שהרגע הזה ששמעת מעיד על כל היום, ותראי גם בתגובות האחרות שכתבתי
"אווירה פחות טובה" זה אלימות? זה מכות? זה קללות?שמן קוקוס

מה זה בדיוק?


מנהלת המעון אצלנו יודעת שמקליטים ובעד להקליט.

אני חושבת שמי שחוששת מהקלטות יש לה מה להפסיד.

כשאני כתבתי אווירה פחות טובההיכולת לבחור

ממש לא התכוונתי לאלימות, לא אלימות פיזית ולא אלימות מילולית.

התכוונתי להרבה בכיות של ילדים ולהרמת קול של המטפלות. זה בעיקר.

אני ממש לא חוששת מהקלטות, פשוט חושבת שזה כלי שובר אמון ולא מיועד רק למקרים קיצוניים.

האמתהמקורית

שאני יכולה להבין אותך כי את מחזיקה בסטנדרט מסוים. וזה כביכול 'עלייך' ההצלחה או הכישלון

אבל מקליט זה לא שובר אמון

מה ששבר את האמון זה המקרים המזעזעים שהתגלו, בזמן שאנחנו ההורים ישנו על האף מה שנקרא וסמכנו.

אני מאוד מקווה שתקראי את זה בטוב, אני בטוחה שכמוך יש עוד אנשי חינוך עם סטנדרטים גבוהים, אבל אני כאמא לא מכירה את נבכי נפשך. ולא יודעת מה קורה מבעד לדלת כשהיא נסגרת. זה לא אישי כלפייך ולא נגדך, זה בעד הילד.

וזה שלוקחים את זה אישית כקטע שובר אמון - חורה לי. את מבחינתי כאשת מקצוע לא 'היכולת לבחור', כי מעטים ההורים שמכירים אישית גננות ממש (וגם כאלה מקרים עם התעללויות היו. וגם מקומות מאוד מומלצים) אלא את גננת. אישה שאני לא מכירה באמת. שאמונה על הטיפול בחסר ישע 8 שעות ביום, אם לא יותר, ושנשים רבות לצערנו גרמו לנו ההורים להבין שצריך לחשוד בכן. בכולכן. ושוב, זה לא אישי. אני מאמינה ואת נקראת אישה מהממת עם לב גדול אבל יש מלא אנשים שמציגים חזות אחרת מהמתרחש בלבם.


ומוסיפה -- שאם מהקלטה לא יצא כלום, את יכולה להיות רגועה ששמך הטוב יישמר ויעבור הלאה כאחת שהוקלטה ועברה את המבחן בהצלחה. בעיניי אין ממה לחשוש

 

ולכן, בעיניי, בהתחשב במצב המטורף שנהיה, חושבת שזה ממש לא לעניין להגיד דבר כזה.

צריך לכבד ולהבין עמדה של הורים שחוששים ולא להפוך את זה נגדם.

אנחנו לא מדברים על תקופה שלפני עשור. התגלו מקרים מחרידים. אני בכל אופן נוהגת בכבדהו וחשדהו והייתי מקליטה ללא כל צל של ספק.

יש הבדל מהותי בין צעקות של השלטת סדר בקבוצה גדולה של ילדים  לקללות משפילות ואיומים ואיחולי מוות. כל הורה נורמטיבי מבין את זה


 

 

הייתי מקליטה בלי היסוססודית

אבל מאד מבינה את הכאב של להיות מוקלטת כשהלב שלך נקי.

נראה לי שאם מתברר שלהד"ם צריך לפייס את הגננת. זה לא קל

לא יודעת אם צריך לפייס. צריכההמקורית

להיות הבנה של המערכת בצורך של זה.


מבינה שקשה לעשות הפרדה מהמקום האישי, אבל לדעתי - זה הכרחי.

כל הרעיון של מעון נראה לי הזויסודית

לקחת תינוק קטנטן שצריך את אמא שלו ולשים אותו עם עוד קטנטנים כמוהו כשכל כך מעט צוות איתו. לא הוגן כלפי אף צד.


אבל למי שאין ברירה, אין ברירה!


אם הקליטה גננת טובה - יש מקום בעיני לפייס,

זה כואב ואנחנו אף פעם לא מצליחות לנטרל את האישי באמת.


וזה גם עניין של חשד בכשרים

ייתכן. כנראה שאלה לרבהמקורית
למה לפייס?שמן קוקוס

יש גננות שמקליטות בעצמן בגנים של הילדים שלהן.

זה בסדר גמור!

ממש נכון!שמן קוקוס
אולי הם בנו סוכה עם מקלות בגן?המקורית

אולי עשו מן חוג נגינה?


תשמעי, אני הכי בעד להקליט.

אבל אבל אבל - בלי פאניקה.

יש לי ילדה שלא אוהבת להיות בגן. היא מאוד אוהבת להיות בבית. השנה הפרידה בבוקר יותר קשה לה משנה שעברה והיא גדולה יותר כבר. אני מחכה כמה דק' אחרי שאני נפרדת ממנה והולכת להציץ בחלון - והנה היא כבר פורחת עם החברות.

ואני מאמינה שיש ילדים שהמסגרת של הגן יותר 'לוקחת' מהם בבוקר או בכלל.

אבל זה לא אומר שהוא חוטף שם עם מקל.

יש סימנים על הגוף? מכה עם מקל חס ושלום משאירה חתיכת סימן. בואי. לא להגזים..

אולי הרעש לא נעים לו..?

גם לי כמבוגרת יש רעשים שלא נעימים לי, ולילדים יש הרבה גירויים בגן


אני אומרת - קודם כל בנחת. ותשאלי מה זה המקלות האלה עם ה'בום בום בום'. פשוט ככה. אם לא תקבתי תשובה שתספק אותך - תתקדמי. אבל בלי היסטריה בעיניי

לא הייתי מקליטה, כיוון שמדווח שלא טוב לו.הייתיסודית

מעבירה לגן אחר.

זה סובייקטיבי.

אגב הייתי בסרט פעמיים זה לא שאני לא יודעת כמה מלחיץ שזה למצוא עכשיו גן חדש

תקליטי ותחזרי לספר לנו. בעזרת ה' תחזרי עם סיפוריםסטטית
טובים! והלוואי שתשמעי יחס וטיפול טוב לילדים
אני שנה שלמה ככה אכלתי את עצמיאחת שיודעת1
כן מציקים לו לא מציקים לו … לצערי לא הוצאתי אותו אחרי שכולם אמקו לי שאני פרנואידית והוא לא נפרד ממני כי הוא מרגיש את הפחד שלי וכו הכלש טויות וחרטא ילדים לא יודעים לשקר! מכה כל יום על חטא שלא הוצאתי. המעון הזה כבר היה בחדשות לצערי הרב מאד . אין כמו לב של אמא והרגשה של אמא עדיף שתוציאי אותו סתם מאשר תשאירי ושיהיה סיכוי שהוא סובל שם . 
שבי בנחת עם בעלך.לידה והריון

תחשבו על כל האפשרויות (אולי אפשר להעביר לכיתה אחרת באותו המעון? או משהו אחר שלא חשבתם)

אפשר להתייעץ עם גננת / מטפלת אם יש לך במשפחה.

 

העיקר לזכור:

לילד שלך יש רק את ההורים שלו

ילד בגיל הזה הוא חסר אונים.

 

חובה לבדוק, לחשוב, לא לפעול בפזיזות

אבל חובה לעשות משהו.

אולי לנסות שבעלך/מישהו אחר שזה לא אתשולה1234
יקח אותו למעון ולראות אם גם במצב כזה הוא לא רוצה ללכת .. 
פשוט להקליט!שמן קוקוס
אין לך מה להפסיד מזה.
מקליט בלי להססאנייי12אחרונה
הוא רומז לך שקורה שם משהו
אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביולאחרונה

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

לא יותר מ150 לדעתי לשבתכבת שבעים

אבל רק שבת. בד"כ אין שאריות כי הילדים אוכלים במסגרות במשך השבוע

זוג + 5 (ותינוק שאוכל תמל)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שראחרונה

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

ביקורת במרפאת ריאות ופספוס יציאה מהעבודהshiran30005

היי לכולן, אפשר להתבאס פה קצת?

יש לנו בעוד כשבועיים ביקורת במרפאת ריאות בביה"ח , ביקור חשוב לנו מאוד כי אנחנו הולכים לקבל החלטות על בדיקות חשובות שדחינו ודחינו, מלא התקפים וחוסר איזון מטורף...זה צוות של רופאים בכירים

באותו יום יש לנו יציאה מהנה מאוד במסגרת העבודה שממש פספסו גדול עבורי לא ללכת

התור שלנו תקוע בשעה 11 והיציאה מהעבודה זה בשעה 8

סופר קריטי לי ללכת וגם בעלי יגיע כי זה חשוב לנו מאוד , ניסיתי ועדיין מנסה להקדים את התור אך ללא הצלחה

סתם מבאס שאני צריכה לוותר על היציאה , בעלי לא מוכן ללכת לבד כי שוב מקבלים פה החלטות על בדיקות חשובות וזה דיון עם כמה אנשי צוות כך שלא שייך שאשתתף מרחוק

מצד אחד רוצה בטובת הילד שסובל ומצד שני חשוב לי ההתאווררות הזאת...

אני נורמלית נכון?

ברור נורמליתoo

זה מאד חשוב להתאוורר

וברור שאת יכולה להשתתף מרחוק

טלפונית/ זום

זכותו לא להסכים

אבל שלא יתרץ בהחלטות חשובות

כשיש ילד שמצריך הרבה אנרגיות על טיפול רפואי

מאד חשוב לא לשכוח לטפל בעצמך ולדאוג למספיק זמני התאווררות

וכדאי שהוא יותר יתאמץ בשבילך

אם יש לך הזדמנות מיוחדת

(אפשר לבקש

כמובן שלא תמיד יהיה שיתוף פעולה

אבל בהחלט מגיע לך)

את צודקת , אבל איך משחררים?shiran30005

בעלי סבבה , אומר לי לכי אבל יחד עם זאת אומר שלא אגיד לו אחכ כל מיני דברים על זה שהלך לבד

ממש באסה

מבאס מאוד ואת נורמליתמתואמת

אבל אני כנראה עם כל הבאסה הייתי מוותרת על היציאה עם העבודה והולכת לתור, כי נשמע שזה באמת תור חשוב מאוד-מאוד...

ואולי אחר כך את יכולה לבקש מבעלך שיאריך את שעות החופש שלו מהעבודה, והולכת איתו למשהו כיף כפיצוי (עם הילד או בלעדיו, אם אפשר להחזיר אותו למסגרת).

[הפחד הגדול שלי הוא שייקבעו לנו שני תורים חשובים מאוד באותו יום, ואז באמת לא נדע מה לעשות... אבל לוותר על דברים כיפיים למען התורים - את זה אעשה וזהו... משתדלת לפנק את עצמי בזמנים אחרים.]

הכי נורמלית! קרה לי משהו דומההבוקר יעלה

תכננתי עם בעלי יום כיף ליום הולדת שלי, קבענו שיקח יום חופש מהעבודה ונעשה משהו ביחד. ממש חיכינו לזה.

במקביל, היו צריכים לחזור אלי בקשר לטיפול חשוב לבת שלי בביהח, מניסיון העבר זה יכול לקחת גם חודשים הטיפול הזה.. פתאום מתקשרים אלי כמה ימים לפני היומולדת ואומרים לי שהיה להם ביטול ואם אני רוצה להיכנס.. נחשי מתי?? ביומולדת!

כמובן שלקחתי! הבריאות של הבת שלי הרבה יותר חשובה ולמצוא תור פנוי זה למצוא זהב. אבל לומר שלא התבאסתי? התבאסתי מאוד!! לגיטימי לגמרי!

מה שכן, לפחות לבעלי כבר היה יום חופש ללכת יחד לטיפול 🤣

בטח שנורמלית הכי מובן בעולםדיאן ד.

עד מתי היציאה עם העבודה?

אולי רלוונטי להצטרף אחרי התור?

אם התור ב- 11 אז כנראה יקח לפחות עד 12

ומיד אח"כ תצטרפי.

לא יודעת מה אתם עושים שם אבל תצטרפי לארוחת צהריים ולפעילות שיש אח"כ וכדו'

תודה על הנרמולshiran30005

מהעבודה יוצאים בבוקר מאורגן לצפון כך שלא שייך שאצטרף בהמשך

בעלי אומר אם את מחליטה ללכת מהעבודה אל תשגעי אותי אחכ שחבל שלא הלכת, צודק בתכלס

אני ממש קרועה, מייחלת לנס שאולי משהו יבטל מה שלא נראלי שיקרה

אני חושבתרקאני

שאם את סומכת על בעלך

שיסתדר בתור ויעשה את זה על הצד הטוב ביותר

אז תלכי

ותשחררי ותסמכי עליו באמת

וגם אם אחר כך משהו שהוא עשה יראה לך לא נכון

תזכרי שיכול להיות שאם היית שם היית עושה אותו דבר

פשוט תסמכי עליו שטובת הילד מול עיניו

ולכי תשתחררי קצת

בעיניי זה חשוב ממש

מסכימה, צריך לדעת לשחררירדניתאחרונה

זה לא יהפוך אותך לאמא פחות טובה או פחות מסורה.

אם את מרגישה שהאוורור חשוב לך ואת מחכה לזה תלכי בלב שמח.

שבי עם בעלך לפני כן על נקודות חשובות שתרצי להעביר וה' יעזור שיהיו שליחים טובים