אני יודעת שאחת מדרכי הטיפול זה דרך חשיפה הדרגתית.
מה זאת אומרת?
נגיד אדם מסויים עם OCD, חוזר כל פעם לבדוק האם סגר את הדלת של הבית מנקה ידיים עם סבון כמה פעמים רק כדי "להיות בטוח".
אצל רוב האנשים, יש מנגנון במוח שמאשר את תקינות הפעולה לאחר הביצוע שלה. כמו שיש "קליק" אחרי שחוגרים חגורה ברכב, וככה יש אישור שאכן חגרנו כמו שצריך.
אז אצל רוב האנשים, המנגנון במוח מאשר את ביצוע הפעולה אחרי פעם אחת. ולכן מספיק לשטוף ידיים פעם אחת, לסגור את הדלת פעם אחת. אבל עם OCD לרוב המנגנון הזה חלש יותר, ולכן יש נטייה לאובססיביות. אצל אנשים שונים זה יכול להתבטא בדברים שונים ובדרגת קושי שונה.
אבל העיקרון הוא, לנסות לא להיענות לרצון לחזרתיות.
אני יודעת שזה מאוד מאוד קשה. ולכן כדאי לבחון את הדברים שבהם יש נטייה לאובססיביות, ולהתחיל מהתמודדות עם הקל שבהם. איך מתמודדים? לא נענים לרצון לבצע את אותה פעולה שוב. ואם זה קשה מידי, אז לפחות להפחית את מספר הפעמים.
נגיד אדם מסויים שוטף ידיים 10 פעמים, וחוזר לבדוק את הדלת 5 פעמים. ההתמודדות עם הדלת קלה יותר עבורו, אז מתחילים בדלת.
מדרגים לפני שמתחילים את רמת הקושי עם המשימה.
כמה יהיה קשה לבדוק את הדלת רק 4 פעמים? 6. מעולה, זה משהו שאפשר לנסות. ועושים את זה. בכל פעם שסוגרים את הדלת בודקים רק 4 פעמים. לא יותר! אפילו שזה ממש ממש קשה, אפילו שממש רוצים לבדוק רק עוד פעם אחת. מצליחים? יופי, אפשר עכשיו להוריד את מספר הבדיקות. וכן הלאה וכן הלאה. כל פעם מתמודדים עם זה, אבל בהדרגה. בצורה שתהיה קשה אבל אפשרית.
להיענות לצורך הזה זה אולי מה שעושה טוב באותו הרגע, אבל זה רק מקבע את ההתנהגות האובססיבית.
מקווה שכתבתי מובן, אכתוב רגע בקיצור:
המטרה: להפחית את ההיענות לכפייתיות
הדרך: לעשות זאת בהדרגה, להתחיל מהדברים הקלים יותר ולהתקדם לאט לאט
מקווה שיעזור לך
אני לא כותבת בתור אשת מקצוע, אלא רק מניסיוני
מוסיפה, שלפעמים באמת יכול לעזור טיפול תרופתי, ואפשר להתחיל בירור דרך רופא משפחה. זה לא במקום התמודדות עצמית, אבל זה יכול גם לעזור