לאחד קוראים גוף
ולשני נפש
והם, חמודים כאלה
אבל הם כל הזמן דורשים
ללא הרף מבקשים
ואת מנסה
ככל יכולתך
ילדת אותם
ואת מנסה תוך כדי החיים לטפל בשניהם הכי טוב שאת יכולה
והכל תמיד תוך כדי, בד בבד
אין רגע שזה "רק" משהו או מישהו אחד.
ככה זה.
אז את משכיבה את גוף לישון
כי הוא חייב את השינה שלו
ואת מאכילה אותו, כי הוא חייב את האוכל שלו,
אבל אז נפש בוכה
ואת צריכה להרגיע אותו
ולתת גם לו יחס
והם כל הזמן ביחד החמודים האלה, כל הזמן
ברגע שגוף לא מרגיש טוב
גם נפש צורח לך באוזן בלי הפסקה
וברגע שנפש קם היום מצוברח
גם גוף פתאום בוכה שעלה לו החום
אז אמא יקרה שאת
אישה יקרה שאת
אדם יקר שאת
נסי לחבק גם אותך בתוך הכל
וגם את גוף
וגם את נפש
נסי למצוא את האיזונים שנכונים לך
שכולם יקבלו את שלהם
שאף אחד לא ירגיש מקופח
ובעיקר חבקי את כל המקומות שבהם הרגשת שנכשלת בטיפול באחד מהם
או שהחיים או הכאבים או הקושי צועקים אלייך שנכשלת
אז לא!
הם טועים ומטעים!
את לא נכשלת!
את עושה את ההכי טוב שלך
בכל רגע נתון
וזהו
ואת רק בת אדם
אחת
שמנסה
ונופלת
וקמה
ושוב נשברת
אבל ממשיכה לנסות
והנה היום הרגשת שגוף ממש מרגיש טוב, איזו הקלה
וב"ה מחר יום חדש וגם נפש ירגיש יותר טוב
כי את תתני לו
ותתני לך
את הזמן
והסבלנות
והחמלה
והאהבה העצמית
והחיבוק
והחיזוק
והמקום.




וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
