היא נולדה בסוף דצמבר
מבחינת הבנה וקוגניציה אני חושבת שאין בעיה שתעלה שנה הבאה לכיתה א'..
מתלבטים מבחינה רגשית וחברתית.
עברנו דירה וההתאקלמות לא פשוטה, לרכוש חברות חדשות, להצליח לשחק איתן בצורה נעימה. אבל גם לא רוצים אחרי שנה לשנות לה שוב את כל החברות..
התמודדות עם בעיות ותסכולים כבר הרבה זמן מרגיש לנו שהיא עוד צריכה לעבור תהליך עם זה ולקבל עוד כלים (עוד מלפני המעבר)
כמובן שנתייעץ עם הגננת..
אשמח לקבל עוד כיווני מחשבה..
תודה!
ועוד שאלה- האם כל או רוב הבנות מהגן יעלו לאותו בית ספר?
מהנסיון שלי החשש מהחברים הוא מתייתר כי מהר מאוד היא תכיר חברות חדשות ולא תזכור לטווח רחוק שהיא היתה עם החברות מהשנתון השני..
עדיף להשאיר ומקסימום זה היה לא הכרחי
מאשר להעלות ואז זה מתברר כטעות שאין ברירה אלא ללכת איתה שנים קדימה...
ראיתי מעט מאוד ילידי סוףדצמבר שבאמת היו מוכנים ובשלים להתמודד עם בית ספר. בעיני ברירת המחדל שלהם צריכה להיות להישאר, וכשיש ילד עם בגרות יוצאת דופן כן להעלות. אבל זה אומר להתמודד עם ילקוט ושיעורי בית ואחריות ועצמאות בגיל חמש וחצי. זה ממש לא פשוט.
בטח ובטח כשיש גם ככה התמודדות חברתית. להחליף חברים לא אישו בעיני. מתרגלים מהר ותוך חודש כבר שוכחים
לפחות איפה שאני גרה יש לחץ גדול על הגננות להעלות את כולם כדי לפנות מקומות, כי חסרים מקומות בגנים. אם זה המצב אצלכם לקחת בערבון מוגבל את המלצות המערכת.
בנוסף בעיקרון הפסיכולוגית של הגן אמורה להמליץ מה כדאי, ואולי גם לאבחן. זה גם עוזר מאוד להחליט.
אינני יודעת איפה היא גרה אבל ברוב הגנים הרגילים הפסיכולוגי אמורה להגיע לשעה שבועית ובפועל מגיעה לפחות מזה.
ובדרך כלל מתייעצים איתה על מקרים יותר מורכבים...
היא מאבחנת רק ילידות ינואר עד ספטמבר שצירכים אישור פסיכולוגי על מנת להישאר... אוקטובר עד דצמבר יכולים ההורים להחליט.
בעיני ההמלצה הגורפת להשאיר היא מורכבת וזה לא ברור בכלל...
דבר ראשון לדעתי רושמים גם לא' וגם לגן ואז אפשר לחכות לסוף שנה לראות איםה הילדה עומדת.
אני באופן אישי ראיתי כמה בנות שעלו לא' וזה היה להן מעולה, ולא מעט מקרים הפוכים.
אבל להגיד ש"עדיף להשאיר ומקסימום זה היה לא הכרחי" זה ממש לא נכון בעיני!!
מנסיוני ראיתי בנות שנשארו וזה היה פשע כלפיהן וכלפי הגן, הן היו בוגרות ובשלות ופשוט סבלו במשך שנה שלימה.
ידעו למשל את כל האותיות, הכירו את החוברות למידה, היה להן דעה בכול נושא, הן הפכו לבנות לא אהובות ולא נחמדות וזה ממש גרוע בעיני...
אז ממש חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.
לק"י
הבן שלי נולד בינואר, היה שנתיים בחובה וכבר ידע לקרוא לדוגמא.
ואני שמחה שהיתה לו עוד שנה בגן להפתח עם החברים ולהתקדם בצד החברתי.
אבא שלי לימד את האחים שלי לקרוא בגיל 3 וזה לא פגע בהם... זה נכון שכל מקרה לגופו. אבל צריך לכוון את הילדה שתכבד את הצוות ואת החברות גם אם היא כבר יודעת. אנח פוגש המון ילדים כאלה, שיודעים יותר מהאחרים, אבל ברגע שהם מחונכים טוב ויודעים לכבד אפילו שהם יודעים, אז זה בסדר...
אבל כמובן שכל מקרה לגופו ואין לדעת בלי להיכר את הילדנ
מבחינה קוגניטיבית הוא מעבר לגיל שלו.
מבחינה רגשית הוא לפעמים מפתיע בבגרות שלו, יודע להסביר את הרגשות שלו באופן מרשים.
אבל לפעמים הוא עדיין ממש תינוק, ברמה שאני ממש לא יכולה לראות אותו בכיתה א'.
וגם מבחינה חברתית לא תמיד קל לו - החברים אוהבים אותו והוא יודע לשחק יפה, אבל לא מעיז ליזום משחק עם חברים, תמיד מחכה שיזמינו אותו לשחק, ולעפמים בגלל זה נשאר לבד (אבל זה גם עניין של אופי, אני הייתי כזו עד גיל גדול...).
אבל אני גם חושבת שמאוד קשה לומר עכשיו בתחילת השנה מה יהיה נכון.
אני חושבת שיש אפשרות לרשום גם לגן וגם לכיתה א', ואז לראות לקראת סוף השנה מה באמת מתאים יותר. שנה זה המון בגילאים האלו.
אצל הבת שלי, שגם היתה קטנה בשנתון, היתה גננת מדהימה בגן חובה. קצת אחרי חנוכה היא עשתה אסיפת הורים פרטנית, ואז היא דיברה איתנו גם על השאלה אם להשאיר או לא, וביחד חשבנו על מה צריך לעבוד השנה כדי לעזור לה להיות מוכנה יותר לכיתה א', ולקראת סוף השנה היא עשתה שוב אסיפת הורים וראינו שבאמת היה שינוי לטובה בנושא הזה, והיא המליצה כן להעלות (אצלה אני חושבת שכן היה לה לא טוב אם היינו משאירים עוד שנה בגן - גם ככה היא התחילה קוראת ספרים שוטף, וגם הכי גבוהה בכיתה למרות שהיא בין הקטנות, להיות ככה עוד שנה בגן לא היה עושה לה טוב...).
השנה לא יהיו לנו אסיפות הורים פרטניות (הגננת גם מדהימה אבל עם התנהלות אחרת). אבל אני לוקחת את האחריות על עצמי - לקבוע שיחה/פגישה עם הגננת עוד מעט (אחרי שהיא קצת תכיר את הילדים, לא מיד בהתחלה), לחשוב יחד איתה מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להגיע לכיתה א' מוכן יותר, לראות איך אנחנו עובדים על זה השנה, ואז לראות לקראת סוף השנה איך הוא ואם נראה לנו מתאים להעלות אותו.
מקווה להגיע להחלטות נכונות וטובות...
ואחד שנולד בנובמבר.
השארתי את כולם ואני לא מתחרטת בכלל.
אחת היתה בסדר גמור מבחינת הבנה/יכולת וכו'
ועדיין שנה אחכ היא עלתה הרבה יותר מוכנה ובטוחה בעצמה.
היא גם עדיין ממש לא מהגדולות בכיתה, זה באמצע כזה. אם היתה עולה שנה קודם היתה ממש ממש מהקטנות.
מעדיפה שיהיו 'ראש לשועלים' ולא להפך.
אגב הרוב מהגן עלו, ורק חלק קטן נשארו. אבל הילדות של השנתון הבא חלקן היו ממש כמעט באותו הגיל של הילדנ, הפרש של חודש נגיד. אז זה ממש לא נורא, והיא מצאה חברות חדשות והכל בסדר.
מי שנולד בחודשים האלה זכאי לאבחון חינם של פסיכולוג מטעם העיריה
עשינו את זה לפני שניםצ( היום היא כמעט בת 21) וההמלצה הייתה שאם היא תשאר יהיה לה יותר קל והשארנו ואני מרוצה מהתוצאה
דצמבר זה מאוחר..אם יש לבטים הייתי משאירה
חכי לשמוע מה הגננת אומרת, איך היא רואה אותה לאורך תקופה בגן
ואז תעלי בפניה את ההתלבטות ותבקשי שתשים לב. תהיו בקשר על זה לאורך נשנה ויש עוד מלאא זמן עד שתצטרכי לקבל החלטה (אני יודעת שבמקרים שמתלבטים אפשר לרשום גם וגם ואפילו בחופש להחליט סופית. אבל לא סגורה על זה)
בכל מקרה, בטווח של שנה היא יכולה עוד לעשות ממש קפיצה. ומצטרפת לקודמותיי שהעיקר זה לשים לס לתחום הרגשי חברתי, גם אם מדובר בילדה נבונה וחכמה
ובכל מקרה שיש ספק עדיף להשאיר עוד שנה מאשר להעלות.. אם בטוח לכם שתהיה בשלה אז כן 
מכירה כמה כאלה, ילידות סוף סוף דצמבר שהולך להן מצוין בבית הספר אפילו שהן קטנטנות בשנתון. בהצלחה❤️❤️
ודברים יכולים להשתנות מקצה לקצה
רק לקראת פסח תוכלי לראות את התמונה בצורה ברורה יותר..
זה ממש מוקדם
בינתיים עושים במועצה רישום כפול גם לבית ספר וגם לגן.
השארתי ילד (יליד אוקטובר) בגן של גיל 3 בגלל שהיו לו פערים גדולים מבני גילו.
לא הייתי משאירה אם יש פערים קטנים, בגן חובה כבר רוכשים חברים וקשה להתחיל שוב מהתחלה.
זה ממש לא שיקול מבחינתי
במיוחד שתוך שבוע בכיתה א' כל החברויות משתנות ולא רואים שום קבוצות מהגנים שהגיעו מהם
חמותי (שרוב ילדיה נולדו בחודשים תשרי-טבת, ואת כולם השאירה) אמרה לי פעם שלהיות מבוגר יהיה לו עוד המון זמן. להיות ילד, עם שלבי ההתפתחות הכ"כ חשובים וכיפיים- זו אחת ההזדמנויות האחרונות. ויש הרבה יותר מה להפסיד בעיניי אצל ילד שעלה כשלא היה מספיק בשל לעומת ילד שעלה "בשל מדי"
מצטרפת לממליצות לבחון את זה לאורך השנה.
וממליצה לבחון את זה עם הםסיכולוגית של הגן מעבר לגננת עצמה.
סוף כיתה ו'.
היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.
כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.
אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.
בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.
ועכשיו זה…
פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.
היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??
אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.
ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.
מתואמתאני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.
לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.
בהצלחה, יקרה❤️
מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.
מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.
לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.
גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה
חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,
ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.
אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.
ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.
אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.
כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה.
היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד
יש גם בפתח תקווה.
יש את ירכא
ומג'יק קאס בדיסיטי
כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....
דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...
יכול לחתוך עלויות בחצי.
באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.
לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'
בריכה?
אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?
הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...
חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה
אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).
וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?
בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים
נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה
אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר
רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.
ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.
עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.
אפשר ללכת לבריכות.
פחות אטרקציה ללכת לשם
פארק הצנירים בקדומים
יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.
יש עוד הרבה
באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?
בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.
אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.
אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.
אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר
כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?
(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)
את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?
אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.
אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ
אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש
רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת
כולנהאם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?
יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.
ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?
שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?
הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.
השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.
רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).
בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.
לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:
לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.
אשמח לרעיונות -
- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע
- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם
- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים
- לעוד כיווני חשיבה
*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.
*יצירה מושקעת לסוכות.
*גם קישוט לשולחן לראש השנה
*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.
*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים
*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.
חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)
אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)
גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)
בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים)
חוגים:
אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)
מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)
בישול/אפיה
טיול
חיות
התעמלות
דרמה/ תיאטרון
נושאים:
חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)
מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)
היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל
וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!
זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר
משחקי קלפים ודימיון
משחקים חינוכיים
והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).
יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.
היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.
אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).
א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.
ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)
גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.
אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?
לפורום הריון ולידה.
זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.
זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.
לא כתבת באיזה גיל התינוק.
תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.
