בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם,
וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס,
וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה)
avid;font-size:13.999999999999998pt;">יש לעיין למה המשנה נקטה 'מזיגת הכוס' לשתיית היין?
avid;font-size:13.999999999999998pt;">אפשר להגיד שהמשנה רוצה לרמוז שיש חיוב למזוג את הכוס כמו שהארכנו בביאור משנה ברכות ז,ה. אבל פה מדובר בכוס שלפני המזון ושם לאחריו.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">דחוק להגיד שהמשנה לוקחת בחשבון ורומזת את הדעה של רבי אליעזר, שיין חי ברכתו העץ (תוספתא ברכות ד, ג ובבלי ברכות נ ע"א) והמשנה מנסה להגיד שלברך בורא פרי הגפן צריך מזיגה, כי זו מחלוקת מאוחרת מבית שמאי והלל וגם חכמים לא סוברים ככה.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">רש"י מפרש שהמשנה מדברת על כל כוס שלפני הסעודה, אבל הרי"ף אומר: "avid;font-size:13.999999999999998pt;">מאי כוס? כוס של קדוש היום הוא".
avid;font-size:13.999999999999998pt;">לפי רש"י המשנה רומזת דרך ארץ שעדיף למזוג את כל כוס במים כנידה כד ע"ב: "השותה יין חי עצמותיו שרופין מזוג עצמותיו סכויין כראוי עצמותיו משוחין", וכסנהדרין ע ע"א שרק דרך בן סורר ומורה לשתות יין חי בלי מזיגה.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">לפי הרי"ף על אף שבנסכים: "ונסכו רביעית ההין לכבש האחד בקודש הסך נסך שכר לה' (במדבר כח ז) חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג" (ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא כג),
avid;font-size:13.999999999999998pt;">המשנה רומזת שביין של הקידוש צריך שיהיה מזוג כמובא בטור רע"ב בשם הבה"ג: "כתב בה"ג שיין חי אפילו אם הוא חזק דדרי על חד תלתא מיא מקדשין עליו, ומ"מ יותר טוב למוזגו ובלבד שיהא מזוג כראוי", וזה על פי הסוגיא בבא בתרא צז ע"ב שמקשרת בין הכוס של הקידוש לכוס של ברכת המזון.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">בפשטות זה אותו דין כמו בכוס של ברכת המזון, שיין הקידוש יהיו ערבים לשתייה כדברי הבית יוסף: "הטעם פשוט שהוא כדי שיהיה ערב לשתייה".
avid;font-size:13.999999999999998pt;">אפשר להגיד בעומק שיין חי זה מסמל דינים שעצורים ביסוד ומי החסד ממתקים אותם.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">למעשה כותב הטור: "ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה." וכך פוסק הרמ"א. זה מעניין שהשולחן ערוך השמיט דין זה, ואולי הוא כיוון לסוד שהוא הביא לעיל בס' קפג.
avid;font-size:13.999999999999998pt;">כותב הכף החיים כאן
: "ומ"מ יותר טוב למזגו. וכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל שצריך למזגו ונתן טעם בסוד… וע"כ הגם שכתב מור"ם ז"ל בהגה דיינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה מ"מ יש למזוג אותם מעט דהיינו שיתן רק ג' טיפין מים כדי לקיים מצות המזיגה וסוד הנרמז בה". בס' קפג (ו) הוא מגלה הסוד: "ונ"ל הטעם משום דהיין הוא בבחינת הבינה דדינין מתערין מנה ולכן צריך למתקו במימי החסד ולפי שהבינה היא שם ס"ג ויש בו ג' יודין לכן כנגדם צריך להטיף ג' טפין למתקו".