ממה שאני שמעתי קשה עד בלתי אפשרי לעבור הסבה להייטק ע"י הקורסים הללו

זה כן מאפשר לך לקבל רקע מושגים ולראות אם באמת מתאים לך התחום הזה

לפני שמתחילים מסלול לימודים רציני

מה שכן יש מקומות שמציעים לימודים בחינם, לםעמים כולל התחייבות להעסיק אותך ושלך לעבוד אצלם שנתיים/שלוש בשכר מסוים.

אולי זה יכול להתאים לך

ש@oo בהייטק

אולי תוכל לעזור

ומצטרפת לעיצה של לימודים עח מעסיק. זה מבטיח תעסוקה וניסיון 

אבל ממש לא מספיק כדי לעבוד

עם תואר מאוניברסיטה מוכרת, וכבר שנה מחפשת עבודה.

ממש חשוב להבין שהייטק זה עולם מאוד רחב

תובעני

דורש למידה מתמדת

לג'וניורים ללא ניסיון קשה מאוד למצוא עבודה

בטח אם זה רק בהתבסס על קורס ולא על תואר

למשרות כאלו מגישים מאות מועמדים קורות חיים, אז באופן טבעי רף הכניסה הוא גבוה. כמעט כל מי שלא מאוניברסיטה נחשבת עם ממוצע גבוה, מנופה אוטומטית.

אני לא אומרת שאין אנשים שנכנסו אחרי קורס

אבל התקופה עכשיו היא תקופה קשה מאוד

וצריך לקחת בחשבון שזו ריצה לטווח ארוך מאוד, שלא ידוע מה יהיו התוצאות שלה וכמה זמן זה ייקח

משרות של הייטק מאד מבוקשות וקשה לקבל אותם ע״ס קורס.

יש משרות שיותר קל לקבל אותן, של הדרכה והטמעה/ תמיכה של מערכות מחשוב.

צריך רקע בהדרכה/ תמיכה (נניח מהוראה) וקורס מחשוב ממקום מוכר (לפעמים יש דרישה של כמות שעות קורס מסוימות)

משרה התחלתית היא של מדריך מטמיע/ תומך ואפשר להתקדם למשרות שמצריכות ניסיון או משרות ניהול.

השכר מתחיל בין 6500-9000 ועולה לפי הניסיון/ המשרה

אבל זה היה חינמי לא מכירה את הקורסים שבתשלום או שהכל הפך להיות בתשלום? זה נחמד זה בעיקר למידה לבד המדריכות לא מעבירות חומר רק עוברות בין התלמידות ועוזרות אם נתקעים במשהו אני למדתי סתם בשביל הכיף לא בשביל הסבה אז זה היה לי נחמד לא מכירה כל כך כאלו שהתחילו לעבוד אחרי קורס שם אולי בנות ספורות שממש השקיעו זמן מעבר. בעיקרון אם יש משהו חינמי או בתשלום סימלי זה כן מאפשר להכיר קצת תכנות.

בעלי עשה קורס אינטנסיבי (בוטקמפ) של קודינג אקדמי ומצא עבודה בעזרתם תוך חודש וחצי בערך כנל לגבי כל החברים הקרובים שעבדו איתו מצאו תוך חודשים ספורים  אבל זה היה לפני שנתיים עכשיו המצב בשוק יותר קשה.

אבל כשאני למדתי כל החומר שלהן היה מבוסס על אתרים חינמיים חיצוניים שאת יכולה להשתמש בבית ומה שהן עשו היה לבנות מצגות שמפנות אותך לאתרים האלה.

יש המון קורסים חינמיים ברשת שחלקם גם נותנים הכרה כזו או אחרת על השלמת הקורס. אם תכתבי פה איזה קורס שלהן ענין אותך או לאיזה תחום ספציפי חשבת לעבור נוכל להפנות אותך ללימודים חינמיים בתחום הזה.

בעיני היתרון העיקרי של שי קודס זה סביבת למידה קבועה, אבל זה אפשר גם לעשות בחברותא עם חברה בלי לשלם.. 

רק בשביל לראות עוד נשים וללמוד ביחד. (אז זה היה חינמי)

ואז בדיוק התחילה הקורונה וללמוד לבד עם ילדים על הראש ממש לא היה לי כח, אז פרשתי.

אבל בעלי כן

ממליצה לך לברר על קורסים ממכללות עם התחייבות להשמה

או שיש מכללות שגם מחזיקות במשרות פנויות כחברת כוח אדם ונותנות עדיפות לסטודנטים שלהם. 

אז אתם ממליצות או לא ממליצות על הסבה?

ואם כן - דרך איפה כדאי לעשות?

והאם יש משרות חלקיות או שזה רק משרות מלאות?

בעיקר אני חושבת איך משלבים לימודים כאלה בחיי אישה נשואה, אמא ועובדת...

למה את רוצה לעשות הסבה, איך את מדמיינת את  חיי העבודה שלך אחרי ההסבה, איך את מדמיינת את החיים האישיים שלך אחרי..

כל השאלות האלה מאד משפיעות על השאלה אם כדאי לך. לאחת הסבה כזו תגשים את השאיפות ותתאים לחיים שלה ולאחרת ההיפך.

לימודים כאלה זה כמו עוד משרה. אם את עובדת זו משרה אחת, להיות אמא זו משרה שניה ולתפעל בית זו משרה שלישית.

הלימודים זו משרה רביעית, זה בשום אופן לא משהו על הדרך ודורש המון המון המון.

קחי את זה בחשבון.

זו תקופה נכון.

אבל גם הריון הוא תקופה וזו תקופה ארוכה  מאד ומשמעותית ולא עוברת כל כל מהר. וזו תקופה הרבה יותר ארוכה. אל תזלזלי באינטנסיביות של תקופת ההסבה ותחילת העבודה במשרה הראשונה.

לא התכוונתי להפחיד, סליחה אם ככה יצא, אני פשוט חושבת שלא מספיק מדגישים את הנקודות האלה

ברור לי שזה יהיה תקופה עמוסה, השאלה עד כמה.

אבל העבודה עמוסה לא פחות.

במה את עובדת עכשיו? מה מושך אותך בתכנות?

קחי בחשבון ימים של 9-10 שעות במשרד פלוס נסיעה לכל כיוון מהבית שלך (יש משרות היברידיות, אבל אל תבני על זה בתור גוניורית)

אין חופשים כמעט בטח לא בתקופות כמו חוהמ והחופש הגדול. הכל על חשבונך מתוך ה24 ימי חופש בשנה במקרה הטוב שיש לך. אני עבדתי גם בערבי חגים..

אישית כאמא לקטנים בדיעבד הייתי בוחרת מקצוע אחר ובאמת היום שוקלת שינוי למרות שהעבודה נותנת לי סיפוק מקצועי גדול. פשוט סדרי העדיפויות שלי שונים כרגע. אבל אצלי גם אין עזרה מהמשפחה/קהילה ובעלי במקצוע לא גמיש, וכן חשוב לי להיות עם הילדים בעצמי הרבה ושיהיו יותר עם משפחה מאשר עם בייביסטר או במסגרת. אם אצלך זה שונה אז לכי על זה..

בקיצור אם את לא נהנית כרגע תבדקי את האופציה הזו אבל שווה לשים לב גם למסביב. אולי יהיו מקצועות שקל יותר לשלב בהם עבודה ומשפחה.

הנוכחית שלי. (אאוטינג)

נשמע לי תכנות - בגלל שזה צורת חשיבה (לוגית, מתמטית) שאני אוהבת. גם קראתי על זה הרבה וזה הכי נשמע לי. אני לא לגמרי סגורה על זה, אבל מכל הדברים שבדקתי עליהם זה הכי נשמע משהו שיעניין אותי. אלא אם יש עוד מקצועות שלא שמעתי על קיומם. השיקול העיקרי שלי ברצון להסבה זה שפשוט משעמם לי במקצוע שלי. וזה לא יעזור להחליף מקום עבודה או משהו שמקביל לזה אבל משתמש בהכשרה שלי.

והתנאים שיש לי מסביב - חברה, שעות, קרבה לבית הם טובים. אבל זה לא מחפה על השיעמום שלי, שמאד קשה לי איתו.

אין כזה דבר משרה חלקית בתכנות? רק מלאה?

24 ימי חופש בשנה זה פי 2 ממה שיש לי עכשיו...

באתר udemy זה עולה סכום סימלי /או חינמי וזה יכול לתת לך כיוון אם תכנות מתאים לך.

לגבי משרות חלקיות אפשר למצוא אבל זה לא קל ולא בהתחלה. לדעתי בכל תחום בשנה שנתיים הראשונות שעוד אין ניסיון עובדים כמה שצריך כדי להיכנס לתחום ומסתדרים עם עזרה מבחוץ  אחר כך כבר יותר קל להציב תנאים ולבקש גמישות.

תודה 

אם את מרגישה שזה זה אז באמת שווה לבדוק.

אולי לעשות פרויקט קטן ולראות אם באמת את נהנית מזה.

אם צריכה המלצות לקורסים חינמיים או איך למצוא הדרכה לפרויקט, מוזמנת בשמחה לפרטי.

משרה חלקית זה נדיר מאד ורק כשיש לך הרבה נסיון וגם אז קשוח. דוקא בתור סטודנטית יותר קל מטבע הדברים, אבל זה כשיש לך עוד מחויבות על הראש... גם תלוי באיזה תחומים את הולכת לעבוד.

בניגוד לתחומים כמו הוראה או ראית חשבון שהעבודה היא אותה עבודה בכל מקום, ומה שאת מחפשת זה כמו שכתבת -חברה, שעות, קרבה לבית, וכו. ענף ההייטק הוא עצום ומלא בתפקידים שונים מהותית וטכנית, ואם תתחברי למקום אחד לא בהכרח שהמשרות שהם יחפשו הם כאלה שאת מתאימה להן.. כך שצריך הרבה פעמים להתפשר.

24 ימי חופש זה גם כפול ממה שיש לי, אבל עם מספיק נסיון (יכול לקחת גם 5-10 שנים) אפשר להגיע לשם.

לא בא לי לבאס,

אבל זה קשוח מאוד.

אני למדתי תואר עם שני ילדים קטנים, לא עבדתי תוך כדי

וזה היה עמוס מאוד. ובעלי הכי תומך, ויש לי עזרה מהמשפחה, ועדיין היו משברים בדרך

כשביררתי לגבי קורסים של חברות השמה (שכביכול אומרים שיעזרו במציאת עבודה) אז הקורסים אינטנסיביים יותר.

נגיד קורס כל יום מ9-17, חמישה ימים בשבוע. בלי לעבוד.

לי כאמא זה לא התאים

 כעובדת חדשה שצריכה להוכיח את עצמה 

ואני יכולה להגיד על עצמי, שכבן אדם, אני עובדת שכל אחד היה רוצה. מסורה, יודעת ללמוד ולעבוד קשה, מוסר עבודה ועוד. אבל בסוף זה לא מספיק. צריך גם להתקדם מקצועית *כל הזמן*, ללמוד עוד דבריל כדי להישאר רלוונטיים, לדעת לשווק את עצמי, להגיע בביטחון לראיונות עבודה וזה ממש לא פשוט.

אם לא הייתי משקיעה בזה כבר שש שנים, אני חושבת שמזמן הייתי מתייאשת. אבל אני כל פעם מנסה לעודד את עצמי שעוד מעט אני אמצא משהו.

8 שעות זה גם כמות העבודה שלי עכשיו, ככה שזה לא יהיה הבדל מהבחינה הזו.

השאלה אם עדיף קורסים או תואר? מבחינת השתלבות בעבודה אח''כ.

אני לא חושבת על הסבה להייטק בגלל השכר, אלא בגלל שתכנות באמת נשמע לי מעניין. השכר מבחינתי זה בונוס.

את העבודה הנוכחית שלי, וגם את העבודה שלפניה לקח לי חצי שנה למצוא, ככה שאני חא מתרגשת מזה. חוץ מזה שאני מסתכלת לטווח רחוק. אני לא רוצה להיתקע עד הפנסיה בעבודה שאני לא אוהבת בגלל קשיים עכשויים. אם זה שווה את זה אז אקח את הסיכון שלוקח זמן למצוא עבודה.

אני חושבת שבהרבה מקצועות זה ככה -שצריך להיות עם יד על הדופק מה קורה בשוק, ומה מתקדם. בכל אופן - זה לא שונה מהמקצוע הנוכחי  שלי מהבחינה הזו.

עדיף תואר אבל היום אפשר להשתלב כמעט בכל מקום עם תעודת מהט או משרד החינוך.

עם קורסים הרבה יותר קשה ובדרכ די בצדק. הרמה והאיכות בהתאם לזמן הקצר שהם נלמדים.

לימודי הנדסאי במתכונת ערב זה 3 ימים בשבוע + יום שישי - 3 שנים

ומתכונת בוקר - 5 ימים בשבוע שנתיים

כך לפי מה שראיתי עכשיו
 

זה ממש חשוב שתהיי מוכנה לכך.

אחרת חבל על הכסף והזמן

אני עשיתי הסבה מקצועית. לא להייטק אמנם. אבל לימודים נוספים כמובן במתכונת ערב. לא פשוט אבל אפשרי, רק דורש. במיוחד במקצועות ריאליים, צריך ריכוז ויכולת להסתכל על פרטים קטנים. כדאי לקחת בחשבוו ואפילו לקרוא סילבוסים כדי לקבל כיוון.

בהצלחה והחלטות טובות ❤️

אוף החלטה קשה

לענות לגבי קורסים.

במצב היום זה כמעט לא אפשרי.

על משרת ג'וניור של תכנות, מגישים מאות מועמדים קורות חיים.

כל מי שלא מאוניברסיטה מובילה עם ממוצע 85+ נפסל כמעט על הסף. בלי שמישהו הסתכל עליו.

הייתי רוצה להגיד שזה אפשרי ועופי על זה אם זה מה שאת רוצה לעשות.

בפועל, מניסיון אישי זה ממש ממש קשה.

אפשר לנסות, אבל יכול להיות שזה לא יצליח.

לא לכולם מתאים לעשות את הבדיקה הזו, כי יש לה מחיר

מהצד של מי שמכירה את הגיוסים והמשכורות,

בדיוק לפני שנה הגיוסים נעצרו והשכר הוקפא.

לפני חצי שנה השכר נחתך בכמעט 50% בכל שכבות התפקידים למעט תפקידים ניהוליים שם יש צניחה "רק" של 25%.

את מבינה שיש היום בשוק המון מחפשי עבודה בלעלי ניסיון שדוחקים החוצה את כל מי שאין לו ניסיון בכלל.

ההשפעה היא כלל עולמית, לא תלויה רק במשק הישראלי, אבל המשק שלנו ידע לצאת ממשברים יחסית מהר למדינות אחרות.

אז ממש לא הייתי לוקחת כדוגמה את השנה האחרונה, היא מאוד לא מייצגת.

מבינה שזה מה שאת חווה, אבל אם היית מסיימת שנתיים לפני, היית מדברת אחרת.

ראיתי את הגיוסים ואת השכר בתקופה הזאת ואת המלחמה על כל עובד.

אולי הגיוסים לא יחזרו להיות אותו טירוף אבל בהחלט יש מה להיות אופטימיים.

זה לא שהיא מחפשת עבודה היום, היא מחפשת להתחיל לברר על התחום, יש לה עוד זמן עד שדברים יקרו בפועל.

יש לך נתונים לגבי השכר?

כי אני נמצאת בקבוצה של הייטקיסטיות עם נסיון וכולם שם טוענות שהשכר לא ירד, רק ההיצע ירד והן לא בתפקידים ניהוליים.

השכר נחתך. אבל ממש.

הן פוטרו ומצאו עבודה אחרת בשכר שהוא לא נמוך יותר?

או שממילא השכר שלהן היה נמוך לתפקיד (שכר נשים הרבה יותר נמוך משכר גברים בתפקיד מקביל)

או שהן לא נכנסו לתפקיד ממנו פוטרו בשנתיים לפני תחילת המשבר שזה השכר אליו אני משווה את הנתונים של השנה.

בנוסף, הראייה בתור עובד ותור מעסיק היא לא זהה.

עובד לוקח בחשבון את הכישורים שלו כעובדה קבועה, משווה בין משרות שונות (צורכי מעסיק שונים) ואז קובע את ציפיות השכר שלו. מעסיק מסתכל על הצורך שלו, כידורי העובדים השונים וכך קובע את מי לגייס וביטחון שכר.

לדוגמה אם לפני שנתיים גוייס לתפקיד מישהו עם ניסיון מועט בשכר x, והיום מגייסים עובד עם ניסיון כפול באותו שכר x, אז משתקפת פה ירידה בשכר ואני לא בטוחה שהעובדים לוקחים את זה בחשבון. מה גם שהרבה פעמים ראיתי הבדלים משמעותיים בין מה שעובדים מספרים לבין מה שקורה בפועל. בכל הסקרים והקבוצות יש נטייה להגזים.

כנראה שזה תורם כי ככה ממוצע ציפיות השכר נשאר גבוה.

אין לי חשיפה לכל נתוני השכר בתעשייה אבל כן יודעת על הרבה חברות מתוקף תפקידי.

אין לי ספק שראייה של עובד שונה משל המעסיק, לכן שאלתי

היצע ירד בלי שהשכר יורד.

קחי בחשבון שמי שמשתף בקבוצה זה מי שחשוב לו לפתח תדמית של מי שהצליח להשיג משרה טובה.

א. לא בטוחה שכולן שם דוברות אמת. נתקלתי לא אחת בנטייה לנפח דברים בכוונה או בטעות (למשל להשוות שכר שכלל בונוס לשכר שאינו כולל בונוס)

ב. מי שירדה בשכר באופן טבעי פחות תשתתף בדיונים מעין אלו.

אז צריך לקחת את הנתונים בעירבון מוגבל.

אני גם מדגישה שאני לא חשופה *לכל נתוני התעשייה* אבל כן חושבת שמכירה מדגם רחב ומייצג.

*נשים, תבקשו יותר בשכר זה כ"כ מובהק שנשים בהייטק ובפיתוח בפרט מרוויחות פחות מגברים לאותו תפקיד 😏

שזו תקופה קשה מבחינת מציאת עבודה.

ואני מכירה גם את השוק לפני כן.

אבל גם ללמוד לימודים כאלו כאמא זה לא פשוט בכלל.

לא הייתי נכנסת לזה שוב פעם בדיעבד.

ואני לא מהתחום של פיתוח תוכנה, אלא חומרה. שאומנם יש פחות משרות אבל גם פחות מועמדים, כי חייב תואר.

אז אצלנו על כל משרת מתחיל יש 200 מועמדים

בתחום של תוכנה זה 500-900.

ייקח זמן לכל אלו שכבר עכשיו מחפשים למצוא.

ואם הולכים על קורס, אז זה יותר קצר מתואר. ובסוף אם יש כבר ילדים, אז אי אפשר להתעלם גם מהעניין הכלכלי
 

וגם הלימודים עצמם מאתגריל, יש משהו בלימודים (בשונה מעבודה לפעמים) שהוא דורש כל הזמן. כי תמיד אפשר ללמוד עוד. והמצב התמידי הזה של "אף פעם לא למדתי מספיק" הוא קשה.

כי זה באמת תחום שדורש המון תרגול ועבודה, ולאימהות באופן טבעי יש פחות זמן.

אני לא אומרת שזה לא אפשרי, אבל באמת באמת צריך לקחת בחשבון שקל זה לא.

ואם מישהי לא מחפשת קל, ומבינה את המחירים של זה, נהדר. אני בעד ללכת עם החלום.

אבל אני כן חושבת שכדאי לדעת מה המשמעות לפני שבוחרים בזה.

שצריך להגיע בעיניים מפוקחות ולא לחשוב שמקבלים שכר גבוה על מגש של כסף.

זה דורש המון השקעה ולא בכדי.

אם זה היה קל כולם היו עושים את זה ואז המשכורות לא היו גבוהות.

לגבי לעצור את החיים לתקופה, לא בטוחה שאני מסכימה, אבל זה באמת אינדיבידואלי.

מצריך לעצור את החיים, אני למדתי את התואר תוך כדי לידות, קורונה, סגרים ועוד.

החיים המשיכו כהרגלם ואני הייתי צריכה לתפעל את כל זה

אבל ברור שלא הגעתי לציונים שיכולתי להגיע אליהם בלי כל זה, וזה לא איפשר לי למצוא משרת סטודנט.

אני בהחלט לוקחת בחשבון שאני אדם סטנדרטי, ויש אנשים מוכשרים ממני הרבה יותר שיכולים לעשות את המקסימום בכל דבר.

רק רוצה שזה יהיה במודעות, ואולי באמת בגלל שאני הייתי די יחידה במסלול שלי, ולא היה לי מי שיכין אותי, חשוב לי להכין לגרוע מכל

רק במשרות חדשות?

יש לי שתי חברות שנכנסו בשנה האחרונה לאיפה שאני עובדת והתחילו באותה משכורת כמו שלי...

אם זה כי הן סיפרו, אז זה לא אומר כלום.

יש המון שמשקרים (אני יודעת את השכר האמיתי כי אני חשופה לדוחות שכר)

אם זה נכון, כנראה שהשכר שלך היה נמוך יחסית לשוק של לפני שנתיים.

גם אצלנו בחברה יש עובדים עם אותו תפקיד שהתחילו לפני לפני יותר מארבע שנים עם שכר סבבה, אחריהם גוייסו עובדים עם שכר הרבה הרבה יותר גבוה, והיום השכר קצת יותר נמוך מהשכר של מי שנכנס לפני ארבע שנים.

לא כל העובדים ידעו לנצל את המומנטום שהיה סביב הגיוסים וזינוק השכר של 2021.

היו לא מעט מצבים של עובדים חדשים שהרוויחו יותר מהמנהלים שלהם דרך אגב.

מצד שני הם הראשונים שקוצצו..

כי התחלתי בשכר הרבה יותר גבוה מהממוצע

(ג'וניורית בלי תואר ועם 0 ניסיון)

ומשכורת של כמעט 30,000...

ואני יודעת כמה הן מרוויחות כי עזרתי להם לעבור על החוזה. (אנחנו חברות טובות)

HR ידעו מראש על ההיכרות בינכן כשהן נכנסו?

משכורת של 30 לגוניור לא משקף בשום צורה את מצב המשכורות היום..

היום מי שנכנס ב15 שיגיד תודה.

כבר ראיתי כמה וכמה משרות שאוישו ב12..

זה מספרים שמעולם לא ראיתי בדוח לפני כן..

בדקתי טוב לוודא שאין טעות בחישוב המשכורת מרוב שהייתי בהלם שאשכרה זה השכר שחתמו איתם.

בלי תואר/ניסיון.

@אמא-- מה כן היה לך כשהתחלת לעבוד? ידע של קורס?

ואז התראיינתי שם ונפלתי, ואז התראיינתי שוב בחברה אחרת ושם התקבלתי.

נכנסתי דרך קמאטק. הם סידרו לי את הבוטקמפ והם סידרו לי את הראיונות אח"כ.

הם תכנית לשילוב נשים חרדיות בהייטק מטעם אולטרא - קוד

הן כן נכנסו עם ניסיון קטן. משו כמו שנה אבל זה עדיין נחשב ג'וניור בשוק

וHR לא ידעו על הקשר בכלל...

רק לי אין...

עשיתי את הקורס במכללת נס, נראה לי שהיום יש להם שם אחר.

ההסבה מאד השתלמה לי הן מבחינת ענין בעבודה והן מבחינת שכר.

רוב המשרות הן של משרה מלאה, בחלקן אפשר אחרי תקופה להוריד שעות. 

מה זה אומר בחלקן? תלוי מקצוע או תלוי מקום עבודה?

זה תלוי גם בגמישות במקום העבודה וגם בסוג התפקיד, יש תפקידים שכל שעה מהותית בהם ויש שלא.

ומתעניינת בתכנות,

הפיקוח על הוראת מדעי המחשב עושה קורסים להסבת מורים מתחומים אחרים  להוראת מדעי המחשב.

(תתעלמי מההודעה הזו אם את רוצה לברוח מהוראה באופן כללי...)

רק אחרי קורס כנל לגבי החברים שלו מהקורס אבל זה היה לפני שנתיים הבנתי שהמצב עכשיו פחות טוב.

אם את מתקבלת לאינפיניטי לאבס אז הם מתחייבים להשמה שלך (אבל בשכר נמוך מהשוק).

שהשוק עכשיו מתאושש (אבל זה קורה מאוד לאט).

ממה שהבנתי אינפינטי נחשבים יחסית טובים ואמינים (בגדול השוק של הקורסים בהייטק הוא שוק פרוץ עם הרבה שרלטנות אז ממליצה לברר הרבה לפני שהולכים על משהו).

ההכשרה היא בחינם, לכל אורך הקורס מסננים אנשים. בסוף תקופת ההכשרה יש 10 שבועות שמתחייבים לא לחפש עבודה והם מחפשים עבורך, אם הצלחת להתקבל את עובדת דרכם במשך שנתיים שזה אומר שהשכר סטטי ולא משנה כמה משלמים להם, לך משלמים סכום קבוע (יכול להיות 50 אחוז שהולך אליהם) ואחרי שנתיים את חופשיה.

אם לא מצאת תוך 10 שבועות דרכם את מתחילה לחפש בכוחות עצמך.

לא עברתי את ההכשרה שם, רק מישהי שעשתה את זה סיפרה לי.

ההכשרה היא במשך כמה חודשים, 9-17 חמישה ימים בשבוע. בחלק מהזמן יש מלגה של 1000₪, אבל אין אפשרות לעבוד תוך כדי זה.

נשמע לי מאוד מאתגר למישהי עם ילדים,על סף הבלתי אפשרי

לראות איך עושים את זה עם ילדים🤷‍♀️

כלכלית

אבל לא רק

מה גם שהם אומנם מבטיחים לעזור בהשמה, אבל אם אין משרות אז אין משרות. ככה שזה לא מחייב

עד כמה שאני יודעת זה חינם לנשים בלבד, אז תבדקי.

בכל אופן ההיי טק לא במצב הכי טוב כרגע ויותר קשה להיכנס לתחום..

והתנאים עוד יותר קשים!

10 שעות עבודה, ותוסיפי נסיעות

סטרס ולחץ כל הזמן דד ליינים

מפטרים מהיום למחר

המצב בשוק חא מזהיר עכשיו

אם בעלך אברך ויכול להתפנות לילדים כשצריך אז אולי... המשכורת גבוהה זה הפלוס היחיד.

בעיני - רק למי שממש אוהבת ונהנית מהמקצוע עצמו

או למי שהאידאל שלה לפרנס בית של תורה

אחרת חבל לסבול

באחת מחברות הענק

גוגל-אמזון-מטא-מייקרוסופט

ואין לי תואר

נכנסתי כג'וניורית בלי טיפת ניסיון

בגיל 19 וחצי

עם משכורת של 30,000

אבל נכנסתי לפני כמה שנים, השוק היום הרבה יותר קשוח

רק מציינת שהכל אפשרי...

אבל מהכירות עם השוק היום, הוא רווי ממש במתכנתים מתחילים, ממש רווי. אז גם לאלו עם התארים קשה ממש להתברג בעבודה טובה. ק"ו לאלו בלי התארים.

כמו שמישהי ציינה פה, בתמיכה ובדיקות וכו' משמעותית יותר קל למצוא עבודה. אבל-

העבודה לפעמים פחות מעניינת ומספקת.

והמשכורת נמוכה יותר

וממש קשה לעבור מכאלו משרות למשרות פיתוח...

מה שתיארת שמושך אותך לוגיקה והגיון, נשמע שמתאים לך ותהני ממשרת פיתוח.

להייטק יש הרבה סוגי משרות בהרבה רמות שכר, מענינות הרבה יותר מפיתוח, אבל כמעט כל המתחילים רוצים להיות מתכנתים, לכן קשה להשיג משרה כזו.

אבל תכלס פיתוח זה הרבה עבודה שחורה וסיזיפית.

מה שאמרת (זו היית את?) לגבי משרות תמיכה זה בטוח יותר עבודה שחורה ופחות מעניין...

ואת צודקת שגם פיתוח, זה משתנה בין המשרות...

לי אין כמעט עבודה שחורה, אני מאותגרת מחשבתית כל הזמן ונהנית ממש.

אני embedded software engineer

תכלס אני לא מדברת ממקום מאוד יודע, עבדתי רק במשרה אחת בחיים שלי...

רק יודעת להגיד שזאת העבודה שדיימנתי כשלמדתי אלגוריתמים, מבני נתונים וכו ונהנתי כ"כ...

יכולה להיות מענינת, תלוי למי, תלוי לאילו מערכות, תלוי באיזה רמת ידע וביצוע.

ואפשר להתקדם ממנה לעוד סוגי משרות, לפעמים צריך קורס נוסף ולפעמים הניסיון מספיק למשרה אחרת בעיקר משרות ניהול.

יש מלא סוגי משרות:

תקשורת, סיסטם, ניהול פרויקטים, ניתוח מערכות, יישום מערכות, אבטחת מידע וסייבר, מובייל, BI, ui ux, crm, sap וכו׳

יכול להיות גם מענין בפיתוח, אבל הביקוש למשרה הזו ביחס לענין האמיתי שלה מנופח מאד.

שזה עניין של העדפה, כן?

לגבי המשפט האחרון שלך.

כל אחד ומה שהוא אוהב, כל אחד ומה שמתאים לו

לצערי מלא מוכרים קורסי קסמים ועושים המון כסף על אנשים שרק רוצים לפרנס את משפחתם בכבוד.

רוב המחזור שלי לא עובד, ואלו אנשים מצטיינים במכללה מאוד מאוד נחשבת.

אני ב״ה מצאתי עבודה עם הרבה סיעתא דשמיא.

אף אחד לא מעוניין במישהו שרק סיים תואר (ג׳ונייר)

כי הם מפסידים עליהם כסף.

לא מנסה חלילה לייאש אותך, רק אומרת שזה מאוד קשה להכנס להייטק אפילו למהנדסים שקרעו את עצמם 4 שנים.

לדעתי גם תואר שלם לא מספיק בשביל ללמוד תכנות חח

בהצלחה בכל אופן אהובה ❤️

דוקא תואר פחות נחשב, כי לומדים הרבה שפות אבל ברמה יחסית שטחית.

קורס טוב שלומדים בצורה מקיםה וכולל תיק עבודות שאפשר להראות למעסיקים, נותן יתרון בכניסה לתחום.

ודווקא הרבה עובדים עם התואר,

רק בשנה-שנתיים האחרונות נהיה קשה להכנס בלי ניסיון.

אבל אין ספק שמקומות עבודה רוצים אנשים עם דיפלומה של מהנדס 

שדווקא הרבה עם תואר שסיימו לא מזמן לא מוצאים עבודה. ומתלוננים שאנשים שעשו קורס אבל יש להם תעק עבודות טוב מוצאים יחסית מהר.

בהחלט יותר קשה לג'וניורים. אבל זו הטענה שנשמעת

גם אם הם עשו פרויקטים מהממים במשך התואר,

אז תחשבי למי שעשה קורס אחד במשך 5-10 חודשים כמה קשה להכנס.

הדרישה הראשונה במשרות שמתפרסמות זה תואר ראשון בדיפלומה מדעים/הנדסה.

בסו פ של דבר הם ימצאו את המקום הראשון להכנס אליו וזה יפתח להם את שאר הדלתות

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

ברגע שהיה איבחון, ובסיכום הנוירולוג הפרטי רשם להתחיל טיפול תרופתי, הכל עבר דרך הרופאת ילדים הרגילה.
על סמך זה היא הביאה מרשם לריטלין, וכשהיה צריך להחליף מינון\תרופה לסוג אחר (והיינו צריכים הרבה החלפות), זה היה דרכה.

אם בחרתי ברופאה מהכללית אבל באופן פרטי ,אמור להיות לי החזר מכללית?

זה ממש משמעותי ההחזר

הנוירולוג צחק על האבחון מוקסו ואמר שהוא אפילו לא מתייחס לזה

כי באבחון יצא שאין בעיות קשב

וזה נוירולוג עם שם מאוד גדול, ניהל בעבר מחלקה בבית חולים

להשתתפות בייעוץ אצל רופא מומחה

שילמתי 1800 והחזירו לי יותר מחצי מהסכום

זה אמור להיות בסיסי..

טוב שיש החזר לפחות של סכום מסוים 

בכל אופן, אני לגמרי איתך בתסכול של ההמתנה לאבחון בקופה (בכל מיני תחומים, לא רק קשב).

ואני לגמרי מסכימה איתך שזה בסיסי, ולא הגיוני שככה זה הולך! התחומים האלה, שבין הנפש לגוף, חשובים לא פחות משבר ברגל, למשל, שאז אפשר די בקלות להגיע למוקד לצילום ולעשות גבס...

יהי רצון שגם בנושא הזה תהיה גאולה בקרוב... (או שהגאולה תהיה שלא יהיו לילדים קשיים)

אז שמה כאן את מה שלימדו אותי (סדנה אצל מומחית בהפרעות קשב)

מבחני מוקסו וכדו עוזרים לאבחן במקרים ספציפיים ותלויים ברופא.

היועצת תנסה לדחוף לך כל מושג ששמעה עליו. המבחן הזה לא עומד בפני עצמו ואין לו משמעות כאבחון.

שוב - יש רופאים ומקרים שנעזרים בו והרופא ישלח אתכם לעשות.

למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? אם יש קשיים אפשר לנסות לטפל נקודתית. אפשר לבקש התאמות, לדבר עם המורות, בלי קשר לקשב, פשוט להסתכל על הילדה כמו שהיא ועל הצרכים שלה ועל היכולות שלה ומה שמצופה ממנה.

גם אחרי אבחון, אם תחליטו לטפל תרופתית זה גם תהליך שלוקח זמן והסתגלות.

אני ממליצה לנשום עמוק, להתחיל את התהליך,  ובמקביל להתחיל גם לטפל.

יש הדרכות הורים, יש רכיבה על סוסים, יש התאמות בית ספר

ובעיקר יש תקווה🩷

אבל אני רק נתקעתי על המשפט הזה: למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? 

אז אני אסביר למה. 

הילד שלי היפראקטיבי.
הוא ילד מתוק שמאוד רוצה שיאהבו אותו, ומאוד רוצה להתנהג טוב, אבל אין לו שליטה על עצמו.
הוא משקיע מאמצים גדולים מאוד - שפשוט לא מצליחים.

יום יום הוא חווה תיסכול מתחושת החוסר הצלחה הזאת.
נתחיל מהדבר הכי משמעותי בעיני - זה שאין לו חברים.
חברים לא רוצים לשחק איתו - כי הוא לא מסוגל לשבת ברוגע, וכי לפעמים הוא אימפולסיבי, וברגע אחד מפרק את כל המשחק.
לנהל שיחה עם חברים - הוא כמובן לא מסוגל, כי הוא לא יכול להקשיב ברצף ליותר משני מילים בלי לזוז.
בכל מקום שהוא נמצא - הוא מקבל הערות, שהוא אפילו לא מבין למה.
ילדים מתלוננים שהוא מציק להם - כי הוא לא שם לב לתנועות ידים שלו, שלפעמים גורמות למכה למי שלידו.
מהמורה ובבית - הוא כל הזמן מקבל הערות.
מהגימבורי - העיפו אותנו כמה פעמים כי הוא השתולל ממש וכמעט קרע להם הכל.
כבר כמה רופאות (!!!) ביקשו ממנו לצאת מהחדר בזמן שהיא מכינה הפניה כי היא לא מסוגלת כשהוא בסביבה (הוא קופץ מהמיטה שיש שם, על הוילון, לא מפסיק לשאול שאלות, מוציא דפים מהמדפסת כי הוא רוצה לצייר וכו)

תחשבי איך זה עבור ילד לחיות ככה, שלא משנה כמה הוא מתאמץ ומנסה (והילדים האלו מתאמצים מאוד!!), הוא כל הזמן מקבל משוב שהוא נכשל. הכל נשבר סביבו, כולם מתלוננים עליו, והכי חשוב - חברים לא רוצים לשחק איתו.
 

ודבר נוסף, דיברת על כל מיני טיפולים משלימים והדרכות הורים - זה כמובן נכון ותמיד עוזר, אבל בשום אופן לא מחליף טיפול כשצריך.

אני יכולה לספר שניסיתי עם הבן שלי המון דברים לפני שהתחלנו את הטיפול התרופתי.
במשך תקופה נתתי אומגה 3 משמן דגים אמיתי (יקרררר)
הכנתי חליטות צמחים מתרכובות של מיני צמחים שאמרו לי שאמורים לעזור.
הלכתי לתזונאית ובהמלצתה הפחתנו סוכר וקמח לבן, והורדנו לגמרי מוצרי חלב.
במשך חצי שנה עשינו פעמיים בשבוע טיפולי נוירופידבק עם אלקטרודות. (גם יקר מאוד)
שילמנו מנוי למשחק כזה שמשדר דברים למח שאמורים לעזור לקשב וריכוז. שיחקנו איתו כל ערב 20 דקות לפי ההוראות.
ניסיתי לעשות איתו ספורט במשך 40 דקות בבוקר לפני היציאה ללימודים.
קניתי כמה סוגים של תרופות טבעיות שאמורות לעזור.

אף אחד ממה שכתבתי לא עזר.

ממש לא התכוונתי לוותר על התהליך או על טיפול, רק ניסיתי להרגיע את הלחץ שקפץ לי בקריאה.

ניסיתי להנכיח את העובדה שזה תהליך ממושך ושלוקח זמן. כמובן שכל קפיצת דרך, ואפשרות לקדם תורים מבורכת.

אני בטוחה שכל מה שתארת לקח הרבה זמן והרבה ניסוי ותהייה,  והדרך שעברתם מרשימה ומעוררת הערכה. כל הכבוד, אני לא יכולה לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות בשביל התהליך הזה

זה באמת תהליך ארוך.
סתם קפצתי עליך עם מגילה שלימה בגלל משפט 🫣

ותודה על המילים החמות!❤️

ואיזה אמא מדהימה את !! שעשית וניסיתי הכלללל כדי לעזור לבנך . ממש מרגש ומחמם את הלב.

כיף לו שיש לו אותך.

גם לי השורה הזו קצת צבטה בלב

מאחר ואני ובעלי מודעים לקשיים שלה ומנסים לעזור לה, אבל איך היועצת אמרה לי, זה כמו לשים פול גז על ניוטרל.  לא משנה גמה תנסי לעזור לה , היא לא מקבלת את מה שהיא צריכה והיא חווה כל יום מחדש תסכול וזה פוגע בעוד תחומים בחיים .

אז ממש מבינה. ולפעמים אין ברירה אלא לנסות . אני יעשה הכל למען הבת שלי, גם אם זה אומר לקחת כדור ריטלין שאני נורא חוששת ממנו

אם זה יעזור לה ואמן שכך, עשיתי את שלי.

לשיפור

במכבי אמרו אפשר לאבחן רק מגיל 7 .חיכינו לגיל 7 אמרו לא צריך אבחון שתיקח ישר ריטלין. לא הסכמנו כי פחדנו וניסינו עוד דברים.

ונתנו לה מורת שילוב ויש לה התאמות

ונתנו לה מבית ספר אקסטרה לשיפור ביטחון עצמי ותמיכה רגשית

ניסינו הומאופתיה

לקחנו לטיפול רגשי

עשינו המון.

וזה כמו פול גז על ניוטרל.

הילדה שלי הולכת לאיבוד כבר המון זמן . אז לא רק שלא אחכה חצי שנה ,לא שניה אחת נוספת.

בכללית יש מכוני הסדר שעובדים איתם ושמה אפשר לעשות מוקסו בתשלום מופחת.

מצרפת את הקישור למידע מכללית

בדיקות קשב וריכוז | כללית מושלם

לגבי השאלונים של האבחון קשב דרך הקופה רק שתדעי שהם לא נוראיים כמו האלה של התפתחות הילד.. ויש אפלקציה שאפשר למלא. הרופא נותן הפניה לרופא קשב ואז ההורים ממלאים והמורה.

הייתי שניה אחרי לידה ורצתי עם הבן הגדול שלי למוקסו

זה היה באיזה חור מטורף שהיה קשה להגיע לשם בגשם מבול

בסוף אנחנו מגיעים והיא אומרת לי אחרי המבחנים שאין לו בכלל הפרעת קשב

וזה מצחיק כי הוא שיא הקשב.אם הוא לא קשב אז מי כן 🫤

עזר מציון עזרו לי בנושא והסבירו לי שילדי קשב מגיעים למבחן הזה חדורי מטרה כי זה מעניין ויש להם רצון להצליח בו וזה מה שקרה עם הבן שלי.

כמובן שכנראה יש ילדים שכן מצליחים לראות במבחן הזה האם יש בעיית קשב וריכוז

אצלנו המוקסו קלע בול

הוא הראה הפרעת קשב משמעותית בכל הפרמטרים

וזה היה מדויק

ובכלל נראה לי שהוא בעיקר מיועד למי שכבר מטופל

כי האופציה הנפוצה היא לעשות מבחן בלי תרופה ואז עוד אחד עם

לא הייתי שואלת מישהי שאני לא מכירה לא על בד  בדיקה וגם לא על פד..

אם זו מישהי שאני מכירה ומרגישה בנוח לבקש פד אז כן הייתי שואלת. את אישה דתיה נשואה זה לא סוד אלא הנחה סבירה שאת שומרת טהרה.

וכבר יצא לי כמה פעמים להביא לנשים.

אני באופן אישי לא בטוחה שהייתי מבקשת, אבל בסוף אנחנו נשים וקורה ששוכחים.

את שניהם.

לא רואה את זה בכלל כבעיה.

לפעמים נניח ביקשתי מחברה שאני יותר קרובה אליה והיא אמרה, חכי אני אשאל חברות אחרות שלי והיא ניסתה להשיג לי מהקרובות שלה.

כנראה השום מצב

לק"י

אשה זרה הייתי מתביישת לשאול.

אבל לא נשמע לי נורא כל כך.

אם זה היה קורה לי הייתי מעדיפה לקפוץ לפארם קרוב ולקנות ולא לבקש ממישהי אחרת.

אפילו מאחיות שלי לא היה נעים לי לבקש.

אגב, אם זה היה קורה באמצע שבעה נקיים פשוט הייתי מדלגת על הבדיקה.

הבעיה מבחינתי היא רק ב3 בדיקות המחייבות (הפסק, ראשון ושביעי)

לק"י

למתקדמים להוסיף קצת ערק.

לא יודעת מאיזה גיל זה בסדר.

להגבי לה את הראש בשינה.

לשים בצל חתוך ליד הראש בלילה.

רפואה שלמה!

או מי מלח באף

זה מייבש את הנוזלים

שמתי לה מי מלח באף, בצל חתוך והגבהה לראש... ב''ה אחר כך היא באמת ישנה יחסית טוב (ועדיין ישנה, היתה גמורה...).

תודה על כל העצות!

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה

על אתגרים של אחרים

אם כי גם חודשיים המתנה למי שרוצה זה מבאס

אבל להשוות לשנים???

צמרמורת!!! ז

אפשר להתעלם בנימוס מהשאלה או להעביר נושא. אפשר לאמר שלא מתאים לך לדבר על זה. אם אנשים לא נרמזים פשוט לסיים את השיחה וללכת גם אם זה לא נראה נחמד.

לא תמיד נעים לי לעשות את זה אבל הרבה פעמים כן. למדתי לחתוך את השיחות האלו ולענות רק כשמתחשק לי. לפעמים רק השיחה והחיטוט בנושאים הרגישים עושה לי ממש רע (אצלי לא מדובר בציפייה לילדים אלא במשהו אחר)

נשמעת חסרת טאקט ורגישות גם אם לא התכוונה.

בטח שהיית לא נחמדה.

אבל היא זו שצריכה לבדוק עם עצמה למה ולא את.

מילא ששאלה איפה הילדים. אמרת שאין, מוזמנת להסמיק ולמלמל בהצלחה, בע''ה ולשתוק.

מה הקשר לשאול כמה זמן את נשואה.

ולנאום לך על המתנה שלא הייתה לה.

זה חוסר רגישות בסיסית...

תקשיבי שאני אחרי המתנה אבל היא לא לילד ראשון! וגם לא שני. ולא מעיזה לאורך כל התהליך להשוות את עצמי למי שמחכה ללא ילדים. אין. זה לא אותו קושי בשום צורה. זה תמיד בסדר להתבאס או להרגיש אתגר אבל בפופורציה!! ולא לחשוב שמבינים אחרים שהמצב שלהם פשוט שונה לחלוטין! אני לא אומרת, יש מקום בעולם גם למי שחכתה ארבעה חודשים מותר לה להרגיש שזה היה לה מאתגר. אבל בשום צורה לא לחשוב שהיא הרגישה או מבינה את ההרגשה של מי שמחכה שנים לילד ראשון. או שלוש שנים לילד שני. קיצר זה היה לא לעניין. ולגיטימי מה שאת מרגישה!! 

ממש הבנת אותי! וגרמת לי לחייך אז תודה רבה

תודה רבה על ההזדהות!! עוזרות לי להירגע מזה...

אני גם לפני לידה והבת שלי איתנו בחדר

וזה מאוד מבאס אותי ומלחיץ איך זה יהיה

נשמע ממש ממש קשוח הצפיפות 😓

אני מאמינה שמה ששלכם שלכם ובעזרת ה' תגיע דירה אפילו מוצלחת יותר

אבל האכזבה עכשיו הכי הכי מובנת בעולם

אולי כדאי לשנות משהו בדירה הנוכחית ?

שמונים מטר זה שלושה חדרי שינה? למה אין ארון בכל חדר? שולחן כתיבה להעביר לסלון? 

יש 2 ארונות בשני חדרים

בארון אחד אני שמה גם בגדים שלנו וגם של הקטנים ובחדר השני את הארון ילדים

אבל זה לא מספיק...

נמאס לי לגור ככה

כל הזמן עודדתי את עצמי  שזה זמני אבל עכשיו שהתקוה התנפצה לרסיסים קשה לי להכיל את זה.. 

ועוד האכזבה הזאת מול הפרצוף ועוד לפני לידה

איך אני מכירה את זה, זה רברים שיכולים למוטט אותי.

מצאתם קונה לדירה שלכם? כמה זמן פינוי?

אני מניחה שאתם בטח עוברים לדרום.

אם כן, הרבה יותר מרווח שם, ותשקלי שוב את עניין העבדה לדעתי

🩷🩷🩷

ממש לשבת ולקרוא כמה ה' הוא מדויק, ומכוון הכל הכל  כי טוב עבורינו.

ולא סתם זה התעכב עד שנמצא קונה לדירתכם, כי כנראה מלמעלה לא טוב לכם להיות בדירה ההיא- אולי השכניפ, אולי בעיות בצנרת, אולי ניצלתם ממשהו רע שיש שם.. מי יודע... אבל ממש להתחזק בזה שזה כנראה הכי טוב עבורכם ןבעז"ה בהמשך תגלו למה..

נשמע ממש ממש קשוח.

אין עוד אופציות של דירות באזור שלכם?

אני חושבת שאולי כדאי לכם לשקול לעבור לגור אפילו בשכירות בדירה גדולה ומרווחת באזור שאתם אוהבים.

ולחפש בנחת אחר הדירה המושלמת.

אבל זה מאד מורכב  כי הילדים יצטרכו לעבור מסגרות.. והם לא רוצים.. הם גם צד בעניין.

ב"ה הם ילדים חרוצים ויש להם מעמד טוב בחברה. קשה לי לחשוב שנצטרך לנתק אותם מכל הטוב הזה ואז הם יצטרכו להוכיח את עצמם בכיתה חדשה..

ועכשיו אני מבינה את הפסוק דאגה בלב איש ישיחנה.

אחרי ששיתפתי כאן וראיתי את התגובות  ממש ירדה לי אבן מהלב.

בינתיים אנחנו לא מוכרים את הדירה שלנו כי חוששים להשאר בלי דירה. מפחיד אותי לחשוב שנהיה ללא קורת גג עם תשעה ילדים..

שכירות לא באה בחשבון כי גם ככה קשה לנו לעבור, אז מעדיפים לעשות את זה פעם אחת ולתמיד ולעבור לדירה שלנו בע"ה.

אני משתדלת לחיות בהודיה  ולהודות על המתנות שיש לי ויש המון על מה להודות ב"ה!!!!!! אבל היום נשברתי. ואני נותנת לעצמי את המקום להתאבל ולכאוב..

ועכשיו ראיתי שנעלתן.

אני ממש מצטערת שזה הגיע לשם, סליחה, ממש לא התכוונתי.

ואולי גם באמת לא ניסחתי טוב את ההודעה.

הייתי נסערת ולא חשבתי על זה.

שוב סליחה אם מישהי נפגעה מההודעה או מהאווירה שהיא יצרה...

ותודה לכל מי שעודדה וכתבה דברים מחזקים💞

באמת❣️

(נראלי הכוונה פה לשרשורים אחרים שננעלו)

וגם ראיתי שנעלו אותו...

עכשיו הבנתי, תודה רבה שהסברת!

על הטיקט של הבגד?

לא כזה קטן...

אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?

כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום

תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי

וחיבוק🫂

מקווה שתגלי שהכל בסדר 

שיהיה סגור לגמרי

גם אם מרגישים שם משהו קשיח

זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף

באמת מלחיץ שיתפסו

אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...

הכניסה אצל תופרת, בתפר של הגומי של המכנס

אבל לדעתי אם נתפס מקליט זה יכול להיות עבירה פלילית חמורה

לפני כמה שנים ביררתי עבור אחד הילדים וזה מה שאמרו

מציע לבדוק קודם

ואם זה בתיק זה יותר בעיה

משהו כזה

בטוחה שיש פה שידעו לדייק