בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַל הַכֶּסֶת.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הגמרא אומרת (ברכות נב ע"ב): "במאי קמיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה וב"ה סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם".
לכאורה בית שמאי לא חולק על היסוד שכוהנים זריזין הם. למשל הוא לא חולק במשנה שבת (א, יא) "ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד", והטעם שלא חששו שיהפכו בפחמין בשבת כי: "וכהנים זריזין הן" (שבת כ ע"א)
נראה שדין בית שמאי נובע מדין 'שמירת תרומה'- "ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי" (במדבר יח, ח)- "ואמר רחמנא עביד לה שימור" (בכורות לד ע"א), לכן על אף שכוהנים זריזין צריך לעשות משמרת לתרומה, ולא להשתמש בשולחן שני לטומאה.
אפשר להתעמק עוד ולהגיד שבית שמאי ובית הלל נחלקו במה שחקרו האחרונים, האם המשמרת לתרומה זה כדי שלא לטמא את קדושת התרומה או כי זה מפסיד את האכילה לכהן.
אם ננקוט כצד שזה מפסיד את האכילה לכהן, אז אם לא יהיה לכהן שולחן כדי לאכול על גביו הוא ימנע מלאכול בכלל, אז לא עשית תועלת במשמרת, לכן בית הלל מתירים לו לאכול ליד שולחן שני והפירורים יפלו עליו, רק שהכהן לא יניח על השולחן את האוכל כמבואר ברש"י, כי הכהן זריז.
לצד שמטרת המשמרת למנוע לטמא את קדושת התרומה, אז בית שמאי עושים משמרת שלא יטמא התרומה, גם אם הכהן ימנע לאכול.
החתם סופר בדרשות על סוכה, אומר שלבימות המשיח יתנו לעם ישראל תרומה ומעשרות כי הם יהיו "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) "ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם" (ישעיהו סא, ו). מעניין אם על התרומה יחול קדושה.