משתפת פה כדי לא לפגוע במי שפתחו שרשור על זהאנונימית בהו"ל

בקשר לשרשורים האחרונים של נשים שאומרות שקשה להן לראות נשים בהריונות צפופים.

כואב לי לראות שכדי לעודד אותן מפחיתים בערכן של מי שכן יולדת צפוף או בהריון שלישי כשהגדול בן 4.5

סליחה, אבל מאוד לא נעים לקרוא את הדברים בסגנון: באמת קשה להן, באמת לא טוב להן בחיים, לחץ חברתי, מי אמר לך שהן שמחות, וכו.

יותר מהכל צרם לי המיעוט ב''איכות'' כמו שקראתן לזה חלקכם.

גם אם לפעמים זה יהיה נכון,

לא מתאים בעיניי להוריד מישהי אחת רק כי יש מישהי שמקנאה בה או שעצם קיומה גורם למישהי אחרת לכאב על משהו שמפריע לה בעצמה.

כן, מותר למישהי ללדת צפוף ולהיות שמחה ולרצות בזה! גם אם כשנשים אחרות יראו אותה זה יפריע להן כי הן גם היו רוצות כך.


 

מאחת מכן, שנפגעה מחלק מכובד מהתגובות ושוקלת לעזוב את הפורום.


 

*מנהלות, אם לא מתאים תמחקו

לא הפותחתאנונימית בהו"ל

מזדהה, גם לי התגובות האלה קצת צרמו. במיוחד הקול של האיכות לעומת הכמות.

וגם בתור מטופלת פוריות לשעבר, קצת כאב לי הקלות בבחירה ובהסתכלות הצרה על אלה ועל אלה. אולי כדאי לכתוב טריגר בכותרת להבא... 

חושבת שהתנהל גם שם דיון ארוך על זהנחש מי?

ולדעתי קצת מוצה..

(ואגב גם לי זה הפריע.. גם לי הם צפופים מאוד ושמחה בזה מאוד אגב)


אבל לא חושבת שיש עניין לאיים בלעזוב או מהו

אף אחת לא התכוונה איישת לפגוע

כבר הגיבו והעלו את הבקשה לא לחזק קול אחד על ידי הקטנה של מי שבוחרת אחרת

ויש גם מי שהתנצלה


נראה לי שלא צריך להסהל שמישהי חושבת אחקת

ולא להפגע יותר מדי

ופשוט בואו נעבור הלאה

אני לא מאיימת כלום. אני רק מסבירה את התחושותאנונימית בהו"ל
הקשות שזה גורם לי
אני חןשבת שברגע שאת בטוחה בבחירות שלךפרח חדש

אז כל הקולות האלו לא אמורות לפגוע או להוזיז אצלך משהו.

אז יש נשים שחושבות אחרת ממך, מה קרה?

יש נשים שמסתכלות עליך כמסכנה, יש לה מלא ילדים ובטח לא מסתדרת. אז מה?

את יודעת את האמת

לא הבאת ילדים כדי לרצות נשים אחרות

או כדי להראות את הכוח שלך בפני אחרים. ואם כן, אז כנראה הבחירה שלך לא לגמרי 'טהורה'. שזה גם לא דבר רע

אבל זה אומר שכן יש חשיבןת עבורך למה שהסביבה משדרת/אומרת

לא מסכימה איתך על ההתחלהאנונימית בהו"ל

אני נפגעת מלקרוא העלבות והאשמות שאני לא דואגת לילדים שלי ושאם יש לי צפופים אז האיכות שלהם יורדת

גם אם אני שמחה ובטוחה במיליוני אחוזים בדרך שלי

למה בעצם?נחש מי?

זה לא נעים לשמוע אני מסכימה ומזדהה

אבל למה מעליב

כשמשהו פוגע בי רגישית סימן שזה מערבב אותי בפנים

ואם אני בטוחה בעצמי

לא אמורה להפגע מזה שמישהו חושב משהו אחר(זה גם לא שחושבים עליך אישית..אלא רק בהכללה

קודם כל, אני בטוחה שאף אחת פה לאפרח חדש

אמרה באופן גורף

משפחה גדולה= פחות יחס

משפחה גדולה= אמא מוזנחת

משפחה גדולה= עניות ואי מילוי צרכים בסיסיים

וכן הלאה

מה שבנות אומרות לאשה הזאת שרואה את המשפחה הגדולה והנוצצת של החברה והיתה חולמת גם זה שהיי, אל תקנאי במשהו שאת לא רואה את כללותו. את רק רואה את החיצוני. וזה טוב. כי משפחה זה משהו אישי, והרגעים היפים שמורים לכל משפחה בנפרד.

אבל יתכן שיש להם גם אתגרים, אולי אפילו דומים לשלך אבל את לא רואה אותם וחושבת שהם לא קיימים.

ושוב אני חוזרת למה שאמרתי קודם

אם כזאת אמירה ככ מפריעה לך, זה אומר שהבחירה שלך מושפעת גם מהסביבה. אז אם ככה הסביבה חושבת. מה לעשות. אי אפשר לשנות את הסביבה. את יכולה רק להחליט שלא אכפת לך מה אחרים חושבים כי את יודעת את האמת. 

אנשים לא רגישים כנראה לא יבינואנונימית בהו"ל

לא מסכימה איתך בענק

ואני יודעת ורואה שגם נשים שלא רגישות כמוני זה לא נעים להן לקרוא שוב ושוב ושוב את התגובות האלה. בשרשורים הראשונים לא מספיק דגדג לי.

אם רק היית יודעת באיזו סביבה אני חייתי... לא מזמן עברנו לסביבה הפוכה שהיא יותר כמונו, וזה מדאיג אותי, כי אני יודעת שזה שלי לחלוטין מה שיש לי

אני חושבת שהשרשורים האלה (על כל הנושאים שיש)מתואמת

מלמדים אותנו איך להיות בעין טובה על כלל עם ישראל, ואיך לא לשפוט בחירה ומצב נתון של אף אחד ואחת.

אנחנו לומדות מהם איך לרומם את עצמנו בחיינו בלי להצטרך להשפיל אחרות, או אפילו לא להשפיל - אלא רק לראות את השלילה שבחייה של האחרת כדי להרגיש את החיוב שבחיי שלי.

והשרשורים האלה מלמדים אותנו שגם אין מה להיעלב משרשורים אחרים, כי באמת זה לא אישי ולא מזלזל בכוונה.... ♥️


ממני, זו שהיו לה ארבעה ילדים כשהגדולה בת 4.5 - אבל חצי מזה לא מבחירה, כי לא בחרתי שיהיו לי תאומים 🙃

וכן, הילדים שלי מושקעים ומטופחים (אני מקווה) - בכל שנה יש לפחות אחד או שניים שנמצאים בחוגים, לפי הבחירה האישית שלהם, גם כשזה דרש ממני לצעוד בכל שבוע במשך רבע שעה הלוך ורבע שעה חזור עם חמישה ילדים מתחת לגיל שמונה... (היום כמובן קל יותר, כי יש ילדים גדולים)

וברור לי שיש גם חסרונות בכך שאנחנו משפחה גדולה, אבל בעיניי היתרונות גוברים על החסרונות.

ובעיקר-בעיקר - אני יודעת שזה לא תלוי בי, זה ה' עזר בכך ועוזר בכך וגם ניתב אותי לבחור בכך, ולו אני מודה על כך...

מבינה אותך מאודפה לקצת

אני כבר מזמן מרגישה פחות בנוח לשתף פה.


 

ולא, זה לא כי אני לא בטוחה בבחירות שלי

אלא כי אני בנאדם כמו כולן, וגם לי יש דברים שמפריע לי לשמוע.

אז למרות שאני בטוחה שהבחירות שבעלי ואני עושים לגבי המשפחה שלנו הן הבחירות שנכונות לנו ולילדים שלנו, עדיין מפריע לי לקרוא שאם יש לי צפופים אז הם אמורים להיות פחות באיכות מזאת שיש לה ילד אחד.

אני לא מסכימה עם זה בכלל, ואני גם יודעת שיש עוד לא מעט אנשים בעולם שחושבים ככה ובכל זאת זה לא נחמד לקרוא את זה.


 

אם הייתי קוראת את זה בסתם איזה אתר שאין לי קשר אליו זה כנראה היה פחות מפריע לי, אבל כאן נוצרה איזשהיא קהילה וכשכמה בנות מתוכה חוזרות ואומרות את אותן משפטים באותו עניין זה כן יותר מזיז.

וואו, אני מעריכה מאוד את מה שכתבתאנונימית בהו"ל
זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע ותודה על זה מאוד 
זה ממש חבלחנוקה

יש פה קהילה. יש מי שמצפה להריון וממש קשה לה

יש מי שגלתה הריון לא מתוכנן וגם קשה לה

יש מי שנורא רוצה צפופים וד'רוצה בשבילה אחרת(זו אני)

ויש מי שלא רוצה צפופים ורוצה תמיכה בזה

יש קבוצות כמו תמיכה באבדן הריון שבהן יש אחידות בצרכים הרגשיים

ויש קבוצות אחרות כמו כאן

ואם היכולת שלך לשתף במשפחה הברוכה והיפה (בטוח!!!) שלך נפגעת בגלל שיש כאן כאלו שבחרו אחרת או אלוקים החליט עבורן משהו הפוך אז משהו לא נכון במרקם ובאוירה.

זה שמישהי אבדה לא עלינו תינוק ומנחימים אותה בכל מיני דברים לא אומר שמי שכן יש לה כרגע תינוק אין לה דבר מופלא ממש.

אני מבינה שזה ההרגשה שלך, באמת יש שרשורים שלא נח לי לקרא אז אני מדלגת אבל לא בגלל זה לא אהיה פה..

אני פה, לא הלכתי לשום מקום בינתיים ;)פה לקצת
יש משהו אחד אבל שאני לא מבינהפרח חדש

למה זה לא בסדר להגיד לאישה שקשה לה מעבר ל2-3 ילדים והיא מקנאה במי שלא קשה לה עם זה

להגיד לה, תדעי

שכנראה גם לה קשה, אבל היא בחרה בקושי הזה. והיא מתמודדת עם הקושי הזה.

אני בטוחה שלגדל משפחה גדולה זה קשה ומתיש. ושאף אחד לא יבוא להגיד לי שלא.

ואני בטוחה שאמא שמשקיעה בילדים שלה אז אם יש לה 4 ילדים אז לכל אחד מהם היא יותר פנויה מאשר אם היה לה 10. האמא המשקיעה ב10 ילדים, משקיעה ממש ולא חסר לילדים שלה כלום. אבל האמת חייבת להיאמר, ברור שלאמא של 10 יש פחות זמן לכל אחד מאשר אם היה לה 4. ועדיין לאף אחד מהם לא חסר כלום

אז מה הבעיה להגיד את זה לאישה הזאת שמצטערת שאין לה כח? לספר לה שבאמת צריך בשביל הרבה מאוד כח ולא כל אחד בנוי לזה?? ושלפעמים גם לאמא הזאת שבחרה בזה ומגדלת משפחה ענקית

לפעמים גם היא קורסת. ולפעמים גם לה יש תקופות קשות והיא בטח חושבת לעצמה איך תמשיך להתמודד עם העומס הזה?!


 

מרגיש שכאילו האנשים מבחוץ צריכים כל הזמן רק להלל ולשבח את האמהות הגיבורות האלו

ואז מי שנשארת מסכנה

זה זאת שבעצם מבינה שאין לה כח לזה, וחבל עליה ועל כל הילדים שיכלו להיולד אלמלא היא לא היתה כזאת...

 

גיבורה, זאת אותה אמא שמודעת לכוחות שלה וליכולות שלה, קשובה לעצמה ועושה מה שטוב לה ולמשפחה שלה

תשובה לגיטימית לגמריהמקורית

ואהבתי את הניסוח ומסכימה איתו

לא לכולן יש כח


וזה נאמר אגב בשלל ניסוחים פה בפורום לא מעט.

לא אותו כח

לא אותו בעל

לא אותם נתונים


השאלה היא אם זה מתקבל על הלב

אני גם יוסיף דוגמא קצת קיצונית אבל די ממחישהפרח חדש

נניח אישה שואלת פה

היא מתלבטת האם ללמוד

רפואה


הרבה בנות יכתבו פה

מלא שנים לימודים

לימודים מפרכים

משמרות לילה

הילדים יהיו הרבה עם בייביסיטר

זמן משפחה - כמעט ולא יהיה לך


מנגד, יגידו לך

זה הצלת חיים

סיפוק אדיר

גם משכורת יפה (אולי..)

משרה מובטחת נניח


וכן הלאה

אז ישר יקפצו כל הרופאות ויגידו

היי

אתן בעצם אומרות שאנחנו הרופאות בחרנו בפחות זמן משפחה, אבל יותר סיפוק

הילדים שלך עם בייביסיטר ואת הולכת לטפל בילדים של אחרים

וירגישו מה זה פגועות מזה כי כאילו הם בחרו במשהו שיש לו מחיר, והמחיר זה המשפחה שלהן


ברור שזה לא נכון

ואף אחד לא התכוונה לפגוע ברופאות

אבל כן לספר את המימד הנוסף הזה שהוא מעבר להצלת חיים וסיפוק

יש לזה גם קשיים ומחירים

וזה בסדר

וברגע שהאשה לוקחת את הקשיים והמחירים בחשבון, אז הכל בסדר. שתחליט מה שתחליט אבל תבין מה זה אומר.


לא נכון בכלל. פספסת את הנקודה של פתיחת השרשוראנונימית בהו"ל
לא פספסתי בכלל.אני לא חושבת שמישהי הורידה את השניהפרח חדש

כדי להגביה אחרת

אלא האירה גם את הקשיים שיש בבחירות אחרות משלה. 

אין בעיה להגיד מה שאמרתאנונימית בהו"ל
יש בעיה להנמיך מישהי אחרת כדי לחזק את הראשונה
זה בסדר גמור להגיד את זה ככהפה לקצת

ואני פה כדי להעיד, זה קשה. לפעמים אפילו מאוד.

יש פעמים שאני לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי.

ואני גם לא חושבת שצריך להלל ולשבח אותי, אני עושה מה שנראה לי נכון וטוב לי, וזה לא שונה מחברה שלי שבחרה להביא ילד אחד והוא כבר בן 6 והיא אפילו לא חושבת על עוד אחד. שתינו עשינו כל אחת מה שטוב ונכון לה וכל הכבוד לשתינו.


אבל מה שאמרת עכשיו זאת לא הרוח שנשבה מהשרשור המדובר.

שם האמירה הייתה- כשיש ילדים צפופים האמא לא חזקה, הילדים לא איכותיים, לא משקיעים בהם, אין זמן אליהם, לא מניקים אותם הרבה, לא הולכים ל3 חוגים וכו' וכו'.

אפשר וצריך לחזק את מי שצריך חיזוק אבל לא ע" י הנמכה והורדה מהערך של האחר.

האמת היא שאני חושבת שאין כל כך עניין לומר את זהלפניו ברננה!

זו כמובן דעתי האישית.. אבל הנימוק הוא שאישה שקשה לה ומבואסת מזה, זה לא יעודד אותה לשמוע שבמצב אחר גם (אולי) היה לה קשה ומבאס..

מה שיעודד אותה זה התחזקות במקום שכן יש לה, בשמחה ובמיקוד על מה שהיא *כן* יכולה לעשות, בשליחות שלה האישית, עם כמה שפחות התייחסות לנשים אחרות או סיטואציה היפותטית אחרת. ככה לפחות אני תופסת. (נראה לי לפעמים גם אני נופלת בזה ומשווה אבל באופן אידאלי ככה אני רואה את זה)

אני רק רוצה להגיד לךהשקט הזה
שבדכ יש לי נטייה להסתכל קצת בצורה עקומה על ילדים צפופים ודווקא התגובות שלך ממש גרמו לי להעריך אותך ולהבין שאפשר לגדל ילדים צפופים עם הרבה השקעה, מתוך אמונה אמיתית ושמחה בזה.


בקיצור הצלחת לשנות לי קצת את התפיסה💕

מסכימה איתךהמקורית

לגבי זה שלא נעים לקרוא.

גמלי החלוקה בין ה'מחנות' הפריעה. אפילו שאני מהצד השני של המתרס. זה משמח אותי לראות ולהיחשף לכל הצדדים.


מצד שני, באמת לא כולם חושבים כמונו וזה בסדר.

כל אישה צריכה להרגיש שלמה עם חייה ובחירותיה

לא הייתי רוצה שיווצר מצב שאישה חושבת שאין לה פה מקום. בין אם יש לה מעט ילדים ובין אם הרבה

זה מקום לכולנו. לכל הדעות. לכל המשפחות (בהן יש אמא ואבא כמובן. גם לאלה שעוד לא זכו לילדים כמובן)


היופי פה הוא אחווה נשית ואהבת והעצמת נשים על שלל בחירותיהן, על אף שהן שונות ממני. וזה מה שאותי, לפחות, משאיר פה, בעולם הקטן הזה שלנו בפורום



מעריצה אותכן הצפופות!צועקת לך

רואה מסביבי נשים מדהימות (לדוגמא גיסות שלי) שמביאות צפופים ומגדלות אותן באיכות ובשמחה!

כ"כ שמחה לראות את עמ"י גדל ככה!!

מכירה גם נשים שחלמו על צפופים וזה לא מה שה' נתן, וגם הן גיבורות שמתמודדות עם נסיון קשה. (איך שומרים על בית שמח אחרי עוד נסיון שלא צלח?!)

באו נקבל על עצמינו להסתכל על עצמינו ועל אחרות בעין טובה, לשמוח בחלקינו וגם לפרגן לאחרות. 

תגובה מהממתאנונימית988
לא קראתי את השרשור הנלהבוקר יעלה

אבל אולי רק ניסו להסביר שמה שרואים משם לא רואים מכאן.

כן יש נשים שמביאות בגלל לחץ חברתי, מכירה מקרוב

מכירה גם כאלו שקשה להן מאוד ומאתגר.

נכון שזה לא גורף אבל ההסתכלות צריכה להיות אחרת, אנחנו אף פעם לא יודעים מה קורה אצל אחרים גם אם כלפי חוץ הכל נראה מושלם...


תישארי יקרה, סודית עוזבת.סודית

אחרי שיצאה שגגה כזו מתחת ידי אין לי זכות לכתוב כאן.

סליחה מכל מי שנפגעה.

חג שמח ומאושר עם המשפחות הברוכות שזכיתן בהן. אני בטוחה שאתן מגדלות אותן נהדר ומשקיעות בזה את כל הלב והנשמה.

שתצליחו בהכל❤❤

אהבתי אתכן אבל עדיף שלא אהיה פה.

אני חושבת שחבל על כל אחת שבוחרת לעזובפה לקצת

כולנו נפסיד אם את לא תהיי כאן, באמת.


אני חושבת שזה לא שהתגובה שלך ספציפית הייתה לא בסדר (האמת, אני לא זוכרת בכלל מי הגיבה מה אלא רק את רוח הדברים. הלכתי לקרוא מה כתבת לפני שהגבתי.)

אלא שפשוט מכלול התגובות שם ביחד היה פחות נעים לאוזן.

אם הייתה שם רק תגובה אחת כזאת כנראה שזה היה אחרת לכולן.


נראה לי שפשוט כל אחת צריכה לשים לב יותר פעם הבאה מה נכון לה לקרוא ומה לא, איך נכון לה להגיב ומתי.

אני לא עוזבת בכעס, אני מרגישה שלא טובסודית

בשבילי להיות בעמדה של מותקפת להתגונן ולהתנצל כי אני רואה דברים קצת אחרת מהקהילה ההומוגנת שיש כאן.

ושמתי גם לב שלמרות שהיו לפחות עוד שתים כשתבו דומה למה שכתבתי, החיצים כוונו כלפי.

זה אומר שאני לא צריכה לכתוב כאן.

ושוב, פעם חמישית, מבקשת סליחה מכל מי שנפגעה. לא הייתה לי כוונה להקטין אתכן. כן הייתה לי כוונה להגיד למי שיש לה משפחה קטנה, תעריכי את היהלומים שלך ואל תבזבזי את החיים בלהצטער על הכמות. עצם זה שה' בחר להפקיד אצלך 2,3 או 4 נשמות זה המון. תחשבי על האמהות שלנו. לא כולן היו לאה.

ותנצלי את זה שיש לך באופן טבעי זמן ומשאבים -  כמה שיש- לדברים הנכונים. להשקיע ביהלומים שלך. ולא לקנאה באחרות, שזה הורס לך ולנשמות היקרות שזכית בהן..


חג שמח ושבת שלום לכולן💐💐💐

ממש אין פה הומוגניותהמקורית

אני חושבת שזה מעולה שחושבים שונה

ועובדה - יש פה אימהות גם כמוני, לשניים, ואני ממש חושבת שמעבר לזה  היום בטוח הייתי במקום מאוד קשה ועצוב.


 

להתנסח בצורה שמביעה את דעתך ולא נקראת כמתקיפה זה משהו שלומדים. חגם אם את יודעת ומישהי נפגעה - התנצלת ואת מהממת❤️❤️

 אני אגב גם לא ידעתי על רגישות של אמהות למשפחות ברוכות אפילו שבאתי ממשפחה לא קטנה.

וגם, שתדעי שאני רואה שעקב השגחה של המנהלות ואמירות פה של הבנות הרוח פה בפורום נהייתה הרבה פחות מלחמתית מבעבר.  וזה דבר מעולה.


 

 

תודה שכתבת, מעדיפה לעזוב.סודית
חג שמח ושבת שלום🧡❤
באופן אישיnorya

יבאס אותי אם לא תמשיכי פה. אני אוהבת לקרוא אותך ולפעמים מרגישה שאת אומרת מה שאני חושבת או נותנת לי כווני חשיבה.

לא קראתי ספציפית את התגובה המדוברת, אבל מסכימה מאוד עם מה שכתבת פה.

הלוואי שתבחרי להמשיך להשמיע פה את קולך🌻

חג שמח!

❤🧡😘סודיתאחרונה
דווקא ממש אין פה קהילה הומוגניתפה לקצת

ודווקא בגלל זה כייף להיות כאן, כי אפשר לשמוע פה דעות שונות וכיווני חשיבה שונים.


 

זאת לא פעם ראשונה שאני קוראת כאן דעות שונות על נושאים שונים ובמיוחד בנושא הזה.

אני חושבת שמה שהדליק כאן זה הריכוז של הדעות האלה בשרשור אחד.

ולומדים מזה, כולן. גם מי שהתנסחה פחות טוב (שוב, לא זוכרת מי כתבה מה ולא מכוון לאף אחת) וגם מי שהגיבה בחריפות בתגובה. (שזה גם לא מוצדק אבל יכול לקרות בלהט הרגע)


 

ואולי גם אני הגבתי שם בצורה פחות נעימה, לא זוכרת. צריכה לבדוק באמת.

 

ואני קוראת עכשיו את מה שכתבת בהודעה הזאת וואלה את צודקת, וזה גם מה שכולן שם התכוונו לכתוב אבל כנראה הניסוח היה פחות מוצלח בשרשור ההוא.

לא, אל תעזבי, זה לא ♥️אנונימית בהו"ל

כולנו לפעמים טועים והכל בסדר. רק. ניסיתי להסב את תשומת הלב

זה לא היה תגובה אחת ולא שלוש

לתחושתי-נביעה

כאחת שב"ה יש לה צפופים (בעיקר בהתחלה)

וסתם כאישה עם כל מני סאגות בחיים:


אם מישהי צריכה עידוד,

זה אומר שהיא במצב נפשי לא טוב, וכל מה שיכול להרים אותה- יאללה קדימה.


קחו את זה לא כרצון להוריד מישהי אחרת, אלא כדי

-לרפא!!!- כאב אחר.

להיות במבט אליה עכשיו, לא עליי,

כי הסיפור שלי (שלך, שלה) שונה, ולא מוריד מערכו כהוא זה!!!


תבקשי עידוד על הצפופים שלך, ב"ה בבריאות,?

תקבלי באהבה!!!


אך כרגע היא נמצאת במרכז. ועליה תשומת הלב.

וכל מה שיכול לעודד- מבחינתי מדהים.

(כמובן בלי פגיעה באחרות וכזה חלילה)


זה רגע ללמוד לשים פוקוס על מישהי אחרת ולא עלייך.

זה למידה.

וזה אפשרי

וה' יתן לך הרבה שמחה וכח ואור במשפחתך💗

נכון מאוד!!פרח חדש

הרי בשביל לעודד אותה צריך להאיר את המצב הקיים שלה

וכשצד אחד מואר

אז השני חשוך

מייקרים לה את המשפחה הקטנה והחמודה שלה

וכמה טוב שהיא יכולה לעשות זה וזה וזה

מי שלא נמצאת שם (אלא בצד השני עם הרבה ילדים) לא צריכה להרגיש פחות. זה הרי מזה התחיל בסיס השרשור, שמסתכלים על נשים כמוכן בהערצה ובקנאה

אז להיפך תרגישו טוב עם זה

אז להאיר את המצב הקייםפה לקצת
בלי להחשיך את המצב האחר, הוא יוחשך גם בלי שתחשיכי אותו בפועל.
זה מה שהתכוונתי. ברגע שמאירים צד אחדפרח חדש

אז במילא זה קצת מחשיך את השני

כמו, מההן נשמע לאו


מאירים את הצד הטוב בבחירה מסויימת

ואז במילא זה נשמע כאילו הבחירה האחרת היא פחות טובה

אבל זה כבר פרשנות של אנשים. כי אף אחד לא באמת אמר את זה בפועל

גם אם היא במרכז עכשיו לא תקין להקטין אחרותאנונימית בהו"ל
לא מקבלת את הביקורת הזו
שוב אני אומרתפרח חדש

זה שמאירים את הפלוסים במשפחה קטנה, זה לא אומר שמקטינים את הנשים שבחרו אחרת.

מי שמרגישה שהקטינו אותה כנראה לא שלימה לגמרי עם ההחלטה שלה. כי אני באמת לא מצליחה להבין איך אתן חושבות שאמורים לעודד אישה שלא מסוגלת כרגע עוד הריון ומרגישה שיא הלא שווה בגלל זה. 

להאיר דברים אחריםפליונקה

כי  לא מרימים לאשה עם עודף משקל עם דוגמא של ספורטאית שלקתה באירוע מוחי או טבעה בצליחת כנרת.

אז פה זה אותו דבר.

ואני אישית מרגישה שחלק מאנשים בסביבה שלי מחכים לי בפינה,  בודקים איפה אני לא בסדר כדי לתרץ לעצמם למה לא צריך הרבה ילדים. וזה לא נעים בלשון המעטה.

מבקשת סליחה מכולכן. אתן צודקות.סודית

כל ילדי ישראל איכותיים אין כזה דבר יותר או פחות.

אהבתי. אוהבת לקרוא אותך ❤️המקורית
💜🤗נביעה
תודה נשמה💜
את לחלוטין צודקתטארקו

וגם לי זה צורם.

(וזה למרות שרק כשהבן שלי יהיה בן 5 וחצי יהיה לו אח/ות בע"ה... כלומר אני כאילו בצד השני)

אפשר להגיד יתרונות בלי להוריד את מי שהפוך...


והכי, אין אמת אחת. יש טוב בכל צד ובכל צד יכולות להיות משפחות טובות ומאושרות ומשפחות מורכבות יותר

אבל רק לגבי האיום בסוףטארקו

לא מבינה את הקטע שלו..

לא טוב לך פה, הדלת פתוחה.. ואני הכי בעד שכל אחת תשים לב מה הגבולות שטובים לה.


אם משהו ספציפי נשמע לך ממש לא במקום, תמיד יש אפשרות לדווח לנו וננסה לטפל אם נראה שצריך.. אנחנו לא פה 24/7 ודיווח עוזר לנו לשים לב לשרשור שצריך יותר בקרה.

ממש לא ניסיתי לאיים. את יכולה למחוק אותו אם כךאנונימית בהו"ל
זה התחושה שנהייתה לי כשקראתי חלק מהתגובות, של ניכור
האמת לא מבינה למה אי אפשר לחשוב אחרת?לא מחוברת

אני חושבת שרוב הנשים כאן יגידו שמי שיש לו רק ילד אחד הוא מסכן, ושהוא מפספס ואין על אחים וכו.

אני באמת חושבת שאם יש הרבה ילדים אז הם מקבלים פחות. אבל הם גם מקבלים יותר דברים אחרים. מלא אחים זה באמת נכס מטורף.

אני אישית בבית עם הילדות שלי ואני בטוחה שיש כאן הרבה שחושבת שאני מסכנה ואין לי אוויר. אבל אז מה?

ובטח שמותר לי להתלונן!

אני חושבת שילדים שנמצאים במסגרות עד 4-5 מסכנים.

זה לא שהם יוצאים גרוע או משהו, אבל זה הדעה שלי ואני כל עוד זה תלוי בי בחיים לא אחיה ככה.

אני לא אוהבת שכולם מפחדים כל הזמן לומר דברים

יש לי חברות מאוד טובות שעם ילדים במסגרות מ7-4.30

מציינת שלא קראתי את השירשור אז לא יודעת מה נאמר שם

אני חושבת שבעיקר יש פה פספוס של העיקרמקרמה

דיברו פה על הצורך בעין טובה

אבל בעיני לא צריכה להיות בכלל עין טובה, וגם לא רעה.

התמודדות עם קנאה היא  קודם כל פנימית.

כל הסתכלות החוצה בין אם טובה ובין עם רעה לא באמת תביא להקלה.

הידיעה שקשה לאחרת לא באמת תרפא שום רצון.

להגיד שהיא פחות מקדישה תשומת לב לילדים, עם פחות כוחות או כל תירוץ אחר לא באמת ישנו את הרגשות שלי.

אלא ההבנה שככל הנראה אם זה מה שאני 'כביכול' צריכה להגיד עליה כדי להרגיש טוב

זה כנראה מה שאני צריכה להגיד על עצמי כדי להרגיש טוב.


 

לי יהיה יותר קשה לתת תשומת לב.

לי יהיה פחות כח.


 

היא בכלל לא רלוונטית, היא מישהי אחרת, היא  לא אני (הי. איש כחול. מה אתה עושה םה? אני? אני בכלל מסיפור אחר...)


 

והעין הטובה צריכה להיות פנימית

לקח לי הרבה זמן לראות את עצמי בעין טובה להיות פחות ביקוריתית כלפי עצמי, פחות יסורי מצפון (עדיין יש... בכל זאת, אני אמא)


 

ואחרי עבודה קשה

יש מעט מאוד רעשי רקע שיכולים היום לערער אותי, וזה לא בגלל שהפכתי להיות פחות רגישה

להפך

אני יותר רגיש  כלפי עצמי, כלפי הרגשות שלי. היכולות שלי, הכוחות שלי

 

מדהימה❤️. מסכימה מאוד עם מה שכתבתהמקורית
כמה נכוןפליונקה
דולה או מיילדת פרטית? + בקשה להמלצהזוית חדשה

אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.

אפרט מה חשוב לי:

אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.

לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.

מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.

אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.

ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.

(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)

אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?

אשמח להמלצות.

באזור המרכז.

אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.

תודה!

חשבתי שכבר לפי חוק אסור לקחת מילדת פטית. זה השתנה?רק לרגע 1

למה לא?זוית חדשה

עונהרק לרגע 1

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

יש דולות דתיות שלא "רוחניות"מנגואית

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

יש לך המלצה?זוית חדשה

יפעת חובב. מהממת ופרקטיתדפני11אחרונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

נשמע שדולה זה מה שאת מחפשתרקאני

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

נשמע שאת מחפשת דולהאמא לאוצר❤

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

מוריה אלישעמקקה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

ראיתי בהיסטוריה של צאט גיפטיירדנית

שהילדה בת 10 וחצי דיברה שם במילים ממש לא יפות, הרבה מילים כמו סתום וכד אבל גם מילים יותר גרועות, היא עשתה את זה בזמן שלמדה למבחן עם חברה.

אז למדתי את הלקח ולא אסכים יותר מחשב בחדר, אלא רק בחלל המרכזי.

אבל אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע לה, ואם לדבר ולהעלות את זה מולה, ואם כן איך.

ובסוגריים ארשום שאני מרגישה קצת כישלון בחינוך התורני של הילדים, למרות שבאמת אנחנו משתדלים באמת לשים את התורה בראש מעייננו, שולחן שבת מלא סיפורים ושיחות, בעלי הולך לשיעורים ותפילות, הילדים רואים אותי מתפללת 3 פעמים ביום, שומעת שיעורים ברקע. ובכל זאת מרגישה שאין להם שום משיכה לשם, הכל נראה להם כעול.

יש מדרשה קלילה פעם בשבוע, משהו ממש נחמד וקליל, לא רוצים אפילו לנסות, את הבנים צריך לשכנע ללכת לתפילה.

באמת אנחנו לא מטיפים ומנסים לשחרר ועכשיו מרגישה שאולי נרדמנו בשמירה.

וממש מתלבטת מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו, ואיך להשתפר כדי לא להתעורר מאוחר מדי ..

זה ממש בנפשי החינוך שלהם ורוצה לדעת שעשינו כל מה שאפשר, גם אם בסוף חס ושלום יבחרו אחרת

ההסטוריה בצ'טירושלמית במקור

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

זהו, שאנחנו שנינו חוזרים בתשובהירדנית

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

כי היא בת עשר... אבל חיבוק...ירושלמית במקור

החיבור של הילדים למצוות עובר דרך ההוריםהמקורית

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

הכי חשוב- בלי לחץ ובלי רגשות אשמהיעל...

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

תודה רבה, התגובה שלך עשתה לי דמעותירדנית

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

יצא לי כמה פעמים שיחות דומותיעל...

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה לא קשור לחינוך תורניאמאשוני

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

רק לגבי הצ'אטבאתי מפעם

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

מתחברת לנושא הלחץ. כך חוויתי כילדהירושלמית במקור

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

אנחנו לא מהסוג המלחיץ בכלל, להפך יש בנו אדישותירדנית

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

בעיני זה כן מחלחל, ויתבטא בבגרותירושלמית במקוראחרונה

לגבי חינוך תורנידיאן ד.

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

זה משהו שאני לא מצליחה להביןירדנית

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

מה עושים אם אין תורים לאוטלרסאונד?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני עם התקן.

הרופאה שהכניסה לי אמרה שאני צריכה אולטרסאונד חודש אחרי ההכנסה כדי לוודא שהוא במקום.

היה לי מלא עומס ותורים אחרים וחשובים יותר של הילדים וזה נדחה ונדחה.

ועכשיו סוף סוף אני מנסה לטפל בזה. השגתי הפניה מהרופאת משפחה (את ההתקן עשיתי אצל רופאה פרטית אז היא לא הוציאה הפניה), וכשניסיתי לקבוע תור ב*2700 היא אמרה שאין תורים בכלל.

נשמע לי ממש מוזר שאין שום תורים לאולטרסאונד בשום מקום... לא?

מי שענתה לי היתה ערביה שלא ממש הבינה עניין, אז אולי היה שם איזה חוסר הבנה? או שהרופא לא הוציאה לי הפניה מתאימה? אני מנסה להבין איך זה הגיוני שאין בכלל תורים, ומה אני אמורה לעשות...

וזה כל כך מתסכל לקבוע תוריםאנונימית בהו"ל

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

זה אולטרסאונד רגיל אצל טכנאית?~מרמלדה

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

אני לא יודעת בעצמי מה בדיוק לבקשאנונימית בהו"ל

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

זה באמת הפניה שונה..אחות אחת

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

ההפניה הזאת לא תקינה לדעתי- לכן אין תוריםshiran30005

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

תתקשרי ישירות למזכירות של מרפאת נשיםעדיין טרייה

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז בריאות האישהאמהלה

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

להתקשר למזכירות של המרפאות נשים הקרובהאיזמרגד1

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

אני לא בכלליתהשם שלי

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

ציפיתי שלא יהיה תור קרובאנונימית בהו"ל

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

תנסי באפליציה אושואלת12

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

במאוחדתהשם שלי

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

תתקשרי ישירות למראפה כמו שכתבו לךSheela

אני בדקתי בלי תור בכלל במרכז בריאות האישההריון ולידהאחרונה

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

תודה ,זה בול אני מה שתיארתאנונימית בהו"ל

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

הם כל הזמן על הפלאפוןאנונימית בהו"ל

פשוט לא בראש מעייניהם

לגיטימי להתעצבןנעמי28

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

השאלה למה התקשרו אחרי 3 ימים.?ממתקית

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

לא יודעת למה , אלפי סיבות יכולותאנונימית בהו"ל

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

זה ממש מובן שקשה לך לענות לה עכשיו כשאת טעונה עליהבארץ אהבתי

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

שהתקשרו מוקדם מדי או מאוחר מדי?אמאשוני

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

כןעלמא22

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

קשה לדעת בלי להכיר את הסגנון שלהםרוצה לשאול שאלה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

בסדר אבל אחרי לידה זה משהו אחר לגמרי...אנונימית בהו"ל

האמתבאתי מפעם

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

כל רגש הוא לגיטימישיפוראחרונה

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

שאלה על בדיקות דםציונה.

פעם יצאה לכם בדיקה לא תקינה והרופא חזר אליכם?

יש לי עוד שבוע עד התור

אבל פתאום תהיתי לעצמי אם קופצת להם התראה על בדיקה חריגה (ברמה שדורשת התערבות)

*רופא נשים, לא משפחה

כןאפונה

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

כן, אבל רק לפעמים, לא תמידזוית חדשה

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

אני חושבת שכןהשם שלי

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

כן, כמה פעמים התקשרו אליי על בדיקות לא תקינותהשקט הזה

כן בטחדיאן ד.

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

הרבה פעמים התקשרו אלישימושיתאחרונה

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מחפשת פתרון קסם לתינוק בן שנה מנוזל ומשועליעל מהדרום

לק"י

נשמע שיעול עם ליחה.

חוץ מלעשות עיסוי עם שמן זית ולהוריד מוצרי חלב.

וחוץ מלהלביש חם...

לא מכירה קסם...יש תרופות סבתאשיפור

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

שמן אקליפטוס פותח את הנשימה. לא?יעל מהדרום

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

אני חושבת שעוזר בכללי לייבש נזלתשיפור

ספריי של מי מלח באףקופצת רגע

תודה! זה עוזר לייבש?יעל מהדרום

הרופאת ילדים שלנוהשם שלי

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

תודה...לא רוצה לתת "סתם" בלי לשאול רופאיעל מהדרום

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

כן. אפשר גם לבקש מהרוקח ספריי היפרטוניקופצת רגע

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

אינהלציות מי מלחרקאני

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

תודה...אין לנו אינהלציה. בדיוק זרקתי אחת ישנהיעל מהדרום

אני לקחתי משכנה האמתרקאני

זה מאוד עזר לנו

אני לשיעול לילדיםד' הוא האלוקים

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

תודה!! שכחתי מזה... אולי ננסה באמתיעל מהדרום

מהנסיון שלנועלמא22

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

אנלהציה עם מי מלח, טיפות פניסטיל/טינדן לייבושאמהלה

תודה לכן!יעל מהדרוםאחרונה

בפניםכנה שנטעה

בע''ה תכף מקווה אחרי לידה, איכשהו אני קצת אדישה לאירוע. אנחנו עסוקים עם הילדים ורצים מדבר לדבר ואין לנו ממש פניות נפשית או באופן כללי סתם פניות, בעלי יותר מתרגש ממני ובכל זאת מרגיש לי שגם הוא לא 100% שם.

כן הייתי רוצה איכשהו להפוך את הערב הזה למיוחד, בשבילו ובשבילי ולעורר בנו (בי בעיקר) יותר ציפייה והתרגשות. אשמח אם יש לכן רעיונות

מה "עושה" לך את זה?ברונזה

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

תודה! רעיון, אנסהכנה שנטעה

כיוון קצת אחרמבורכת

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

זהו האמת היאכנה שנטעה

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

גם אני הייתי ככהרקאני

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

וואי טוב בע''ה שזה באמתכנה שנטעה

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

זה תמיד מבחינתי ערב מושקע ממש.דיליה

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

תודה!כנה שנטעה

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

אז מה נשתנה?והרי החדשה

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

זה לא שלא היה דימוםנעמי28

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

איזה באסה 🙈כנה שנטעה

ממש 😖נעמי28

סליחה על הכפירהוהרי החדשה

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

מסכימה ממש..טארקו

צריך סנהדרין בשביל זה..

אמן שכבר יהיה!והרי החדשה

זנ לא ככה.דיליה

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

כי גם אם היה דםנעמי28אחרונה

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

אוף מתחברתדפני11

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

קופץ לכולן אותו הדבר.. אני כבר חצי שעה נקרעת מצחוקיעל...

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

אצלי לא קפץהשם שלי

מעניין... גם פעם קודמת כמה אמרו שקפץ להם אותו הדבריעל...

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

יכול להיותהשם שלי

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

😅😅😅 איזה חמוד להיזכר בזה!מתואמת

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

יופי. במקום לעשות דברים, קראתי את השרשור הזה🤣יעל מהדרום

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

גם אצלך זה ככה??רקאני

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

גם אצלי! אהוביה סנדק בכל התגובות, מה נסגר?שמש בשמיים

אמאלהה מה עשית לייירקאני

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

דמעתי מצחוק שנהב

מה זה אני בעבודה לא מצליחה להתאפק מצחוקפרח חדש

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

תגידו רק לי יש משתמשים שבשרשורים האלהלפניו ברננה!

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

גם לי זה ככהרקאני

מודעה על אהוביה

גם אצלי המודעה הזאתקנקן שבור

גם ליאנונימית בהריון

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

גם אצלי. או רצף סמייליםיעל מהדרום

אולי נפתח שרשור חדש על פאדיחות חדשות??פרח חדש

בגללך בזבזתי חצי שעה מהחיים עכשיושמש בשמיים

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

וואי כמה צחקתייייייישירה_11אחרונה

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!