אולי תוכלו ללמד עליה זכותדור רביעי

בני מגויס בצו 8

ביקשתי ממנו לבוא שאתן לו חיבוק ונשיקות

בנוסף ביקשתי שיעביר לי משהו שדרוש לי לעבודתי כעובדת חירום. מדובר בדיני נפשות.

כלתי הייתה מעוניינת שהמשהו ישאר אצלה, אף על פי שאינה זקוקה לו כעת, אלא לצרכי פנאי ובילוי.

כעסתי

בני רב איתי למענה

התעקשתי, כי אינני יכולה למלא את תפקידי ככה, והמשהו הזה בכלל נקנה על ידי בכסף מלא ואינו דרוש לה היות שלטענת הוריה יש לה כזה...


 

בסופו של דבר התפייסנו, אני והבן, ונפרדנו באהבה


 

 

אבל הכאב, שסיכסכה ביננו בזמן רגיש כזה,

---

הייתי רוצה לא להיות מרה ברגשותי כלפיה.

 

כרגע פשוט תופסת ממנה מרחק

עד שהמקום הזה ירפא

 

עצות?

לימוד זכות?

היא עכשיו לבד עם הילדים (אם יש?)ים...

כולנו בסטרס וכולנו מודאגים מהמצב

ולפעמים גם עצבנים ופחות סבלנים לצד השני.

אולי עדיף שתדברי איתה ותשאלי אם תוכלו לחלוק. למשל אם מדובר ברכב, אולי היא חוששת שתצטרך להיות ניידת ולא תוכל כי הרכב אצלך. גם אם כרגע זה משמש למותרות

היא אצל הוריה.דור רביעי

לצורך הדוגמא, יש להם 2 רכבים לפחות..

אין עדיין ילדים. אני לא יודעת אם היא בהריון.

 

 

 

 

ואני לא מסוגלת לדבר איתה.

 

בכל אופן אל תגרמי לסיכסוכיםים...

בעלה עוזב למילואים, גם היא רוצה להיפרד ממנו בטוב, גם הוא רוצה להיפרד ממנה בטוב ומן הסתם גם ממך.

 

תרגעי ותדברי איתה ישירות, הבן לא צריך להיות ביניכם בטח שלא עכשיו.

 

לא חושבת שאוכל לדבר איתה ישירותדור רביעי

היא מסתתרת מאחורי הגב של בני וטוענת שהכל זה הוא.

אני יודעת שזה לא נכון גם כי ראיתי את הפנים שלה, והיא לא מסתכלת לי בעיניים, וגם כי בני כתב לי.

 

 

זה אצלי, כי ככה מחייב מצב החירום אליו נקלענו. אגב ניסיתי להשיג בהשאלה כזה משלושה מקורות שונים- ולא הצלחתי- לפני שדרשתי את זה בתקיפות, ואכן קיבלתי. 

אז זה אצלך עכשיוים...

תרפי

תגידי לבן שלך שאת אוהבת אותו ושישמור על עצמו.

מוסיפהדור רביעי

קמתי הבוקר עם בעיה קשה בשיווי משקל

הלכתי נתמכת בקירות

נפלתי חזרה למיטה, ישנתי, חששתי שמדובר באירוע מוחי חולף, ב"ה חלף ברובו

יש לי תור בקופה מחר

לא מרגישה טוב גם פיזית

אבל בעבודה... כי אין לי ברירה... 

ישנה מספיק? שותה מספיק? אוכלת מספיק?סודית

לדעתי - עזבי

חבל על הבריאות שלך


 

 

תשלחי אהבה ועידוד לבנך האהוב, תמשיכי לקרוא תהילים ושימי פס על הכל.

מי שמגוייסת עכשיו לעבודה וחייבת להתייצב כל בוקר למרות כל הקשיים, ראויה בעיני להתחשבות והזכות היחידה שיש לי ללמד עליה היא שלדעתי, היום, אחרי שחשבה קצת, היא בטח מתביישת בעצמה.

גם אם היא לא מתנצלת

ואם שוחחת עם המחותנים, יש מצב שהיא גם קיבלה שיחת מוסר מהם.

אז יאללה תעבירי ותשכחי מה שהיה היה... עם הפנים קדימה, אחדות ולנצח, בעז"ה🇮🇱❤🇮🇱❤🇮🇱

זה מה שאני עושה, וגם קוראת תהיליםדור רביעי
לא כל כך הבנתי את המצבפליונקה

את גרה בעיר , אישה עצמאית צעירה. ובן שלך שקיבל צו שמונה וגר בחור רחוק צריך להתעסק בענייני עבודה שלך? ולמה חפצים אישיים קריטיים בכלל אצלו בבית?

הייתי מציעה לקרוא איזה ספר על יחסי חמות וכלה . 

כי נתתי לו, כלתי מאד אהבה את זהדור רביעי
ואינני צרת עין
הם ידעו שזה לא במתנה?פליונקה

הם לא מבינים שצריכים להחזיר דברים? ולמה לתת דברים שהם ברמה שכתבת , נחוצים לעבודה ברמה של פיקוח נפש?

את צריכה לשים גבול. יש משפחה שלך, יש משפחה שלו. דברים שלך הם שלך, דברים שלו הם שלו. 

זו הייתה מתנהדור רביעי

עכשיו מלחמה.

את מבינה שבמלחמה אנשים צריכים להיות פחות אגואיסטים ולחשוב גם על טובת הכלל  אני מקווה

אז תחשבי גם עליה. איזה לחץ היא נמצאת בוחצי שני
יתכן ואפשר (צריך לשאול רב) אפילו לקנות מכשיר כזה כפול(!) כדי לשמח אישה שבעלה במילואים
אין טעם לשאול, כי אין לנו כסף כרגעדור רביעי
מה ששיך לבן הצעיר לא ניתן לגעת בו מבחינה חוקית, ככה שלי אין מאיפה, ואם היה, בכלל לא הייתי דורשת. לא חושבת שצריך להגיע למצב שיפטרו אותי כדי שהיא תהיה עם 3 מכשירים כאלו במקום השניים שאצל ההורים שלה, והיא משתמשת בהם. ברגע שהבינה שזה המצב, לקחה אחד מהוריה. שוחחתי עם המחותנים לוודא שיש לה לפני שדרשתי את שלי בחזרה.
אבל אם הבאת את זה במתנהSeven

אז למה ציפית שיחזירו

אם את צריכה משהו אל תתני במתנה...מה שנותנים במתנה לא קיים יותר וזהו


ובלי קשר עצם זה שהוא נסע אליך רק כדי שתגידי לו להתראות זה ואווו זה ממש לא מובן במצב הנוכחי

זה לא ניתן במתנה גמורה. היו דיונים על זה והסכמיםדור רביעי

זה אצלם כל עוד הם זקוקים לזה. כעת יש לה משל הוריה ואינה זקוקה


ולעומת זאת אני קיבלתי הודעה דחופה מהעבודה להיות עם כזה למצב חירום

ביקשת שנלמד עליה זכותשמש בשמיים

אז מהסה להיענות לבקשה שלך.


אנחנו חיים בתוך הזיה. המצב הזה לא נורמלי, לא הגיוני, מזעזע ומחריד. כשהבעל מתגייס כל המעט ביטחון מתפוגג.


במצב נפשי כזה אנשים מתנהגים לא בסדר.

גם אני אמרתי ועשיתי דברים בצורה לא נכונה ואני מתחרטת על זה, בשגרה בטח הייתי פועלת אחרת. לא תמיד יש הסבר וברור שאסור לפגוע באחרים בגלל מצב חירום.

אבל אני משתדלת לחמול על עצמי, זאת לא אני שהגיבה ככה, זה משהו שלא הצלחתי לשלוט עליו (לא סותר שצריך להתנצל, לתקן ולהשתדל לשלוט בעצמי יותר).


אז תנסי להסתכל עליה בחמלה, היא לא בתנאים לחשוב עכשיו ולהתחשב, היא במצב נפשי הישרדותי... (אולי. לימוד זכות זה אף פעם לא בוודאות ככה)

תודה על לימוד הזכותדור רביעי

אינני חושבת שהיא יודעת להתנצל. גם כשצריך. אין לה את הרגישות להבין מתי היא פוגעת באחרים. היא רק נורא רגישה לגבי עצמה.

 


 

אשים את זה בצד

 

 

 

בכל אופן התגובה שלך עזרה לי מאד. תודה!!!

אני אבהיר את מה שכתבתישמש בשמיים

הסוגריים שהוספתי היו לגבי עצמי, כלומר, כשאני חומלת על עצמי ומקבלת את ההתנהגות שלי אני עדיין צריכה להשתדל למרות המצב.


כשאני מסתכלת על אחרים שהתנהגו לא בסדר ומבינה שההתנהגות הזאת הגיעה ממצב נפשי מתוח שלא מאפשר לאדם לחשוב על אחרים אז אני רק פחות נפגעת ופחות כועסת, לא מצפה מהם גם להתנצל או לתקן.

במיוחד שכתבת שהיא רגישה, בטח המצב עירער אותה קצת וזה לא הזמן לשפוט אותה.

אני מבינה אבל קשה לי לא לשפוט אותהדור רביעי

את מבינה,

אני עברתי את האינתיפאדה אז, כשאוטובוסים התפוצצו סמוך לרחוב שלנו

כשהייתה סכנת נפשות להגיע ללימודים ולחזור

כשחשבתי שבעלי נרצח (כן היה גם יום שחור כזה). עברתי שעות איומות עד שנמצא


 

זה לא שלא הייתי בגילה והייתי צריכה להתמודד

 

 

אבל אני אומרת לעצמי, בדיוק בגלל זה, אני במקצוע שלי. אני מתאימה לו. כל אחד מתאים לתפקיד שלו.

ולה יש תפקיד אחר. אנסה להסתכל עליה בעיניים אחרות. היא מאד שונה ממני.

 

 

וכמובן זה מתחדד מול הרגישות הרבה של החברה של בני הצעיר,....היוזמה שנקטה. והיא לא קיבלה ממני מליונית ממה שקיבלה הכלה

אז את לא במקום נפשי לדון לכף זכות כרגעשמש בשמיים

זה בסדר, מותר לך גם

פשוט תנסי להרפות מזה עכשיו ❤️

אני בטוחה שהמצב ערער אותה מאדדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ו בתשרי תשפ"ד 12:02

היא באמת רגישה לעצמה באופן קיצוני

וגם בעיניים אובייקטיביות. הייתי מפחדת להיות איפה שהיא כיום. למרות שהיא עם ההורים. 

 

 

 

תודה.

עזרתן לי מאד

לא נראה לי שהייתה רוצה שאזמין אותה אלי 

אבל אצלנו ב"ה יותר בטוח, ובגלל זה אני בכלל לא יכולה לשפוט אותה.

צריכה להכניס את זה לראש שלי.

שכאמור עכשיו לא מפוקס.

 

 

 

 

הייתי מפחדת מאד להיות עכשיו בבית קרקע בישוב שערבים עוינים לא ככ רחוקים ממנו

היא כלה צעירה שבעלה כרגע התגייס בזמן מלחמהאמהלה

זה הלימוד זכות הכי גדול שאפשר עליה

היא גיבורה אמיתית בזמן של טירוף אמיתי

גם אם היא צריכה משהו שניתן במתנה כפי שכתבת והיא זקוקה לזה עכשיו לצרכי "פנאי ובילוי" כדברייך (לא חושבת שמישהו מסוגל לבלות עכשיו)

אז זה כנראה חשוב לה

אם זה משהו שנותן לה קצת מרווח נשימה זה חשוב מאד.

גם אם היא אצל ההורים היא בודדה!!!! בעלה לא איתה!!! והם זוג טרי וצעיר

אין לך באמת מושג מה מצבכם כרגע- אמור להיות ליל טבילה/בדיוק קבלה מחזור/בדיוק טבלה וקשה לה שהיא בלי בעלה/בתחילת הריון

כל מה שנותן לה כח ורוגע עכשיו חשוב לדעתי שיהיה אצלה

אני הייתי עושה הכל בשביל לא לקחת ממנה את זה

אפילו מוציאה כספי חסכונות וקונה חדש!

סליחה שאני מבינה את הצד שלה יותר מהצד שלך פשוט גם אני אישה לבעל אהוב שמגוייס....

לא. יש גבול. הם קיבלו דירה מאיתנודור רביעי

ויש אצל הוריה את הפריט הזה לשימושה. יש גבול!!!

 

 

 

 

יקרה, אני מבינה שלא הבאתם להם את המתנה על תנאיאמהלה

זה שהבאתם להם דירה זה פשוט מדהים אבל לא רלוונטי עכשיו

אני מרגישה וחושבת שהיא צריכה את הפריט הזה כרגע לנפש שלה

וזה לא בגלל שהיא אגואסטית

חבל שכך את רואה אותה וחושבת עליה

בזמן הנוראי הזה כל אחד מגיב שונה לטראומה

אני מבינה שאת במצוקה קשה

אבל צריך להיזהר לא להשליך את זה הלאה ולשרוף גשרים בזמן כ"כ נוראי

אני לא שורפת גשריםדור רביעי
אבל ב"ה יש לה כזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


אני פורקת פה.


כרגע מרחיקה את עצמי נפשית ממנה. צריכה לשמור על הנפש שלי.

לא סתם אומריםאם_שמחה_הללויה

שהגבר יהיה לביתו שנה ראשונה ולא ילך להלחם.

זה נורא קשה, הם רק התחתנו וכבר הוא צריך לעזוב אותה והיא צריכה לחזור לבית של הורים.

אני יודעת שגם לך קשה כי את האמא.

אבל ביקשת שנילמד זכות.

😘😘😘דור רביעי
כתבו לך יפהפצלושון

אני רק-

כל הכבוד לבן שלך שהוא רב איתך למען אשתו, ולא הפוך

(ושבסוף התפייסתם)

 

 

 

 

הצלחת להעלות חיוך על פנידור רביעי
הכל היה פשוט יותר אם היית מבקשת ממנה ושומעת ממנהאנונימית988

מה הבעיה שהיא לא יכולה להביא לך.

אולי ההורים שלה לא מסכימים להביא לה?

אולי היא צריכה לעשות דברים פרטיים ?

אני כל הזמן קוראת את השרשורים שלך ורק עכשיו הגבתי.

זה נראה כאילו את מחפשת כל הזמן סיבות בשביל לריב איתה או בשביל להגיד שהיא לוקחת לך את הבן..

אומנם אני לא במצב שלך, אבל אם תביני שהיא גם הבת שלך יהיה לך יותר קל ופשוט.

יש מקום לאמא ויש מקום לאישה.

וכרגע אם האישה שרק התחתנה נשארת לבד לא הייתי מעיקה עליה.

ומתנה לא דורשים בחזרה במיוחד כשהיא אומרת שהיא צריכה אותה.

סורי אם נשמע תקיף אבל את חייבת לצאת רגע מהראש שלך ולהבין כמה את עושה לעצמך נזק .

אם היא הייתה הבת שלי היא הייתה מקבלת ממני סטירת לחדור רביעי
אני לא אגיב על זה 😐אנונימית988
כאפה מצלצלת. לא סטירה פיזיתדור רביעי

אבל כיוון שהיא לא,

היא קיבלה שטיפה רצינית מאבא שלה. 

את פשוט מדברתSeven

ומתנהגת כאילו היא ילדה שאת צריכה לחנך דרך ההן שלך ההורים שלה וכו פשוט בלתי נסבל הצורת דיבור וחשיבה שלך סורי

לא רוצה לתת מתנה אל תתני נתת תתני מאהבה את כל פעם נותת דברים ואחכ מתמרמרת על זה ככה זה נשמע מהשירשורים

סוכם כבר בשרשור קודם לגבי זהדור רביעי
כל מילהריקת

שמחה שאני לא לבד…

בא לי להגיד ל״דור רביעי״ תרגעי כבר!! עזבי אותם בשקט!

כולנו טועים לפעמים. אם הוסבר לה. לסלוח ולשכוחסודית
אני רק אגיד שוב- היא אישה צעירה שבעלה גויס למלחמהאמהלה

נוראית

זה לא הזמן!!!!!

אני אומרת שוב בתור אישה באותו מצב

אנחנו בודדות

דואגות

כואבות

ועוברות את כל החוויה הזו לבד

זה הזמן להכיל, להבין, לחבק ולאהוב

ממש ככה .בבקשה טל תבקשו מאיתנו כלוםאין כבר כח

וכל אהבה ואכפתיות ודאגה שיש לכן לתת

תתנו בלי תנאים


בבקשה

זה לא מצב רגיל


אל תתחשבני על כלום


אין לי כח להיות מגוייסת לכלום בחוץ

לא להכין אןכל לחיילים ולא לשלוח ממתקים לבסיסים


אנחנו כרגע מגוייסות כדי לשרוד בנפש ולהשאר שפויות

ולהיות חזקות עבור הילדים


שחררי זה לא הזמן לחשבונות

ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤

פשוט יוצא לי הלב לקרוא את השרשור הזה

האמת תמיד קשה לי לקרוא שרשורים שלך ואני משתדלת לא להגיב בהם

כי עם כל הכוונה הטובה בסוף את כל הזמן שופטת אותה ועוד, וממש לא הייתי רוצה להיות במקומה

אבל מה שבטוח, לא עכשיו! שחררי! היא במצב מצוקה!

רק מבקשת את סליחתך אם הגבתי בחוסר רגישותאמהלה

כואב לי לקרוא את השרשורים שלך על הקשר בינכם

את נשמעת אישה מדהימה

אתם נשמעים הורים מאד אוהבים 

שכל הזמן רוצים רק לתת ולתת

אולי כדאי שתעשו איזו שיחה של תיאום ציפיות בינכם כדי שמקרים כאלו לא יקרו שוב

אני מתפללת בשבילכם שמעתה והלאה הקשר ביניכם יהיה רק חיובי מכל הצדדים

ושימי לב בראש ובראשונה לדאוג לעצמך- את חייבת לאכול ולשתות כמו שצריך

ושוב- מתנצלת אם הייתי נוקשת מדי. התכוונתי לטוב

בקשת ללמד עליה זכותמהלכת בדרכה
והאמת כשאני קוראת אותך, ואני קוראת אותך מהרגע שהתחלת לכתוב על הנושא זה נראה שאת מחפשת אותה, מודדת אותה בסרגל שלך (והיא בחיים כמובן לא תצליח להשתוות אלייך) ואת הכי לא יכולה לסלוח לה שבמאבק על הבן שלך "היא נצחה".


היא כלה צעירה שנפרדת עכשיו מבעלה שיוצא למלחמה ואת עוד הולכת ומערבת את ההורים שלה בסכסוך ביניכם כאילו היא ילדה קטנה.


דבר ראשון, אני מאחלת שהבן שלך יחזור הביתה בעז"ה בריא ושלם והקב"ה ישמור עליו עם כל שאר חיילי צה"ל.


דבר שני, כשתגמר בעז"ה התקופה המאתגרת הזו בשלום לכי טפלי בנקודה הזו כי אחרת את תפתחי שרשורים על זה שאת לא רואה את הנכדים, וגם זה יהיה כמובן רק באשמת הכלה  


הרבה בריאות, כוחות ובשורות טובות

אין לי כוח לתגובות שיפוטיות/ איומיםדור רביעי

המסקנה שבאמת אין לי מקום בפורום הזה.

בהצלחה לכולכן יקרות.

לא כועסת על אף אחת

דווקא לקחתי מהעצות שלכן לא מעט

והצלחתי להתאפק די הרבה (שזה יפה, מחמיאה לעצמי כחמות טריה). 

גם אני בן אדם ואם אמרתי את אשרנעל ליבי זה עדיף לי מלנטור טינה ולשנוא בלב. לפעמים אין ברירה והתוכחה מוכרחת.

קיבלתי באהבה גם את התוכחה הנוכחית אבל במצב הנוכחי, יותר חשוב לי לשמור על שפיות ובריאות נפשית מלהתעסק בענייני כלה חמות.

 

תחזיקו מעמד. בעז"ה זה יגמר בניצחון גדול של עם ישראל והלוואי סוף סוף בגאולה שלמה וביאת המשיח. כי באמת הגענו לרגע המכונן שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.

אין כאן איומים אלא ניתוח מצב הגיונימהלכת בדרכה
ובאמת יכול להיות מצב שהפורום לא מתאים לך לעת הזאת.


תשמרי על הבריאות שלך זה בהחלט חשוב ביותר. 

אתן לא באמת מכירות אותהסודית
אנחנו לא באמת מכירות אותהמהלכת בדרכה

אבל אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ואני קוראת אותה מאז שהיא התחילה לכתוב. הכלה כנראה שונה ממנה מאד בהכל אז בהתחלה זה אכן נראה יושב רק על הפערים האלו וסבבה אבל תוך כדי כתיבה שלה זה נראה שהיא מנהלת מאבק על הבן שלה, זו לא כלת חלומותיה (מי שזוכרת היא דברה על זה שהבן שלה לא מאושר, שהוא השתנה שלכלה יש כל מיני דרישות לגבי החתונה) וכל פעם כותבים בעדינות וזה נראה שהיא מקבלת. 

 

אני חייבת לומר, שכמו שאני מכירה את עצמי, אם הייתה לי חמות והיא הייתה מערבת את ההורים שלי בויכוח שיש לי ולבן זוגי אתה היה לי מאד קשה לסלוח על זה. מדובר באשה וכלה צעירה לא בילדה בת 5. 

מסתבר שסלחה כי חזרה להתכתב איתידור רביעי

אם כי לפי בקשת בעלי, הוא ינהל בזמן הקרוב את התקשורת איתה.

 

הבן שיתף אותו מנקודת מבטו ומסתבר שכולם חושבים שהיא יכלה להשתמש במכשיר הזה שנמצא אצל הוריה. גם עכשיו הוא לרשותה. אבל מעניין - אם זה לא שלנו -היא לא רוצה.

 

 

 

אוי, דורי...! תהיי טובה אליהסודית

בשביל האחדות.

היא רוצה להשלים.

אני לא מאמינה שההורים שלה נותנים לה להשתמש בזה... אם היו נותנים... היא לא הייתה כל כך רוצה את שלך.

בעז"ה,אחרי המלחמה, כשלא תצטרכי, את תחזירי לה?

מכל השירשורים שלך ניראה שפשוט לא באה לך בטובחישגד

ואת רק מחפשת מה לא טוב בה


אנחנו במלחמה!!

קצת עין טובה

אם את אוהבת את הבן שלך שחררי ממנה

כי כשיבואו הנכדים זה יהיה מסובך יותר..


תאהבי אותה כדי שלא תאבדי את בנך כלתך ונכדייך


ואם יורשה לי לאמר.....

שלחת בן לצבא

הדבר האחרון שצריך לעניין אותך זה פריט זה או אחר..

כל מה שאת צריכה לדאוג לו זה לבנך שיחזור לשלום

ולדאוג לכלתך במה שהיא צריכה שלא תרגיש לבד

שתרגיש שאכפת לך ממנה


את לא מסוגלת לדבר איתה??

חבל מאוד זה מסלול ישיר לנתק שעלול לבוא..


מטרת ההודעה לעורר אותך ולא חלילה לפגוע




היא יותר טובה ממה שאת מייחסת להדור רביעי
מה הבעיה עם זה שהיא בוחרת רגע לאהמקורית

לדבר איתה?

מה, זה יישאר לנצח?

סליחה אבל אני מוחה נגד ההודעות הנחרצות פה על סוף הקשר עם הנכדים.


אני חושבת שחסרה לנו ההסתכלות של חמה כי אנחנו לא, ולכן יש פה לדעתי התלהמות רבתי. אני מגיבה לך אבל לא רק..


גם לחמה יש רגשות. וטוב שהיא יכולה לאוורר אותם ולא לצבור ולרטון. מה, היא לא בנאדם?. טוב שיש הרבה נק' הסתכלות של כלות ונשות מילואימנקים כדי לנסות להעביר לה את התחושה

אבל לא הבנתי באמת מה לא בסדר בלקחת צעד אחורה? בלהרגיש גם דברים לא הכי חיוביים?

בעיניי זה מאוד אחראי. עדיף אפילו, מאשר בכח לדבר ואז ייצא עקום..


אף אחת לא נולדה החמה המושלמת. כנל לגבינו ככלות

זו לידה של קשר חדש ורגיש מאוד, ועם כל הכבוד - לאף אחת אין שום זכות לאשר או לא לאשר את התחושות שלה , במיוחד שככלות יש לנו לגיטימציה מלאה תמיד לפרוק ולהתלונן.


כיוון שכך, ומאחר והיא באמת מחפשת ושואלת ורוצה הכוונה - יש לנו כח ענק כדי לעזור ולא להוריד.  איך כתוב בתהלים? 'אשרי האיש אשר לא הלך..'  בעיניי עדיף לעשות את זה בטוב.


חלק מהתגובות פה היו לא נעימות לקריאה.

ולא בגלל שאני חולקת על המסר בהכרח, אלא בגלל איך שהוא מועבר. וחבל.

זו אמורה להיות קהילה מחבקת ומכילה, וגם אם יש חוסר הסכמה ורצון להעיר, יש דרך.

 

תודה לךדור רביעי

אני מרגישה שזה לא הוגן

כל הממורמרות כאן על חמותן שולחות בי חיצים

כאלו שאני לא אשה

כאלו אין לי לב

כאלו אני לא דמות בשר ודם

אבל שיהיה כפרת עוונות.

באמת עדיפים לי העלבונות שהוטחו כאן

מעדיפה להיות מהנעלבים ולא מהעולבים

וסולחת לכל מי שפגעה בי

אני מוכרחה לעזוב

אין צורך לשלוח לי הודעות התנצלות בפרטי - המחילה מונחת כאן, שלמה ונקייה מולכן.


ואינני חוששת לקשר ביני ובין כלתי ובין נכדי בעזרת ה' יתברך כשיבואו


והאמת האיומים קצת מרגיעים אותי

אני דואגת לבני

וכל הודעה שכוללת איומים לגבי הנכדים, אני לוקחת אותה כהבטחה מה' יתברך שאזכה להם. תודה לך ה' על כל התגובות הקשות שיהיו כפרת עוונות.

ואת כל הזכויות שאתה מזכה אותי מעבודתי (עבורה נלקח המכשיר הנ"ל) הן לזכות בניי המגוייסים בתוך חיילי צה"ל המתוקים שה' ישמור עליהם ועלינו.

אמן

אני חושבת דווקא שזה מקסים שאת כאןאוהבת את השבת
ושי נציגות לש הדור הזה ושל המיקום הזה במשפחה.. זה מקסים ומהמם...


אמן לכל איחולייך! שיהיה רק טוב וחסד לכולם ולחיילינו היקרים!

מאחלת לך הרבה נכדים צוחקים מכל ילדייךדיאט ספרייט
שמחה בבית ושמחה בלב. 
תודה מכל הלב❤🙂דור רביעי
תבורכי😘 מאחלת גם לך🌷רק שמחה אהבה ונחת🌺
את מהממת!!אביול

רואים בכל שרשור את הנכונות שלך לעבוד על עצמך ועל הקשר עם כלתך.

אני מאוד מזדהה עם הרבה מהדברים כי גם לי יש תקלים כאלה עם חמותי.

אני חושבת שיש לך כאן מקום ואני מעריכה מאוד את ההשתדלות שלך בכל הנושא הזה. זה חשוב מאוד.

אל תעזבי אותנו... 

♥️♥️♥️דור רביעיאחרונה

תודה רבה יקרה על המילים המחזקות שלך.

ב"ה אחרי שבעלי נכנס לעניין הוקל לי מאד

נפשית אני במקום הרבה יותר טוב

אנחנו בקשר

לימדתי עליה זכות בעצמי, כשהכעס נעלם.

אנחנו עסוקים וכשלא עסוקים מנסים לישון.

חזרתי לאכול בריא

מקווה שאצליח קצת להוסיף בתעמלות בבית.

🤗 לך

ה' ישמור את חיילינו הגיבורים ואת עם ישראל המתוק🍎🍯

תראי, יש מצב שהיא לא בסדר באמתשוקולד פרה.

 

ואת כועסת עליה בצדק.

 

אבל וואלה, אם היית חמותי הייתי מפחדת ממך. עם כל זה שאני חושבת ש*את* צודקת עכשיו.

כל הסטרס שאת מחזיקה בבטן, והכעס,

כשאתם נותנים להם מתנות אבל עם בטן מלאה מהעבר,

ואת אומרת שהיא מתחבאה מאוחרי בנך, וזה נשמע כאילו את צריכה "לתפוס" אותה.

 

זה לא בריא.

זה לא נקי.

זה כמו תבשיל מבעבע ולא טעים.

 

היא כלתך וזו עובדה.

ויש ביניכן מתח סמוי וגם זו עובדה.

עצתי לך-

אל

תתקרבי

אליהם

כרגע.

 

בכלל. איכשהו תסתדרי בלעדיהם.

תתפסי מרחק כמה שאת יכולה. את נייטרלית עכשיו. מהאו"ם.

לא מעמיקה לחדור לטיב היחסים ביניהם

לא לתהות על קנקנה

ולא מתנות.

 

את מהאו"ם. ירצו עזרה? תתני כיף מה שאת יכולה.

את לא יכולה? ביי ודי.

הם רוצים מתנה? אפשר להיענות. לא חובה.

ולמה בכלל יש לכם כ"כ הרבה אישיוז סביב מתנות וכסף??

משהו פה מאוד מאוד לא בריא! מאוד!

 

ובעיניי את כאישה חכמה עם ניסיון ועם חוכמת חיים ורגישות,

יש לך את היכולת לנווט בצורה טובה את היחסים.

את באמת רוצה לעמוד שם, בין בנך לבינה?

להיות ה"חמות הזאת" שהכלה לא רוצה בקרבתה?

 

עזבי אותך. נניח שאת צודקת. ניצחת.

בנך נתן לך את אותו הדבר שביקשת, והצדק בא על מכונו.

אבל למען ה'- הפסדת משהו גדול ובעל ערך בדרך!!

למה לך שהיא תזכור לך את זה שעמדת ביניהם כשהוא עומד לצאת לדרך??

את מבינה שהיא מבחינתה עולה על בריקדות עכשיו מרוב עצבים וכעס?

 

העיקר הצדק? העיקר המכשיר הזה?

נו.

 

את במקום לא טוב מולם כבר מלפני החתונה, וחבל-חבל-חבל.

תתרחקי. מתישהו הם יבואו. 

את זה למדתי מחמותי, שנהגה ככה עם זוג במצב פי אלף יותר גרוע. הכלה עכשיו ממש מבסוטה עליה.

 

 

 

תשובה לענייןSeven
התייעצתי עם הרב שלנודור רביעי

הרב אמר שכיוון שה"משהו" יקר, לא ניתן כרגע להשיג כזה, וצרכי ציבור תלויים בו, עד כדי פיקוח נפש, נהגתי נכון וגם אם הייתי רבה איתה ישירות ואומרת לה בפנים כל מה שאני חושבת עליה, זה היה בגדר הוכח תוכיח.


השיחה איתו הרגיעה אותי

מאד

שמחה שנתן לך כח. עצה מאוד מוזרה. גדול השלום.אין כבר כח

וגם אם זה עבור מעשה חשוב

חבל להרוס קשר עם הכלה שלך

זה אומר גם להרוס קשר עם הבן שלך


ובכללי

מחילה

אבל את לא ממוקמת טוב בקשר הזה גם ככה

על כל דבר קטן את כל כך ביקורתית מיד

ואחר כך מאזנת..


חבל


אל תהיה צודק

תהיה חכם

הקשר עם הבן ב"ה טוב וחזק.דור רביעי

כמו שאת מבינה, לא נסעתי אליהם להוציא מידיים.

הם הביאו.

היא באה בכבודה ובעצמה

יכלה לא לבוא...

למעשה כדי למנוע ממנה את המבוכה הצעתי שלא תבוא.

אבל היא החליטה כן לבוא ביחד איתו, להעביר מיד ליד...


❤❤

היא בחורה טובה


הנה לימדת זכות 😄👍לפניו ברננה!
לגמרי 👍👍👍קופצת רגע
לא יודעת מי הרב הזהאמאשוני

אבל אם הוא היה אדם חכם היה מציע שתבקשי מההורים שלה את המכשיר הנוסף שאצלם.

אמרת שההורים שלה מבינים.

היא במצוקה, זה ממש לא במקום כל מה שאת עושה לה.

את מציבה את עצמך במקום לכאורה הבוגר והאחראי אבל נוהגת כ"כ לא באחריות.

כשילד לא משחרר משהו לא לוקחים לו בכח.

ברגע שנתת להם זה שלהם.

עכשיו עם הצורך הדחוף שעלה, השאלה מה עושים אם מישהו לא מוכן לשחרר משהו שבשבילו הוא מותרות ובשבילך הוא הכרח.


ואם מדובר באמצעי תקשורת כגון סמארטפון או מחשב אז זה לגמרי הכרח בשבילה ולא פנאי ובילוי!

וגם אם זה נטו לבילוי בשלב הזה בילוי הוא הכרח.

לא מאמינה שאין שום אפשרות להשיג מכשיר ממקור אחר.

מה היית עושה אם המכשיר היה מקולקל?

העובדה שציינת שאת קנית את המכשיר בכסף מלא מלמדת שהשיקולים לא נקיים.

ה' ירחם וייתן לכם בינה איך לנהוג אחד בשני.

אין צורך לא במתנות ולא בתכשיטים יקרים רק בהבנה והכלה, פרטיות וכבוד.

החיבוק דב הזה לא בריא לאף אחד.

שה' ישמור על בנך ויחזור בשלום לביתו.

זה לא מתחבר למה שצריך להתחברדור רביעי

לא יכולה לפרט יותר.

בשביל לפרט ממש מה היה שם, שאלתי את הרב.

זה מה שהוא ענה.

ענה שהיא כבר לא ילדה וצרכי ציבור קודמים  מה עוד שמדובר בפיקוח נפש. היא תקבל את זה חזרה כשיתאפשר. 

יותר מזה לא אפרט .

 

אמן ואמן שכל החיילים שלנו יחזרו בשלום וה' יברך את עמו בשלום.

בשורות טובות לעם ישראל

לא כל כך ברור, האם הרכוש שלהם הוא שלך כי את נתתקופצת רגע

להם אותו?

 


 

אם צרכי ציבור קודמים, לכאורה היית יכולה 'להחרים' את פריט הציוד החסר גם משכנים או מכרים? או אולי לבקש תרומות, כמו שתורמים עבור ציוד שחסר ללוחמים. 

למה דווקא כלתך אמורה לספק את הציוד הזה? 

 

 

לא יכולה לפרט מה זה. אאוטינג גמורדור רביעי
למה לא?המקורית

אם זה שלה והיא נתנה בתנאים מסוימים, אני לא רואה בעיה לבקש חזרה בעת הצורך.

מלבד העניין של לתת אותו לכתחילה..


אני מבינה שיש פה רגישות עקב היציאה למילואים של הבעל, ושהגישה והרגשות העולים מסעירות, כי היא חמה - אבל אני באופן אישי לא רואה בכך בעיה.

( מלבד העניין ש- @דור רביעי די לתת דברים! בין אם את לא צריכה עכשיו ותצטרכי אחרכך, בין אם זה בתנאי או במתנה גמורה, או לא משנה מה- שחררו מתנות. מה ששלך שלך מה ששלהם שלהם,ומה שנתת - תשכחי ממנו. ככה נותנים מתנה באמת, עם דמנציה 🙃)


זה שהבן יצא למילואים, לא אומר שאסור לה לבקש חזרה משהו ששייך לה ונצרך לה בעת הזו, הגם שהיא כותבת שבעיה להשיג.


ייתכן והכלה לא רצתה להחזיר,ייתכן שזה הבן שלא רצה להחזיר, לא משנה. וזה לדעתי לא לעניין ולא מכבד, במיוחד שהיא אומרת שיש ברשותה עוד כאלה והיא צריכה את זה לעבודה.


אנחנו כלות כולנו, נכון. אבל מי שלא נמצאת בצד החמה כנראה לא מבינה את הצד השני ואת הלהטוטים שצריך לעשות כדי שבכל מקרה הכלה לא תהיה מרוצה, וזה ניכר מהתגובות


כי כשנותנים משהו, המשמעות היא שהוא כבר לא שלךקופצת רגע

אם משאילים, זה משהו אחר.

 

ומי שנותן ואחר כך עושה כל מיני חשבונות שחייבים לו דברים בחזרה - בעיני זו דרך לא בריאה לחיות בה, שגוררת מתחים והעלבויות. 

 

תודה על התגובה היפה והאנושית שלךדור רביעי
בשם הצדק להחריב משפחהשוקולד פרה.

הריב שלך איתה והבטן המלאה זה מלפני החתונה.

עכשיו הרב הצדיק אותך אז יש לך את הגושפנקא לחשוב עליה מחשבות שליליות.

מה תשיגי בזה?

את זה שהיא באה בעצמה לתת לך את המכשיר לא הדגשת בכלל. למה?

יכולת לשים על זה את הדגש.

אבל במקום זה ה"צדק" וה"עיקרון" חשובים יותר.


אני חושבת שעד שלע תביני שזה או או-

או שאת עושה מהפך בלב ובנפש

ומשחררת

ולא מתערבבת איתם במתנות ובכסף

ובכל מיני מחשבות מעמיקות על התכונות השליליות שלה


או שאת מפסידה פעמיים-

גם את בנך,

וגם את הבית שהוא מקים


הסיכויים שתעשי את המהפך הזה לא גדולים.

כי זה כנראה דפוס חשיבה שמוכר לך כבר מהעבר שלך.

כדאי לך לחקור את עצמך מאיפה מוכר לך דפוס החשיבה הזה.

כי זה יחזור בצורות שונות וחבל.

התגובה שלך כל כך פוגענית ומעליבה, שהחלטתי לעזוב אתדור רביעי
הפורום.


שלום.

סליחה..שוקולד פרה.

איך אפשר לבקש את סליחתך?

סליחה

סלחתי מזמןדור רביעי
חבל. כולנו מנסות לעזור אחת לשניהכמהה ליותר

ואף אחת לא רוצה להגיב כדי ליפגוע, אלא רק כדי לתת את הזווית שלה.

ואני מניחה שבדיוק בשביל זה פתחת את השירשור...

 

זה עצוב שזה פגע בך .

אבל זה יהיה עוד יותר עצוב אם תעזבי בגלל זה.

וזה יגרום תחושה מאוד רעה למישהי שבאמת לקחה מהזמן שלה כדי להיכנס לסיטואציה וליכתוב לך תגובה מהזווית שלה...

אולי הגזמתישוקולד פרה.

אני לא קוראת את עצמי כמעליבה,

אבל יכול להיות שזה פגע לה בבטן הרכה.

אז באמת סליחה.

השאלה אם יעזור לערוך עכשיו

סיכמת את זה מעולהריקת
קראתי עוד פעם ויש לי כמה מחשבותפליונקה

לדעתי כלה שלך לא מבינה אותך. וגם אני לא הייתי מצליחה במקומה. מצד אחד היא רואה אישה מוצלחת שנותנת דירה וקונה תכשיטים , אז היא בטח חושבת שאתם מסודרים כלכלית מאוד. מצד שני את מבקשת דברים שנתתם בחזרה ומתחשבנת על עציץ.

את מתארת פה מצב שאתם לא יכולים לממן צרכים חשובים שלך, את לא יכולה לקחת חופשת מחלה, ובבקשה ממך בריאות היא הכי חשובה, אבל נותנים לילד דירה וגם לקטן כנראה יש איזה נכס.

את בעצם קורעת את עצמך לחתיכות בשביל הבן ומצפה שהוא וכלה יעריכו את זה ויקשיבו לך .

אבל הם לא ביקשו את זה. זה או שהם לא מבינים את המצב ואז לא מעריכים את זה. או אולי כן, אבל הם לא ביקשו את זה וכרגע בגלל שהם צעירים מדי הם לא מצליחים להגיד "לא, תודה".

אם היו טיפה יותר גדולים ועצמאיים , הם היו משכילים פשוט לא לקחת ולא לקבל. כי את לא באמת במצב של לתת.

את חייבת קודם כל לחשוב על עצמך, על בריאות שלך. גם לא הבנתי איפה בעל ומשפחה מורחבת שלך, הם לא יכולים להשאיל לך דבר שאת צריכה, הם לא דואגים לבריאות שלך? את לא יכולה להרוג את עצמך בשביל רמת חיים ואף אחד לא יעריך את זה.

כולם אצלנו מגויסים/מתנדביםדור רביעי

בעלי עושה משמרות בבית חולים, ישן שם... המצב מאד לא פשוט...


הסחרחורות התברר  ב"ה שהן כי פשוט לא אכלתי...


אני חושבת שיש לא מעט אמת במה שכתבת. באמת לקחנו כמה צעדים אחורנית


אין לי אפשרות לקחת עכשיו חופש מחלה. רק אם זה באמת יהיה בלתי אפשרי.

ב"ה מרגישה יותר טוב.

אם כי העירו לי בעבודה כי כמעט נפלתי שם כמה פעמים

סליחה היא לא סכסכה ביניכםלפניו ברננה!

את לא יודעת מה ואיך היא אמרה לו

ואולי זה הוא בכלל שרצה לדאוג לה ולטובתה ולא הבין את הסיטואציה?

אין צורך לעשות דרמה מכל דבר.

לא קראתי את כל התגובות

אבל ממה שהבנתי ברגע שהעניינים הובהרו והקריטיות של הדבר והעובדה שהיא יכולה להשתמש בזה של ההורים שלה סודרה אז היא החזירה את זה.

כל הרגשות האמוציונליים האלו מיותרים 🤷‍♀️

אני חושבת שאת צודקתדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ד 22:50

מחקתי בגלל אאוטינג

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

ה' ירחם עלינו. ה' יברך את עמו בשלום.

❤️❤️❤️לפניו ברננה!

אמן אמן אמן!!!

אמנם לא ראיתי מה כתבת לי

אבל תדעי שאת מדהימה ונוכחותך פה מאוד מוערכת ותורמת.

הרצון שלך ללמוד להתקדם להשתפר ולשפר את היחסים ביניכן הוא מעורר השראה.

לומדת ממך המון!

לדעתיכותבת המחקר

1. עושה לך טוב לפנק? תפנקי את מי שיודע להחזיר אהבה.


2. כל המשפחה שלך מגויסת, ואת מתמודדת רוב הזמן לבד עם המתח והקשיים, בנוסף עבודה תובענית, אל תעמיסי על עצמך עוד קושי רגשי.

כמו שכתבת - תתפסי ממנה מרחק.

היא לא מוסיפה לרווחה הנפשית שלך.


3. לגבי לימוד הזכות, אני משערת שמה שנמצא אצל ההורים שלה, פחות זמין לה ממה שאת נתת.

אז היה לה קושי לשחרר.


היא שחררה בסוף - בין אם זה מצד בנך שהעמיד אותה במקום, או מצד שיחת המוסר של האבא או שפשוט הבינה שזה הכרח- היא עצמה באה להחזיר.


סביר הייתה במתח וחרדה בגלל גיוס הבן ולא הייתה בצלילות לחשוב גם עליך.

יש מקום לדון לכף זכות מצד המצב הרגשי שבו הייתה.


מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב

הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל

הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ

מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר סיני

וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה

וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן

וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב:

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם

וְנֹאמַר אָמֵן

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדשאחרונה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שליאחרונה

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונהאחרונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעוןאחרונה

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

השלב הזה בחיים..חזקה בעורף

שהרגש רוצה עוד הריון❤️

והשכל קצת עוצר…

ואז באים ערוץ 12 ומשחררים לעולם עוד עונה של בייבי בום🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️

תודה באמת🤪

טוב לדעת שיש עוד עונה...😉שומשומונית

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

יש קישורים לסדרה?מחכה עד מאוד

אני רואה דרך 12+ יש את כל הפרקים (שיצאו…)חזקה בעורף

יואו ממשמחכה להריון

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

דווקא לי כשאני רואה בייבי בום זה לא עושה חשקממתקית

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

מסכימהמחכה להריון

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

יאן לא ידעתי שיש עוד עונה!שלומית.

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

וואי מזדהה כל כךתוהה לעצמי

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

וואי הצלחת לראות בלי להרשם? לא בא לי לפרנס אותםאורוש3

באפליקציה לא צריך מנויסטודנטית אלופה

וזה לא משהו ששווה להם?אורוש3

לא מבינה בזה, אבל כניראה עצם זה שמורידים א האפליקצסטודנטית אלופה

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

באתר שלהם לא עובד?מרגול

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

ראיתי את הפרק הראשון באתר,יש עוד?מחכה עד מאוד

תכנסי ל-"הרשם" ואז יש שם בצד שמאל למעלה ''חזרה''קנמוןאחרונה

ואת חוזרת לפרק ויכול לראות אותו בלי שנרשמת

הופהה טוב לדעתשירה_11

חחח עשית חשק לצפותשמ"פ

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅

אולי יעניין אותך