הרג של פלסטינים "לא מעורבים" מהפצצות ישראליות נרחבות. עכשיו שומעים את זה אפילו מביידן, גל גדות ואיך אפשר בלי בצלם שקופצים על כל הזדמנות ללכלך על המדינה ולשרוף אסמים.

האמת היא שגם אני לא לגמרי שלמה עם זה ברמה הרגשית, אבל אין לנו ברירה, כמו שאומרים הילדים "הם התחילו" ויתחילו שוב אם יהיה להם את האפשרות. רוב העולם לא מבין את המצב שלנו, חושבים שזה מתקפה חד פעמית שצריך לרסן. אנחנו יודעים שאלה חיות אדם שמחדירים בהם שנאה תהומית ותאוות דם מינקות, וכל מי שנשאיר בעזה בחיים ינסה לרצוח אותנו במערכה הבאה.

אני גם הייתי מאוד סקפטית לגבי הרעיון של הגירה המונית מעזה עד שראיתי שצה"ל דיברו על זה אבל מהר מאוד מצרים סגרה את הגבול. בנינו, למי חסר מאות אלפי פליטים פלסטינים מתקרבנים שיהרסו את המדינה?!?

ראיתי שגם ביידן דיבר על מסדרון הומניטרי למעבר פליטים דרך מצרים אם הם יסכימו, ואחרי זה הפליטים יעברו למדינות שלישיות או שיחזרו לאחר הלחימה. הלוואי שיצא לפועל.

שצריך להשמיד את חמאס, זה מה שיקרה. ולא משנה מה יגידו בעולם בהמשך.

לצערנו, עד עכשיו הרוב פה לא הבינו.

לדוג':

חיים לוינסון: הרבה בעזה צריכים למות היום ומחר, כדי שפחות ימותו בהמשך

עוד כמה שנים יקומו הערבים במסגרת ארגון טרור כזה או אחר וירצחו שוב.

בנוסף להשמיד את חמאס לגמרי זה אומר להרוג את כל הערבים ברצועה, אי אפשר לדעת מי בדיוק תומך חמאס ומי פחות.

בסוף מה שיקרה זה שהצבא יהרוג בעיקר בכירים ופעילי חמאס שנמצאים פיזית במקומות מפתח, אבל ישארו מספיק תומכי חמאס וטרוריסטים לסיבוב הבא.

שערביי עזה החפים מפשע בחלקם (נניח) הם לא הבעיה שלנו יותר. אנחנו נמגר את החמאס למרות שזה אומר פגיעה גם בהם.

מי שרוצה בעולם לעזור להם מוזמן לקחת אותם אליו. וגם מצידם, אם הם חפצי חיים, שיברחו.

בנוסף לכך, אני חושב שמדרבנים אותם עכשיו לעזוב ע"י זה שמחריבים להם שכונות. וגם ע"י זה שלא מספקים להם חשמל ומים ואוכל.

במילים אחרות, להבנתי המדינה פועלת מבחינה מלחמתית ומדינית בכיוון שאת אומרת, רק באופן איטי יותר וקביל יותר (לפרוץ את הגבול עם מצרים ולגרום להם לברוח אליה לא נראה לי מעשי מבחינת המדינה. מעדיפים שהם יבואו לשם בהמוניהם ויעשו את זה בעצמם או שתהיה הסכמה עם ארה"ב ומצרים על פתרון שלא משאיר אותם פה).

צריך להתפלל ולפעול שזה באמת יקרה, ומהר, לפני שחלון ההזדמנויות יסגר, בעולם ופה. א"א לדעת מתי השמאל פה יכנס שוב לתרדמת הפרוגרסיבית שלו.

אסור לנו שמה שקרה אחרי מלחמת העצמאות שלא העפנו את כל האויבים מפה יחזור.

(ולהסיק מסקנות ולעבור אחרי עזה לטפל בחיזבאללה כנראה ישאר בגדר חלום שלנו. אא"כ ה' יגרום להם להיות טיפשים וגם להיכנס למלחמה איתנו).

זה פשוט הזוי לחשוב שמספר הנרצחים הוא כבר חצי מזה של מלחמת יוה"כ.

(לשם ההשוואה, בששת הימים נהרגו פחות משמונה מאות).

זה מה שאני כתבתי בשרשור קצת למטה אתמול.

היה צריך ב24 שעות הראשונות לשטח את עזה *לחלוטין* שורה אחר שורה מצפון לדרום, הכל עם *פצצות טפשות* שלא עולות

הרבה או עם ארטילריה. האוכלוסיה לבד מהפחד היו בורחים.

וזהו.

ביום השני לוודא עם כל המגוייסים עם אמצעים תרמיים שלא נשאר אפילו אחד בכל האיזור כולו ולהציב חיילים בקו הגבול החדש.

ביום השלישי כבר להתחיל ליישב יהודים בכל האיזור.

וכל הבורחים יכולים לעבור להרבה מאד מדינות שמשוועות לידיים עובדות. ובמילא אחוז עצום מהם כל הזמן מנסים לברוח מעזה (חפשו על זה בגוגל).

אבל מה הבעיה - ביבי. ביבי כהרגלו ממתין וממתין וממתין, ממסמס וממסמס, בדיוק כמו בצוק איתן שהיה 51 יום (!!!)

ליברמן על ביבי (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5632627,00.html): 

בנימין נתניהו הוא אדם ללא חברים. אין לו חברים משום שהערך, המשמעות והמהות של חברות זר לו. שועי עולם ופשוטי עם ניסו לפלס דרכם אל ליבו אבל ברגע אמת אחד נוכחו הן שלדון אדלסון והן אורנה פרץ שהם משמשים רק כלי למימוש רצונותיו ושאיפותיו. 

היטיב לנסח זאת בנו יאיר, שאמר שעבורם קיימת רק הכלבה קאיה המנוחה.

במהלך יותר מ-30 שנות היכרות פגשתי את מרבית סביבתו הקרובה והמתחלפת. האזנתי בצער רב לכאב הלב של אילי הון שתמכו בו, מעריצים ועובדים שהקריבו למענו ימים כלילות. כולם כאחד מתמודדים עם הפגיעה שספגו ממנו. 

האירוניה שבסוד קסמו האפל של בנימין נתניהו ידועה לאלה המכירים אותו מקרוב. אדם חרדתי, אובססיבי, פרנואיד, חסר הומור, הססן וחששן כרוני, נוטה לקורבנות, להתקפי פאניקה המובילים לחוסר שיקול דעת, אחוז פחד מאלו שחש שחזקים מספיק לעמוד מולו.

אבל מרגע שהוא עולה לבמה, או מישיר מבט לעדשת המצלמה, מתחולל מקסם. כמעט כל מי שמאזין לקול הבריטון ולווירטואוזית המילולית, משוכנע שעומד לפניו אדם בטוח ובוטח, סמכותי ועקבי, הדואג רק לטובת האחר ולביטחונו. מיצג השווא כה עוצמתי עד שהוא מצליח להטיל כישוף רב שנים על אנשים מן היישוב המוכנים לספוג השפלה ורמיסה למען הקרבה חד-צדדית מצידם וללא הדדיות ותגמול מצידו.

טוביה טננבום על ביבי (https://www.srugim.co.il/94876-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%94%D7%A1%D7%A1%D7%9F-%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%95): 

ראש הממשלה הוא הססן, פחדן ומוג לב. התנהלותו שמוכוונת באופן פוליטי הינה אסון לישראל, ולכן ההתנהלות הלא ריבונית בהר הבית ולכן גם ההתנהלות המביכה במהלך המלחמה האחרונה

חפשו בגוגל: ביבי הססן או ביבי חרדתי או ביטויים דומים ותמצאו עוד שאומרים כך.

אנחנו לא עושים להם מה שהם עשו לנו, וכדאי שלעולם זה יהיה ברור.

אנחנו נותנים התראה, אנחנו לא עושים פשעי מלחמה.

שמדינת ישראל החליטה לפרק את הרצועה והם מוזמנים אחר כבוד להתפנות למצרים או לים. באותה הזדמנות כדאי להפחיד גם את הערבים ביו"ש ולשלוח לירדן.

נעשה להם שלום- ולא להתראות!

כבר הקישו בגג של עזה עם כמה טילים בימים האחרונים, עכשיו צריך לאפשר לעזתים להסתלק משם.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍