היו אזעקות אתמול בלילה והיום

הילדים יחסית בסדר ב"ה

אבל לי אישית היה קשה

השקט וההתנתקות השבתית הקשו עליי מאוד

גרים ביו"ש, חששתי מחדירות

לא עצמתי עין

אבל הרגשתי את ה' קרוב ועוזר

הילדים התנהגו מדהים

את גיבורה

מדברים על לחימה ממושכת ואי אפשר בלי לישון. אולי בכל זאת תזמיני את עצמך? אפילו לחמותך אם אפשר... לא הייתי מתביישת לבקש עזרה בשעה כזו. ה' ישלח לך מנוחת נפש🤗

הייתי לבד

התארחנו כל הארוחות והילדים התנהגו ממש לא יפה ועשו לי פאדיחות

בארוחה של הלילה מי שהזמינו אותנו הזמינו ברגע האחרון עוד משפחה וחיכינו להם מלא זמן עד שהגיעו והרגשתי ממש כמו פרח קיר וקישוט בשולחן שם. אומנם סיימתי תיכון מזמן ובכל זאת היה ממש הרגשה לא נעימה. פלוס הילדים שלי

והמצברוח שלי ברצפה כי בעלי עצבן אותי בטלפון ממש ולא מצליחה להתגבר על זה ולסלוח לו

ואין לי כוח יותר

בשביל מה בכלל הלכתי לטבול השבוע

נמאס לי כבר מהכל

כן עזרו לי ובבוקר היה נחמד להתארח

ורציתי ממש לדבר עם מישהו קצת ובסוף מכל מיני סיבות כבר לא בא לי.

ואמא שלי לא מצליחה לדבר איתי בטלפון יותר מדקה חוץ מלשאול אם הכל בסדר

כבד לי. הייתי מתקשרת לאחד ממרכזי הסיוע אבל בעבר כשהיינו בבידוד בקורונה ניסיתי לפנות לאחד מהם והמוקדן הגיב בצורה ככ מטופשת ובשיקוף מטומטם שפשוט לא אעשה את זה עוד פעם

לבי איתך יקרה

שולחת לך הרבה כח

ואני משחררת לגמרי עם וידאו.. (אם מישהי רוצה סיסמה לנטפליקס תגידו❤️)

נתחיל מזה שבעלי כבר שבוע במילואים לוחם

בשישי הבן שלי הכניס שקד מרק לאף אני אצל אמא שלי והיא הזמינה איחוד הבן שלי היה בהיסטריה בסוף הם אמרו לנו ללכת לקופת חולים ושאם יפנו לבית חולים שנלך באמבולנס בנס הרופא הצליח להוציא בעלי כל הזמן הזה לא זמין בנס הצלחתי לדבר איתו שניה לפני שבת ואמר שיש ממש בלגן

בשישי בלילה היה אזקעת חדירת מחבלים הלב שלי נפל לתחתונים שעתיים ישבנו קראנו תהילים יש שאחרי שעתיים הודיעו שהחשש הוסר

כל השבת הייתי בלחץ שבחיים לא הייתי

ועוד משו בחמישי בעלי אמר שיכול להיות שיקבלו 24 שעות ריענון אבל זה אומר לצאת בשבת והוא אמר שאין סיכוי שהוא יסע בשבת שבשבת מגנה ( בסוף ביטלו את זה לכולם)

ואני אמורה עוד יום יומיים לטבול ולא ידעת בכלל מתי אזקה לחיבוק מבעלי אני כל כך מתגעגעת לאיש שלי

ואני אמא לביאה כל השבת היתאפקתי לא לבכות בגלל שבת ובעלי אפילו לא יודע עד כמה קשה לי ואני לא אומרת לא לא רוצה שבנוסף לכמה שקשה לו שם שיקח גן את הקושי שלי

כמה שאת גיבורה.

אני לא מאמינה שיש נשים גייבורות כל כך!

שלוחת לך חיבוקים ושנישמע בשורות טובות

בתקופות כאלו שבת היא מקור הכח שלי.

ישנתי 7 שעות בליל שבת.

בע"ה לשבוע חדש מלא כוחות ובשורות טובות על עמ"י!

קצת השלמתי תהילים... 

ב״ה בעלי לא מגוייס... 

מרגישה ״לא נעים״ בין כל המדהימות כאן... 

וברצינות: מצדיעה לכן!!!!!!

שלחתי לכלה שלי הודעת התנצלות, וחיזוקים... היא הייתה מרוצה. חזרתי להתכתב איתה.

כנראה בנות שאצטרך להתייעץ עם איש מקצוע, כי בלב אני מרגישה  שלא ככ סלחתי.

זה יצטרך לחכות לאחרי המלחמה.

בינתיים, מעבירה על מידותי...

ויש כל כך הרבה עבודה שמחכה לי, אני רק עכשיו מגייסת כוחות להתמודד איתה.

שבוע טוב ומבורך חודש טוב ומבורך ובשורות טובות לעמ"י🙏

היינו אצל ההורים של בעלי והיה נחמד

חוץ מזה שלא ישנתי טוב בלילה בכלל

ואז בבוקר חמותי נתנה לי קצת לישון אבל בצהריים הקטנטונת שלי החליטה להיות סופר עירנית וגיסתי שבדכ שומרת עליה בשמחה יצא  לחברות אז הייתי צריכה להיות איתה.

בקיצור, אני עייפה. אבל יהיה בסדר.

בתפילות לשבוע טוב יותר

אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.

השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..

ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?

סליחה על השאלות הרבות.

לק"י

זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.

מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.

עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.

יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.

יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.

שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.

אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.

את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת. 

אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?

אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי... 

למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן

מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...

לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.

לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.

עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.

בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר

סתם תוהה אם אני אמורה לבקש

סליחה על הניצלוש

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.

אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

כיסאות ושולחן של כתר

איכותיים קלים לתחזוק ולא יקרים

ויש גם נדנדה

לא זוכרת מאיפה

הלוואי והיתה לי גינה בשביל זה (לא רק) 😅

אני מרגישה שזה חלק מהמסירות נפש שלנו בתקופה הזאת

וזה דורש כל כך

להיפרד כשאסורים

להיפגש כשאסורים

לפספס חודש כי הוא לא מגיע בזמן

אומרת לעצמי בסיטואציות האלה

שאני מקווה מאוד שהקב"ה רואה ורושם את הזכויות האלה לעם ישראל וספציפית לנו

חיבוק גדול!

שכשהתמודדתי בזמן המלחמה עם משהו קשה נורא ושקוף שאף אחד לא ידע עליו,

ניסיתי לכוון-

שזה יהיה להצלחת החיילים. לשמירה עליהם.

ממש, לדמיין שהדבר הספציפי שאני עוברת עכשיו מציל מישהו ספציפי ברגע ספציפי.

אז גם אם אני יודעת בשכל שזה לא עובד ככה, אבל זה נתן לי כח להמשיך להתמודד.

ושתצליחי לראות את הטוב.

😢😢😢😭

מתי בעלך אמור להגיע מהמילואים?

אני חייבת לומר שהמסירות נפש שלנו על טהרה במילואים, זו זכות גדוחה ועצומה

אני גם כמוך.
בהריון האחרון גם לא שמחתי (כמובן שזה עבר ואני מאושרת...)
אולי כי אין ציפיה, אין איזה אתגר, משהו.
ידעת שזה יגיע, אז אין לך סיבה לשמוח במיוחד.
 

האמת שלא הסברת מה בעצם לא שמח לך, כי נראה שזו כן החלטה שקיבלת בלב שלם.

ואולי בפעם הבאה להפסיק מניעה רק אם כבר יש בך רצון בוער לילד נוסף.

אבל, תחילת הריון זה הרי זמן הורמונלי, אולי זה פשוט שינויי מצב רוח בגלל הורמונים?

מניחה שבתור אמא להרבה ילדים (צפופים?) את עמוסה מאוד, נראה לי הגיוני שלא באמת תרצי עומס נוסף עכשיו גם אם משמח. אולי זה קצת כמו כשאני מזמינה חופשה משפחתית אני חושבת שיהיה ממש כיף, כשהחופשה מתקרבת אני נלחצת וכשכבר צריך לצאת אני תוהה למה בדיוק הכנסתי את עצמי ובשביל מה טוב כל הבלאגן הזה, אבל בדרך כלל בסופו של דבר אני שמחה שנסענו...

אז אולי זה קצת ככה. ובטוחה שעם הזמן תתחברי יותר ויותר ותשמחי בהחלטה שקיבלת ובהריון. 

עונה פה

אני לא שמחה כי מדמיינת אצ הקושי בהריון, בחילות ואחכ כבד מאד.

מדמיינת לידה

מדמיינת חודשים ראשונים שהם אפעם לא קלים לי, תינוק מתוק אך תלוי בי לחלוטין

זה הריון 8 ברוך ה'

אוהבת ילדים

מודה עליהם לה'

רוצה עוד

וביחד עם זה כאילו נפלה עלי תחושת הכובד והטרחה שבזה, לא מצליחה לשמוח

זה שלפני חודש וחצי עוד לקחתי גלולות, וכעת בהריון, זה מהר לי מידי....

עכשיו יש בחילות, תתמודדי איתם. כשיהיה כבד בעז''ה תתמודדי עם זה. אחרי הלידה תמצאי פתרונות איך אפשר להקל עלייך.

הרבה יותר קל כשאת לא צריכה להתמודד מחשבתית עם הכל ביחד, אלא עם כל דבר בזמן שלו. 

בע''ה זה יעבור עם הזמן .. ותתחברי להריון ולתינוק שבדרך.

אני גם כמוך נקלטת מהר ומודה להקב''ה על זה ... אני עובדת במרכז רפואי ורואה מה אנשים עושים בשביל להביא ילד אחד לעולם.

בסוף מה שנשאר לנו בחיים זה רק הילדים.. וזה הזמן שלנו להביא אותם עכשיו.

חלון הפוריות הוא לא להרבה זמן .

שיהיה בשעה טובה ומזל טוב!!

גם לנשים שמחכות להריון לםעמים כשהוא מגיע יש רגע של בהלה מהמציאות

זה לא קשור בעיני לכמה זמן חיכית.

החלטת להפסיק למנוע כי רצית להיות בהריון ובה ה נקלטת- הייתי ממסגרת את זה בנפרד.

עכשיו את בהריון ויש הבדל גדול בין לרצות הריון- לבין להיות בהריון

זה מציף ומבהיל ומסעיר והכל ביחד

וזה גם טבעי

תני לזה מקום

ובהריון הראשון כ"כ חיכיתי ולקח זמן, וכשזה בא הייתי מאושרת. ברור שעדיף את האופציה השניה.

אבל אל תאיצי בעצמך, בסוף בלידה זה תמיד אושר והתרגשות... והילד אהוב כמו כולם. 

במיוחד בשליש ראשון. אז קודם כל אל תאכלי את עצמך.

תני לזה זמן, זה עוד ממש חדש. 

אני אישית חולמת להיקלט ככה בקלות ככה שלא ממש יכולה להיכנס לנעליים שלך.

חיבוק על התחושות, מקווה שתצליחי להתגבר עליהם.

והיי- איזה מלכה את שאת בהריון שמיני, תקשיבי את אלופה. אני ממש מצדיעה לך. 

.

כי לפני ההריון זה הכל תאורטית, פתאום יש הריון ואת קולטת שזה אמיתי וזה כאן כדי להישאר ואין דרך חזרה..

אבל האמת שלקוות שזה ייפול זה קצת קיצוני

בעיני ולא הרגשתי ככה וזה אומר לשקול פעם הבאה יותר לעומק האם מתאים עכשיו הריון או לא.

אני קוראת כל מילה

לוקחת כיווני מחשבה.

שמחה להבין שזה נורמלי שיש זמן שלוקח לעכל

אני מכירה מישהי שמרגישה זרות בהתחלה מול התינוק שלה בחדר הלידה ובימים הראשונים

זה נורמלי - עובדה שקורה, והיא אמא להרבה ילדים, מהממת ואוהבת.

אז בוודאי שלהתרגל להריון זה נורמלי

זאת אומרת כיריים של 4 או של חמש..

ושיש שירות לקוחות אמין

וזה בערך מה שהיה חשוב לי😅

כמה שיותר גדול שהשיש יכול להכיל

הברזלים מחוברים ולא יחידות עגולות כי זה לא יציב בכלל

הכירה הכי גדולה וחזקה בצד ולא באמצע

הבסיס זכוכית

אני קניתי לפני 5 שנים סאוטר,לא זול (עלה אז 2200 במחסני חשמל)  רוחב 75 וזו אחת הקניות היותר טובות שעשיתי

דווקא עדיף באמצע לא?

בד"כ עליה מניחים סירים גדולים יותר, וצריך מקום...

מעניין

בכל מקרה אין לי מקום ל5 להבות... הלוואי... 

קנינו במעבר דירה לפני 4 שנים, לא זכור לי 'המליצו על משהו מיוחד.

פשוט הלכתי לחנות מומלצת ולקחתי מה שהביאו.

מצטרפת להמלצה של ברזלים מחוברים, אצל אמא שלי יש עגולים והם זזים כל הזמן. אצלי לא זז. 

כי אם לא שקלת אינדוקציה ממליצה לשקול שוב.

זה איכות חיים ברמה אחרת