גרים אצל ההורים מעל שנתיים. עם שני קטנים. אזור בבית שהוא שלנו אז יש יחסית פרטיות אבל לא תמיד. החינוך של הילדים קשה לנו פה. לא במצב כלכלי הכי מזהיר עברנו מהמורות בעלי עבר הרבה עם עבודות והיו לנו המון הוצאות והתחייבויות רק עכשיו מתחילים טיפה להתאושש ולהתחיל באמת לנשום.
אנחנו עושים את הקניות לעצמנו במאה אחוז. להורים שלי יש את ההוצאה של החשמל ומים שיוצאת יותר גבוהה כל חודש.. אבל כל השאר רגיל (חוץ מחוסר הנוחות או מזה שלפעמים מבולגן בגלל הילדים אבל זה לא מפריע להם לפחות ממה שהם מראים ואנחנו מנקים ותמיד מנסים לשמור על סביבה נעימה).
ועכשיו לשאלה - ההורים שלי שאלו אותי אם אנחנו יכולים לקחת הלוואה בסביבות מאה אלף שקל (!!!!) לטובת העסק שלהם של התחייבויות שלא יכולים לכסות החודש) והם כמובן יחזירו לי כל חודש את ההחזר (לא יהיה לי נעים לקחת מהם כל חודש כי אנחנו גרים פה ולא משתתפים בהוצאות למשל מים ארנונה). לא אמרתי לבעלי. אם להיות כנה ההורים שלי לא מתנהלים נכון כלכלית בכלל. מבזבזים המון. גם על הנכדים וחוסכים לנו בקניות בגדים להם אפילו שאני כבר לא רוצה שיקנו והייתי קונה בשמחה בלי בעיה ואני לא בעד כמויות מטורפות.
מה אני עושה??? אנחנו רוצים עוד שנה לקנות בית אפילו קטן ופשוט שיהיה שלנו. אין מצב שאומר לבעלי את זה. אבל יש לי סיבה להרגיש לא נעים להגיד להם שלא?? אנחנו גרים פה לא כי כיף פה כי אין לנו אפשרות היינו מאוד רוצים לעבור. מבחינת ההורים שלי אנחנו נעבור לפחות עוד שנה שנתיים הם לא יודעים שאנחנו כבר מחפשים דירות למעבר בקיץ הקרוב כי כבר קשה לנו. הם לא יודעים בכלל לזה שלא נוח לנו כזוג.
ומרגיש לי לא נעים. כפיות טובה או כאילו לא לתמוך בהם אבל המשפחה שלי בהקמה!! זה יכול ממש לפגוע. עצות בבקשההה!
)