נמאס לי להרגיש פליטה.
שכל החיים שלי כרגע ארוזים בתיק ועוברים איתי ממקום למקום.
והכאב הזה
לעזאזל
הוא גדול מלהכיל
אין לי מקום בלב ובגוף בשבילו
והניגון הזה שאני לא מצליחה להשתלב בו
ופאק אלוהים אוף
קשה לי. בטירוף.
נמאס לי להרגיש פליטה.
שכל החיים שלי כרגע ארוזים בתיק ועוברים איתי ממקום למקום.
והכאב הזה
לעזאזל
הוא גדול מלהכיל
אין לי מקום בלב ובגוף בשבילו
והניגון הזה שאני לא מצליחה להשתלב בו
ופאק אלוהים אוף
קשה לי. בטירוף.
ואני לא יודעת אם יש בזה נחמה
כי תחושת החמצה גדולה,וקשה לשמוע את הניגון ולנסות שוב ושוב ולהיכשל בזה
ולדעת שיכולתי להיות חלק ממנו
אבל בעצם לא
את יודעת שהוא קיים. בוודאי שזו נחמה.
עכשיו התחושה היא החמצה, אבל מחכות לך שנים של נועם והרמוניה לצליליו.
הכשלונות שוב ושוב, מי יודע אולי הם הכרחיים...
אל תהיי קשה עם עצמך,
אולי לא היית יכולה להיות חלק ממנו, אולי זה מעולם לא היה תלוי בך.
וכן, בעצם לא.
אבל זה מצב זמני.
כמה דברים נקנים בייסורין...
ולא שואלים אותך, אבל הסיפוק בקנייה, ולא במתנת חינם,
הוא גם עצום.
אני מקווה ככ שאתה צודק
שהימים האלה יגיעו כבר
תודה לך♥️
אנשים בעולם, יש בתי הקטנה
ארמון לאחד, לשני אין פינה
בה ינוח ולו לשעה מאושרת
מה אומר לך בתי ואת כה קטנטנה?
אנה אפנה, אנה אבוא
אין לי אדם שייפתח לבבו
אנה אבוא, אנה אפנה
מי לקולי יענה?
אנשים בעולם יש בתי הדלה
חיינו ילדה, הם סימן שאלה
השלווה לאחד, לשני אין מנוח
מה אומר לך בתי ואת כה אומללה?
אנה אפנה, אנה אבוא
אין לי אדם שייפתח לבבו
אנה אבוא, אנה אפנה
מי לקולי יענה?
אנשים בעולם, יש בתי הטובה
נושאים הם איתם חלומות ותקווה
עוד יאיר לך היום, עוד תאיר לך השמש
למה זה ילדתי, את עודך עצובה?
אנה אפנה, אנה אבוא
אין לי אדם שייפתח לבבו
אנה אבוא, אנה אפנה
מי לקולי יענה?
אנשים בעולם, יש אימי היחידה,
הנה ואשאל עוד חידה וחידה
רק אמרי לי מתי ומדוע ולמה,
ואמרי לי אימי שזו רק אגדה.
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!