פיצול זהויות כזה

הכל דיסוננס אחד גדול

יש ימים שאני בבוקר דתייה עם כיסוי ראש ושמלה צנועה ובערב הולכת לרקוד מעורב עם מכנסיים ושיער

ואז אני כבר לא מבינה מה תחפושת ומה אני האמיתי

וגם אני נשואה לאברך שזה לא מקל על העניין

את עכשיו עוברת תהליך. התהליך הוא תהליך של ברור ואימוץ זהות. כמתחילים תהליך של ברור ואימוץ זהות זה מתאפיין בזה שחומה אחר חומה שהיית רגילה אליה מהבית שבו גדלת, מהחינוך שספגת ועם החברה שהסתובבת איתה קורסת. כל פעם לבנה אחת בחומה שאיתה חיית כל חייך נופלת. כי רק ככה מבררים זהות. זה כמו בצל. שכבה אחר שכבה.

הרי כל חייך גדלת בבית דתי. למדת בבצפר דתי. הסתובבת עם חברים דתיים. ספגת חינוך דתי. אז הדבר הכי טבעי שיקרה הוא שכשאת מתחילה לפקפק בכל מה שלימדו אותך זה להפיל לבנה אחר לבנה בחומות.

בסוף התהליך את עשויה או להיות הזאת עם הכיסוי ראש או הזאת עם הריקודים המעורבים. ולכן אף אחת מהדמויות הן לא fake. הן אמיתיות לגמרי.

איזה דימויים

וברצינות

תכל'ס צודק ותודה על התגובה

בירור עצמי כמו שכתב לך די שרוט.

רק חשוב לא להישאר במצב הזה לדעתי כי זה לא טוב לנפש.

בעלך יודע על המורכבות שאת חווה?

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה