בס"ד
ב"ה יש לנו מדינה- "הודו לה' כי טוב".
אבל..
יש לנו מדינה,והיא לצערנו הרב היא לא ממש מייסמת את האידאלים שלנו בנושא של א"י השלמה וכו'
אבל חוצמז'ה.
נכון שהיא גם גרמה לרגש שלנו,ליראה שלנו מה' להתקרר..
מה אני מתכוונת.
היום שאת הולכת ברחוב ורואה אישה פרוצה,אדם בלי כיפה,מחלל שבת בפרסיה וכו' את לא מייחסת לזה חשיבות לא מרגישה בכל אדם שאת רואה צער איום וכאב על איך שיהודי הולך כך..
ברור שעצוב לנו,אבל לא נעצור באמצע הרחוב בזעזוע איך יהודי יוצא כך מהבית.
או שזה אפילו לא נשים לב..או שנחשוב טוב היא חילוניה.
ו..
לעומת הזאת ,אם תראי יהודי מתפלל בכנסיה,משתחווה לפסל..
איזה זעזוע עמוק זה יגרום לכם?!
מה??? יהודי מתפלל בכנסיייה??? ה' ירחם!! פשוט מזעזע.
רגע..!
מה ההבדל בעצם בין יהודי שמתפלל בכנסיה לבין אישה יהודיה פרוצה???????.
זה עברה פחות חמורה?!
למה מז'ה אנחנו כבר לא מתרגשים?! משהו התקרר לנו..זה הפך לנורמה הוא חילוני אני דתי וההוא חרדי..
יהודי שנוסע בשבת זה עונש כ-ר-ת..למה אנחנו לא עומדים וזועקים בהלם שאנחנו רואים יהודי נוסע בשבת?!
אם כל הכבוד למדינה...באמת ב"ה ומודים על הקיים..
אבל המדינה לא קצת כמו עמלק קיררה אצלנו את הרגשות?!
גרמה לדברים שלכאורה בדור אחר היו מתחילים לבכות באצע הרחוב לסוג של נורמה..
זה פשוט עצוב.!
אתם לא חושבים?!
ממש ממש מעניין אותי דעתכם..
