רגעים כאלה אין צורך לזכור
כשהעולם נפרש פתאום מולך
כאילו התחבא ולרגע הגיח
לא, לא צריך לצלם
והאמת גם לא צריך לצרוב בזיכרון
רגעים כאלה צריך פשוט לנשום
להרגיש הכל ולראות
איזה תת מודע יעכל אותם לתוכך
את הזיכרון אין צורך לזכור
משהו בנשמה שלך יחזיק אותו חזק
כל שנייה של ההרגשה הזאת.
אין לזה איזו מילה
זה רק כמו
אוויר לנשימה
הייתי רוצה להיות אור
הייתי רוצה להיות שמיים חשוכים
הייתי רוצה להיות כוכב
הייתי רוצה להיות פרח
כל דבר ששייך לאינסוף שסביבי.
הייתי רוצה להיות המון דברים
אבל איכשהו בסוף בעולם
אתה אף פעם לא מספיק.
לא מספיק לחברה
לא מספיק למשפחה
לא מספיק לסביבה
אבל בעיקר לא מספיק לעצמך
אז תספר סיפורים
תברח ותצרח
תנסה להוציא תסכול בשירים
ואפילו מידי פעם תשמח
אבל צר לי לאכזב
הוא תמיד ירדוף,הכאב
אתה יכול להדחיק אתה יכול שלא
בכל מקרה יש לו לזה לו"ז משלו
בבקשה די
כל כך קשה לשאת
איך אפשר ומתי
את גושי הכאב לפרק
חוקים קרים חוקים חמים
קשים רכים
ישנים יותר וחדשים
הגיוניים ואידיוטיים לגמרי
לפעמים אין סבלנות
מענב יוצא יין זה חוק
מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק
מנשיקות יוצרים בניאדם
להישאר פגיע למרות המלחמות
להישאר אמיץ למרות הפחד
להישאר חזק גם כשהכל פורץ
להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים
להפוך מים לדם
להפוך חושך לאור או הפוך
אלכסון לישר
חלום למציאות
אחים לאויבים
מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה
מהילד למטה עד לזקן
מנסה להחיות אותה עם מעט שירה
קצת וולך קצת אתר
הימים ארוכים
השמש לא הולכת לשום מקום
הכל חם ולוהט
חסר סבלנות
מעקצץ
עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק
העולם מקיא את כל החורף החוצה
שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה
כולם מחכים במתח
יהיה חסר או לא
עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת
תיעוד של התפוררות ברקע
מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש
הלהב של הקיום מתגרד על הבטן
והוא חד
שורט
חותך
היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת
בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית
הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות
הטיימר עומד לצלצל
הבדיחה היא עלינו
לא היה חסר כלום בקופה
חוזרים לנשום
עד הפעם הבאה
גם שלום
גם הסכמים
איזה הספקים יש פה
לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה
מה הכיוון
רוורס במקום קדימה
עץ ריח מסריח על המראה
אורות גבוהים
והיא יושבת במושב ליד
רגל למעלה
מחייכת
אז הכיוון לא משנה
רק התנועה
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
