לפני תקופה ארוכה גיסתי אמרה לי שברור שאמא שלה אוהבת את הבת שלה יותר ושזה הגיוני שהיא תאהב את הילדים שלה יותר בגלל שהיא הבת שלה. (לא ששאלתי , אין לי מושג למה היא ציינה את זה).
חשבתי שגיסתי מדומיינת והמשכתי הלאה. אתמול בעלי שאל את חמותי מה היא מעדיפה שילד הבא שלנו יהיה, בן או בת , היא אמרה" בת, אני מעדיפה בנות" (ולגיסתי יש שתי בנות). ואז נתנה דוגמא שהבן שלי מרביץ לה במקום לחבק אותה ובנות יותר עדינות (שזה הזוי כי הוא ממש מממש עדין ולא אלים והפעמים שהוא "הרביץ" לה הן כל כך ספורות לעומת הפעמים שהנכדה הראשונה שלה הרביצה לה אבל את זה היא כנראה לא זוכרת. שלא נדבר על הבת השנייה של גיסתי שהיא מאוד מאוד אגרסיבית). בנוסף על זה היא אמרה שעם הנכדה הראשונה יש לה קשר מיוחד שאי אפשר להסביר.
לפני חודשיים בערך היא אמרה שעם הנכדה הראשונה יש לה קשר רוחני והיא קשורה אליה יותר או שטות כלשהי, כי היא באה אליה בבוקר ומתחבקת איתה (הילדים האחרים בכלל לא מגיעים לידית של הדלת בשביל לפתוח ולהכנס אליה אבל באמת זה שטויות)
אמרתי לבעלי מה זה החוסר טקט הזה מי אומר דבר כזה למישהו "אני קשורה אליה יותר" "יש ביננו חיבור עמוק" "הבן שלך חמוד אבל עם ---יש משהו שאי אפשר להסביר". והוא מתנהג כאילו אני הורמונלית איך נפגעתי מזה ומה הבעיה עם זה ולא מבין למה שזה בכלל יפריע לי.
מפריע לי שהיא עושה השוואות בפנינו , בפניי, למה כל דבר את חייבת להגיד? זה ממש לא נעים, תשמרי לעצמך. וגם כל פעם שילד שלי עושה משהו שלא מוצא חן בעיניה היא לוקחת ללב לוקחת אישית וככה בדיוק היא עשתה גם עם הנכדה הראשונה והייתי מופתעת איך היא נפגעת מזה שילדה בת שנה וחצי "מרביצה" לה.
קיצר לא יודעת איך להתייחס לזה, מי שמעודכנת או זוכרת, אנחנו גרים אצלה כרגע ובתהליכים של מעבר דירה אבל זה לוקח קצת זמן ובנתיים אני טעונה עליה בגלל זה. מה אומרות..? היא עוזרת לנו המון מאז שבעלי דיבר איתה שהיא מנותקת וכאלה, ואני מרגישה צבועה שאני נעזרת בה מצד אחד ומצד שני אני ממש בזה לאמירות שהיא בוחרת להשמיע..
