היא אמרה שיש לי תסמינים של פוסט טראומה. אבל מי היא. מה זה עוזר. אי אפשר להוכיח ואין לי כוח לתהליך הזה. כנראה אני אמשיך לשרוד ולשמור על תדמית של נורמלית ורק אני אזכיר לעצמי שהעולם יכול להתחרפן אבל אין לי ברירה אחרת. למרות שזה שקוף בעיניי שהחיים שלי מתחלקים ל-2 אבל לא כולם הכירו אותי לפני.
זה המצב עכשיו, נכון? אני לא מתכוונת להתבכיין. בסה"כ מנסה לא לפגוע בעצמי יותר מדי. קצת זרקתי מדי אחריות לאחרונה. הגישה הזאת בה שום דבר לא קריטי ומה שיהיה יהיה מפחידה אותי טיפה. ברור שאני לא אוכל להמשיך ככה. רק בינתיים. כשאני לא מצליחה לעשות שום צעד קדימה.
