אני רוצה לחלום על נורמליות
על דברים רגילים וכפיים
ויום יום שגרתי ומשמח
אז פותחת סקר
מה תעשו אחרי במלחמה שעכשיו אי אפשר?
לא חייב דברים גרנדיוזים
סתם משהו נעים וכיף
אני רוצה לחלום על נורמליות
על דברים רגילים וכפיים
ויום יום שגרתי ומשמח
אז פותחת סקר
מה תעשו אחרי במלחמה שעכשיו אי אפשר?
לא חייב דברים גרנדיוזים
סתם משהו נעים וכיף
ללכת לים
להתפלש בו ולהרגיש את הרוח עם הפנים
ואני -- אקח יום חופש ואסע לראות את ההורים
מתבאסת לחשוב על שינוי מהנורמלי הזה..
נגיד אצטרך לחזור לעבוד מהמשרד, לבשל לשבת, לעבוד עד שעות מאוחרות, מקווה שלפחות לא נצטרך לחזור במטבחון במשרד למריבות על הפוליטיקה הישנה.
והאמת שגם בקטע הזוגי יש משהו קצת מעצים לדאוג למר בחור ולהתגעגע אליו. ממש יבאס אותי לחזור לזוגיות רגילה שבא השיח הוא מי אוסף מתי ומה חסר ברשימת קניות.
מבחינת הילדים יש כמה תוכניות שנתיות שהיו אמורות להתחיל אחרי החגים ועוד לא התחילו וזה די מבאס אבל לא ממש מורגש החוסר כל הם עוד לא התחילו, ויש את חודש ארגון שעדיין לא החליטו ממש מה עושים איתו.
אני מחכה שייפתח המרכז המסחרי החדש...
והלוואי הלוואי שנוכל לחזור לחולות גוש קטיף!
אני קצת מפחדת לפתח ציפיות מדי כי אני מרגישה שזה תופס אותי חזק, מחזיר אותי לכאב הגעגוע.
אבל בתור חלום בנעימים, זה ה- חלום.
ארוחת ערב שלי ושל בעלי ביחד..
כן, ים זה נחמד..
אפשר לחלום על..
אממ..
נסיעות שיגרתיות לעבודה..😶
לחץ של חיים...
האמת???
תכלס?
בטח נחזור למרתון של החיים שלנו.
כרגע הבעל שלי מרגיש משמעותי ומלא.
ולא רק במירוץ של פרנסה בלי אויר..
המלחמה סוג של תפסה אותנו בטוב- כל אחד נותן את המקסימום, אני במישור הביתי, הוא במילואים,
יש געגוע
אין עצבים,
יש הערכה
אין ציפיות,
כאילו משהו נכון יותר... כשלא נמצאים כל הזמן ביחד..
מעריכים יותר..
וגם מעריכים את השקט מעומסים זוגיים..
אתה שם בתפקיד
אני כאן
וכל אחד נותן את ה100% שלו..
ה' ישמור עליו
גם אני כתבתי שהנורמלי יהיה מירוץ בעבודה וזוגיות שגרתית מדי..
אנחנו משוגעות תקשיבי..
אולי זה גל כזה של כאוס ולחץ בהתחלה ואז השלמה וראיית הצדדים הטובים, אולי מתישהו יגיע שלב המיצוי
וכן, יגיע המיצוי, ואז הוא יחזור ונהיה באופוריה יומיים,
ונחזור לשגרה..
אגב, הוא חזר שבת אחת, וכן, היינו ביחד באמת בחיבור וגעגוע נפשי חזק- שלא זכרתי שנים כזה...
וכבר זה מתנה מהמצב...
פתאום הערכתי את הנוכחות הגברית שלו (בפשטות..כן..כגבר)
חוצמיזה שהוא חתיך הורס בעיניי עם המדים והנשק...😆😆
והוא מעריך יותר את התפקיד שלי כאם. החולשת על כל הבית כל השבוע כולל שבת (הזאת, שבוא לא הגיע) ועומדת בזה יפה!!!
ואפילו היתה שבת שקטה ונחמדה..רגועה כזאת..
אני קוראת אתכן ומתפעלת
סבב קניות
טיול עם הילדים..
רקלתשוהנחלום של חוף
ההורים שלי סיפרו עליה הרבה מימיהם בימית,
יש לי חלום ללכת אליה כשהיא בשטח ישראל!
תודה שזרמתן!
לא עונה לכל אחת כדי לא להעמיס על השרשור
אשלח את הילדות לגן
ואראה את בעלי כל יום
😬
אני חולמת על מקלחת רגועה וארוכה בלי לחץ שמישהו יתעורר ויעיר את כולם..
וכמובן לישוןןןן
שאני כל כך מתגעגעת אליו
ולשתול המון פרחים חדשים
לפניו ברננה!אבל מממש כייף שכולם יהנו
וטיול זוגי
וללכת להתגלש על הדיונות של גוש קטיף (+ביקור בים שם.)
לא יודעת
לי גוש קטיף עושה רק קונטציה של געגועים...
ניתוק.
ויש לזה אסוציאציה שלילית
לכן כשנותנים שמות צריך להיזהר משמעות לא טובה
כמו למשל, ימית.
.בזמנו הרב זמיר כהן התייחס למשמעויות בשמות, באחד הספרים שלו שעסק במילים/ אותיות הא"ב העברי.
על סיום התהליך של החקלאי שהוא אוסף את הפירות שלו שעבד עליהם במשך תקופה. יש לזה התייחסות מאוד חיובית ביהדות- "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו.." זה אחרי ה"קטיף" של האלומות, וזה נמשל בשיר המעלות לגאולה.
חג האסיף, חג הקציר, גם הם חגים שאנחנו שמחים בדברים דומים,
קיצר, קטיף וגדיד זה פעולות שמחות שמסמלות סיום של תהליך וקבלת הפירות של עבודה קשה ומאומצת.
אבל הפעולה עצמה בעצם תולשת את הצמח ממצע הגידול שלו.
וזה אולי המשמעות, מה שהרב זמיר מתכוון בדברים שלו.
את ההצלחה אחרי הרבה עבודה קשה. אחרי אמונה מאוד גדולה וביטחון בה, אחרי חיבור מהקרבה הכי גדולה לאדמת הקודש
יכול להיות משהו שלילי????
שום חקלאי לא יתן לזה פרשנות שלילית.
זה שהוציאו את המילה מהקשרה לא הופכת אותה לשלילית
כתבתי על משמעות
וקטיף משמעו- תלישה (של פרי למשל) מהמחובר.
אפשר לבדוק מילולית
אני הזכרתי את רוח הדברים שהרב זמיר כהן כותב.
שהוא פעולה חיובית מאוד.
כל שאר התלישות למינים זה דימויים שנגזרו מהמשמעות של קטיף פרי
לכן במהותו זה מושג חיובי מאוד מאוד
כדי לצאת להתאוורר ולהיטען קצת.
כמובן שזה נדחה אבל אני חושבת שחוץ מזה שבאמת מרגעשה צורך להשלים את החופשה הקטנה הזו הכי אני רוצה וחולמת שנחזור לשגרה אבל לא לרגילות של השיגרה..
שנצליח להרגיש התחדשות וצמיחה וגעגוע בלי להיות במצב מלחמה..
אני רק רוצה רגע לעצמי שבו אני לא צריכה לעשות שום דבר
שקט
בלי שאפחד נוגע בי
קורא לי
בלי לבשל
בלי לכבס
בלי לנקות
פשוט לישון.
במיטה שלי בפינה שלי.
ולא לקום עשרות פעמים בלילה מסויטת.
לעשות הכל ברוגע ולא בהיכון כל הזמן
לרדת חופשי לגינה
לצאת להסתובב בלי פחד
נורמלית בתוך בית. בשפיות. (עברנו לגור במלון נכון לחודשים הקרובים)
וזה כנראה לא יהיה ביום שאחרי אלא בתקופה שבמהלכה נדע ונפנים ונסכים לקבל את זה שאפשר לחזור הביתה.
ואז לאט לאט לאסוף בחזרה את עצמנו ולחזור להתכנס פנימה.
ורק בהמשך בעז"ה נחזור לצאת החוצה, לשגרה, לחיים של עבודה, לימודים, נסיעות וכו.
ומקווה בעז"ה!! שגם עוד נזכה בשנים הקרובות לשכנים חדשים יהודים ונחמדים במה שקראו לו בעבר רצועת עזה.
אין צורך לרחם. אבל כן היה חשוב לי להביא גם את הצד הזה, כמובן שלא רואה שום חיסרון במה שאחרות כתבו. שמחה על השפיות שעוד קיימת. זה הכי מבורך ורצוי.
להפגש עם כל המשפחה יחד
ולשמוח ביחד
לעשות הליכה בפארק
ללכת בטבע
בגזרה היותר רחבה-
לנסוע לנופש משפחתי עם הילדודס
ולטוס לנופש זוגי עם בן זוגי והקטנה
והלוואי שנגאל ברחמים בקרוב ממש
נעלה לבית המקדש
ונתמלא עד בלי די ברוח ובנפש
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב
אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי
אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...