אני חושבת שמאחר והמערכה ארוכה - כדאי לחשוב מה כן

כי הרבה לא, פשוט ירסק אותך

אני יודעת שלא כיף לשמוע את זה עכשיו, באמת, אבל אני חושבת עלייך הרבה וחוששת למצבך הנפשי. באמת אבל.

אני אפילו שמחה שכתבת, אחרת הייתי קוראת לך 🙃

וטוב לפרוק וזה טוב שאת עושה את זה פה, אבל אני קוראת לך מכל הלב - תנסי להישען על העוגנים שיש.

החמאס יימ"ש ניצח במערכה החשובה ביותר - התודעתית. אבל גם מתוך מקום מובס יש לנו תקומה

מה יעזור לך להרים את עצמך..? שהוא ישים אבל?

יש לך אפשרות לעבור דירה? לכזו עם ממ"ד?

בעלך יכול להתפטר ולהישאר איתך בבית עד שייגמר?

יש לך אפשרות להיעזר בבייביסיטר כדי לצאת מהבית להיבדק, גם אם זה כרוך במאמץ שבלשחרר?

אם זה הפחד שמשתק, אפשר לפנות לטיפול

אם יש אפשרות טכנית כזו, זה הזמן להשתמש בה

עם כל הטוב שבחלומות באוויר, המציאות השתנתה לכולנו עכשיו, ועם כמה שזה קשה,ודווקא כדי לשמור על כולנו, עלייך, על הילדים, צריך להתעסק בכאן ועכשיו. והכאן ועכשיו לא טוב לך .

אז או שמשנים ברמה הפרקטית ( עזרה, מעבר דירה וכו'), או שמשנים ברמה התודעתית (טיפול, לשחרר .)

יש לנו נתונים אמפיריים שחייב להתעסק איתם. יש חיים שחייבים להמשיך. כי כשאנחנו עוצרים את החיים מפחד משתק, זה לא טוב לנו

אני לא יודעת אם הגישה השכלית שלי מקדמת או מעצבנת אותך. אולי רצית רק לפרוק בעצם..

אבל אני באמת דואגת לך. דווקא כי אני מצליחה לשים את עצמי במקומך. וזה חנוק ומייאש וחסר תקווה.

אבל אני בטוחה שיש משהו שאפשר לעשות

זה אולי כרוך במחירים, אבל אני חושבת שגם עכשיו את משלמת..

שנראה לי שאני שוקעת לתוך עצמי.

אז אולי נזכרתי רגע אחד מאוחר מידי.

אתמול תיכננו לצאת לקניות, ברגע האמת לא היה לי שום כח וחשק להתלבש אז אמרתי לו שיילך לבד.

וחברות שלי נפגשו וכל כך חיכיתי לזה, ובסוף הברזתי מאותה סיבה.

מרגישה שנגמרו לי האנרגיות לחיים בצורה הזאת.

ומה שאני מרגישה שכרגע יכול לעזור זה לחזור הביתה.

אבל בגלל שאנחנו עם ילדים קטנים ואני אשאר איתם לבד אז ברור לי שזה הצעד הכי טיפשי לעשות.

חוץ מלחזור הביתה, אין שום דבר שבאלי.

ואני יודעת שאת צודקת בכל מה שכתבת, אבל בינתיים לא מרגישה שיש לי כח למשהו.

והתגובה שלך לגמרי במקום.

תודה! ❤️

היתרון בשלושה שבועות האלה, שלא צריך להתלבש 😅 לא זוכרת מתי בפעם האחרונה שמתי פיג'מה.. לבושה תמיד צנוע כדי שאם תהיה אזעקה לא אצטרך להתלבש כדי ללכת למקלט

סתם, יודעת שהכוונה שלך הייתה חוסר כח נפשי

לצערי רק מזדהה😔

לא יוצאת לשום מקום, מפחדת להיות בחוץ לבד עם כולם. יש לי שני קטנים לא עצמאיים שאני לא יכולה לקחת בזמן אמת לבד למרחב מוגן

ולא יכולה לחכות לעשות את זה עם בעלי, כי הוא פשוט לא נמצא🤷🏻‍♀️

אני החלטתי שלשקוע במסכנות לא עוזר לי ורק לוקח ממני כח, ושצריך לחשוב מה הכי יקל עלי התקופה המשוגעת הזאת (מחשב לילדים ואז את נחה בזמן הזה? משחקים חדשים שיעסיקו אותם?)

אבל קל להגיד מהצד

ואצלך זה אפילו עוד יותר קשה כי את לא בבית שלך ואין טיפת שגרה...

חיבוק ענק ענק❤️❤️❤️

גם יתן לי הרגשה יותר טובה.

האמת שבשגרה, גם אם לא יוצאת מהבית אני תמיד מתלבשת בבוקר אבל עכשיו גם את זה לא באלי.

וחיבוק גם לך על ההתמודדות ❤️

האמת שאם הייתי בבית שלי אני לא חושבת שהיה לי ככה קשה עם הילדים והמצב.

בבית שלי אני משחררת ואין לי בעיה שיהיה בלאגן וגם לא ללכת לישון ושהכל ישאר בלאגן.

בבית יש להם יותר מבחר ויותר חופש פעולה כי הוא מותאם להם.

בבית זה הבית גם בשבילם והכל רגוע יותר.

הם קטנים, גם כשאני מוצאת משהו חדש שיעסיקו אותם הם תמיד צריכים אותי לידם.

שיהפכו את הבית הנוכחי ל'בית' שלכם.

איזה מבחר יש להם בבית? אולי לקנות כמה משחקים אהובים או להביא מהבית.

איזה חופש פעולה ובית מותאם יש בבית? תנסי להתאים קצת גם עכשיו במידת האפשר.

אני עשיתי ככה, כי קלטתי שזה לא יעבור עוד יום או יומיים, ואני צריכה למקד את האנרגיות למקומות הנכונים.

עריכה:

עכשיו קראתי תגובה נוספת שלך ואני יותר מבינה, חשבתי שאתם בדירה ריקה.

בכל זאת, אני הצלחתי לחשוב על 2-3 נקודות שיעזרו לנו להרגיש קצת יותר בית וליישם אותם. מאמינה שגם אצלכם יש איך יותר להקל, או לנטרל את מה שהכי מקשה.

לק"י

בלי קשר למצב הנוכחי, לפעמים אין לי חשק לצאת, למרות שבסוף אני יכולה להנות מהיציאה.

ועכשיו עם כל הילדים כל היום בבית, זה עוד יותר נצרך.

(אני הייתי שמחה לצאת קצת לבד. אבל אני יודעת שעל המזל, כשאני אצא לבד, תהיה אזעקה).

עם הילדים זו אחריות אחרת.. חששות אחרים.

הירי לא כזה מאסיבי האמת בימים האחרונים

לק"י

או לפעילויות במקלטים אחרים. שזה כמה דקות הליכה מהבית, ובחלק מהדרך יש בניינים.

אני חוששת להשאיר עם בעלי, כי בת השלוש רוצה אותי באזעקות (היא לא בהיסטריה, אבל רוצה שאני אוריד אותה למקלט).

ודוקא בגלל ששקט רוב הזמן ב"ה, אני חוששת שדוקא כשאצא, תתפוס אותי אזעקה🤦‍♀️

ומצד שני, אני באמת זקוקה לקצת שקט לבד.

ולצאת לבד אפשרי לי רק בערב אבל אני לא יוצאת בערב, לא לבד ולא עם מישהו.

החלטתי לחזור קצת לשגרה וזה ממש הפחית אצלי חרדות

לחזור לשגרה - להוציא את האף מהבית

לפגוש אנשים

לנסוע כמה שעות למשרד

אני חושבת שאת צריכה את זה גם כן

זה מאוד קשה להיות רק עם הילדים כל החום, בלי אפשרות לצאת, כשאת בכלל לא בבית שלך

את יוצאת איתם קצת במהלך היום מאיפה שאתם?

יש שמש נעימה, זה עוזר מאוד למצב הרוח

❤️

אבל זה מסוכן אם פתאום תהיה אזעקה

אין ליד מרחב מוגן ועם שלושתם לא אספיק ללכת לשום מקום.

יוצאים לגינה של הבית, נחשב יציאה?

אבל חם אז מהר מאוד אני חוזרת למזגן.

זה גם משהו, ברור.

לק"י

אין פעילויות במקלטים או משהו כזה?

אצלינו יש, ואז גם אני פוגשת עוד נשים, וגם לילדים זה מגוון ולפעמים גם יש שם חברים שלהם.

לא שידוע לי, וגם אם כן זה לא מתאים לנו.

לק"י

ונערות שמתנדבות לשחק/ לארגן.

לא רק פעילויות ממש.

לי זה עוזר הרבה פעמים, אם לא מתאים לך אז תזרקי.

בגדול מה שהיא אמרה זה לנסות לדמיין את עצמי איך אני נראית פיזית כשאני חסרת כוחות, ואיך אני נראית פיזית כשאני בטוב. לדוגמא כשאני בלי כוחות אני זרוקה על הספה עם הפלאפון, וכשאני בטוב אני מפעילה מוזיקה ומכינה עוגיות עם הילדים.

ומכאן באופן אקטיבי לבחור לנו נגיד פעמיים בשבוע שאני בוחרת לקום פיזית ולהתנהג כאילו אני בטוב. לא כי יש לי כח, אין לי כח בכלל, לעשות את זה כמו פעולה טכנית של לקום ולעשות מה שצריך, והרבה פעמים זה יעזור לנפש להיכנס לזה. אותי זה מצליח להרים.

מצד שני, לתת לנו גם חלונות זמן בשבוע של לבחור להיזרק ולהיות בחוסר כח, לרבוץ בספה עם הפלאפון או כל דבר אחר שמבחינתך הוא אין כח, ולא להיות במצפון על זה. לדעת שאת יכולה להיות גם שם.

משפחות שפונו אלינו שמות את הילדים במסגרות הרגילות של היישוב. 

לגן של הבת שלי הצטרפו עוד 2 מהדרום, לזמן הזה של המלחמה.

אידאלי? לא,

אבל האופציה להשתגע עם הילדים כל היום בבית היא פשוט לא אופציה עבור אימהות שבשבילן זה הקושי העיקרי.

ואם היה רלוונטי שנצא מהבית למקום שבו כן יש לימודים אז כנראה שהייתי שוקלת לקחת את הגדול לגן אבל זאת לא אופציה כי בעלי עובד כאן.

בתור אחת שפונתה ליישוב שמקיים לימודים והכניסה את הגדולים לבית  ספר פה מתחת לבית לא רואה בזה משהו שלילי , להפך ,לדעתי זה לתת להם קצת קצת קרקע יציבה של שגרה מאשר כל היום איתי במקום שהוא לא הבית

וואלה הם נהנים אפילו יותר מבבית הספר המקורי שלהם

לק"י

הבת שלי בת שלוש וקצת, לא הסתגלה עדיין לגן שלה. אז לא הייתי מכניסה אותה לגן חדש לזמן קצר.

בטח חלק נשארו ומתפללים לה', מתאים למבוגרות בשכונה

והצעירים גרים בבניינים ומתארת לעצמי שהם התפנו משם בכל מקרה.

אין לי כל כך קשר עם השכנים....

שזה הבית שלי וזה לא.

מעתיקה מתגובה אחרת שלי כאן

האמת שאם הייתי בבית שלי אני לא חושבת שהיה לי ככה קשה עם הילדים והמצב.

בבית שלי אני משחררת ואין לי בעיה שיהיה בלאגן וגם לא ללכת לישון ושהכל ישאר בלאגן.

בבית יש להם יותר מבחר ויותר חופש פעולה כי הוא מותאם להם.

בבית זה הבית גם בשבילם והכל רגוע יותר.

כי את צודקת לגמרי. בבית יש אווירה אחרת, אפילו עצם ההרגשה שיש לך את מה שאת צריכה כי זה הבית שלך.

אם זה לא בטיחותי ולא אפשרי וכו אז אולי כדאי לנסות להפוך את המרחב שאתם נמצאים בו לכמה שיותר נוח עבורכם.

הדירה ריקה? או שיש שם עוד אנשים?

אולי יעזור סדר יום?

ללכת לקנות דברים שלכם או להביא מהבית?

אבל גם אם הוא היה בבית לא בטוחה שהייתי שם.

זה לא בטיחותי, נופל כאן לא מעט.

נפל באיזור הבית שלנו כמה פעמים.

אם בעלי יהיה הוא לא יוכל להגן עלינו במקרה של נפילה...

לא אפשרי..

אני אצל ההורים שלי.

והבאתי מלא דברים מהבית ועדיין זה לא הבית.

אמן!

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב 

אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי

אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר

בעלי הלך עם הילדות מהבית כדי שאוכל לנוח כי הגדולה שלי רק רואה שאני חלושה היא ישר נלחצת ונהיית דבק אליי

ואמא שלי טיפלה לי חיים שלי חח (אנחנו גרים ביחידה שלה, אז היא כל איזה שעה קפצה אליי עם קצת אורז או תפוח אדמה מבןשל

שישי הייתי על הפנים

שבת בערב גם (@אמאשוני לא הצלחתי לאכול כלום היה לי כאבי בטן ולא היה לי כיך והייתי חלשה)

שבת בבוקר כבר יותר טוב

ועכשיו אני כבר ניראלי בסדר אבל עדיין מפחדת לאכול (כל היום אכלתי תה, חופן קורנפלקס, רבע שוק עוף, מישמש וחתיכונת של דג עם חתיכונת של לחם)

משתדלת בעיקר לשתות אבל כן חלשה עדיין, אני מרגישה שהחוסר אוכל הזה ממש לוקח כוח שיואו