זהו, קרסתיעוד מעט פסח

אז עד עכשיו, בסך הכל, הייתי בסדר.

הייתי בתפקוד מלא, על מאה קמ"ש. התמקדתי רק במה שהכרחי לכאן ולעכשיו, דאגתי לאנשים סביבי- ובגדול הייתי בסדר.

אבל ככל שעובר הזמן, ונראה שהמדינה לא באמת הפנימה את הלקח, כששוב מכניסים חיילים בשביל למות בתוך הרצועה במקום להפציץ מהאוויר, כשביו"ש נשארים עם אותה קונספציה ופשוט מחכים שהרצח הבא יקרה- אין לי כוחות.

פתאום הכל נראה חסר משמעות. כאילו מישהו שם למעלה באמת הולך לעוד סבב. קצת יותר חזק, ועם הרבה יותר נפגעים מהצד שלנו- אבל בלי שום שינוי אמיתי ומהותי. אז מה הקטע?

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה- אבל מה עושים כשהתחושה היא שהולכים אחורה במקום להתקדם? למי יש כוח להמשיך להלחם- לחינם? להלחם בשביל להזיק?

 

לא לי. זהו, איבדתי את זה.

 

אי אפשר לנצח את החמאס בלי להיכנס רגלית.בת מלך =)
כדי לטהר את כל העיר התחתית חייבים חירניקים. חיל האוויר לבדו לא יצליח. הם גם ככה כמעט ולא נמצאים למעלה.


צריך להתפלל לניסים - שיחזרו בריאים כמה שיותר. ובע"ה נכבוש וניישב ביהודים

אף אחד לא יטהר שומדבר. זו האמתהמקורית

ונקרע הלב לראות איך אסון הנגמש מצוק איתן חזר על עצמו עכשיו

אין הפקת לקחים


ולמה לא יטהרו? כי אידאולוגיה לא ניתן לטהר כל עוד נשארים המאמינים בה. והם כל הזמן יתחלפו

והמדיניות הכושלת של המדינה, של לתת כספים לחמאס (כן, לחמאס! הוא לא ואחר) ולהעצים אותם כבר שנים לא תיגמר כי המדיניות פה רופסת

אין משילות

אין הרתעה

יש רק המון המון דם יהודי שנשפך

ואלפי צעירים, מיטב בנינו ובנותינו, קיפחו את החיים

וזה מצער.

מצער מאוד

וגמני מרגישה שאין לזה תכלית כרגע.

כשאני שומעת בכירי חמאס יימ"ש מכריזים בקול שהם משבחים את הטבח ויחזרו עליו בשנית, בשלישית וברביעית, זה ברור שזה לא יגמר.

זה לא ייגמר עד שהם לא יהיו פה. זה או אנחנו אם הם. ואין לאף אחד את האומץ להתמודד עם זה, והכי מרגיז - לעשות את הצעד הנכון ולהשמיד אותם כליל.

זה זרע עמלק של ימינו. איך אמר אחד הניצולים? אפילו את הדגים בים שלהם צריך לשרוף.

רק ככה

ואם לא ככה -זה לחינם

מסכימה עם כל מילהדור רביעי
זה רוע שצריך למחות מעל לאדמה
ואחרי שישרפו את הדגים של עזה יהיה פה בטוח?אמאשוני

מה עם החיזבאללה, החותים ואיראן עצמה?

ונניח נשמיד את כל איראן וגרורותיה, יגיע השלום?

האם ירדן, סוריה, מצריים טורקיה ישבו בשקט?

נניח נחסל גם אותם ואת כל האוכלוסיה שלהם יגיע השלום?

מה עם עיראק, אפגניסטן ופקיסטן?

כרגע הם לא במלחמה נגדנו כי זה לא האינטרס הראשי שלהם, לא כי הם אוהבים אותנו.

ואחריהם מה?

מה עם כל שאר מדינות ערב אפשר לסמוך עליהם?

והמיליציות באפריקה?


נניח נגיע לפתרון מול העולם הערבי,

יש לך אמון במדינות הנוצריות?

את חושבת שצרפת וגרמניה יעמדו לצידנו כשחלק מהאזרחים שלהם יצאו נגדנו?

מה עם רוסיה? את חושבת שהם ישבו בשקט כשנשמיד איומים מסוריה?

וגם הנוצרים עצמם, האם אוהבים אותנו? ממש לא.

יש לך ביטחון שמסעות הצלב והאינקוויזיציה לא יחזרו על עצמם?


להשמיד עם זה לא פתרון. צריך להילחם ברוע, וזה לא ייגמר במערכה הזאת ולא ייגמר עד בוא המשיח וגר זאב עם כבש.

עד אז צריך לנהל סיכונים.

גם בזה אנחנו לא מושלמים,

אבל השמדה של כל תושבי עזה או גירוש של כל "הבלתי מעורבים" היא לא באמת ישימה ולא תביא שלום וביטחון.

כן צריך פיקוח טוטאלי על ההסתה וחומרי הלימוד ולנהוג בשייחים שלהם ובכל המסיתים כמו ראשון המחבלים,

ויש עוד המון דברים אחרים לעשות,

נתחיל בזה שאסירים ביטחוניים לא יוכלו לעשות לסוהרות והחיילות שלנו כרצונם.

נתחיל מזה שכל תשלום/ האדרה למחבלים לא יהיה קיים אפילו ברמז מעל פני האדמה.

אבל יחד עם זה צריך להיות ריאלים בנוגע ליכולת האמיתית שלנו להסיר איומים לצמיתות.

יהיה פה בטוח אם תהיה הרתעההמקורית

וכדי להרתיע צריך להפחיד את הצד השני

להפציץ ללא רחם

ולא להתנהל ברפיסות. 

תראי איזה יופי יפן וארה"ב שומרים על יחסים כבר 80 שנה מאז שארה"ב הטילה פצצה גרעינית על היפנים שהתקיפו פתע בפארל הארבור

זה רק בגלל שהם חטפו חזק והבינו שאין להם סיכוי

לא אומרת להטיל פצצה גרעינית והלהשמיד את העם, אבל אז ארה"ב לא בדיוק התחשבה בבלתי מעורבים. ויש לכך סיבה

צריך להרתיע כהוגן

צריך להכניע אותם בכוח עד שיודו שארץ ישראל שייכת ליהודים כמו שכתוב בקוראן ויפסיקו עם הבלבולי שכל של הכיבוש

בלי הכרה בריבונות שלנו על הארץ - אין מה לדבר. ואת זה לדעתי אפשר לקבל רק בכח. כל ההסדרים עד היום הובילו לעוד ועוד דם יהודי שנשפך

 

ואז באמת לחפש פתרון עם הרבה הרבה יצירתיות איך דואגים שאזרחי עזה נשארים אזרחים לא מזיקים 

צריך לחזק את מערכת המשפט עם שופטים שמבינים את גודל השעה והמשמעות שלה 

צריך לחזק את כוחות הבטחון ולתת יותר סמכויות

התייפיפויות פוליטיות לא יעזרו פה הפעם

 

 

 

מסכימה בגדולאמאשוני

אז הפתרון הוא לא למחוק את כל ערביי עזה, ובטח לא לשרוף את כל הדגים,

הפתרון הוא לשמור עליהם בלתי מזיקים ביום שאחרי המלחמה.

אז לבינתיים לפחות אנחנו בדרך הנכונה. לטהר את הרצועה מהחמאס.

השלב השני יהיה לגבי היום שאחרי, ומה יהיה השלטון האזרחי שם.

אני לא מסכימה שהרתעה היא פתרון מספיק טוב.

כל הרתעה בסוף נשחקת, זה רק עניין של זמן עד הסיבוב הבא. מעבר להרתעה צריך גם שליטה אפקטיבית באידאולוגיה עצמה.


אני לא מבינה אם כך מה הייאוש הגדול מניהול המערכה כרגע?

או שאת מיואשת מראש ממה שיהיה ביום שאחרי?

הרתעה מחייבת בתי משפט שמענישים ביד קשהדור רביעי

כל מי שיש לו כוונת זדון, ויש מה לתקן...

אבל

המלחמה הזו איננה מלחמה רגילה ובעז"ה בסוף המערכה יהיו שינויים לטובת עם ישראל בכל המישורים...

מסכימה לגמריאמאשוני

את מערכת המשפט אפשר וחייבים לתקן.

את האמונה בצדקת דרכינו לחזק.

את האחדות, החיבור למסורת ולמוסר האמיתי ולא המזויף.

יש עוד המון דברים לעשות.


יש תקווה.

להתפלל חזק חזק לשלום המדינה, להתפלל לקבלת החלטות טובות בידי שריה ויועציה,

ולהצלחת המערכה בידי חיילינו היקרים.


תקווה היא ההפך מייאוש, ומקווה שנצליח להתחזק בתקווה, כי לפחות כרגע לדעתי אנחנו בדרך הנכונה גם אם יש הרבה לשפר ולתקן.

וזה נותן לי הרבה אור ותקווה

וגם אני כמו כולם מתפללת שיהיה פה טוב גם ביום שאחרי בע"ה.

אמן ואמן!דור רביעי
גם אני מאמינה שיד ה' מסובבת הכל בדרך לגאולה שלמה ומתפללת שתהיה בחסד וברחמים🍎🍯
מבחינתי זה ה- פתרון, אבלהמקורית

בכל זאת ניסיתי להישאר ריאלית 

 

ולעניין הייאוש, אני לא מיואשת

אני פשוט לא מאוד אופטימית לגבי הבאות

כי אנחנו מדברים בשפה של הרתעה נוסח מדינת ישראל ישראל, נוסח עד הסבב הבא והם מדברים בשפה של למחוק את מדינצ ישראל ולהרוג את היהודים, מה שאומר שזה לא יגמר גם הפעם

 

 

היאוש שליעוד מעט פסח

הוא מהניסיון להבדיל בין ערביי עזה לערביי יו"ש.

שביו"ש ממשיכים לנסות 'להכיל'.

שעדיין מטפלים במחבלים בבתי החולים שלנו (במקום לחסל אותם במקום).

שנותנים להסתה להימשך, כולל קריאות 'אנחנו חיילים של מוחמד דף', ו'כל מי שיש לו נשק שיהרוג יהודי או ימסור אותו לחמאס'.

 

מה ימנע את הטבח שהרוצחים בכפר לידי מתכננים בשעות אלו?

גם ככה לא נמצאים למעלה??אביול
כל יום כל היום אני שומעת מטוסים. כל הזין אומרים שמפציצים מהאוויר... הם ממש לא יושבים בחיבוק ידיים, אני הבנתי שיש המון הפצצות מהאוויר
נררה לי שהיא התכוונה שהמחבלים כמעט ולא למעלהיעל מהדרום
התכוונתי לחמאס.בת מלך =)
והפעם הם בכוחות משותפים חיל האוויר מלמעלה והחיל רגלי אומר להם איפה ומה להפציץ..
אה אוקי...אביול
מזדהה ממש. ובשביל מה לטהר את הרצועה?? בשבילאביגיל ##

לתת אותה לערבים אחרים

ממש מיותר

מה ההבדל בין פתח, ג'יהד האסלמיל, חמאס או כל ארגון ערבי אחר

אני מזדהה עם תחושותייךהכל לטובה

ימים קשים

הרבה מחשבות ודאגות


מקווה ממש ומתפללת שביום אחרי המלחמה תהיה מציאות של הרתעה וכל אויב שירצה ואק יחשוב לפגוע ביהודי- ידע שהוא ומשפחתו יכנסו לצרות צרורות.

שה' יעשה נס ויתן לכל מפקדי החמאס ימח שמם , מחלות רעות וקשות ויסורים.


זה מה שעוזר לי ברגעים של יאוש- להתפלל, לבקש ממידת הדין לפנות מקום למידת הרחמים, לנשום ולדעת שעכשיו עושים הכל כדי לשמור על הבטחון בארץ.

עוד משהו שממש עוזר ליהכל לטובה

לקחת כוס מים ולברך "שהכל נהיה בדברו" ולהתכוון לזה ולהיזכר שאנחנו חלק ממהלך אלוקי גדול. שה' גרם לכולם להיות עיוורים ושאננים מול מתקפת חמאס האיומה.
שאנחנו רואים חלק קטן מתוך הפזאל.
לפעמים אני אומרת לעצמי- לסדר ולנקות את הבית לבואו של המשיח. אולי עכשיו בחדשות נראה שהגיעה הגאולה? אולי נראה שהצליחו לשחרר עוד חטופים?.

וכמובן גם יש הרבה שאלות, דאגות, קצת משבר אמונה, מחשבות. תקופה לא פשוטה בכלל.
 

דווקא מרגישה ההיפךננה123

שמעתי היום איזה מפקד לשעבר מסביר שהאופי של הפעולה הצבאית היום הוא בדיוק ההיפך מהדי אן איי של צהל ושלנו. עד עכשיו כל מלחמה שעשינו עשינו מהר, בלהתנפל על האויב. פה האסטרטגיה שונה. דווקא פועלים לאט לאט, מהשכל, מהדקים סביבם כוחות בצורה איטית ומחושבת, גם כדי להצליח מול החמאס, אסל גם כדי שלכוחותינו יהיו מינימום נפגעים. הוא גם אמר שבכל מלחמה ומבצע עם כניסה קרקעית, רוב ההתקלויות המשמעותיות היו ביום-יומיים הראשונים, כשהכולות עדיין לא מפוקסים. העובדה שעד עכשיו מספר הנפגעים מכוחותינו יחסית קטן (גם אם כל אחד הוא עולם ומלואו וקשה היה לשמוע את החדשות בבוקר), זה בזכות אופי הפעולה הזה.

לגבי יהודה ושומרון, דווקא יש מדיניות מחמירה מאוד. לא מהססים לפעול נגד התפרעויות. פועלים ביד מאוד חזקה ממה שאני יודעת. מה יהיה אחרי המלחמה אני כבר לא יודעת, אבל כרגע המדיניות תקיפה ורצינית. לפחות באיזור בו אני גרה.


החדשות היום היו כואבות, אבל צריך לזכור שלמבצע כזה יש מחיר. בע"ה הסוף יהיו טוב, והמוות שלהם לא יהיה עקר. אני באמת מאמינה שהאנשים שם למעלה לא רואים את החיילים כבשר תותחים. מה שחשוב להם זה להביא לנו ניצחון בתקווה שכמה שיותר יחזרו הביתה בשלום 

לא הולכים אחורהoo

משמידים את חמאס ומחפשים חטופים. אחרי מה שקרה אין עוד ברירה, חייבים להלחם בהם עד הסוף.

מה שיהיה בעתיד תלוי במה שיעשו אחרי המלחמה.

גם ליו״ש אין פתרון מוחלט לטרור. לאף אחד אין פתרון מלא לטרור, גם לא למדינות אחרות. כל עוד הם חיים פה ואין דרך בטוחה להבדיל בין אזרח תמים למחבל.

את מאמינה שיש פלסטינים שהם אזרחים תמימים?המקורית

אני לא

ההבדלה הזו צריך להיעלם מהעולם

באפריל 23 65 אחוזז מהעזתים עפ סקרים בחרו בשלטון חמאס

ביו"ש דוחים את הבחירות כבר 20 שנה כי יודעים שחמאס יעלה לשלטון גם שם

אין אזרחים תמימים פלסטינים

הקונספציה הזו צריכה להיעלם מהעולם

הם לא תמימים, הם רוצחים צמאי דם

והם יעשו הכל כדי לשבת על אדמתנו. הכל.

גם אם זה לעשות מעשים נתעבים נגד האמונה האסלאמית שהם ככ מתגאים בה ופועלים בשמה

מבחינתי, מה עושים עם הטרור - זה משמידים את כולם או דואגים להם לטרנספר. אחרת, זו ממש לא תהיה המלחמה האחרונה.

הם קיבלו את אדמות גוש קטיף היפהפיות לפתח עותן ולחיות בהן ללא התערבות מ2005, ובמקום זה - הפכו אותן למעוזי טרור ולבתי גידול למחבלים

מי שלא רוצה לחיות תחת שלטון חמאס מהגר משם

כל מי שנשאר - כנראה רוצה בזה

כןoo
יש אזרחים תמימים שרוצים לחיות איתנו בשלווה, השלטון והמחבלים מסיתים ופוגעים.
אגיד שאני לא מסכימה בלשון המעטההמקורית

ואני לא מדברת על ערביי א"י בכללותם, כי יש מהם שמעריכים את א"י וודאי לא היו רוצים להיות תחת שלטון חמאסי או פת"חי כי הדמוקרטיה שלנו מאפשרת להם להיות עתירי זכויות, אלא על פלסטינים 

ההבדל ביניהםoo
זה אכן השלטון, זה לא הופך אותם למחבלים. אני גרה ביו״ש ואנחנו חיים פה בדו קיום. רובם אזרחים תמימים וטובים.
אם דוחים את הבחירות כבר 20.המקורית

שנה כדי שחמאס לא יגיע לשם, אז אני מאמינה בכל לבי שאת טועה

וגם אם יש קומץ שנראה תמים, הם לא באמת מקבלים את זה שארץ ישראל היא מדינת היהודים, והם לא מצטערים על הרג חיילים או אזרחים יהודים. הם כנראה פשוט.. מורתעים. למזלנו. וחיים עם רוע הגזירה בינתיים

אבל לדעתי, בהזדמנות הראשונה שתהיה להם, אם תהיה, הם ישחרו לפתנו לבקש את שלהם. זהבדיוק מה שהם עושים בכל פיגוע.


אותם ערביי יו"ש הם אלה שעושים פרעות ומגיעים למסגדים ויוצאים לפיגועים.

הקומץ הקטן קין שאולי כן מקבל את היהודים וחי איתם בטוב, לא גובר על הרוע של השאר. וזה לא אומר שאין להם אינטרס לנהוג כך, וברגע שהאינטרס יעבור - גם ה'דו קיום' לכאורה יילך לפח


גם בכפר עזה וניר עוז  היו כאלה שהאמינו בשלום. ובדו קיום. ובדמעותיה של האמא הפלסטינית, שמחלקת סוכריות ובקלוואחת על כל פיגוע בישראל. הסיעו פלסטינים לטיפולים מצילי חיים בבתי החולים שלנו. מה יצא מזה .? חלקם בעזה, חלקם כבר לא איתנו. הי"ד.

אין ולא יהיה איתם דו קיום כי הם בעצמם לא מאמינים בזה, ברובם הגדול.

כל עוד נחשוב שיכול להיות דו קיום, ימשיכו להרוג אותנו

זו מלחמה על אידאולוגיה ושטח. 

אפשר לחיותoo
בדו קיום עם האזרחים שרוצים בזה, תוך שליטה בטחונית למניעת פעולות טרור. מה שקרה היה רצף כשלונות בטחוניים, הרגשת בטחון מדומה. עכשיו כבר דרוכים בכל מקום וזה יחזיק להרבה זמן. חבל שזה היה צריך לקרות כדי שיתעוררו.
ברגע שיתבקשו להצהירהמקורית

ולחתום שהם מכירים בכך שזו מדינת היהודים והם נתונים ל'ריבונות הציונות' כלשונם ויסכימו לכך בפה מלא, ויתפרקו מנשקם, נדבר

כמובן שזה תלוי בכך שתהיה יד קשה נגד טרור, הרתעה, שלילת אזרחות,  עונש מוות למרצחים יהודים ושיקראו לילד בשמו - אנטישמיות ולא לאומניות

בלי זה לא יכול להיות דו קיום. זה רק מדומה בעיניי, בדיוק כמו שהיה עד עכשיו

או שאנחנו הריבון, או שלא. 

אין דו קיום ולא יכול להיות דו קיום עם מרצחים שפליםהכל לטובה

אנחנו הריבון בארץ. גויים שרוצים להיות בארץ ישראל חייבים לקיים עליהם 7 מצוות בני נח ולדעת שאנחנו הריבון ולא הם. 

ממש כמו הגבעונים שהיו שואבי מים וחוטבי עצים.
ואם אלו אנשים מזרע עמלק- כולנו יודעות מה דעת התורה על כך.

גם אני חושבת ככהדור רביעי
והוא יהיה פרא אדם. זה הד.נ.א. שלהם. לרצוח.
נכוןאופק המדבר

מה שכתוב בתורה זה כלל לצמיתות

עשיו שונא ליעקב

וישמעאל פרא אדם שחי על החרב

מה זה דו קיום?רבע ל7

איפה את פוגשת אותם?


אני מפחדת מהם פחד מוות

מכולם

וזה מוצדק

עשו לנוoo

עבודות/ שיפוצים

בימים רגילים נכנסים פה הרבה פועלים ואנשי מקצוע.

אני לא מפחדת, הם אנשים רגילים מעם אחר.

יש גם אמריקאים שהולכים ועושים ירי המוני בכל מני מקומות, זה לא הופך את כל האמריקאים לכאלה.

היתה אשה אחת שאמרה שהיה פועל ערבי שעבדזוית חדשה
אצלהם ביישוב 30 שנה והם היום חברים שלו, ומתברר שהוא עזר לעשות את התופת
לכן אסור להיות שאנניםoo
אבל לא צריך לפחד מכולם, יש גם פועלים שלעולם לא עשו רע לאיש, הם הרוב.
מה זה לא להיות שאננים כשמתגליםהמקורית

דברים כאלה .?

איך אפשר לא להיות שאנן לדעתך?

כשגם ה'טובים' שבהם משתפים פעולה

זה רק מוכיח שוב ושוב את כל הטענות מקודם

גם אצלי עבדו בבית ערבים, ולעולם לא עוד

כרווקה גרתי בעיר מעורבת שיש בה קשרי מסחר הדוקים עם ערבים מוסלמים והם נמצאים בערך בכל מקום

זה שהם מתפרנסים מלחיות בארץ לא אומר שהם טובים בעיניי

זה בדיוק הקונספציה שהתפנצה. חשבנו שאם יהיה להם כסף ועבודה,יהיה שקט והגדלנו את המכסות ונכנסו הרבה יותר פועלים מעזה, והם קיבלו המון המון כסף

וזה לא עזר. זה רק חיזק אותם

הם לא רוצים דו קיום באמת. הם רוצים לחיות פה במקומנו, וכולנו יודעים במה כרוך הדבר

סליחה שאני אומרת, אבל זו תמימות לחשוב שיש ביניהם גם אנשים טובים כי שילמנו להם כסף תמורת עבודה ולא הרגו אותנו באותה הזדמנות

לא אומרת ש100 אחוזמהם טרוריסטים בפועל, אבל 100 אחוז מהם מחזיקים בדעות טרוריסטיות תומכות טרור

אם גם ה'חפים משפע' שלהם יושמדו, מבחינתי זה נזק משני זאין לי בעיה איתו בכלל בכלל

זה עדיף על פני זה שימשיכו לטבוח לרצח ולשחוט

הקם להרגך, השכם להורגו

מי שמשתף פעולהoo

עם טרור אינו טוב.

האם אפשר לדעת בבטחון מלא שזה לא יקרה? לא

לי זה לא גורם לחיות בפחד מתמיד מול ערבים/ פלסטינים

סיכונים תמיד קיימים, אני מנהלת אותם כפי הבנתי.


לממשלה ולכוחות הבטחון אסור להיות שאננים, הם חייבים להיות דרוכים ולהגן.


לא באמת אפשר להרוג את כולם, אם תהרגי חפים מפשע יקומו עליך מדינות שהיום הם ידידותיות ומחר יכולות לכעוס עליך ולפתוח במלחמה.


אנחנו עם שנוא בעולם, אנחנו צריכים להזהר וללכת בין הטיפות, לעשות הכי נכון כדי להגן על עצמנו.

אף מדינה לא באמת ידידותית..כולןהמקורית

בעלות אינטרסים.

אין קשרי ידידות בין מדינות ללא אינטרס

ומבחינתי, מאוד הגיוני להפציץ ללא הבחנה בין בלתי מעורבים למעורבים. לא כי אני בעד לשחוט את כולם ואני צמאה לנקמת דם. אלא כי ככה זה במלחמה, יש קורבנות. לא צריך להתנצל על זה, לא צריך לנהל אותנו.

הם בוחרים להישאר היכן שהם בצפון הרצועה למרות שהוזהרו המון פעמים לנוע דרומה. מה הם מתלוננים שהם מתים..,? החכם עיניו בראשו 🤷

חמאס לא נותן להם להתפנות..? חבל..אבל לא נורא


ואם את שואלת אותי, המדיניות של ישראל צריכה להיות, שמי שדואג לעזתים הלא מתפנים מאזורי ההפצצות, שייקח עליהם חסות.

מישהו מוכן .?

אפילו מצרים לא רוצה אותם אליה כי היא יודעת שהמונים מהם טרוריסטים.

בטרוריסטים נלחמים באכזריות. לא בכפפות של משי.בהם ובכל תומכיהם

ומי הם תומכיהם..? את לא יכולה לשער. אנחנו לא יודעים מה קורה בפנים. אבל הנה עכשיו זה מתחיל להתגלות. והפרצוף שלהם מכוער. וזה לא מפתיע


ידידותoo

היא אכן אינטרסים ולכן צריך לנהוג בחכמה כי אנחנו זקוקים למדינות שיש להם אינטרס לעזור לנו

נכוןהמקורית

זה לא אומר שבשם האינטרס נמשיך לגלות רפיסות

הייתה לנו כל הלגיטימציה האפשרית בשבוע הראשון

לא עשו מספיק לדעתי

זו החמצה מהגדולות שהיו לנו

הינו צריכים להתארגןoo

שום דבר לא היה מוכן בגלל כשלים.

זו לא רפיסות, בעיניי עכשיו מתנהלים נכון, זה ימשך הרבה זמן ויש לגיטימציה לחסל את חמאס כמה זמן שזה יקח.

באסרו חג יכולנו למחות את זכר עמלקדור רביעי

ואומות העולם לא היו פוצות פה

אבל פחדו שזה יקים עלינו מדינות עוינות אחרות

לדעתי היה עושה בדיוק ההפך. הרתעה מאד מאד ממושכת

100 אחוז .מחכה עד מאוד

מהערבים מחבלים.

לא כולם ניסו ולא כולם הצליחו

סבתא שלי גדלה במדינה ערביתממשיכה לחלום

והיא תמיד אמרה לי

גם אם הם נראים ידידים

הם יכולים לקום בבוקר ולהיות אויב

אני ממש מופתעת שאחרי כל מה שעברנו, יש אנשים שלא מבינים את זה 

מי שעשה שואהoo

לא היו ערבים.

כל עם בכל מדינה יכול לקום בבוקר ולהיות אויב, הערבים אינם מיוחדים בזה.

אין אמון בערביםאופק המדבר
הם שקרנים פתולוגים
זה סיפור מיתוס על סעיד מכפר עזה.מקרמה

אין סעיד...

אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות 

יש סרטון של מישהי מכפר עזה שמספרת על חליליעל מהדרום
לק"י


לא נשמע לי מיתוס.

נתיב העשרהפשיטא
הדוגמא שהבאת בכלל לא דומהפרח חדש

מדובר במרצחים בודדים


 

הערבים עושים את זה בגלל שייכות שלהם לאידיאולוגיה מסויימת

ובדיוק קראתי בשבת לא זוכרת איפה מישהו שכתב דבר שהוא לדעתי ממש נכון

יכול להיות ערבי, תמים, שואף לחיים נורמטיביים וכו' אבל תוך זמן קצר הוא יכול פתאום להשתכנע או להתחבר לתנועה מסויימת ואז הוא כבר נהפך לטרוריסט

וזה תוך כדי שהוא חי בדו קיום, יודע בדיוק את הסדר יום שלנו ואיפה המקומות האסטרטגיים

לכן אין שום סיכוי לשאוף שערבים יכולים לחיות ביניינו בלי כל בעיה

 

אשכרה אנשים עוד לא התעוררועלה למעלה

הם ממש לא אנשים רגילים מעם אחר.

הם אנשים ששונאים אותך ומתים שתעופי מפה

הם רק רוצים להרוג אותך

אין בהם אמונה נקודה.

גם בפרעות תרפ"ט היו ערבים שכנים חמודים מאוד שרצחו את השכנים שלהם

וחבל שאפילו במציאות כזו אנשים לא קולטים את זה שהם עם אויב

ממשפשיטא

מה עוד צריך לקרות כדי שכולם כולם יבינו?😭

בשומר החומות כשבערים המעורבות השכנים החמודים והחביבים תקפו משפחות זה לא הספיק,

עכשיו זה לא מספיק...

מה כן יספיק בשביל שכולם יבינו שצריך להשמיד אותם לחלוטין? את כולם??

את באמת חושבתoo

שאפשר להרוג את כולם? ואם תהרגי את כולם את חושבת שנהיה מוגנים מול כל מדינות ערב?

אנחנו מיעוט שצריך להגן על עצמנו בחוכמה, אין פתרונות קסם.

אני גם חושבת כמוךרבע ל7

שאי אפשר להרוג את כולם בבת אחת


מצד אני אני חושבת שכולם אוייבים בפונטציאל ואנחנו צריכים לחזק מאוד את ההרתעה גם נגד הפיגועים בתוך הארץ


שלא יהיו להם נשקים בכלל

מי שיוצא מהבית עם נשק - מת

הכי חשוב לטפל בהסתהoo
שמתחילה מגיל 0 והיא הגורם העיקרי לטרור
נכוןרבע ל7

הכי הייתי רוצה לעודד אותם לעזוב

ע"י מענק כספי או מלגה


צריך מדינה שתשתף פעולה ותרצה לקבל אותם

זה כנראה הפיתרון הכי מציאותיפרח חדש

אבל באמת לא הכי פותר את הבעיה

למה?רבע ל7
הם יהיו רחוקים מכאן


לא יהיה להם קל לזרוק טילים ;)

כי אין סיכוי שנצליח לגרש אותםפרח חדש

ראית מדינה שפתחה את שעריה עכשיו בשמחה ובששון לקלוט את ה"בלתי מעורבים"?

לצערי לא רבע ל7
אז זהו.. הם כאן בשביל להישאר לצערינו הרבפרח חדש
ברור שלא. הם לא טיפשים.....יעל מהדרום
הם ערב רב של כל מיני מדינות שזרקו אותם לפהאופק המדבר
יענו כל הבעייתים שאף מדינה לא רצתה
נכון. גמני ראיתי בלוגר סעודי שמדבר על זההמקורית
נכוןאופק המדבר
ומצרים מסרבת לקלוט אותם מפחד שיקימו שם תאי טרור🤦
לחשוב ששילמנו כסף ותמכנו גם אם לא בצורהפרח חדש

ישירה אבל כן בעקיפין

בכל התשתית טרור הזאת זה פשוט מחשבה מפחידה ממש ושעושה רע

הכנסנו יום יום פועלים עזאתים למען ההומניות.. ירחם ה

דלק, חומרי בניה

הכל בלי שום פיקוח לאן ומה עושים עם זה

ואם אין טילים אז סימן שהם מורתעים

גירושעלה למעלה

חוקר אחד שחוקר מלחמות של כל מיני אונות הגיעה למסקנה איך כל אומה מנצחת ומה היתרון שלה.

ששאלו אותו על עם ישראל הוא ענה -

הכל היה ניסים, אין משהו הגיוני במלחמות ישראל.

זה מה ששוכחים שיש לנו את ה', שכתב לנו בבירור את מה שקורה היום אם לא נגרש מפה במלחמה את עמי הארץ.

ה' שותף במלחמות ישראל, עם ישראל ברגע שיעמוד על גבורתו! ייצא מהגלות

יהיה בעצמה האמיתית שלו

ולא יקשיב לאומות העולם

יוכל לנצח הכל! הכל,

למה? כי יש לנו את ה', עם ישראל הוא מעל הטבע

ברור שאי אפשר להרוג את כולםפרח חדש

אבל לשכוח מהדו קיום!!

הם צריכים לחיות באזורים שלהם, בלי להתמזג איתנו

ולהפסיק להיות נחמדים אליהם ולהתנהג אליהם כאילו הם בדיוק כמו האח שלי היהודי

כי הם לא אחים שלנו והם ברגע שוכחים כל מה שעשינו להם

אני חושבת שבדיוק כמו שתמיד נהיה רדופיםפשיטא

כך תמיד אנחנו צריכים לעשות את רצון ה' מאיתנו ולגרש אותם מפה.

תמיד. גם אם יש עוד מדינות ערב. קודם כל- ארץ ישראל שייכת לנו ורק לנו.


 

ולפני האם אפשר להרוג את כולם, צריך להגיע למצב שבו כולם מבינים ש*צריך* להרוג את כולם, ואז- כן, זה יהיה אפשרי. אני לגמרי מאמינה בזה. ואם לא להרוג את כולם- לפחות לגרש. רק לטהר את ארץ ישראל מאוייבים.

בפרשת השבוע כתבו לנו בפירוש שזה מה שצריך לעשותלפניו ברננה!
ומתוך כך שאני מאמינה באמונה שלמה שהתורה רלוונטית לדורות - זה ציווי ה'


וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק: (בראשית פרק כא פסוק י)

לא צריך להרוג את כולםדור רביעי

צריך תגובה קשה מאד כשהם רק מנסים. ואז הם מורתעים. כמו אחרי ששת הימים. פעם יהודים הסתובבו בעזה והתושבים היו מתחבאים מיראה

הלוואירבע ל7
ואז הם יהיו מורתעים, ויהיו חברים שלנו..פשיטא
והכל יהיה הפי הפי.. ודו קיום וכיף חיים.


ואז לאט לאט הד.נ.א שלהם יתחיל לתסוס, כי מה לעשות, הוא קיים, והם שוב ינצלו את המקום הקוצ'י מוצ'י שלנו לעשות בנו כרצונם..אם נוציא רק את הסרטן, בלי הגרורות שלו, הגוף עדיין ישאר חולה!

לזה צריך משיחדור רביעי
ואז מה.. אחרי 50 שנה זה חזר שוב.פרח חדש
איך אפשר להשוות?ריבוזום

אי אפשר להשוות רוצח בודד אמריקאי לטרוריסטים מעזה כמו שאי אפשר להשות אותו לנאצים.

לא מדובר בפסיכופטים, אלא באנטישמים. לא מדובר בבודדים אלא באוכלוסיה גדולה עם אידיאולוגיה מאוד ברורה: להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים. 

ככה היה בחברון בפרעות תרפטדיאן ד.

הערבים היו החברים הכי טובים של היהודים

עבדו יחד, הילדים היו חברים

 

יום אחד זה התנפץ ליהודים בפרצוף.

 

אני גם רוצה להאמין שאולי אולי יש חלק מהם שהם אנשים טובים, כרגע הם שיכנעו שכולם רעים ורשעים.

איזו תמימות חמודהעוד מעט פסח

את יודעת על שם מי אורי מגידיש, החיילת החטופה ששוחררה, קרויה?

חבל שההיסטוריה מוכיחה אחרת ממה שהיינו כולנו רוצים להאמין.

 

אורי מגידש ז


"בבוקר יום שני ט"ו באדר, שושן פורים תשנ"ג (08.03.1993), נסע אורי לעבוד בחממות שלו במושב. כשהגיע לחממות התנפלו עליו שניים מפועליו הערבים, רצחו אותו בדקירות סכין ונמלטו. פועלים אחרים הזעיקו את אנשי המושב, שגילו את הגופה.

אורי היה בן 39 במותו. הותיר אישה וארבעה ילדים. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית-גת. בהלוויתו אמר אחיו: "נתת לערבים לאכול, והם שחטו אותך".

לא בטוח שהיא קרויה על שמויעל מהדרום
לק"י


אני יודעת שפרסמו שהיא אחיינית שלו וקרויה על שמו, אבל האלמנה שלו אמרה שזה לא נכון.


אבל הסיפור קשור ועצוב בכל מקרה.

מזכירה גם את הפיגוע באלעד שהוצאאופק המדבר
ע"י פועלים של מישהו מהעיר שם, 
את יודעת מה?אופק המדבר

היו "אזרחים תמימים" מעזה שקיבלו משחקים לילדים העניים והמסכנים שלהם שחיים תחת הכיבוש הציוני, מאנשי הקיבוצים, ואת יודעת מה הם עשו?

עבודת ריגול יסודית! הם ידעו איזה מהמשפחות נמצאות בקיבוץ בשבת! ועוד פרטים אישיים

סליחה על הבוטות אבל זה לחיות בסרט.מחכה עד מאוד

אין ערבים טובים!!

דו קיום?

זה קישקוש שלא יוכיח את עצמו עם אף ערבי בארץ ישראל !!! ובכל העולם.

אין עקבים תמימים

כולם האויב שלנו!

כולם רוצים שנמות.

ואנחנו צריכים להרוג את כולםםם!

הקם להורגך השקם להורגו

ומה תגידי ביום שח"ו ה'דו קיום' הזה יתפוצץ בפרצוף?פשיטא

גם הנתיב העשרה העסיקו חברים מעזה במשך שלושים שנה, היו כמו בני בית ביישוב, מתוך חברות ודו קיום.

אלה אותם 'חברים' שידעו הכל על כולם, באיזה בית גר מי ולמי יש כלב, וכמה ילדים לכל אחד....


אין דו קיום.

אין ערבים תמימים.

אין!!


אם כבר להישאר אזרחים במדינת ישראל, לפחות לא מתוך תמימות ואמונה שיש כזה דבר שלום איתם.

כי אין!

הם תמיד רצו, רוצים וירצו לרצוח אותנו, זה בדם שלהם, גם אם הם נראים הכי חמודים וחברים טובים שיש.

נבלות.

כן, כמו בלוד וכו כולם אזרחים טובים ותמימים..עד ש..נקודה טובה
איזה דו קיום?אופק המדבר

מעניין כי כל הזמן יש נסיונות פיגוע

פיגוע טרי מהיום

הם מנצלים את המסיק הארור לפיגועים

ראיתי שהעלית קישור בשרשורהמקורית

אחר לטיקטוק,אז בטח תוכלי לפתוח את הקישור הבא

סרטון שלדעתי מאוד חשוב שכל אחד ואחת יראו. בטח אלה שחושבים שיש דו קיום

Aki Aki (@akalubkala)’s videos with צליל מקורי - Aki Aki | TikTok

אני לא מחפשת לראותoo

סרטוני הסתה לא בערבית ולא בעברית. יש כאלו בלי סוף וכמו שכתבתי זו הבעיה העיקרית.

אגב אחד המסבירים הכי רהוטים בתקופה הזו הוא יוסף חדאד- ערבי ישראלי, חפשי את הסרטונים שלו, הם בכל מקום.


כשיש אוכלוסיה שגרה בשכנות צריך לחיות איתם באיזשהו דו קיום, לדאוג לאינטרסים שלנו ולשמור על הבטחון שלנו. אין דרך אחרת. 

זה לאהמקורית

סרטון הסתה. זה סרטון הסברה בעיניי

כדי שכל מי שחושב שאפשר לחיות איתם בדו קיום יבין מה עומד מאחורי אותם אנשים

מאיפה הם יונקים ומה הלך הרוח שלכם

ואגב, יוסף חדד הוא ערבי ישראלי, וכבר ציינתי לפני שלא לאוכלוסייה הזו התכוונתי ברובה הגדול לפחות אלא לפלסטינים

 

ועוד 

גורמי הביטחון אישרו: בין המחבלים - עובדי בניין עם היתר מעזה - וואלה! נדל״ן

עשיו שונא ליעקב. זו עובדה וכך זה מימים ימימהאביגיל ##

זה טבע העולם

הערבים תמיד ישנאו אותנו ויירצו להעלים אותנו

הם ישמעל ולא עשיו.דור רביעי
עשיו זו אמריקה
אז ישמעאלאופק המדבר

חי על חרבו

וכתוב שהגלות האחרונה תהיה ישמעאל

ותהיה הגלות הקשה מכולם

כן זה בדיוק מה שעובר עלינו כעתדור רביעי
אבל זה אומר שהגאולה קרובה!!!
אפשר להתחיל מלאסוף להם את הנשקיםרבע ל7
כל מי שיוצא עם נשק מהבית - דינו מוות


זה לא הגיוני שיש להם נשקים בשביל ריב חמולות, הלוויות, בגרויות וכל השימושים האלה במקרה ה"טוב"

נכון. והתרעה, הרתעה הרתעההמקורית

השופטים פה בארץ מקלים

הידיים של השוטרים כבולות והם מקבלים שקל וחצי משכורת, הרבה פורשים בגלל זה


ואני מאוד מקווה שהחוק על הנאצים שמאפשר עונש מוות יעבור עכשיו

וגם חוק שלילת אזרחות

צריך לחזק את הריבונות שלנו על הארץ

לא אמרתי שעושים את המקסימוםoo
ואכן צריך לעשות הכל ע״מ לשמור על הבטחון, אבל אף פעם זה לא יהיה 100%
כל זמן שממשיכיםאופק המדבר

עם מדיניות השמאל המטומטמת, מחילה,

זה אכן לא יהיה ב100 אחוז

החשיבה שאין מה לעשות היא חשיבה שמובילה למצב הזה.


יש הרבה פתרונותעוד מעט פסח

שהם לא מאה אחוז, אבל הם הרבה הרבה הרבה יותר ממה שעושים היום. שלפחות מבינים שאנחנו נלחמים נגד אויב.

עד לפני שבוע בערך, היה לי ברור שיפציצו את עזה מהאוויר. למה אנחנו כל כך מתוסבכים עם עצמנו, שאנחנו מעדיפים לסכן חיילים שלנו בשביל להציל אוכלוסיה שלהם (שלא מעט ממנה היא תומכת ומעודדת טרור)?

אני רואה את המדיניות של צה"ל באזור שלנו (ואני מכירה אותה מאוד מקרוב, בעלי במילואים בהגמ"ר)- והתפיסה הבסיסית של 'בואו לא נעשה יותר מדי רעש כדי שהם לא יתעצבנו עלינו'- נשארה.

המפקדים שם למעלה עוד לא הפנימו שהרשעים הללו רוצים לרצוח אותנו כי אנחנו יהודים. וזה שנפתח להם כבישים, ניתן להם עבודה ונעשה כל מיני קוצי-מוצי- לא ישנה את העובדה הפשוטה הזו.

 

והאמת, זה ממש מכניס אותי ללחץ. כי מה הדבר היחיד שיגרום להם להתעורר? הטבח הבא.

אני ממש מפחדת שיחזל"שו את כולנו עם אמירות נוסח "פגענו בתשיות החמאס" או "החזרנו את ההרתעה", וכולנו נחזור לישון.

עד הטבח הבא.

ממש ככההמקורית

זה עד כדי כך מושרש, הדחייה עד הסבב הבא, שכמה ימים אחרי הטבח אני ואמא שלי דיברנו והיה לנו הגיוני שישראל תכריז הפסקת אש פתאום

אין לנצח את חמאס

יש להרתיע, להרוג, לאבד את כל מי שרוצה שנחדול מלהתקיים כיהודים בעלי ריבונות על ארצנו

ברגע שהם מזהים את החולשה הזו, הם רק מנצלים אותה. מספיק לשמוע את העדויות של התצפיתניות על הימים והחודשים שלפני כדי להבין 

אני שומעת את הדעה הזו הרבהoo

שזה עוד סבב, ששום דבר לא השתנה.

אני בטוחה שלא, בלי מקורות מידע פנמיים. זה ברור שאי אפשר להמשיך את החיים בלי למחוק את חמאס, אין פה עוד אופציה, ערערו לנו על הבטחון הבסיסי, נראה לך שהצבא והממשלה לא מבינים? גם אם עדין יש דיבורים שדומים לפעם זה עוד ההלם שלא יצאו ממנו, המעשים שונים ויהיו עוד, זה ממש ברור מאליו.

מסכימה אתךריבוזום
אוקי ומה לגבי הערבים ביו"ש?טל אורות

חמאס הוכיחו לצערינו שצריך למחוק אותם....

 

אנחנו לא רוצים לחכות להוכחות... וזה שיש כבר תקופה ארוכה כל שבוע שבועיים פיגוע ויהודים נרצחים זה פחות חמור?

 

אני מסכימה איתך שיכול להיות שבאופן כללי שיש ערבים שרוצים לחיות בשקט.. אבל כל אחד יכול להתחמם ולרצוח זה טבע אצלם...

 

וואלה. אני לא רוצה לחיות לידם. לא רוצה לקנות איתם ברמי לוי. לא רוצה שיהיו בכפר במרחק דקה נסיעה ממני. לא רוצה לנסוע איתם בכבישים.

לא.

אני רוצה פשוט לחיות בארץ שלי. שה' הבטיח לנו. בביטחון. 

 

 

כאב לי לראות שכתבת שאנחנו מיעוט וצריכים להתנהל בחכמה.

ה' איתנו. 

ה' הבטיח לנו א הארץ הזאת.

אנחנו רק מהססים ומתנצלים כל הזמן.

כל העולם מחכה שנקום ונדבר ברור.

שיגיע היום שראש הממשלה יגיד בצורה ברורה לערבים- זה הארץ שלנו. מי שרוצה לגור כאן שיצהיר על זה. שזה הארץ שלנו לא אדמות שלו ולא כלום.

מוכנים לארח מי שרוצה לחיות איתנו בשלום. בלי רובים. בלי פיגועים בודדים ....

 

כרגע כל ערבי שהולך ביום שישי למסגד שומע הסתות שהאדמות שלהם וצריך לגרש את הכיבוד ולהקים מדינה פלסטנית .... כל ערבי שהולך להר הבית מאמין שזה שלו.

והמון מהערבים מוכנים להילחם ולמות בשביל זה. 

זה תמימות לחשוב שיש כאן אפשרות לשלום ולדו קיום.  

 

אם צריך משיח בשביל שנבין את אז תפילות למשיח !

 

 

 

נכון. רק היום היה פיגוע,יימח שמםהמקורית

לא טובים ולא תמימים

אני מעדיפה אלף פעם שימותו וילכו לעזאזל מאשר עוד אישה אלמנה וילדים יתומים

הם לא רוצים דו קיום, הם רוצים להשמיד ולמחוק אותנו מהמפה

אני מזדהה איתך ממשפשיטא

התחושות הכי חזקות שלי בשבועות האחרונים-


גאווה גדולה להיות חלק מעמ"י

בושה נוראית להיות חלק מהמדינה הזאת.

בולממשיכה לחלום
לא יודעת איך להתמודד עם זה
המדינה היא חלק מתהליך הגאולהאמאשוני

ללא מדינה מצבינו היה הרבה יותר רע.

העובדה שכמות רוצחים כזאת בלתי נתפסת לא הצליחה ברוב המקרים לחדור את הקו הראשון (למעט הפלישה לאופקים)

מוכיחה את חשיבות המדינה.

ללא מדינה לא היו כיתות כוננות ורישיון להחזיק נשק בכלל.

נכון שעשינו פדיחה גדולה,

אבל עדיין עדיף עם מדינה מאשר בלי.

להתפלל חזק שהמנהיגים שלנו יקבלו החלטות טובות ואמיצות.

אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו מדינה אחרת, גם אם אדמתנו בוערת.

צריך הרבה תפילות, אבל גם אמונה גדולה בתהליך האלוקי ובראשית צמיחת גאולתנו.


אני מבינה ממש את הכאב, כי יש לנו חלקים מדממים מאוד בגוף שקוראים לו מדינה, כמו תפיסת זכויות אדם של בג"ץ וכו', וזה כואב, כואב מאוד.

אבל כמו שמתפללים להחלמת איבר פצוע, ככה נתפלל שנצליח לרפא את החלקים החולים של המדינה היקרה שלנו.

אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחרפשיטא

אין לנו אלוקים אחר,

מדינה- נו שוין, לצערי אין אחרת, אבל ראוי שתהיה...

בכל מקרה, גם אם זאת המדינה והיא חלק בתהליך הגאולה (אני לגמרי שמחה שקמה מדינת ישראל. ומודה לה'. ספציפית המנהיגים לא מייצגים ולא נותנים אפילו מקום לדעות שלי לצערי...)-

יש בה הרבה מקום לתיקון, שלא לומר אתחול...

ובמצב שהיא היום- אני מתביישת להיות חלק ממנה, מתביישת שאלו המנהיגים שלנו... לגמרי.

המדינה היא העם.דור רביעי
מנהיגים ופקידים אפשר להחליף
בדיוק לכן הפרדתיפשיטא
את העם אני אוהבת אהבת נפש. אני מתביישת במנהיגים. מבחינתי המדינה היא לא רק העם, היא כל המכלול...
עצוב לשמועאמאשוני

מקווה שתמצאי נקודת אור שתוכלי להיאחז בה שתגרום לך לגאווה ולתקווה.

חיבוק גדול ❤️




(ומוסיפה בזהירות תראי אם מתאים לך: אולי כדאי לשקול טיפול בסגנון CBT או משהו דומה. לי זה מאוד עוזר. לא בקטע של לחיות בסרט ולא בשביל לשנות דעות פוליטיות, אלא כדי לא לאבד את החמצן שכולנו כ"כ זקוקים לו עכשיו.. אם לא רלוונטי אז סליחה מראש..)

תודה נשמהפשיטא

אני מטופלת היטב מאוד ב"ה,

ומשתדלת לחזק את הקשר שלי עם ה' בדרך שלי כי זה העוגן היחיד בעולם.

 

 

ותכלס לא ממש הבנתי למה אני צריכה טיפול אם הדעות שלי קצת יותר קיצוניות ממה שפוליטקלי קורקט כאן בפורום🤦🏻‍♀️ קטונתי

כתבתיאמאשוני

לא בגלל הדעות הפוליטיות, אלא כדי לשמור על החמצן והאופטימיות..

כשהכל נראה שחור ומייאש לי לפחות אין כח להתמודד. להתבייש במדינה נשמע לי כמו רגש מאוד מאוד חזק וקשה להתמודדות.

אני למשל במצב כזה של בושה חזקה/ אשמה/ חוסר תקווה מחפשת כלים לחיזוק כי אני מרגישה בלי אוויר וCBT מאוד עוזר לי.

אבל אם לא רלוונטי אז סליחה, ניסיתי לשתף מה לי עוזר בהתמודדות עם רגשות כאלו, אבל לא הייתי בטוחה שזה מה שאת צריכה, לכן כתבתי עם הסתייגות.

סליחה אם לא היית צריכה לשמוע את זה.

תודה.פשיטא

ב"ה אני עכשיו במקום שאין לי בעיה לשמוע את זה, שלמה מאוד מאוד עם המקום שלי וההתמודדות שלי.

נכון, זה רגש קשה. והוא חזק מאוד, אבל הוא טוב, הוא עוזר לי לברר את המהות שלי כאחת בתוך עם, בתוך מדינה, ולהשמיע את הקול הזה לעולם, כי מהזווית שלי זה מה שהכי שפוי כרגע...

 

 

מחילה אם למישהי מתכווצת הבטן מלקרוא אותי...

הכל בסדר את לא צריכה להתנצל ❤️אמאשוני

זכותך לכתוב את הרגשות שלך כפי שהם מבלי לייפות.

מהמם שאת מצליחה לגדול מתוך זה.


(ובלי קשר אני שמחה תמיד לשמוע ממך)

להתבייש במדינה רגש חזק?עלה למעלה

כרגע חצי מהעם מתבייש במדינה הזו!

האמת שאני בהלם שהצעת לה טיפול בעקבות ההודעה הזו... 

למה טיפול זה משהו רע?אמאשוני

את יודעת מה זה CBT?

זה עוזר להתמודד עם דברים כאלו.

לא הבנתי מה ההלם, זה כמו שיציעו להגיד תהילים ותהיי בהלם מזה.

טיפול זה לא משהו רע, זה משהו מדהים.פשיטא

אבל לטיפול הולכים בדרך כלל כשיש משהו שמפריע לי בתפקוד, שהייתי רוצה ללמוד לנהל אותו ולחיות איתו בשלום.

אני לא רוצה לנהל את ההרגשה הזאת! אני רוצה שהיא תבעבע בי תמיד, העוצמה כזאת, בי ובכל העם. זאת המצווה שלנו, זאת המטרה שלנו כעם, לבער את הרע מקרבנו (את עמלק- למחות. את המנהיגים שלא עושים את תפקידם- לכל הפחות להוקיע ולזעוק את זעקתנו)

אני לא רוצה ולא צריכה שום דבר שירגיע בי את הרגשות האלו. הם בריאים ונכונים, הם יהודיים.

כן את זה הבנתי ממך אח"כאמאשוני

לפי ההודעה הראשונה הבנתי אחרת,

ולא חושבת שצריך להיות בהלם מזה..


 

אולי המילה טיפול היא כבדה מידי,

אני משתמשת בעקרונות CBT כשאני מרגישה סתירה חזקה בין המחשבות/ רגש/ אמונות לבין מה שקורה בפועל.


 

זה גם בדברים פשוטים,

למשל כשבוטלו הלימודים בתחילת המלחמה רק המחשבה שאני צריכה להתמודד בשתי חזיתות שהשתנו בבת אחת, החזית הראשונה שאני כל יום עם הילדים מאחר"צ עד הבוקר למחרת זה כי בעלי לא נמצא (הוא שותף מאוד פעיל בבית אז זאת לגמרי חזית בשבילי)

החזית השניה היא בשעות מהבוקר עד אחה"צ זה כי אין לימודים מסיבה שבעיני לא הייתה מוצדקת.

אז התחושה הזאת סגרה עלי כי לא הייתה לי הפוגה בין זירה לזירה.

אז קודם זיהיתי את המצוקה ושהיא נובעת מהחלוקה הזאת שאני בעצם עושה לי בראש ושאני יכולה לשנות אותה והשלב השני היה לרכך את הקצוות. הרי אין באמת משמעות בפועל לשעה שלכאורה הם היו אמורים להיות בכיתה.

הכלי הזה של ההתמודדות זה משהו שלמדתי בCBT.


 

אז אני מבינה שלך זה לא רלוונטי כי את צריכה את הבעירה הזאת, ושזה לוקח אותך למקום טוב.

אני במקומך לא היית יכולה לחיות, היה כואב לי לנשום פיזית, במחשבה שקרובים שלי נלחמים בזמן אמת בשליחות מדינה שאני מתביישת בה (שזה קצת מה שהפותחת כתבה, אז אולי עשיתי השלכה לא מודעת)

ומהמקום הזה הצעתי מה שהצעתי תוך הסתייגות שאולי אני לא קוראת אותך נכון ושאולי הדרך שלי להתמודד עם דברים שונה מהדרך שלך.


 

מן הסתם שיש הצעות לא רלוונטיות, מפה ועד ההלם מהרעיון הדרך ארוכה.


 

אני מדגישה שוב שאין ולא היה שום קשר בין ההצעה לפוזיציה פוליטית.

מבינה אותך, הכל בסדר.פשיטא

אני מכירה את שיטת הCBT ישר והפוך..

סתם זה קצת היה טו מאץ' לראות את הקישור הישיר בין הבעת רגש לא פופולרי שלי, לבין ההצעה הישירה לטיפול, למרות שהכוונה שלך הייתה טובה ואמיתית.

כולנו עכשיו לא נושמים, כולנו עכשיו מרגישים רגשות קשים, וכולנו עכשיו בהלם מעוצמת הרגשות החדשה שאנחנו חווים, וטיפול הוא מקסים כשבן אדם מוכן לבוא אליו עם לב פתוח... 

 

ועם כל האמונה שלי שיד ה' היא הבלעדית שגרמה למצב הזה, עדיין יש בי כעס ובושה,ולמרות שאני הכי בעד טיפול בעולם (קשה לפספס)

עדיין משהו בהצעה לבן אדם ללכת לטיפול עלולה לגרום לו לאגרוף בבטן שאולי משהו לא תקין אצלו בהתנהלות ובמחשבות?

את מקסימה ובסדר גמור, באמת. רק פירקתי את הפרשנות הראשונית שלי למה שכתבת..

 

מקווה שהובנתי ולא סיבכתי יותר.

עוד דוגמה איפה זה עוזר ליאמאשוני

כשאני מרגישה שראשי הצבא לא חזקים מספיק באמונה בצדקת דרכנו,

אני מסתכלת על הצבא בכללותו ורואה שיש שינוי. הוא קורה לאט לאט.

אבל ככה גאולתם של ישראל, הולכת קמעא קמעא.

אני רואה מלא מלא תמונות של חיילים. מילואים וסדיר,

אני רואה שבאופן יחסי יש הרבה יותר כיפות מאשר בצוק איתן.

גם בפיקוד הבכיר.

אז אני מאמינה שגם אם יש הטייה מכוונת בפיקוד הבכיר זה לא יחזיק לנצח ובסוף זה יקרה והפיקוד הבכיר יורכב מאנשים עם אידאולוגיה וצדקת דרך חזקה. אז זה מעודד. גם אם כרגע זה עדיין לא המצב.


הנושא הזה של להתמקד בנקודת אור (בשבילי הכיפה היא המייצגת), ואז לראות שזה מופיע סביבי הרבה יותר ממה שראיתי קודם, זה גם עיקרון של CBT.

וזה לא משהו שיש לו קשר לתפקוד.

המדינה היא משהו מדהיםאופק המדבר

שקרה, והיא הייתה ממשיכה להיות כזו עם התנהלות נכונה.

היו מי שאמרו שהרב כהנא קיצוני והוא אמר שיבוא יום שכולם יהיו כהניסטים...

הרבי מליובאוויטש שהיה איש ימין התריע בפני הסכמי אוסלו

הכין מכתבים לראשי ממשלות מבעוד מועד איך לנהוג ומה בעיקר לא לעשות אבל הגאווה שלהם לא נתנה להם לציית לכך... וככה הגענו עד הלום

אבל חלק מההתקדמות לגאולה זה מדינה יהודית, ואותה כבר יש, ועכשיו נותר לנו להתמקד בטוב ולהתפלל לגאולה שלימה.


שבת שלום💕

אני פשוט עושה הפרדה, עם כל הקושי שבדבר.אופק המדבר

אנחנו אמורים לחיות פה בתור יהודים ולא בתור ציונים או ווטאבר

בתור יהודים זאת גאווה עצומה

להתנהלות המדינה אין שום קשר ליהדות

אני לא מצפה מאנשים שלא שומרים תורה ומצוות להתנהל כיהודים. 

אני רק רוצה להזכיר עוד נקודת מבטבארץ אהבתי

לפעמים בתוך המציאות, אנחנו מאוד עסוקים בהסתכלות על המציאות הארצית, על מה שעומד לנגד עינינו, ומתוך כך גם בתסכול על מה שלא עובד כמו שהיינו רוצים.

אני גם מרגישה ככה ושותפה לתחושה, לתסכול מהמנהיגים שלנו שנראה שלא מגיבים בעוצמה שהיינו רוצים, לתסכול מהצביעות של ה'הומאניים' בעולם שדואגים ל'חפים מפשע' בעזה כשאצלנו עוד יש חטופים בפנים, וכו'.


אבל אני רוצה להזכיר לעצמי ולכולנו, שאנחנו בתוך מציאות שהקב"ה מכוון.

מאז שמחת תורה אני לומדת בתכנית של 'נ"ך יומי', והלימוד הזה (בינתיים בספר יהושוע וחלק משפטים) מזכיר לי כל הזמן שההיסטוריה הפשוטה שאנחנו עוברים, היא חלק ממהלך אלוקי.


אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אין לנו נבואה היום, ואף אחד לא יכול לומר על מה קרה לנו ככה, ומה עוד יצא מזה.

אבל אין שום ספק שהקב"ה פה בתמונה, והוא מנווט את מה שקורה.

והצורה שבה הדברים יקרו תלויה לגמרי במקום בו העם נמצא.

לא סתם נאמר 'לב מלכים ושרים ביד ה''. גם אם נראה בעיניים שלנו שהם אלו שמקבלים את ההחלטות, זה לא באמת רק בחירה שלהם. הם שליחים של העם, ומה שהם מחליטים זה לפי מה שאנחנו ראויים אליו.

אם בן גוריון היה מפחד מידי להכריז על הקמת מדינת ישראל, לא היתה לנו מדינה? חס וחלילה. אם הקב"ה החליט שתקום מדינת ישראל, אז הוא גם נותן את האומץ בלב של בן גוריון להכריז על ההקמה שלה.

ואם עכשיו למנהיגים שלנו אין מספיק אומץ להגיב בתקיפות כמו שהיה צריך, ולהרתיע את כל האויבים שלנו שלא יעזו לפגוע בנו יותר לעולם, אז כנראה שאנחנו עוד לא שם.

אם יש לנו את היכולת להשפיע בכלים שלנו כדי לשנות את זה (אם זה לנסות להשפיע על דעת הקהל, להעלות חומרי הסברה, להשפיע על השיח ברשתות, וכו') - וודאי שנכון לעשות את ההשתדלות שאנחנו יכולים, ולהתפלל שתהיה ברכה במעשינו וזה אכן ישפיע.

וכמובן שנכון תמיד להמשיך להתפלל, וללמוד, ולהוסיף זכויות, כי אנחנו אמנם לא רואים את ההשפעה הרוחנית של המעשים שלנו, אבל וודאי שהם משפיעים.

אבל להשקיע את האנרגיה שלנו בלדבר על כמה המנהיגים שלנו טועים ופועלים לא נכון - בעיני זה רק מוריד (מותר גם לפרוק את התסכול שלנו מידי פעם. זה בסדר וזה גם חשוב… אבל לא נכון לשקוע בתוך המחשבות האלו, שרק מורידות את המורל שלנו ומחלישות אותנו).


ולמעשה, אני חושבת שאנחנו כן בתהליך של שינוי אמיתי שקורה.

עד כמה השינוי הזה הוא מה שהיינו מייחלים אליו - אני לא יודעת. ונראה שייקח זמן עד שנדע מה באמת קורה. הרבה פעמים יש שינויים מתתת לפני השטח שלוקח להם זמן להתגלות.

אבל בעז"ה עוד נראה את הטוב שיצא, ואת העליה שנעלה מהצניחה הקשה הזו, גבוה יותר מהמקום בו היינו קודם…

על מה ולמה? על שנאת חינם...חילול ה, לצערנו הגדולדור רביעי
ואנחנו חוזרים בתשובה... נקווה ששלמה
תודה לךעוד מעט פסח

באמת הנחמה היחידה היא לדעת שהכל חלק מהתוכנית האלוקית.

השכל שלנו לא מסוגל לתפוס.

אם כבר הזכרת ספר שופטיםשיפור
גם לי יצא ללמוד לאחרונה. וקצת נתן לי פרופורציות. אין מה להשוות בין המצב שלהם אז למצב היום. גם מבחינה מדינית וגם מבחינת האחדות בעם.
חיזקת תודה!טל אורות
אני ממש איתך במהלך השכלי האנושישיפור
מה שמחזיק אותי זאת הידיעה שהכל מתוכנן מלמעלה.וכנראה שיש כאן תהליך שאני לא מבינה, והלוואי שהכל יתבהר בקרוב. שולחת חיבוק!
אני מזדההאופק המדבר

בשבועות האחרונים אני חושבת על זה המון

ההתנהלות של המדינה פשוט פושעת,

כן פושעת!

וכל ראשי הממשלה עד עכשיו אשמים בזה.

כן הם עדיין מתנהגים ברפיסות מעוררת זלזול

קופצים מכל ציוץ של ארה"ב

עסוקים הרבה יותר מידי במה יגיד העולם

ערבים מבינים כח

ערבים פחדנים

ברגע שמדברים בשפה שלהם

ההתנהגות אליהם בימים אלו, בפרט ביו"ש, היא פשוט הזיה,

אין למי לדבר! אין! ערבי זה ערבי,

עצוב שאנשים פוחדים להגיד את זה בפירוש אפילו כאן בפורום...

אין בלתי מעורבים!

אין אזרחים תמימים!

הם התחילו מלחמה? לא ענייננו לשמור עליהם

לנו יש מטרה אחת- ביטחון העם שלנו

וצריך להשמיד אותם, בלי לחשוב פעמיים!

יש חוק סיבה ותוצאה פשוט ביותר: שברת? תשלם!

אני חושבת שכל המתח והתסכול הוא בגלל שלכאורה יש לנו מדינה יהודית, אבל לא! המדינה לא מתנהלת אפילו קרוב לאיך שהיא אמורה להתנהל.

בתורה כתוב איך ומתי לצאת למלחמה, ומה לעשות באויב!

כשהיינו צריכים להשמיד את עמלק זה כלל נשים ותינוקות!

אני מזכירה לעצמי כל הזמן שאנחנו עדיין בגלות, והתנהלות המדינה זה חלק מזה לצערנו.

אנשים צריכים להבין, זה פשוט מאוד:

איך יש לנו זכות לשבת בארץ? כי קיבלנו הבטחה אלוקית, ובאותו ספר שהובטחה לנו הארץ, נאמר לנו אעך לנהוג.

כלומר, יש לנו כללים ברורים, כללי 'הפעלה' כדי לחיות פה בשקט.

התסכול פשוט יכול להוציא מהדעת, אין הצדקה להתנהלות שקורית כרגע. כתוב שלפני משיח תהיה מלכות רשעה...

אני מנסה להתמקד בכמה שפחות חדשות, בדברים שאני יכולה לתרום לסביבה בזמן כזה ובמחשבה שבעזרת השם אנחנו כבר בישורת האחרונה לפני ביאת משיח, אמן!

אמן ואמן🙏🙏🙏דור רביעי
מזדהה. ברמה ששוקלת לעזוב את הארץצועקת לך

לא יכולה להמשיך להרגיש שאני חלק ממדינה ששופכתת את דם בניה לחינם.

לאן תעזבי?דור רביעי

לוינה ששרפו בית עלמין יהודי?

לצרפת שמלאה מוסלמים מתפרעים?

לגרמניה ששרפו בה בית כנסת?

באירופה מסמנים בתים של יהודים במגן דוד

באמריקה גילויי אנטישמיות מפחידים

וכאן אנחנו בארץ ישראל ארץ שעיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית השנה

זה ממש לא הזמן לכפור בטובה שיש לנו מדינה וצבא אחרי 2000 שנה

ככה אני מרגישה

באמת אין לאןצועקת לך

אבל לא מסוגלת יותר להרגיש שאני נושאת בחלק מהאחריות על המוות שלהם, אם אחרי שנכבוש את עזה נצא ממנה שוב ולא ניישב אותה ביהודים, אני אנסה לברוח, עוד לא יודעת לאן

הרצועה לא תתיישב מחדש ביהודיםהמקורית

אני חושבת שזה ברור לכולם

עם כל הכאב המובן, זה בכלל לא חלק מהתכנית אז חבל לצפות לכך

לגמרי.פרח חדש

למרות שיש כאלו שמאמינים בזה בלב שלם ואולי זה מה שנותן להם את הכח להילחם עכשיו

אבל אין סיכוי 😞

זה לא ברור לכולםאביול
יש עדיין תקווה. גם אם זה לא בתכניות, הקב"ה גדול מכל התכניות 
אז כדאי להתחבר למציאות הים תיכונית יקרההמקורית

כשיביא משיח צדקנו זה אחרת

אבל עד אז - להנמיך ציפיות לדעתי

יותר מדי אנשים בונים על זה

ובישראל, כמו בישראל -- ציפיות לחוד, ומציאות לצוד

לא כדאי לבאס, אלא כדי לשמור על מידת הריאליות הנצרכת בשביל המורל

צודקת שלא כדאי לצפותאביול
כדי לא להתאכזב. אבל גם צריך לכור שה' יכול לעשות הכל. לכן תמיד אפשר להתפלל על זה... 
מסכימה איתך ממשבארץ אהבתי

אנחנו מתפללים "יהי נא חסדך עלינו כאשר ייחלנו לך". אם אנחנו אפילו לא מייחלים, איך זה יקרה?

גם במלחמת ששת הימים לא היינו אמורים לכבוש כל כך הרבה, וגם לא לשחרר את ירושלים העתיקה.

הקב"ה גדול מכל התכניות, ובתפילות שלנו אנחנו לא צריכים להקטין ציפיות.

לא דיברתי על תפילות האמת. בזה וודאי שראויהמקורית

להשתדל ולעשות ככל יכולתנו

תודה על התגובה הזאת!דור רביעי

הייתי צריכה אותה.

כל מילהאביול
לא בטוחה שיותר טוב בחו"ל. האנטישמיות מרימההמקורית

ראש בכל העולם

אני גם כועסת מאוד על ההתנהלות. אבל אין לנו ארץ אחרת. וכדי לוודא שההנהגה תתחלף, צריך את הקול והזעקה של כולנו

❤️

זה באמת כואב לראות את מיטב בנינו ככה נופליםפרח חדש

ועל מה? כדי שיפציצו בדיוק את הבית שבו יושבים המחבלים

ולא חס וחלילה הפלגשות שלהם מהבית הסמוך ש"לא מעורבות"

או כדי לא להפציץ בית חולים שמי מאושפז שם? קורבי משפחה של המחבלים הארורים שבמקרה הוא חולה ותא יכול להילחם

פשוט לבכות מהאבדות המיותרות

כמה שהתנהגות ראשי המדינה מכעיסה מאדאחתפלוס

אל תשכחו שיש לנו שם יותר מ-200 שבויים אז כן צריך להיות יותר זהירים בהפצצות.

הבאסה שהחיילים נכנסו רגלי ולא דאגו לא לסכן אותם

במה חיי החטופים שווים יותר מחיי החיילים?דור רביעי

כי מי יודע מה עשו להם בינתיים המפלצות.

הלוואי שהשמאל יבין שככל שישמור יותר על חיי החיילים שלנו ופחות על האזרחים שם, המורל של המפלצות ירד, ואיתו הסיכוי שהם יסכימו לשחרר במחיר החיים שלהם עצמם.

ושיפציצו כבר את שיפא! התרעה לפנות חולים ואז...


 

אבל אנחנו רק תהילים יש לנו להגיד. ותפילות. ומעשים טובים. וצדקה וגמילות חסדים

זה לא משוואה של מי שווה יותרהמקורית

צבא תפקידו להילחם

בתקווה שלא נדע עוד אבדות

להלחם כן. אבל הוא לא נלחם כמו שהוא יכולדור רביעי

כי כל הזמן פוחדים לפגוע בחטופים. שלא ברור בכלל אם הם חיים...

אם הצבא היה נלחם חופשי אפשר היה למחוק את עזה מלמעלה חודשיים כתישה כמו שאמר האלוף בריק. אבל הם פוחדים שבזמן הכתישה יהרגו את החטופים. לכן מיהרו עם כניסה קרקעית ***שלא נדע עוד אבידות***.

והלוואי, הלוואי שנצליח להחזיר את כל החטופים שלא יהיו חס וחלילה 240 "רון ארד"...

ברור שצריך להיזהר על החטופיםהמקורית
זה תפקיד הצבא בדיוק בדיוק


אמן! 

לא ברור בכללדור רביעי
יש דיון הלכתי על אין פודין את השבויים יתר על דמיהם. ואם הלחימה חלשה חס וחלילה וישראל נתפסת חלשה זה מסכן את כלל העם. משיח!!!!🙏🙏🙏🙏🙏🙏
הצבא לא מתנהל לפי ההלכה אבל🤷המקורית
אני לא יודעת מה ההלכה בכזה מצב מסובךדור רביעי
בטוח שרוצים את החטופים בחזרה. אבל   לזהצריך הרבה הרבה תפילות. לסכן חיילים זה לא מספיק.  ראית את התפילה של אמא של אורי בהפרשת חלה? יום לפני שחזרה?
ראיתי. ברור שצריך הרבה תפילותהמקורית
אבל בעולם שמתנהל בדרך הטבע, צריך גם את החיילים
החיילים מוסרים את הנפשדור רביעי

האם אנחנו מתפללות מספיק?

אם יש לך פנאי תקראי תהילים עלינו.

אני כרגע עובדת. או אמורה לעבוד. אבל מחשבותי כל הזמן נודדות

וואו, תודה על זה! כל כך נכון, ומחזק...בארץ אהבתיאחרונה
משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

רק רציתי לכתוב לך ולחזק אותךנפש חיה.

אשרייך שאת מפרגנת לבעלך את הנסיעה!

ומהשרשור נשמע שאתם בקשר מעולה ביחד

ורציתי לכתוב לך יישר כח!

ובקשר לחמות.... חיבוק. אין לי עיצות, אבל אני מאד מבינה את המקום שלך, זה מאד קשה ולא נעים בכלל להרגיש לא רצוי/ לא מקובל/ לא מוערך/לבד.

אני ממש מקווה בשבילך שתמצאי לך ולילדים את המקום הטוב ותיצרו לכם חוויה טובה של כיף שמחה וגיבוש לכם כמשפחה.

תחל שנה וברכותיה

שתהיה לכם שנה טובה בגשמיות וברוחניות

בכל מכל כל

💐🧡💐❤️💐💛💐💚💐💙

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

אל תרגישי ככה בכללאמאשוני

ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק שחודשים לא היה בבית,

בעל קמל בבית זה בפירוש יותר קשה.

חיבוק גדול!

לפחות תרשי לעצמך לכאוב את זה, ובע"ה שהוא ימצא את עצמו ותעלו על דרך המלך בקרוב ❤️

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלהאחרונה

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

כן. בחודשים הראשוניםיעל מהדרום

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אולי לא רקחילזון 123

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

אם יש אפשרות להשאיר בכיתה זה ממש מקליעל מהדרום

וואי, כמה נלחמתי אצלינו שייתנו מערכתשימושית

לא היה הבנה לזה שהילקוט ממש ממש כבד אם לוקחים כל יום ה-כ-ל

בסוף הצלחתי להגיע לפשרה שחלק מהספרים משאירים בכיתה, לא היה מושלם אבל לפחות היה פחות כבד.

גם אצלנו יש עוד מקצועות אבל הכלל בכיתהילד בכור

רק מה שיש שיעורי בית מחזירים הביתה. וזה משהו אחד כל יום

זה מוריד הרבה.. לעשות מערכת בגיל כזה נראלי קשוח

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפור

ממש שמחה לשמוע!אפונה

שמחה שעזר

ושמחה שכתבת לי

וואהו! מי את? כתבת מדהים !אובדת חצות

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

כן כן זה היה מובןאפונהאחרונה

אם היית מסרבת מוקדם יותר, היית מקבלת כנראה את אותו בכי בדיוק - פחות המצפון שלך שאולי זה בגלל שגרמת לו לצפות ולהתאכזב.

והחלק השני זה החלק החשוב יותר

אחר הצהריים צריך להיות זמן כיף, רגוע ומשוחרר, זה מה שמאפשר את ההחזקה של הבוקר בלימודים ובעבודה. והתשומת לב שלך לתחושות שעוברות בך נותנת לך מצפן לבחון את זה.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

מממ בקצרה ממשאפונה
  1. שידוך - לדבר איתו על הגננת, מה בה מוצא חן בעינייך ואם יש משהו משותף לשניהם אז לציין אותו (יש לה עיניים ירוקות כמו לך!). לספר לגננת עליו מה החוזקות שלו, מה הוא אוהב שירגישו שהם מכירים קצת יותר.

  2. להעביר היקשרות בהדרגה ומתוך חיבור בין ההיקשרויות - כשמגיעים לגן בבוקר, לא לזרוק את הילד לזרועות המטפלת אלא לדבר איתה בעצמך קודם בחום ובלבביות. ילד לומד על מי אפשר לסמוך מתוך המעגלים החברתיים של ההורים שלו. (אם היא חברה של אמא - סימן שהיא "משלנו").

  3. לוודא שהילד "נאסף" ע"י מישהי מהצוות, ועדיף מישהי קבועה. נאסף הכוונה ליצירת קשר עין, ואיזושהי מחווה שזוכה למענה מהילד. אפילו הנהון לשאלה "מה שלומך". רק לא לשים אותו בחלל הגן וללכת, ואפילו לא על ברכי הגננת אם היא לא אוספת אותו.

  4. לגשר על הפרידה - למקד את תשומת הלב של הילד בפגישה המחודשת ולא בפרידה (בצהריים אני אבוא לגן לקחת אותך הביתה ונאכל ביחד ארוחת צהריים).

  5. לתת לו מזכרת, משהו משלך שיוכל לאחוז בו בזמן שאת לא נמצאת. עדיף משהו שמותאם לשלב ההתפתחותי - למשל חולצה שישנת איתה יהיה מעולה לתינוק בן פחות משנה. עם ילדים גדולים יותר זה יכול להיות סתם חפץ שלך (תשמרי לי על הצמיד הזה ותחזירי לי בצהריים), תמונה משותפת, ציור שציירת - הכי פשוט, פתק לילד קורא. זה יכול להיות לב קטן שציירת בבוקר על היד שלך ושלו, ללבוש משהו באותו צבע, לשים לשניכם את אותו אוכל בקופסא וכן על זו הדרך.

מוסיפהאפונה

ספר ילדים מקסים שעוסק בפרידה תוך שמירה על הקשר -

"החוט הנסתר" פטריס קארסט.

י שעוד כמה

את יכולה לבקש מהצ'ט שיתן לך רעיונות לספרים נוספים.

תודה רבה!!! פתחת לי כיווני מחשבה חדשים!שיפוראחרונה

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

לא קראתי תגובות קודמותצלולה

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

המלצה לצימרבת.

חיכיתי שיגמר החופש וכעת מבקשת המלצה מכל הנופשות

מחפשת המלצה לצימר באיזור ירושלים או בית שמש כדי לחגוג אירוע משפחתי..

מה צריך להיות שם?

סלון גדול ופינת אוכל גדולה, מדובר בכ20 אנשים.

בריכה

מקום מפנק.

כמה שיותר זול,

חדרים לא משנים לי כי אנחנו רוצים לשכור ליום שלם בלי לינה.

למישהי יש רעיון בשבילי?

אם חשוב לכם פנים גדול ומרווח אז אתם צריכים ווילהקנקן שבור

לא צימר

בד"כ הצימרים הפנים לא כזה מרווח בטח לא הסלון

יותר שמים דגש על מרחב חוץ

ווילה יש בה בד"כ גם שטח פנים מרווח, פינת אוכל גדולה וכו

צימרים יש המון ביישובים סביב בית שמש, היינו בכמה אבל כולם לא עם סלון גדול בכלל

כן , התכוונתי וילהבת.

לא יודעת למה יצא לי צימר

אז סליחה, על וילה אין לי המלצה מניסיון, בהצלחה!קנקן שבוראחרונה

נשמע יותר שאתם צריכים לשכור מתחם של בריכה פרטיתמתואמת

ולא צימר. מתחם שיש בו גם מקום לערוך שולחן.

אין לי מושג אם ואיפה יש דבר כזה... אבל אולי המיקוד יעזור לך בחיפוש.

בהצלחה!

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך