מיציתי. מיציתי את כל המלחמה הזאת ואת השהייה הארוכה והלא נגמרת הזאת בבית מלון.
מיציתי להיות מסכנה.
מיציתי לחפש מתנדבים.
מיציתי להיות אחראית על אלף דברים ולקבל אלף מחמאות.
מיציתי לחלוטין לשמוע על עוד חייל, ילדון עם שפם ורובה בגיל שלי כמעט שנהרג.
מיציתי לחכות ליום שאחרי.
מיציתי להיות גדולה.
מיציתי לחיות חיים שלא בחרתי בהם.
מיציתי לא להיות בבית נצח.
מיציתי אוכל של בית מלון וסדינים לבנים של בית מלון ומגבת לבנה ושמפואים קטנים של בית מלון.
מיציתי את הבית מלון הזה.
מיציתי להיות הזאת מהדרום
מהעוטף
זאת שראתה הכל.
בחיי שמיציתי לראות את הרחמים בעיניים של אנשים
מיציתי אותכם. כל מי שלא מבין מה אנחנו עוברים.
מיציתי את כל מי שחי רגיל,כאילו אין מלחמה על הבית.
מיציתי להיות רחוקה מהמלחמה ומהבית.
מיציתי את הכח עד תום אלוהים
בבקשה אינעל דינאק
שזה יסתיים כבר. כמה שיותר מהר.
כל יום מישהו אחר מתפרק פה,עושים תורות.
אפילו הדמעות נהיו מצרך נדיר מרוב שמיציתי הכל.