מורכב לי יותר לצאת עם כולם, במקרה שתהיה אזעקה בחוץ..

בבית זה יותר פשוט לו לרדת למקלט, מאשר בשבילי לרוץ עם כולם לחפש משו קרוב ברחוב 😪

וזה גם בדיוק התקופה שאין לי שניה עם מי להשאיר אותם, כי תמיד אחד מאיתנו היה נשאר והשני קופץ ועכשיו בעלי לא פה😓

אצלה ל10 דקות האלה?

זה נראה לי לא מתאים להשאיר אותם לבד במצב הזה של המלחמה עם אזעקות. זה יכול להיות מאוד לא נעים עבורם.

גם אם תופסת אתכם אזעקה בחוץ, לפחות הם עם אמא. זה עדיף בעיניי

את יכולה להרגיש על הילד שלך איך הוא יתמודד במצב כזה.

קשה לענות בלי להכיר את הילדים.

וגם תלוי במצב אצלכם, וכמה סביר שתהיה אזעקה אצלכם.

אני כן משאירה לפעמים בלעדי, אבל אצלנו בינתיים לא היו אזעקות בכלל (בלעה"ר). כן דיברתי עם הילדים ותרגלנו מה עושים במקרה של אזעקה. אבל הסיכוי שהם יצטרכו להתמודד עם זה לבד הוא מאוד נמוך.

את לא תדעי עד שתתחילי.

אצלי השלישית התחילה להישאר לבד מגיל 5.5 לכמה דקות, עכשיו היא בת 6 והיא יותר חוששת בגלל המלחמה.

הגדולים בני 9, 11 נשארים חופשי לבד.

רק מגיל 8 התחלתי להשאיר עם אח קטן.

ילד בן שנתיים שלוש זה עדיין גיל שהם יכולים לצרוח כשאמא יוצאת וצריך תושיה להתמודד עם זה.

אם יש שכנה זמינה בבית תכניסי אליה מראש פשוט.

לא חושבת שאמור להפריע למישהי שילד קטן יושב על ספה עם משחק לעשר דקות.

אני לא נותנת לחשש מהאזעקות להשפיע. זה לא נעים אבל הם יודעים להתמודד היטב והיומיום יותר נצרך גם בשבילם כרגע לעבור אותו בשפיות.

אבל אם בלי קשר לאזעקה הם ירגישו חוסר ביטחון אז אל תשאירי לבד.

מגיל שש בערך, אולי חמש

לגבי להשגיח סביב תשע -עשר

לגבי שכנים, לא הייתי בונה על זה יותר מדי, מן הסתם גם שכנה עם כמה קטנים אם היא בבית

לדעתי זה גם החוק. עכשיו בגלל האזעקות לא משאירה לבד גם דקה.

להשגיח על ילדים קטנים סביב 2-3 עוד לא יצא לי (הבת שלי בת עוד מעט 9) מניחה שאולי עוד שנה זה יהיה נראה לי מתאים.

להשגיח על גדול יותר- ילד בן 5 ל10-20 דקות כן יצא לי להשאיר את בת ה8 (שוב לא עכשיו במצב מלחמה).

לקראת גיל 6.

להשאיר את הגדולה לבד, או עם האח שהיה לקראת 4.

פעם אחת יצא לי להשאיר אותם גם עם בת השנתיים, אבל ממש לכמה דקות עד שבעלי חזר.

הבת שלי אוהבת להישאר לבד בבית.

לגבי השגחה - תלוי בן כמה הילד הכי קטן..

עד גיל שש לפי החוק אסור להשאיר לבד במקום או צורה שתסכן את הילד. עונש מאסר של עד שלוש שנים.

המלצת בטרם לא להשאיר ילדים עד גיל 10 לבד לפרקי זמן ארוכים (לא הגדירו מה נחשב ארוך. מניחה שעשר דקות לא)

בבית שיש בו גז, לצורך העניין, זה מסוכן בעיניי ולא אחראי. אפילו גפרור גלוי או מכשיר חשמלי מחובר עלול להיות סכנת נפשות. והיו מקרים..

בטח כשגרים במקום עם אזעקות. שזה סיכון נוסף. אי אפשר לסמוך על שיקול דעת של ילד בן 6 לבד, בטח ובטח שלא עם אחים קטנים יותר, בזמנים לא שגרתיים כמו עכשיו

או כי הילד עלול לעשות משהו מסוכן?

לדעתי אם החשש הוא ממה שהילד עלול לעשות, יש הבדל גדול בין ילדים שונים. יש ילדים שאפשר לדעת בוודאות שלא יעשו שום דבר מסוכן.

אם החשש הוא ממצבי סכנה לא צפויים, אז אני גם לא בטוחה שבגיל 9 ידעו מה לעשות...

אני משאירה לבד מכיתה א', מחוסר ברירה... אני חוזרת ב-14:00 מהעבודה, ובית הספר מסתיים ב-13:30.

הילדים עם טלפון בבית, מכירים את המספר שלי בע"פ, וכתובים להם גם המספרים של בעלי ושל הסבתות. לפעמים הם באים לבד לגן או למטפלת ופוגשים אותי שם, ולפעמים הם מחכים בבית, קוראים ספר, או מתקשרים לפטפט עם סבתא.

לא חושבת שיש פה סכנה או חוסר אחריות.

הוא מעל גיל 6.. עד עכשיו לא השארתי אף פעם לבד.

אנסה להסתדר גם עכשיו עם סידור של שכנה או משהו, נשמע שבאמת לא כדאי בזמן הזה.. במיוחד שהוא לא הילד הכי אחראי בעולם, ודיי רגיש🙊

אם כי הוא בעצמו כן מעדיף להישאר לבד מאשר ללכת למישהו🤷🏻‍♀️

תודה על התגובות והרעיונות!

@מכחול

@המקורית

@בארץ אהבתי

@אמאשוני

@באר מרים

@פליונקה

@עדיין טרייה

@השם שלי

מעדיפה בדרך כלל לנעול את הבית מבחוץ ולהשאיר מפתח בפנים למקרה הצורך.

להשאיר לשעתיים-שלוש - מגיל אחת עשרה בערך.

מגיל ארבע עשרה בערך - כמו בייביסיטר רגילה.

זה באמת קשה לסחוב את כולם לכל מקום...

הגדולה שלי וליציאות קצרות ממש..

בן 9 יכול נגיד חהגיע כמה דקות לפני בצהרים אבל יש טלפון זמין בשביל להתקשר אלי וגם זה רק הוא ואולי ל2 דקות.

כרגע יש בבית של חמותי תמיד מישהו (גרים צמוד אליהם בחצר) אז אם יוצאת דואגת שהם ידעו ישים עין במקרה של אזעקה.

לפני המלחמה יצא לי להשאער בן 7 עם בת 2 ישנה שלא אמורה להתעורר ל5 דקות בזמן שאוספת מהגן אבל עם טלפון פתוח ששומעת אותו כל הזמן.

מבחינתי מפחיד אותי שחלילה לי יקרה משהו בזמן שיוצאת והוא ישאר לבד ולא ידע למי לפנות לעזרה לכן רק בגיל שאני יכולה לדעת בוודאות שהם ידעו מה לעשות אם יקרה משהו משאירה..

חושבת שאולי באיזור גיל 9-10 מתאים להגדרה שנתת...

והכי טוב להשאיר עם פלאפון

וחבורה לא משאירה כמעט אף פעם לבד (הגדול שלי בן 11) כי כשהם ביחד נוטים לעשות שטויות שאני אפילו לא רוצה לדבר פה 😵‍💫

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡