איזה קושי יש לומר טעינו לפעמים ..

הייתי בטוח שיאמרו כמה זה היה טעות גם מהבחינה הזאת.

אבל כן בסרטון שצפיתי בו היה פאנל עם כמה בכירים וכולם שם תמכו בהתנתקות. וכנל בראיון אחר שקראתי עם בכיר אחר.

לגביהם בכל אופן אכן ניכר כמה קשה להודות בטעות

(אני לא מדבר על מהלך גאולי אמוני שאני מתנגד לההתנתקות)

אבל כדי שזה יצליח,

היה צריך להשאיר שם נוכחות צבאית

או לכל הפחות, לעשות פעולות ממוקדות למיגור הטרור שהתפתח שם.

בדומה למה שעשו בצפון השומרון

מעבר לעניין המהותי - גם מבחינה ביטחונית, הכלל הידוע מראשית הציונות "במקום שתעבור המחרשה - שם יעבור הגבול". נוכחות צבאית בלי אזרחים, לא מחזיקה מעמד לאורך זמן.

לכן גם חישבנו את תכנית 'חמש האצבעות' ברצועת עזה, שגוש קטיף + נצרים היו חלק ממנה (וחלקה בכלל לא יצא לפועל).

בחזרה לתפיסת ההתיישבות הביטחונית

בצפון השומרון, המצב שונה הן גאוגרפית  והן מבחינת זה שבחומת מגן צה"ל נכנס לערים שם. לערי הרצועה, צה"ל לא נכנס באמת, כמעט שלושים שנה והן בזכות ההתעקשות ההזויה (לחיוב!) של אנשי חומש, שאילצו את הצבא להשאיר נוכחות במרחב.

עדיין, לעומת שאר יו"ש, המוקד של הטרור הוא צפון השומרון שאין שם נוכחות קבועה.

שכם וישובי הלווין שלה שמוקפים התיישבות הם יעד טרור גדול יותר מאשר צפון השומרון.

זה קרה בעיקר בגלל מדיניות ניהול הטרור של צה"ל.

ובכל זאת. ההתנתקות היתה יכולה להיות מהלך סביר. אם הנוכחות הצבאית היתה נשארת שם.

ויש דעות בשמאל. שאם ישובי הגוש היו נשארים שם, הטבח היה כולל כיבוש הגוש ורציחה של כל התושבים שם. כך שמבחינת השמאל מהלך ההתנתקות הציל את חייהם של התושבים שם.

לא ההתיישבות מונעת טרור.

אלא פעולה צבאית

ראה ערך האינתיפאדה השניה.

היו ישובים וזה לא מנע פיגועי התאבדות כל שני וחמישי

רק כניסת צה"ל בחומת מגן עצרה את זה.

גם בעזה,

הישובים זה טוב

אבל מה שמונע טרור זה פעולת צה"ל בערי הטרור עצמה

וצה"ל יכול להכנס למגר טרור אם יש ישובים או אין ישובים

כמו שעכשיו אין ישובים וצה"ל נכנס למגר טרור, יכלו לעשות את זה עוד הרבה לפני.

אבל היתה לנו הנהגה כושלת

שבחרה לקנות שקט תעשייתי בכסף במקום לטפל מהשורש.

והפעם. כציבור אין לנו על מה לטעון.

הימין היה בשלטון כבר 15 שנה

והשנה האחרונה היתה "ימין על מלא"

כשצהל יצא מהערים וסיפק בעצמו למרצחי אש"ף נשק - זה הפך לפיגועי התאבדות גדולים וירי מסיבי בכבישים.

אבל, כשהחליטו (באיחור של שנה וחצי) לצאת לחומת מגן, היה צריך לכבוש רק את הערים ולא את כל המרחב. לולי ההתיישבות - המרחב כולו היה נמסר לערבים. תחומי שטח a, עצרו במרחבי ההתיישבות או הצירים הקריטיים בשבילה.

לולי ההתישבות, כפר סבא היתה בארי ותל אביב אופקים.

יש פה הרבה כסף באירוע יותר מכל טיעון ענייני.

אבל למה להניח ששם זה פחות מהOU למשל? (הבאתי אותם לדוגמא בשל כמות ההכשר שהם נותנים מלמד על פריסה מאוד רחבה היכן המשגיח נמצא)

מנכ"ל הרבנות הראשית כנראה איננו נמנה על הזרם הליברלי, לכאורה במתן האישור עבורם לתת הכשר הוא וידא שהם עומדים בתקן בסיסי ותפקיד הרבנות כמו כל גוף רגולטורי יהיה לוודא שהם יעמדו בתקנים שהרבנות תקבע.

או שאתה לא סומך על הרבנות שתעשה את עבודתה כפיקוח?

ואם אתה לא סומך עליהם, איך אתה אוכל דברים מיובאים באישור הרבנות ששם אתה גם מסתמך על הפיקוח של הרבנות.

חקיקת כשרות צוהר בפוליטיקה. עצם ההדים שנעשו יכולים להשפיע

מחטף וניצול סמכויות של הרגע האחרון זה טריק פוליטי ידוע.

אני לא מסכים עם הקטע של כשרות צוהר בכללי

בגדול אני סומך על החלטות שהתקבלו ע"י הרבנים הראשיים או הממונים מטעמם. המנכ"ל עוזב כעת אחרי מחלוקת ארוכה עם הרבנים, בעצם מאז הכנסם לתפקיד, ממילא מוזר לי לטעון שמי שלא סומך על מהלך שלו, שלא תואם עם הרבנים הראשיים או עם מועצת הרבנות הראשית, מוגדר "לא סומך על הרבנות".

אבל בהחלט, מומחי כשרות רבים, מהרבנות ומחוצה לה, מעידים שהכשרות הכי חלשה בארץ - עדיפה על הכשרויות הנחשבות ביותר בחו"ל.

ou מקלים בחדש בחוץ לארץ,

כך שאם זה חדש ואתה מקפיד על כך כדעת רבים מהראשונים אז לא.

הou מקלים בחלב סתם כדעת הרב פיינשטיין, החזון איש והרב יוסף משאש , הרבנות מחמירה בכך יותר כדעת הרב צבי פסח פרנק שרק אבקת חלב סתם מותרת.

לעומת זאת, ביחס לג'לטין, הou הקפיד על ג'לטין מחיות כשרות עוד לפני הרבנות שמקפידים על כך גם.

ביחס לשאר הדברים אני לא יודע.

אבל מצד האמון, אני סומך על הou שאם הם כותבים כשר הם עומדים מאחורי זה, פשוט לא מקל בחדש אבל כן מקל בחלב סתם.

דביר עמר עשה כאן בערוץ פרודקאסט עם הרב חנן ברנד לא מזמן, שעסק גם בזה. מסביר שם על ההבדלים, כדאי להיות מודע.

אישית, הייתי רוצה שכל כשרות תהיה מאוד שקופה על מה מקפידים ועל מה לא כדי שאדע מתי להעדיף גוף כשרות זה או אחר ועל מה חשוב שאקפיד בהינתן ההקפדות שלי.

אבל גם מצד רמת היכולת לפקח. למפעל בארץ חשוב שתהיה כשרות ולכן היכולת לפקח עליו ולדרוש ממנו רף של פיקוח - הרבה יותר גבוהה, ממה שנאלצים להסתמך עליו בחו"ל, כשלמפעלי ענק, יש הרבה יותר לקוחות שלא מעניין אותם כשרות.

אנשים טוענים שכשרות צוהר מקפידה יותר מהרבה רבנויות. אני משער שלפחות בשנים הראשונות הם חייבים "לעשות קולות" של עבודה רצינית גם אם אחר כך יהיה להם אומץ לשחרר. ולו משיקולי תדמית.

בייניש אחד נכנס לאכול שרימפס במסעדה, רואה אותו רבו אוכל, ניגש אליו ואומר לו "איך אתה מסוגל לאכול טרף?"

אמר לו התלמיד "ראית אותי ממש אוכל מהתחלה ועד הסוף?"

ענה לו הרב "ראיתי במו עיני אותך אוכל את כל השרימפס, ממש השגחתי על צעדיך ועל כל מעשה שעשית במסעדה!".

"נו אז מה הבעיה?" אומר לו התלמיד, "יוצא שאכלתי בהשגחת הרבנות!" 

ציפיתי לטקט מול הצרות שאירעו את אבותינו ביום הזה,

וטקט מול בית ה' החרב

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

מחילה, זה לא אישי, אבל באמת חושב שחלק גדול מהשרשורים שאתה פותח, לפני עשור היו נשלחים לנסיו"פ.

וכאן יש הודאת בעל דין:

המדור הוא תוכן סאטירי ואין לייחס לו כל אמירה רצינת - צעירים מעל עשרים

וגם כי האוכלוסיה השתנתה.

ועוד כמה סיבות.

בדיוק אתמול חשבתי על זה שכבר אין מפגשי פורום יותר.

ולמי כבר יש כח לאידיאלים (ופורומם במקומם מונח)

אז נותר מקום רק לדאחקות.

אני טמא אני טהור

אני טמא

בפורום - רשע

לא הבבא סאלי, לא איזה נוח'בה.

יצא לי לקרוא הרבה על שבטים קניבליים / ימי הביניים / מדינות כמו אפגניסטן וכיו"ב, ונראה לי שבהשוואה למה שהולך שם אנחנו די בסדר לא?

הנה אני כאן בקליפות של האינטרנט .

זה חתיכת מינוס...

אם כי לעומת שוטטות במקומות אחרים... הלוואי יבלה אדם כל היום כולו בערוץ 7

בִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגָּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים. אַף עַל פִּי כֵן הַכּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע