או שלפחות בעלי יחזור הביתה??
כבר לא יכולה יותר עם העול הזה של הטיפול בילדים לבד, של הדאגה כל לילה שלא יבכו לי כולם ביחד ואני אקרוס, של להיות נחמדה לילדים כי אין מי שיחליף אותי אם אני יאבד את זה, של להיות ערה כל הלילה עם הקטן ואז לקום לחייך להלביש לארגן להוציא למסגרות לבד... ואז לשרוד איתם שוב את הצהריים ואת ההשכבות ולדעת שאין למה לחכות כי הוא רחוק רחוק...
החוסר שגרה משגע אותי וזה שאין וודאות מתי זה יגמר בכלל..
יש לי מלאאא עזרה ולא, זה כבר לא מספיק לי. אני צריכה אותו פה. נשברתי סופית.
שולחת מהר לפני שאתחרט


