את רואה באמת פוטנציאל?

מתי התחלת לחשוב על הרעיון ובעקבות מה? (השאלות מיועדות אלייך למחשבה)

לרוב הבנים שאני מכירה לא מפריע פער של שנה שנתיים מעל.

את צריכה להיות ממש בטוחה אם כדאי לך לסכן את הקשר.

ואם החלטת שכן אז תעשי את זה נקי... אל תגידי לו שיש לך רגשות אליו. תשאלי אותו את זה כמה שיותר ענייני כי ככה אם הוא יגיד שלא יהיה לכם פחות מביך. את יכולה להגיד את זה בצורה פשוטה וכנה, שנחמד לך איתו ונראה לך שאתם יכולים להתאים ומה הוא חושב על זה שתצאו כזוג.

ועצה שלי בלי קשר אם אפשר... כדאי לך לשים דיסטנס עם הצחוקים והדיבורים. גבר הוא לא חברה. גבר הוא גבר.

חברה אפשר שיהיה הרבה, גבר יש אחד.

כדי לחסוך מעצמך כאבי לב תזהרי מלפתח רגשות לכל אחד, אל תביאי את עצמך למצבים כאלה מלכתחילה. 

זה אחת הסיבות...

הרבה הצלחה וס"ד❤

אם את מוכנה לקשר אז תנסי דרך צד ג'.

אם כן, מן הסתם הוא לא בונה על להתחתן עכשיו.

וגם לבדוק אם הוא לא רק חמוד וכיף איתו, חבר טוב, אלא גם מספיק בוגר ו"גבר" בהתאם לצורך האישי שלך. כשקשר יהיה מוכוון חתונה את יותר תתייחסי לזה ונראה לי שזה דבר שאפשר לבדוק גם עכשיו.

ובכללי את יכולה גם לשים לב אם את מוצאת חן בעיניו, בנים לא כ"כ טובים בלהסתיר את זה כשזה נעשה בסוג כזה של היכרות..

אני יודעת שהוא כן מתכנן להתגייס, כי הוא משתף אותי בתהליך.

בעיקרון כששאלו אותי עד היום, אמרתי שאני רוצה מישהו אחרי צבא. מודעת ומכירה מקרוב את הקשיים והמורכבות שנישואין בצבא מביאים איתם.

פשוט יש לו אישיות ותכונות אופי באמת יפים שמוצאים חן בעיני, ולכן זה פתאום נשמע לי יותר רלוונטי ואפשרי.

מבחינת מציאת חן, אני רואה שנחמד לו איתי גם, שנוצרות בינינו שיחות ושיתופים, אבל לא יודעת אם אני ממש מוצאת חן בעיניו בקטע זוגי יותר.

יכול להיות שהוא פשוט לא מעלה את זה בדעתו.

אני חושבת שאני צריכה לקחת עוד זמן להתבוננות כלפי הקשר ביננו, לנסות לשים לב יותר איך הוא רואה אותי, ולחשוב גם שכלית על הרעיון.

תודה רבה (:

או שישאל אם הוא רוצה לצאת בכללי, או שיזרוק לו כזה "ראיתי שאתה מדבר הרבה עם מחפשת רעיונות, יש משהו ביניכם?"

או כל דרך אחרת שטובה. לא מציעה לך לשאול אותו בעצמך.

באמת נשמע לי עדיף.

וגם ב"ה יש הרבה 'שדכנים פוטנציאלים' באיזור

אולי זאת האופציה הכי טובה כרגע.

אני אחשוב עוד על העניין בכללי, תודה(:

שווה לך לצאת רק איתי .

בכל אופן, אם בכל זאת החלטת ללכת עליו.. 

צודקת .. זה באמת מביך אם הוא יסרב ואז אתם תקועים באותה עבודה..

תנסי לגשש אם הוא בכלל לא עם חברה או.. בכלל מעוניין.. 

שלחי את חברה שלך למישהו שמכיר אותו והיא תברר בשבילך

שהוא לא ידע שאת מבררת בשבילך

שיפעיל מזכירה.

אולי היא תהיה אשתו

אני רוצה לענות קודם על השאלה האחרונה שלך:

אין כאן נכון או לא נכון.

אין מעשה ראוי ומעשה שגוי.

אנחנו צריכים לקבל החלטות בלי לדעת מה יהיו ההשלכות שלהם, ולשאת בתוצאות של הבחירות שאנחנו עושים.

רק בדיעבד אנחנו לומדים אם הבחירה היתה טובה או לא...

אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך:

האם תתבאסי אם לא תנסי לעשות את הצעד?

האם הצעד הזה שווה את המבוכה הפוטנציאלית?

אלו שאלות שרק את יכולה לענות עליהם.

אולי כדאי לנסות לדמיין לעצמך בראש את האופציות השונות של מה יכול לקרות, ולבחור את זה שאת הכי מתחברת אליו.

יש שלוש גישות שאני חושבת עליהם, ואולי אחד מהם יתאים לך:

א. לפנות לגורם שלישי שישמש כשדכן - יברר מולו אם הוא מעוניין.

ב. שאת תשמשי שדכנית - ואפשר בהודעה\בשיחה - לשאול אותו אם הוא מעוניין בקשר רציני, בלי להגיד שהכוונה זה אלייך, ואם הוא אומר שכן - אז להציע את עצמך.

ג. לדבר איתו בכנות - להגיד לו שמבחינתך הקשר בינכם הולך ומתקרב, שאת מרגישה בשלה ומוכנה לזוגיות למטרת נישואין, ולכן הקירבה הזאת היא סבבה מבחינתך רק אם יש לה פוטנציאל חתונה. אם הוא רואה בקשר הזה פוטנציאל ג"כ וזה מתאים לו עכשיו - מצויין, ואם לא, לנסח יחד גבולות גזרה איך לשמור על קשר ראוי שיאפשר לכל אחד מכם איזשהו מרחב מחיה. גם אם הוא מסכים לצאת, אולי כדאי לדבר על זה שאם תיפרדו - איך מצמצמים את המבוכה בהנחה שתצטרכו להמשיך לעבוד יחד. (ואני רוצה להזכיר: זה שאנשים נפרדים, לא אומר שאחד הצדדים הוא רע, אלא שהזוגיות הזאת לא התאימה לכם, והצד השני יכול להיות אדם מדהים וטוב וחמוד וכו').

אני חושבת שחשוב לזכור ששניכם אנשים בוגרים.

באופן אישי, קרה לי משהו דומה מהצד השני - קיבלתי הצעה דרך צד ג' למישהו שהיה לי איתו קשר קבוע (ועדיין יש), שמבחינתי בכלל לא בכיוון שלי, ומייד אמרתי לא והבהרתי שאין מצב בעולם (מבהירה: הוא היה בעניין). כן, היה לי קצת מביך בהתחלה, אבל מה לעשות, הקשר הזה עדיין קיים, ולמדתי להיזהר יותר כדי להבהיר שאני ממש לא בכיוון זוגי.

ועוד דבר שאני חושבת שהוא מאוד חשוב - 

אל תחליטי בשבילו דברים.

כלומר - כן, הוא צעיר בשנה. כן, הוא לא עשה צבא - אם הדברים האלה בסדר מבחינתך, תשאירי את זה לשיקול שלו. תני לו להחליט אם זה מתאים לו או לא.

ועוד דבר אחרון -

מה יקרה אם הוא יגיד שממש טוב לו וכיף לו איתך וכו' אבל הוא מרגיש צעיר מידי, ושהוא לא מוכן כרגע לחיי נישואין.

זה יכול לקרות, ולכן אני חושבת שאת הצעד שתעשי - תעשי כמה שיותר מהר, כדי לא לבנות מגדלים באוויר אם זה לא רלוונטי. כי לחכות למישהו תקופה של שבועיים זה נראה לי סבבה, שנתיים נראה לי פחות סבבה. במקרה כזה הייתי אומרת לו שיברר כשהוא מוכן אם זה בכלל רלוונטי, כי אולי בשלב הזה את כבר נשואה +....

בהצלחה בהחלטה!

ממש חבל שאין נכון ולא נכון, זה היה מאוד מקל על העולם

אבל זה באמת צעד שמלחיץ אותי.

אני מאוד מאוד רוצה, ומפחדת לפספס אותו בגלל פחדים שלי.

מצד שני, אני חושבת שאולי אם אני אחכה קצת זה יבשיל יותר אצלו והוא יהיה יותר מוכן ואולי יותר ירצה.

לכן אני קצת בהתלבטויות אם לתת לרעיון עוד זמן, ולראות איך הקשר שלנו כרגע, והאם באמת יש פוטנציאל להתקדם.

כי מבחינת אופי והאדם שהוא, יש בו הרבה דברים יפים, שחלקם אני יודעת שאני מחפשת וחשובים לי.

לגבי החוסר בשלות לחיי נישואין:

האמת שזה עניין שבאמת עלול לקרות.

גם יכול להיות שהוא לא רוצה את זה בתקופה הזאת של החיים באופן רשמי.

כלומר אולי אם ישאלו אותו אם מתאים לו שיכירו לו מישהי, הוא יגיד שלא. יכול להיות.

אבל אני חושבת שיש סיכוי שאם הוא ידע שמי שרוצים להכיר לו זו מישהי שהוא מכיר ובאמת מוצאת חן בעיניו, אז אולי יש סיכוי שהוא יסכים.

לכן אני מנסה לחשוב איך הכי נכון לעשות את זה.

אולי בדרך של צד ג' שיגיד לו משהו בסגנון ש'מבולבלת מאודדד' הציעה.

לגבי הלא להחליט בשבילו:

אוף, זה קשה.

כי מפחיד אותי לעשות את הצעד ואולי להרוס את האווירה הטובה והכיפית ביננו, אבל אם זה מתאים לו וילך ביננו זה נשמע לי מדהים.

אבל לא לעשות כלום זה הכי קל לי, כי זה פאסיבי.

וגם בחיים לא עשיתי צעד כזה, וזה צעד מלחיץ.

אני מנסה לחשוב על איזון בין לתת עוד זמן של מחשבה ובחינה של הרעיון מבחינתי, לבין לא למרוח את הזמן סתם בגלל פחד שלי.

מקווה שאני אצליח בזה.

תודה

מאוד קל לי לשבת פה ולכתוב לך המלצות, הרי בסופו של דבר זה החיים שלך - אני לא צריכה להתמודד עם ההשלכות...

אולי כדאי לך להתייעץ עם מישהו קרוב שמכיר אותך, או אולי עם דמות בוגרת מהעבודה.

אולי במקום שיחה יהיה לך יותר נוח לכתוב ולפרט את הדברים. את יכולה לכתוב את ההתלבטות שלך, על זה שאת לא רוצה להרוס את האווירה הטובה והכיפית וכו'.

בואי נדמיין רגע סיטואציה:

נגיד שנגלה אלייך מלאך ומודיע לך שהוא לא מעוניין - בלי ששאלת, בלי שעשית שום צעד.

האם האווירה הטובה והכיפית בינכם תמשיך?

ונגיד שאת יוצאת עם מישהו למטרות נישואין, האם ראוי ונכון שסוג הקשר שיש לכם ימשיך?

שיהיה ברור - יכול להיות שהתשובה היא כן. אבל יכול להיות שהתשובה היא לא.

לגבי לחכות -

אני לא חושבת שנכון לקבל החלטות בלחץ. צריך לתת את הזמן ללב ולשכל. ואת צריכה גם לתת את המקום והמרחב הזה גם לו - שירגיש בנוח להגיד לא אם זה לא באמת מתאים לו. 

אבל

לפעמים אנחנו מחמיצים את המועד.

בדיוק שמעתי סיפור על מישהו שרצה לשדך את בן דוד למישהי, והוא יצר איתה קשר, והיא אמרה שהיא לא בשלה לצאת. שלושה חודשים אח"כ הבן דוד מודיע שהוא מתארס - עם אותה אחת. שדכן אחר תפס אותה ברגע הנכון, ואז זה קרה...

אני חושבת שזה חלק מהמעבר שלנו לעולם הבוגר יותר. להבין שיש השלכות הרבה יותר רחבות למעשים ולהחלטות שלנו, ולהבין שאנחנו סוללים לעצמינו את הדרך. ההחלטה עם מי להתחתן היא אחרת ההחלטות הכי קריטיות שנקבל בחיים, אם לא ה-. כן, זה מפחיד. אבל על אף זאת אנחנו נעשה את זה...

אם זה לא הולך למקום נישואין...

מחילה שאני יוצא כזה דוס, אני לא מכיר אותך ואת ה"מעמד" התורני שלך, אז רק זורק את זה.

אם לא- אז באמת טיפה להתרחק כי זה לא בריא ידידויות כאלה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי