מתייגת את @רוני_רון שרצתה לשמוע 
לא מפרטת הכל למרות שזה גם ככה אאוטינג
מספרת ועוזבת את הניק הזה, מי שזיהתה זיהתה
הריון שהוא חסד גדול. הריון שני, ברקע לידה ראשונה ארוכה ומתישה עם אפידורל, פיטוצין, ואקום, חתך יזום ושאר ירקות... (למרבה הפלא הלידה ההיא הייתה חוויה טובה ועשתה לי חשק ללדת שוב, ברמה הנפשית, רגעים ענקיים של הבאת נשמה לעולם).
קמה בבוקר עם צירים, קטנים, לא כואבים אבל די צפופים. מתלבטת אם ללכת לעבודה, מחליטה קודם לאכול ולשתות ולנוח, לראות אם מתגבר או נחלש. אחרי שעה דימום, מזל שלא הלכתי.
הצירים מתקדמים מאוד לאט, מרגישה שהלידה נתקעת... בסוף נמאס לי, הייתי בטוחה שכבר אהיה בחדר לידה בשעה כזאת אבל אני עדיין בבית עם צירים לא סדירים. חלק כואבים מאוד וחלק לא, מרווחים לא סדירים אבל בערך כל 8 דקות, מרגישה שאין לי תנאים בנפש ללידה. בקיצור מחליטה לסוע ויהיה מה שיהיה.
שמים את הקטן שמעכשיו הוא ה'גדול', בסידור שסידרנו לו ונוסעים. בדרך הצירים מסתדרים, מצטופפים ונהיים כואבים יותר, התהליך עולה על הגל...
פיצי רוצה לינוק אז אמשיך אחר כך