בבקשה עזרו לאמא נואשת!
פעם, הוא היה ישן מדהים. אפילו חמש שעות ברצף, קם להנקה- וחוזר לישון.
אבל מאז המלחמה ☹ ...
השילוב של אמא מותשת, מלאה בייסורי מצפון שהיא חוזרת מחל"ד בזמן שלילדים עוד אין מסגרות, והצורך הנואש בחיבוק- גרם לי להניק אותו מתוך שינה ולא ממש להחזיר אותו למיטה שלו. ואז להניק אותו בכל התעוררות אפילו קטנטנה. והיום הגענו למצב שהוא לא מצליח לישון בלעדי. ישן או עלי במנשא או צמוד אלי במיטה, הרבה פעמים בהנקה. אם אני מניחה אותו במיטה שלו- תוך כמה דקות הוא מתעורר בצרחות.
עכשיו, אצל המטפלת הוא נרדם מקסים וישן שעה וחצי בשקט. אז אני יודעת שהוא יכול לישון. אבל- למי יש כח לריב איתו אחרי יום ארוך ומתיש? כשלחבק אותו זה הכי נעים בעולם?
אבל מצד שני- מתישהו צריך גם לעשות דברים בבית, להיות עם הגדולים, ולישון כמו בן אדם... והדבר שהכי חשוב לי- הקטנטן מסכן ופחות משחק יפה אלא רוצה רק ידיים, לדעתי פשוט כי הוא ממש ממש עייף (שוב, הוא לא היה ככה). אז הגדולים עוזרים ומחזיקים אותו והוא מסתדר- אבל התחושה היא שהוא משאיר את עצמו ער בכוח, ופשוט רחמנות עליו.
אז אני חייבת ללמד אותו לישון בעצמו, אבל התנאים הם שבגדול אני לבד בסיפור הזה (יש אפשרות לגייס את המתבגרים בבית, אבל זה מורכב ולא בטוח שאצליח), ואני עייפה וממש נהנית להתרפק עליו. אצל הגדולים תמיד זו היתה המשימה של אבא, עכשיו זה לא רלוונטי.
יש לכן רעיונות איך לעשות את זה? כי אני לא רואה מצב שהמלחמה נגמרת ובעלי חוזר הביתה בקרוב.
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות