בס"ד
חיבוק ענק!
ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!
את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.
גם כשזה היה להסתדר מצוין
וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.
למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.
המאמצים האדירים של עכשיו
- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח
של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -
מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!
שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.
את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!
ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.
זה קשה בטירוף.
האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?
לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?
אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.
הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,
אני נושאת תפילה עכשיו
ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים
שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,
שהוא ישמור על האיש היקר שלך,
על הילדים שלכם,
עלייך
בתוך כל עם ישראל,
שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת
ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.
שתזכו למנוחה, והמון,
לנחת, והמון,
לקשר קרוב בין כל בני הבית,
לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו
ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.
ושתזכו לפסח מדהים,
לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,
לסדר מרומם,
ול-100% זמן של טהרה.
מלא מלא מלא כוחות אהובה.
נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...
