התייעצות ("מוסרית" בעיקר) אם לשלוח למשפחתון או לאמתואמת

הקטנה הייתה עם חום ביום שישי, אז ביום ראשון השארתי אותה בבית.

ביומיים האחרונים היא הלכה למשפחתון, אבל הייתה ועדיין עצבנית נורא.

היא בלי חום אבל מצוננת נורא.

בבית היא כל הזמן נדבקת אליי, בוכה הרבה ולא הרבה דברים מצליחים להרגיע אותה. היא גם ישנה אחר הצהריים, למרות שבדרך כלל היא מסתפקת בשינה שבמשפחתון.

חשבתי שבמשפחתון היא תירגע קצת כי היא לא תהיה לידי להידבק אליי, אבל המטפלת אמרה לי שגם שם היא הייתה עצבנית ו"לא היא".

שאלתי בעקיפין אם זה בסדר שהיא הגיעה היום ותגיע מחר, והמטפלת אמרה שכן, הרי אין לה חום.

אבל אני תוהה אם זה אכן בסדר שהיא תגיע מחר, כי בכל זאת - זה קשה לנהל ככה סדר יום רגיל במשפחתון כשיש ילד שעצבני ככה... ואולי גם הצינון שלה עלול לדבק מדי?

מצד שני - אין סיכוי שאצליח לעבוד ככה כשהיא איתי... ביום ראשון היה קשה ממש ממש, וגם היום ואתמול, כשניסיתי להשלים שעות אחר הצהריים...

מצד שלישי - אולי בשביל הקטנה עדיף להישאר בבית, במקום הבטוח שלה?

מצד רביעי - אני גם ככה כבר קורסת מהקושי איתה... (וזה מחזיר אותי לזמנים הקשים שהיו איתה כתינוקת קטנה )

מה אתן אומרות?

ואם כבר אני שואלת - אז מה יכול להרגיע אותה? חוץ מממתקים וסרט, שאפילו זה לא עוזר תמיד... וגם חוץ מלהיות עליי על הידיים, שכמה אני יכולה, ואפילו זה לא תמיד עוזר...

(עלתה לי השערה שאולי הבגדים החמים מכבידים עליה, כי ראיתי שבזמנים שהפשטתי אותה כדי להחליף לה בגשים היא הייתה מרוצה יותר. השאלה אם שייך שאלביש לה בבית בגדים קלים, למרות שהיא מצוננת... הבית מחומם רוב הזמן, אבל עדיין...)


סליחה על האורך 🙈

בכל השיקולים הללואמא יקרה לי*

לי תמיד מציק איך הילד מסתדר. במסגרת אין אפשרות לתת לו את הרוגע/ ידיים/ פינוק שהוא ככ זקוק להן כשלא מרגיש טוב.

ולענ"ד אף מטפלת, מתוקה ככל שתהיה, לא תהיה סבלנית ואמפתית כמו אמא.

חוץ מזה, נשמע ממש שיניים. חום, עצבנות וכו'... אלו כאבים לא קלים. נסי לתת אקמול ותראי אם זה מרגיע אותה.

אחרי כמה ימי מחלה אף אמא לא סבלנית ואמפטיתכבתחילה
לדעתי יותר מבמעון- בטוח שכןאמא יקרה לי*

ואם צריך אז לוקחים ימי מחלה ונשארים עם הילדה.

בדיוק בימים אלה הבת שלי עובדת במעון וכל יום מגיעים כמה ילדים על משככי כאבים. חלקם נשלחים בהמשך היום חזרה הביתה...

היא מספרת שהם פשוט אומללים, אין מצב שהן יכולות להתייחס כל היום לילד מעוך או מכווצץ.

אם הילדה עדיין עצבנית ונדבקת, גם אם אין לה חום- היא כנראה לא מרגישה טוב וצריכה להמשיך להחלים בבית.

אני לא הייתי רוצה שיתנו לי נורופן וישלחו אותי לא מרגישה טוב לעבודה, אז בטח פעוטה שלא יכולה אפילו להסביר מה היא מרגישה.

האמת שאני מסכימה עם זההמקורית

יש ילדים שיכולים להיות גם חיוניים כשלא מרגישים טוב

אבל ילדים מעוכים צריכים להישאר בבית קודם כל בשביל עצמם

אני חושבת על עצמנו כמבוגרים כמה אנרגיות זה לוקח מאיצנו לצאת מהבית כשחא מרגישים טוב, אצל ילד זה פי כמה. בטח בגילאים הקטנים יותר..

ומודה שאני לוקחת הרבה ימי מחלה כדי להישאר עם הילדים כשצריך. סופו של דבר מי שחולה צריך מנוחה, טיפול צמוד, אולי תרופה (סביר להניח כאילו) ופשוט להישאר בבית במיטה שלו ולהתעייף לו ולהתחזק לו עם הזמן🤷

אבל בעלך שכיר.. לא? הוא לא יוכל לקחתהמקורית

יום אחד ולגבות אותך בזמן שאת עובדת?

בעלי כרגע במילואים מתואמת

חוזר כל יום והזמנים יחסית גמישים, אבל עדיין לא יכול לקחת חופש מתי שבא לו...

אבל תמיד ברירת המחדל הייתה שאני נשארת עם ילד חולה, כי גם ככה אני בבית. רק שבדרך כלל ילדים חולים אצלי יותר שפוכים מאשר עצבניים, אז זה לא קשה כל כך... (היום למשל נשארתי עם ילד חולה בבית. חוץ מלמלא לו את הבקבוק מדי פעם בקושי הרגשתי אותו...)

אה, לא ידעתי ❤️המקורית

מבינה אותך

גמני נשארת בדרכ עם הילדים, אבל כשהם קצת מתאוששים - בורחת חזרה לעבודה ומשאירה אותם איתו 😅

או כשבאמת יש דברים בעבודה שלא סובלים דיחוי

אני עובדת מהבית, עצמאיתמתואמת

אז לא יכולה לקחת ימי מחלה... (ויש לי כרגע עבודה דחופה שיושבת לי על הראש...)

אבל כן, אני מסכימה בעיקרון עם מה שאת אומרת. ולא הייתי עושה את זה בלי ליידע את המטפלת קודם..

גם אני עצמאית ועובדת בעיקר מהביתאמא יקרה לי*

ויודעת מה זה להפסיד עבודה ואין פיצוי. מצד שני אחרי כמעט 20 שנה כשכירה מודה על מזלי הטוב

לבחור להישאר עם הילד התורן (שלא יהיה, אמן בחורף הזה ) בלי בוס זועם וימי מחלה שכבר אינם...

וזה אף פעם לא כיף, ה' ירחם שיעבור עלינו חורף רגוע.

בוס זועם זה באמת בלתי נסבלהמקורית
אחת הסיבות שעשיתי הסבה האמת למקצוע יותר נח בקטע האמהי 
ברור, גם אני מעדיפה את סוג העבודה הזהמתואמת

על פני עבודה מחוץ לבית עם בוס.

רק שבאמת בדרך כלל זה לא קשה לי כל כך להישאר עם ילד חולה בבית, ועכשיו זה כן...

באסה. מבינה ממש...אמא יקרה לי*

אולי בייביסיטר איתך יחד?

איזו בייביסיטר תהיה פנויה בשעות הבוקר?...מתואמת
ואיזו בייביסיטר תצליח להתמודד עם העצבנות הזו שלה?...
אצלינו בקהילה אפשר למצוא, סטודנטיות למשלאמא יקרה לי*

ואז היא יכולה קצת להעסיק ולאוורר אותך. אם לא קר מידי אולי קצת לצאת גינה?

אצלנו קשה למצוא כאלה, נראה לי...מתואמת
ואוף, נזכרתי שמחר בכלל יש לי תור עם אחד הילדים, אז אם היא תישאר בבית אצטרך להיסחב גם איתה...
באסה. בהצלחה יקרה.אמא יקרה לי*
יש הרבה מסגרות שעוד לא חזרו...אביול
סטודנטים בעיקר
ברור שתנסי להלביש אותה פחות!!ממש יכול להיות שחם להטארקו
וכשחם עצבניים....


חוץ מזה הייתי מנסה לתת אקמול כדי לראות אם יש משהו פיזי שמפריע לה.

אה וברור שלשלוח!! לא רואה סיבה שבגללה להשאירטארקו
לדעתי חד משמעית לשלוחכבתחילה

את נשמעת כבר על הקצה ככה שהיא תקבל את אותו יחס גם בבית וגם במשפחתון.

המטפלת לוקחת בחשבון שמדובר בילדים בגיל כזה שלא תמיד מתנהגים 'כמו שצריך', ויש כאבי גדילה, שיניים וכל הכיף הזה.

זה חלק מהתפקיד שלה- להכיל ולקבל אותה לגן למרות זאת.


אני גם מצטרפת לעצה של האקמול/נורופן לילדים. חבל על הסבל..

ולגבי בגדים, השאלה מה זה בגדים קלילים. קיץ לדעתי לא רלוונטי גם אם יש חימום, אם כבר אפשר סריג דק או פוטר דק לבד זה כבר יותר סביר עם חימום.


תנסי לטפטף לה שמן אקליפטוס במיטה בלילה, ובצל חתוך ליד המיטה שיעביר מהר את הצינון ויקל על כולכם.


בהצלחה ורפואה שלמה

האמת שהייתי נותנת נורופן ושולחתמקקה
לא הייתי שולחת ילדה סובלת. בבית תמיד יותר טובסודית
תודה על חילוקי הדעות בתגובות מתואמת

סתם, בסופו של דבר אני זו שאצטרך להחליט...

בינתיים הורדתי לה את הבגדים העליונים והיא נשארה רק עם התחתונים (ארוכים ויחסית דקים), והשכבתי אותה שוב לישון. למרבה הפלא היא שוב נרדמה...

אולי באמת אם תקום עצבנית שוב אתן לה אקמול... יש סיכוי שאלה שיניים, כי נשארו לה באמת הניבים שעוד טרם צמחו...

ונקווה שנעבור את הימים האלו בשלום. (כי עד שהשגתי רגיעה בתחום הילדים הגדולים יותר, שחלקם איבדו את זה לגמרי לאחרונה, בא לי באמת שיהיה רגוע...)

נשמע שהיא עדיין חולהפליונקה
אז עדיף להשאיר אותה בבית. 
נראה לי שזה יעשה לה טוב להיות יום בבית עם אמאים...

לפעמים צריך פשוט איזה יום בבית להתחזק קצת...

וכן מבחינת בגדים, את עושה לפי ההרגשה שלך. אם הבית חם ואת לובשת שכבה אחת, אין סיבה לשים לה שתיים.

גם תשימי לב אם היא מזיעה 

מדהים איך עכשיו היא עליזה ומשחקת מהמם...מתואמת

גם אתמול זה היה ככה בשעה הזאת.

כנראה שהיא זקוקה לשינה המרובה במשך היום...

מתלבטת עכשיו אם בכל זאת להשכיב אותה לשנת לילה כדי שאוכל לסדר פה כמו שצריך, או לאחר את שעת השינה כמה שיותר כדי שתקום מאוחר מחר, ואז גם תישאר בבית וגם לא תפריע לי...

ועכשיו היא פשוט התפשטה בעצמה מכל הבגדים 😅מתואמת

ומאושרת עד הגג מהשחרור המושלם...

אני באמת מתחילה לחשוב שהבגדים פה הם בעיה עיקרית...

גם לי זה נראה ככה.. או היא נשארה איתך היום,אולי בקרוב
תנסי בזמן שאתם בבית
היא נשארה איתי היום בסוףמתואמת

הייתי איתה בתור עם אחד הילדים, וברגע שחזרנו היא קרסה לישון... (בבוקר חשבתי שאולי היא חמה, אבל היא לא אפשרה לי למדוד לה חום)

מקווה שהיא תקום במצב-רוח טוב, ואם לא - אז באמת אוריד לה שוב את הבגדים העליונים.

אם אני זוכרת נכון הבת שלך ממש מזכירהאני זה א
לי באוםי את הקטנה שלי שבאופן כללי היא עצבנית יותר והיה קשה מאוד איתה עד גיל שנה ורבע והבגדים אצלה זה אישיו רציני.. ועדין בימים שהיא לא במיטבה מאוד קשה איתה. אז אל תרגישי אמא רעה או צורך להתנצל שקשה לך איתה
כן, גם אני זוכרת שהבנות שלנו דומות מתואמתאחרונה

באמת ב"ה מאז שהיא בת שנה פחות או יותר המצב אצלה הרבה-הרבה יותר טוב. ולכן זה כן חריג עכשיו שהיא עצבנית הרבה. (ביום יום היא כן תובענית ודורשת - ידיים, ושישחקו איתה ושיטיילו איתה - אבל לא כמו פעם. היא הרבה יותר שמחה וצוחקת ולפעמים אפילו מעסיקה את עצמה יחסית לאורך זמן.)

הבוקר כן התחלתי להתלבט אם לקבוע תור לרופא. אבל אני חושבת שפשוט יש לי טראומה מהפעמים שהייתי איתה אצלו כשהייתה קטנה. ואם הוא יגיד לי שזה נורמלי שתינוקות עצבניים מדי פעם - אני אקח את זה ממש קשה...

(וכמובן עכשיו היא שוב מתוקה ומשחקת יפה, כמו בכל הערבים האחרונים... לא מצליחה לפענח את זה...)

בלי קשר לאם להשאיר או לשלוח הייתי לוקחת לרופאחדשה_פה
למה, בעצם? גם אם היה לה חום - הייתי מתייחסת לזהמתואמת

כאל מחלת חורף עוברת...

אני לוקחת לרופא רק אחרי שלושה ימים של חום או אם אני מרגישה שמשהו חריג מהרגיל. עכשיו זה קצת חריג, אבל לא נורא כל כך, אם מחשיבים את כל הנקודות שמשפיעות על זה...

גם אני לא לוקחת מהרחדשה_פה

במיוחד אם אקמול משפיע טוב

אבל אם את אומרת שהיא עצבנית במשך כמה ימים בלי חום, כן הייתי יותר רגועה שרופא יוודא שאין סיבה

נשמע לי קצת מוזר שילד עצבני מבגדים חמים... 

אולי יותר הגיוני שיניים

בת כמה היא?

כי הרופא יעשה בדיקה ויגלה מה מפריע להאביול
זה חשוב לדעתי 
מסכימהטארקו

אם היית מדברת על יום יומיים כאלה- סבבה


אבל את מתארת שהיא כבר כמעט שבוע "לא עצמה"

גם אם לא כל הזמן הזה היא עם חום, כנראה משהו מפריע לה באמת...


זה יכול להיות גם הבגדים, לא יודעת כמה את מלבישה אותה ואולי באמת היא עטופה מידי וחם לה.

אבל כדאי לשלול גם דברים אחרים.

האמת שמאז שהרופא פספס את מה שהציק לה בינקותמתואמת

ודי פטר אותי בתור אמא לחוצה מדי -

אז קצת קשה לי לסמוך עליו, לצערי... (למרות שבעבר עם הילדים הקודמים כן סמכתי עליו)

בכל אופן, היא ככה רק מצהרי יום שישי, שאז באמת היה לה חום. אם באמת ימשיך גם מחר-מחרתיים, אולי באמת אשקול ללכת איתה לרופא.

היא בת שנה ועשרה חודשים, וכבר מזמן אני חושדת שאולי יש לה קושי בוויסות חושי (ולכן הבגדים מציקים לה). אז אולי אלך לרופא כדי לקבל הפניה לריפוי בעיסוק...

זו תשובה גם לכן, @חדשה_פה @טארקו.

תודה יקרות!

משישי עד רביעי זה כמעט שבוע...טארקו
והוא הרופא ילדים היחיד שלכם? בכללי הייתי מחפשת רופא שאפשר לסמוך עליו.
הוא רופא הילדים היחיד פה באופן כללי מתואמת

שכונה ענקית, ורופא ילדים אחד בקופה... יש עוד רופאים שמשמשים גם כרופאי משפחה וגם כרופאי ילדים, אבל אין לי כוח להתחיל לעבור לרופא אחר, כי ארצה לקבל המלצות ולחשוב גם אם אני רוצה להעביר את שאר הילדים. והוא בעיקרון רופא מומלץ שהרבה רוצים להיות אצלו (גם אני הרי הייתי ממליצה עליו בעבר), אז לא יודעת כמה המלצות יעזרו לי...

אבל אולי באמת אקבע תור ואראה אם בכל זאת יהיה לו משהו לומר. בתקווה שיהיה לי כוח ללכת עוד פעם לתור השבוע... (כי היום כבר הייתי בתור עם ילד אחר...)

אולי תנסי פעם אחת אצל רופא אחראביול
ואז תראי... זה לא חתונה קתולית 
אי אפשר סתם ככה לקבוע תור לרופא אחר...מתואמת
רק אם הרופא לא נמצא. (ולפחות בעבר הביאו לו רופא מחליף ערבי, שעליו אני עוד הרבה פחות סומכת...)
ברור שאפשרטארקו
פשוט צריך להתקשר למוקד או למרפאה ואי אפשר דרך האפליקציה.
אצלנו במכבי אפשר לקבוע באפליקציהoo
לאיזה רופא שרוצים כל פעם
אצלנו אי אפשר, ככה הבנתי 🤷‍♀️מתואמת
ושוב, זה לא שאני יודעת למי ללכת במקום...
בטח שאפשר. אני עושה את זה כל הזמןהמקורית
יש את הרופא הקבוע אבל ממש לא חייב ללכת רק אליו
איך את עושה את זה?מתואמת
עושה חיפוש באפליקציההמקורית

מוצאת סניף אחר וקובעת

האמת שאמצלנו אני עושה את זה כשאין תורים קרובים, אני מאוד אוהבת וסומכת על הרופאים שלנו

ואצלנו אם אין תור לעוד יומיים אפשר לקבוע לכל רופא אחר

לסניף אחר לא אשקיע ללכת...מתואמת
ואם הרופא הקבוע לא נמצא, אז צריך להתקשר למרפאה ולקבוע דרכם תור, ואני לא סובלת את זה - הכי נוח לי לקבוע באפליקציה...
תבדקי אם זה לא השתנה בגלל המלחמה. 🤦‍♀️מוריה
בעיניי זה מספיק חשוב כדי ללכתהמקורית

אבל לא נכנסת לך לשיקולים

וחייבת להגיד לך גם, שזה שהרופא פספס אבחנה אחת לא מוחק שנים של רזומה עשיר

כולם כולם עושים טעויות. גם רופאים . זה טבע האנושיות🤷

את ממש צודקתמתואמת

זה באמת לא הוגן ש"סימנתי" אותו.

אז נראה איך היא תהיה מחר. כמו תמיד בימים האחרונים - עכשיו, בשעה זו, היא פורחת...

נראה לי שאחרי שינה טובההמקורית
כולנו פורחים 😎
נכוןמתואמת
אבל בבוקר היא אחרי שנת לילה יחסית ארוכה (בלי ען הרע היא לא מתעוררת בלילה אחרי שנרדמת), והיא בכל זאת די עצבנית...
גמני מתקשה להתאושש בבוקרהמקורית

כשאני לא מרגישה טוב

ובאותח יום ממש, אם ישנתי צהריים - האנרגיות אחרות לגמרי..

לא יודעת להסביר את זה

מסתבר שלא אצלי היא קמהאני זה א
משינה עצבנית ברמה שאני מתחרטת שנתתי לה לישון.. 
האמת? אני לא הייתי הולכתלא מחוברת

יש ככה הרבה סיבות למה הם יכולים להיות עצבניים.

מה הוא כבר יבדוק? לא יודעת בגג מתקשרת ואם הוא אומר שהוא רוצה לראות אז סבבה 

זה גם מה שאני מרגישה... אבל נראה.מתואמת
בדיוק אצלנו יש מחליף ערבי...אביול
איזה מעצבן זה. אני חושב שכן אפשר לבקש במזכירות 
אם המטפלת מסכימהאביול
ואין לה חום, אז נראה בסדר
צינון זה לא מדבקאביול
תלוי מה הגורם...מוריה
ודאי.. אם זה לא התסמין היחיד זה אחרתאביול
צינון זה מדבקנק - ניק

אבל זה לא מסוכן. ולכן עדיין שולחים ילדים מצוננים ללימודים

אני נדבקתי בשפעת וזה לא בסדר בעיניסודית
לשלוח חולים להדביק
אבל צינון זה לא שפעת...מתואמת
שפעת זה עם חום ועוד תופעות.מוריה
צינון זה וירוסים אחרים.
כשזה מתחיל עוד לא יודעים שזה יהיה שפעתסודית

אני נדבקתי בעבודה

יש אנשים פשוט חסרי אחריות

עכשיו אני צריכה לקום לסיים עם הכלים, מרגישה סמרטוט

 

ועוד לא הכנתי מרק לחשו אני ככ זקוקה לו

רפואה שלמהאביול
תודה❤סודית
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני חושבת שהמקום האחרון לחסוך בו זה הסופרדיאן ד.

השאלה הראשונה היא האם אתם סוגרים את החודש?

והשניה היא האם אתם מצליחים לחסוך?

 

כי אם אתם במינוס תמידי אז כמובן שצריך שינוי, וגם אז הייתי משאירה את הסופר אחרון.

קודם כל לבדוק אפשרות לחיסכון בהוצאות קבועות: מחזור משכנתא, הוצאות תקשורת, עמלות בנקים וכ. אשראי, מנויים, הוצאות רכב וכדו'

אם כבר אין מאיפה לחסוך בלי לגעת ברמת חיים הייתי מסתכלת על הוצאות מזון

כל עוד אתם לא קונים מופרז וההוצאות מזון שלכם סבירות לדעתי אין מה לגעת.

ואם חסר כסף זה הזמן לעבור לצד השני של המשוואה וזה ההכנסות, איך אפשר להגדיל הכנסות.

 

יש עוד מלא הוצאות שאפשר לחסוך בהן, וזה חיסכון יותר קל מאשר צמצום קניות מזון: ביגוד, חופשות, ריהוט/ מכשירי חשמל וכדו'

 

כן אני מסכימה איתך ברוך ה' אנחנו בסדרחמדמדה

אבל גם בתוך זה מעניין אותי לדעת אם באמת זה התפרעות היום לאכול כמעט כל יום בשרי (מה שאנחנו אוהבים זה חזה עוף או בשר טחון)

ולקנות פירות

וירקות

וכן גם יוגורטים ואקטימל😱

ולפעמים גם יותר מסוג אחד של דגני בוקר

*הולך להתחבא*

😅


האם זה מקום להגיד רגע זה מוגזם אפשר לאכול בשרי רק בשבת

אני מבינה שאתם עדיין משפחה קטנהכולנה

יחסית עם ילדים קטנים, אז גם אם יאכלו כל יום בשרי זה לא מה שעושה את ההבדל..

לעומת זאת, דגני בוקר, מעדנים, חטיפים ואוכל קנוי גם יקר וגם יותר קשה להוריד אותו אחרי שהילדים גדלים..


אנחנו הצלחנו להוריד קורנפלקס מהתפריט היומימתואמת

כשהילדים כבר היו גדולים למדי. (עשיתי את זה בעיקר כי כבר עצבן אותי לדרוך על פירורי קורנפלקס כל הזמן🤦‍♀️)

הפכנו אותו לפינוק של ראש חודש, והילדים נהנים לחכות לזה.

אבל באמת זה לא היה לגמרי חלק, ויש עוד פינוקים אחרים שעדיין קיימים...

זה כל כך אישיעכבר בלוטוס

אם זה יצמצם אותך אז זה לא טוב לך

אם זה לא מצמצם אותך אז את יכולה לנסות

 

אבל אל תצמצמי את עצמך אם את לא חייבת

זה יוצא אחכ במקומות אחרים

בגדול אם יש לכם כסף תקנו כמה שבא לכםדיאן ד.

זה משתנה כל כך ממשפחה למשפחה.

יש כאלו שמגיעות מבתים שאוכלים בשרי רק בשבת וזה סבבה להן לגמרי

יש כאלו שלא, ואם עכשיו יתחילו לדקדק מתי לקנות בשרי הם יחוו ייסורים של דקדוקי עניות.

 

אני חושבת שאם אין בעיה של כסף, אז אל תסתכלי על זה משם,

אלא יותר מכיוון של בריאות והרגלי צריכה לילדים.

 

אם כן מעניין אותך ממוצע צריכה אז כתבתי בשרשור השני שהממוצע שאני מכירה בישראל זה 180-220 ש"ח לנפש לשבוע

אם אתם חורגים בהמון מעל הממוצע אז תחשבו אם בא לכם לנסות לצמצם.

אם אתם בטווח אני הייתי משחררת.

 

אגב, אצלנו בבית יש הרבה בשרי ודג סלמון, זה מה שאנחנו אוהבים.

ירקות יש מלאא כל הזמן, פירות פחות אוהבים לצערי.

יוגורטים ודגני בוקר (חוץ מקורנפלקס) אנחנו לא קונים, לא מטעמי חיסכון אלא מטעמי צריכה, פשוט לא מרגישים צורך.

 

אם יש לכם כסף ץקנו כמה שבאלכם זה מתוק😂😂😂חמדמדה

לאף אחד אין כסף בלתי מוגבל

וכרגע באמת ב"ה אנחנו ביחידה של ההורים אז לא משלמים פעמיים על דירה (משכנתא ומשכירות, משלמשים רק משכנתא) אבל עוד חעט נעבור

ואז גם לא נוכל לנצל את 'סופר אמאבא😁😁' להשלמות

וגם ההוצאות יגדלו כי בית זה ממש מחש לא רק שכירות חשמל מים ארנונה…

אז סתם אני חושבת לי כזה

כמובן שהכל יחסיואז את תראי
ומאוד תלוי מה גודל המשפחה
זה סביר.אונמר

אנחנו גם אוכלים כל יום חלבון טוב, ואפילו פעמיים יכול להיות.

חופשי שערב אני יכין לי סלמון.

ההתחשבנות כל אוכל היא קיצונית קצת.

 

לכן כשאני שאלתי השאלה שלי היתה על לקנות בחוץ נגיד.

כי זה ברור לי שזה לגמרי מותרות ואפילו לא בריא אז יש לי עוד סיבה להפחית חח

אבל באמת אני חושבת שזה סגנון התנהלות,

ואני גם לא אשרוד לא להכין אוכל מסוים שיש בבית כי הוא מתחשבן על יום אחר.

אני אכין ויקנה עוד.

ואם צריך נעבוד יותר בשביל זה.

אבל נראלי שאם נצליח להוריד את הקניות האחרות ורק סופר ישאר כמו שהוא אנחנו אמורים לעבור את זה בסדר.

בעיניי לא מוגזםהמקורית

כל עוד את יכולה להרשות לעצמך - למה לא

גמני קונה את כל הפירות והירקות (האמת בלי יותר מדי חשבון) כי אוהבים ואני מעדיפה את זה על פני מזון מעובד כשאני לא נמצאת בבית והם חוזרים מביה"ס


אני כן מסתייגת מכל דגני הבוקר והמעדנים כי זה לא בריא. מפוצץ סוכר. אז הייתי קונה פעם והיום בכלל לא (מעדנים), מול דגני הבוקר אני לא מצליחה להילחם ככ, אבל עודים פשרות מדי פעם ויש פה מודעות למה בריא ומה לא אבל קשה כשכולם במסגרות מביאים


לגבי בשרי/ פרווה - אפשר מדי פעם לגוון ולא חייב כל יום. מה שזורם לך

אפשר לצחוק עליך רגע?יראת גאולה

את לא רוצה להתחשבן על בשרי כל יום, כי חלבון זה הבריאות של הילדות, נכון?

אבל כאן כתבת יוגורט ואקטימל ודגני בוקר, שזה לא בדיוק מוסיף לבריאות שלהן 😅


לדעתי,

כל עוד אתם בטווח שטוב לכם, מכניסים יותר מההוצאות ומצליחים לחסוך (מקובל לומר שצריך לחסוך בצד 3 משכורות, שיהיו לעת צרה) - סבבה, אל תתחשבנו בכלל. בשביל מה אנחנו מרוויחים כסף אם לא בשביל לחיות?

אם התחשבנויות עושות לך רע, ואת חושבת שצריך לתת חלבון בשרי כל יום - מעולה. לכי על זה, ומה אכפת לך מה אחרים חושבים אם לכם זה טוב. (רוב האנשים מסכימים איתך, אבל לדעתי זה פחות הנקודה)


אם וכאשר תצטרכו להצטמצם, תעשו את זה כמו גדולים. באמת יותר קשה לצמצם אחרי שמתרגלים לשפע, אבל אם תגיעו לגשר כבר תמצאו איך לחצות אותו.

כשהילדים גדלים ההוצאות גדלות (חוץ ממעון 😏). אולי יגיע שלב שההוצאות כן יהיו גדולות יותר. וכנראה זה שאתם גרים אצל ההורים מוריד כל מיני עלויות שאת לא זוכרת לקחת בחשבון.

נכון אבל זה מוסיף לכיף שלהן, וזה בריאות נפשחמדמדה

כמי שללכת לסופר ולקנות אקטימל היה בגדר חלום (שוב לא כי לא היה כסף. כי גדלתי על ה'לא צריך') לקנות אקטימל לילדה שלי מרגיש לי לפנק אותה

וזה כן עדיף לדעתי של ביסקוויט של עד חצות או משו כזה

לדעתי זה בריאות הנפש שלך ולא שלהן 🤭יראת גאולהאחרונה
אבל שוב, כל עוד אפשרי ובעינייך זה נכון - מעולה. זה מה שחשוב.
דווקא חולקת עליךלומדת כעת

יש דברים שהם לגמרי מותרות בסופר

מעדנים לילדים - למה צריך את האלו של ה4.5 שקל לאחד במקום 2 שקל לאחד?

ממתקים יקרים - למה?

אין סוף דברים שהם לא הכרחיים בכלל וסתם מוסיפים כסף לעגלת קניות.

אני אגיד לך למהדיאן ד.

כי אם את משקיעה מלא אנרגיה בחיסכון בסופר

אז אין לך אנרגיה לחיסכון במקומות אחרים.

 

אני חושבת שעדיף תמיד להתחיל בחיסכון שאת עושה פעולה חד פעמית והיא משפיעה לך חודשים קדימה

מאשר לעשות פעולה שאת תצטרכי לחזור עליה כל חודש מחדש...

 

יכול להיות שלך אין בעיה לקנות מעדן של 2 ש"ח ויש כאלו שמרגישות שמתקמצנות או שהילדים מתלוננים להם.

(אני אגב לא קונה מעדנים בחיים - אז לא מדברת על עצמי)

וזה סבבה לגמרי להגיד בתוך התקציב שלי יש חלק שמיועד למותרות. לא הכל צריך להיות רק הכרחי וחייב

אפשר גם לקנות גם פינוקים.

 

או יותר גרועאפרסקה

אלה שהם 6.9 לאחד 😅

למה אפשר לשאול על כל דבר…חמדמדה

למה לקנות קורנפלקס של תלמה ולא של אושר עד

ולמה מרכך כביסה של מותג זה ולא אחר

ולמה צריך לצאת למסעדה אפשר להיפגש אצל חברה

ולמה צריך יותר משתי שמלות לשבת


אני לא אוהבת ששואלים אותי

את צריכה את זה? אם את צריכה תקני

כן יופי צריכה

אני לא אמות בלי זה נכון?

אני אני לא 'צריכה'…

אני אחרי השרשור חשבתי על זהעכבר בלוטוס

והבנתי שמה שאני שלמה איתו הוא מה שהכי טוב לי

אז ההשוואות לא נכונות כי לא נצליח לחיות עם רעיון כולשהו (פה בנושא אוכל..) לאורך תקופה בלי שאנחנו שלמים איתו

 

אישית אני קונה הרבה פירות וירקות ובזה לא חוסכת כי אני רוצה שיאכלו. 

לגבי קטניות או בשרי זה גם כי קראתי ולמדתי ואלו היו המסקנות הפרטיות שלי מהחומר

וגם הרגשה עצמית שלי עצמי זה כבד

אני עייפה אחרי בשרי ואם אני לא משלבת עם הבשרי פחמימה (זה לא נכון עיכולית לשלב) אז אני גם לא שבעה

אז יצרתי לעצמי מרחב ביניים כזה של שילובים בין כל הצרכים

 

אם אתם לא כאלה אז אחלה כל אחד מה שטוב לגוף שלו...

 

 

 

 

לא,את לא מגזימהנעמי28

הכל עניין של סדרי עדיפויות.

ובכלל יש כאן בפורום מודעות מאוד גדולה לצמצום (לא לבזבוז, יש הבדל).

באופן אישי אני תמיד אעדיף להגדיל הכנסות מאשר להצטמצם במיוחד כשזה מגיע לאוכל.

ולדעתי צריך להיזהר עם צמצום ותחושת צמצום, לרוב היא מגיעה עם צמצום מחשבתי בנוגע לכסף (תודעת שפע וכל זה, שונאת את המשפט הזה).

 

אני לא קונה כל מה שבא לי, אבל כשזה מגיע לבריאות וארוחה מזינה, זה לא בזבוז בשבילי ולא אצמצם.

אני גם לא אתרוצץ בין סופרים כדי לחסוך כמה עשרות שקלים, הבריאות הנפשית שלי והכוחות הפיזיים שלי שווים יותר מכסף.

אני כן אחסוך בתחומים שלא נוגעים לי (למשל בגדים, חופשות וכאלה דברים)

^^ התחברתי לתגובהיערת דבש
את לא מגזימהפילה
ילדים צריכים פרות ובשרי. אולי לא כל יום אבל גם לא פעם בשבוע...
לדעתי את לא מגזימהעלמא22
אני מגיעה מבית מאוד דומה לשלך. יש כסף, אבל פחות מותגים וכזה, כן חופשות ומסעדות (פעם פחות, בשלב מסוים יותר), ארוחת צהריים בשרית כל יום.

במקרה שלנו, בד"כ אני היחידה שלא אוכלת צהריים במסגרת, אז בד"כ אני דואגת שיהיה לי מספיק בשר משבת. לפעמים הם אוכלים בערב, אבל אני לא קונה במיוחד (רק אם אני מכינה בולונז).


מאוד תלוי בהרגלים שבאתם איתם מהבית 

למה לא להכין בשרי באמצע השבוע?ואז את תראי

כל אחד בוחר במה לחסוך. אישית זה לא נראה לי כמו משהו שכדאי לחסוך בו אלא אם כן אתם חוסכים בכל מקום אחר ולא נשמע שזה המצב

אני גם לא אוהבת לחסוך באוכלעוד מעט פסח

כן קונה במקומות זולים, אבל לא חוסכת במה שקונים.


כן חוסכת המון בדברים ה'יקרים'- רכב פשוט, מקום מגורים זול, ריהוט מיד 2.

קניתי לאחרונה פינת אוכל חדשה, שבקניה שלה חסכתי להערכתי כמעט 2000 ש''ח. שזה בערך שנתיים של עוף באמצע שבוע...

אבל מישהי אחרת מתחרפנת מיד2. קונה הכל הכל חדש. וזה גם בסדר.

אין תחרות 'מי חוסך הכי הרבה'. ובכל שלא כולם צריכים לחסוך באותם דברים.


את צריכה לעמוד בהכנסה שלכם, ולחיות בצורה הנכונה לכם.

אם שרשורים כאלה עושים לך רע- דלגי עליהם.

קודם כלטרמפולינה

צר לי לפוצץ לך את הפנטזיה, בשרי זה בכלל לא כל כך בריא, אם היית יודעת.באיזה זריקות מפוצצים את העופות והפרות היית מעדיפה לתת רק חלבון מהצומח..

אני חד משמעית כמעט לא מכינה בשרי במשך השבוע, והכל בסדר

אוכל טוב זה המחיר הכי זול לאיכות חיים.נעומית

כלומר, כשתרצי להעלות איכות חיים כל אופציה אחרת תהיה יקרה יותר.

אוכל טוב זה חיוך, זה שמחה, רוגע וביטחון.

אין מחיר לאוכל אמיתי, משביע וטעים. זה בית.

האוכל הוא בנפשי, כל יום בשרי ופירות בשפע יחסי. לא גדלתי בבית כזה, אבל אני רואה כמה אוכל טוב עושה את כולם שמחים יותר, מחוברים יותר לבית. 

מסכימה איתךעם ישראל חי🇮🇱

לא מחסירה מהילדים כלום בקטע של אוכל בגלל כסף

קונים חופשי בשר ירקות פירות

לא חושבים פעמיים

קודם כל אוכל

אחר כך אם נשאר לדברים נוספים הרי זה מבורך

אבל זה משהו שגם אני וגם בעלי מאוד דוגלים בו.

אני אסביר שנייה את הכיוון שלי כי כולכן כותבות ליחמדמדה

תחסכי במקומות אחרים

אני

אדם

קמצן

ביותר

😂

ברמה חמורה עם עצמי, פחות על הילדים ועל בעלי ברוך ה' באמת שאני בסדר (לא פזרנית אבל בסדר)

ברמה שהייתי בטיפול אחד על זה, אבל הוא עלה 350 למפגש אז הפסקתי🤣

בקיצור

אבל אוכל מרגיש לי קשההה לחסוךך

וכן אנחנו קונים בחוץ לפעמים (תן ביס אבל) ואני תמיד עם מצפוניפ על זה שאפשר להעביר את התו ביס לביימי ואז זה כסף

ואנחנו הולכים לקניות ובאמת נשבעת אני קונה מה שצריך לבית אבל הלב על 200

ויש דברים שאני אכנס לשיח על בעלי לא רק בקטע של כסף אלא גם של בריאות (שוקולדים למשל) אבל יש דברים שיקר ואני מבינה שצריך- פירות ובשר למשל

אבל אז בא שירשור ואני חושבת לעצמי

אולי לא צריך???


(זה לא שנאחנו חיים בסגפנות כי ה' דאג לי וחיתן אותי עם גבר שמוודא שלא יחסר לי מה שאני מחסירה מעצמי, אז ברוך ה' מי שיתסכל מבחוץ בחיים לא יידע שככה אני, אבל בתוכי/ בתוך הבית בקניות של אוכל או בגדים לי- זה מלחמה חח)


אז אין לי שום בעיה לחסוך במקומות אחרים🤣 יש לי בעיה להבין שהסטנדט סופר שלי גבוה

מחפשת המלצה לבקבוק מים עבורי במחיר שפוימולהבולה

מניקה וחייבת לשתות מלא

כל הבקבוקים שקונה על הפנים

צריכה המלצה לבקבוק איכותי אבל לא יקר אם קיים דבר כזה

אני הזמנתי מסופר פארםאונמר

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

 

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

תודה אבל קטן לי מדימולהבולה

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

באורבניקה יש מבחרשואלת12
מקסימום יהרס תקני עוד
הם מזעזעים. נשברו לנו תוך שנייה בשימוש רגילואילו פינו
דווקא אצלי לאשואלת12
יש ל2 ילדים כבר שנה. ולי אחד נשבר ויש לי עוד אחד. אז יצא שקניתי 2 בקבוקים לעצמי לשנה..
יצא לי לקנות 4 סוגים שונים . וזאת הייתה החוויה שליואילו פינו
אז רק כדאי שהפותחת תדע... שלא תתבאס
אני קניתי באליאקספרסואני שר

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.


יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

אשמח לקישוריםמולהבולה
תודה רבה 💛מולהבולה
קניתי בקבוק של 1.2 ליטר של קונטיגוואילו פינו

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

מאיפה הזמנת ? מהאתר שלהם?מולהבולה
דווקא עכשיו רואה שבאורבניקה יש השני ב50 אחוז
באורבניקה יש של קונטיגו?ואילו פינו
הזמנתי מטרמינל איקס כדי לשלם עם הפייטר
לא, סתם בקבוקיםמולהבולה
קונטיגוואז את תראיאחרונה
השקעה לפרק זמן ארוך
תקופת הקאות עבדתן רגיל? ויצאתן רגיל?מעיין34

אני לא רוצה שיחשדו בתחילת הריון אז משתדלת לצאת כשיש מפגשים,

מצד שני הפעם זה בשילוב הקאות ואין לדעת אם יפתיע ומתי יפתיע .

 

כןעדיין טרייה

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אני כל כך קרובה לקנות, אבל מפחדת מכימי בהריונותמעיין34
למרות שאני יודעת שזה מתאים להריון אבל עדיין, גם אקמול מפחדת לקחת
אקמול באמת עדיף כמה שפחות, אלאאורוש3

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

למה לקחת אקמול אם יש חום?יהלומה..

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

כי חום יכול לפגוע בהתפתחות העוברדרקונית ירוקה
במיוחד בשליש הראשון. זה באמת נכון שבדרך כלל עדיף לא לקחת אם החום לא גבוה, אבל בהריון זה שונה
בחיים לא שמעתי על זהיהלומה..

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

בהריון זה לא טוב לעובראורוש3
תודה רבבה🙏🙏מעיין34
בוודאי שלקחת. זה מציל חייםSheela
זה ממש הבדל בין לא לתפקד לבין התנהלות כמעט רגילה.. אני מאד ממליצה
לא נראה לי שאקמול ובונג'סטה גורמים לכימיממתקית

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

אוף אני גם לא בקטע של הכדורים. וסובלת.פומלה

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

בנתיים עוזר לי קרח, אבל להקאות לא מצאתימעיין34
ממש מבינה אותך. אני עם היפרמאזיס גםממתקית

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אני עובדת ויוצאת כרגילדיאן ד.

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

 

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

בול מה שהיה לי בראשוןמעיין34
עכשיו זה לא קורה כל יום וכל היום כמו בהריון הראשון, ב"ה בלי עין הרע ולכן הדילמה
כן. קבוע מקיאה לפני שעולה לרכבת ואחרי שעולה לרכבת.ואז את תראי
בתוך הרכבת מחזיקה שקית ליתר ביטחון 🤭
לפחות לא מול מכריםמעיין34אחרונה
ואי נשים מה שאנחנו עוברות כדי להביא חיים לעולם

צריכות להדליק משואה

לא מתייעצת כי זה כבר קרה, אבל מה דעתכן? מענייןממתקית

לבת שלי ב א' היה אמור להיות מסיבת סידור גדולה בערב, ובדיוק אז היה מצב בטחוני לא יציב..הוחמרו ההגבלות, לא ידעו מה יהיה והמסיבה נדחתה ללא נודע.
בקיצור את המסיבה דחו בסוף לאיזה בוקר והודיעו בקבוצה לאימהות שהן יחגגו מול בנות בית הספר בשעות הלימודים, ללא אימהות!!! (כלומר המסיבה הריקודים, הדקלומים וכו יהיה בבוקר מול כל בית הספר עד כיתה ו'. אימהות לא מגיעות, מבחינת שלא כולן יכולות להגיע כי חלק עובדות וכו)
עכשיו אני לתומי קראתי, הבנתי, ולא יודעת למה חשבתי לעצמי, זה יום שאני בבית, אז נסעתי לבית הספר למסיבת הסידור.
כמובן שנכחו כל בית הספר וללא אימהות אחרות.
המנהלת דיברה דברי פתיחה ואז באה אליי וביקשה שאלך
קצת גיששתי, דיברתי לליבה, אבל לא עזר. ברגעים האלו היו דיבורים בבמה, אבל הבנות הביטו ואולי גם שמעו אותנו.

המנהלת אמרה שלא פייר שיש אימהות שלא באו ורק אני מגיעה, אמרתי לה שאבקש את רשותן בקבוצת הוואטסאפ.
אציין שמאוד הבנתי את המנהלת, היא לא רוצה עכשיו בלאגן מאימהות אחרות, ושבנות יקנאו למה רק אמא של.... באה. (אם כי יכול להיות שזה גם לא היה קורה...)
דיברנו כמה דקות כשהיא דורשת שאצא ואני מנסה בנעימות לבקש להישאר בכל זאת, כי אני כבר פה.
כמובן שבסוף יצאתי, מבינה מאוד את המנהלת
אבל מהירהורים שלי, חשבתי לי איזה "הכנסת אורחים" המנהלת העבירה ושידרה לבנות?
קצת הפריע לי ה"גירוש" הזה למרות שיודעת שלא נהגתי כשורה.
אני לא אשת חינוך ובטח לא מנהלת בית ספר, אבל נראה לי היה מקום לשתף את הבנות שאמא של.... הגיעה מרחוק, והמסיבה ללא אימהות, אבל נארח אותה בשמחה כי היא כבר הגיעה ומה זה הכנסת אורחים אם לא זה. ובפעם הבאה אמא של... תזכור שלא מגיעים... או משהו כזה.
 

ולא יודעת מה התחושות של הבת שלי שפתאום ראתה את אמא , ואז המנהלת מוציאה אותה.
לא דיברתי עם ביתי על זה...
עברו כמה ימים.
שייך לפתוח בפניה?
תודה למי שקראה

אני חושבת שהיא חששה שבנות אחרות יקנאו ויתעצבואוהבת את השבת

שאמא שלהם לא נמצאת...


לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...


לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..


וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

איך בכלל נתנו לך להכנס לשטח ביה''ס?חילזון 123

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא


אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

השומר נתן לי להיכנס...באמת לא יודעת למהממתקית

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

מצד שני תחשבי על מה שהמנהלתחילזון 123

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

 

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

את נשמעת לי מדהימהשאלה גנים

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

איזה באסה!אמאשוניאחרונה

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.


כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.


לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.


גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.


אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)


לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.


לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.


אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.


וחיבוק על האכזבה!

הכנות לטבילהמישהי חדשה:)

שלום לכולן! אני חדשה כאן ושמעתי על המקום הזה מחברה. התחתנתי בשנה האחרונה.


רציתי לשאול, איך אתן מסתדרות עם ההכנות לטבילה? עשיתי את זה כבר כמה פעמים וכל פעם מייאש אותי להתחיל יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…

אמרתי לבעלי היום שכל אישה ששומרת טהרה מגיע לה גן עדן מיד בלי שאלות, על כל מה שהיא חווה בתקופה הזאת…🤦‍♀️


יש עצות למישהי? אשמח לשמוע!

בלי נרווים, (בלי עצבים).נעומית

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').


ואי אהבתי את קו המחשבה!טארקו
גם אצלי ככהפרח חדש

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

עושה את הרוב יום לפניהמקורית

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון


מה מלחיץ אותך? הנוהל די פשוט וברוראלישבע999

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

מסכימהאנונימית בהו"ל

שווה לבדוק את זה


ולהבין את ההלכה כמו שצריך..


אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.


היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג


תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

יש לי רשימה של מכון פועה שקיבלתי מהמדריכה שלימישהי חדשה:)

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

ואתם פוסקים לפי מכון פועה באמת?טארקו

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?


כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

יכול להיות שיש שם גם דבריל שלא רלוונטים אלייךשמעונה
נגיד עדשות מגע, אבל זה עדיין נראה רשימה ארוכה
ואוסיף עוד משהוטארקו

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..


וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

אולי תכתבי לעצמך רשימה מתוך הרשימה הזאתשיפור

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

תלמדי מה בדיוק צריך,אונמר

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.


אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

תודה על ההרגעה🩷מישהי חדשה:)
בנחת!Sheela

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג


בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

יש דיון בגמראהשקט הזה

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.


עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.


ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).


זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.


ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.


בהצלחה!

חיבוקואני שר

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.


ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.


מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

קודם כל עם הזמן מתרגלים, או נכנסים להריון😄שמעונה
😄וברצינות תעשי רשימה , וחלק מהדברים אפשר לעשות קודם וחלק אפשר באותו יום במקווה...

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....


יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

עונה לך כבלניתעל הנס

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

 

תורה ניתנה לבני אדם, לא למלאכי השרת. זה מהכתבתנו

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

לי מה שממש עוזרהוליקאחרונה

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה


דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

ילודה וייסורי מצפוןפילה

הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?

מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.

וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.

גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.

אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .

גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.

אני חושבת שהעלת כאן את שאלת הגבולותקנמון

אם נלך על הדוגמאות שנתת-

עד כמה ומה אתם מוכנים לתת מבחינה כלכלית,

מה אתם מממנים,

ומה ילד שרוצה משהו-משלם מכסף שעבד עליו (בייביסיטר, עבודה בקיץ, לא חסר).

אגב, גם מה שהילד בוחר לממן- צריך לעבור אישור שלכם כהורים של הבית (נניח רוצה לקנות פלאפון בגיל שלא מקובל מבחינתכם).

אפשר גם שיהיו השלכות- אחרי הילדים יודעים מה הכללים של הבית (למשל כיבוי מכשירי חשמל כשלא נמצאים) אם ילד לא עומד בכלל הזה- תהיה לזה השלכה. (למשל לשלם את החשמל שבזבז).


גם גבולות בדיבור להורים - באיזה סגנון את מוכנה שידברו אליכם. איזה סגנון דיבור את חותכת ואומרת שככה לא מדברים אצלנו בבית. גם לשקף להם את צורת השיח.. לא טענות, כן בקשות. לא חוצפה כן שיתוף..


כתבת:

" בפועל אם אחריות רק עלי על הכל , זה לא עובד. וגם אם היה ילד אחד , לא היה עובד. היה אפילו יותר גרוע. כי במשפחה קטנה הורים כן יכולים טכנית לטפל בכל דבר בעצמם , לצ'פר על כל הזזת אצבע ולהיות על כל קושי"

זה ממש לא מה שאמרתי!

בכל מה שכתבתי בשרשור הזה לא באתי לטעון שילד צריך לחיות חיי חופש ושחרור וההורים עומדים עליו לשרתו.

חס ושלום.

ברור שילד צריך להיות שותף בבית

הבית גם שלו (והוא הגורם העיקרי המבלגן(;)

גם במשפחה קטנה אני חושבת שזה לא נכון שההורים יטפלו בהכל (לא חינוכי ומוציא לעולם ילד חלש ולא מתמודד)

גם לא צריך לצ'פר על כל הזזת אצבע אלא על השקעות מיוחדות או עזרות יוצאות דופן.

כן צריך להעריך מילולית ולומר מילים טובות.

(אני גם מצפה שיאמרו לי תודה על האוכל שהכנתי למרות שמצופה ממני להכין).


בעיני, האחריות של ההורים זה לנהל את זה-

תורנות, תפקידים, מינון נכון של עומס (זו בתקופת מבחנים אז זמנית מוריד ממנה מטלה, ההוא בתקופה של עודף אדרנלין אז ניתן לו תפקיד פיזי, אולי הילד הקטן כבר גדל ומסוגל למשהו שעדיין לא עשה?

יש משפחות שהתפקידים נודדים בין הילדים, שמאפשרים בחירה.. יש כל מיני דרכים לנהל ולמנן את זה נכון)

ולדרוש מהילדים! בודאי. לא להציע שיעזרו ולקוות שברוב טובם יסכימו

.

הגבולות זה לוודא שהילדים לוקחים חלק מתוך שותפות ומחוייבות ומבצעים את התפקידים שלהם.


אני המון משקפת לילדים שלי. המון.

יכולה למצוא את עצמי עונה לילד שמתבאס שאין לו כח לסדר את החדר שלו- שגם לי לא היה היום כח לבשל

ועדיין כדי שבית יתפקד-יש משימות שעושים כל יום שוב ושוב. כדי שהבית יתפקד וכדי שיהיה לנו נח ונעים להיות בו..


אני לא מצפה שהילדים מעצמם יראו שמבולגן ויציעו עזרה (למרות שזה גם קורה לפעמים)

אני *מנהלת* את זה

אבל לחלוטין הם גם שותפים במטלות

(כמובן מתוך שימת לב להתאמת המטלות ולא להעמסה לא מבוקרת).

בסוף כשהבית מסודר ונעים- גם להם כיף וטוב

התייעצות עבודה ויציאה לחל"דהילושש

נכנסתי לשבוע 37 ב"ה, 

אם מישהי זוכרת- הרופאה אמרה שבשבוע 38 אעשה הערכת משקל ואז נראה- אם מעל משקל מסוים- קיסרי באותו יום. אם מתחת- תלוי, אבל בגדול, לא מחכים לשבועות מתקדמים.. מיילדים-זירוז (שאני ממש נגד, לא יודעת מה יהיה עם זה). 

 

אני רוצה לנצל ימי מחלה, ונראה לי שזה הזמן.. יש לי מעל 10 ימי מחלה, שזה בעצם שבועיים היעדרות מהעבודה, מאמינה שעד שיסתיים אני בע"ה אלד. 

לא רוצה להודיע למנהל מראש על היעדרות- אלא להתקשר בבוקר ולומר שאני לא מרגישה טוב... וככה להמשיך.. (אני גם ככה מרגישה לא מוערכת, זילזול וסירוב כשביקשתי העלאה בשכר- אם מישהי זוכרת שכתבתי פה, עובדת 3.5 שנים במשרד שבמהלכן קיבלתי העלאה פעם אחת של 500 ש"ח,  בגדול- הרצון הוא לא לחזור למשרד הזה אחרי הלידה בע"ה).. 

אממה? 

בעבודה כרגע, יש באחריותי 2 תיקים. 

את הראשון- סיימתי מה שהיה מוטל עליי ועד עכשיו חיכיתי למסמכים מהלקוח על מנת שנוכל לסיים את התיק. הלקוח התעכב עם המסמכים הרבה זמן וחשבתי שכבר לא ישלח עד שאצא לימי מחלה (מחר). מרפי- שלח היום. זה אומר שיש לי עוד עבודה על התיק. 

את התיק השני- חשבתי היום לסיים לעבוד עליו ולעבור עם המנהל על התיק וזהו. 

 

ואני ממש מתלבטת איך נכון לעשות את זה.. 

לעשות ראש קטן ויאללה ביי שיסתדרו? 

או למרות אי הנעימות- להודיע שאני יוצאת לימי מחלה ולא חוזרת עד שאלד..? החשש שלי באפשרות הזאת זה שהוא יגיד לי- מה? למה לא הודעת מראש?! מודיעה לי יום לפני?! (כי תכננתי פשוט להגיד שאני לא מרגישה טוב וככה למשוך...) 

 

אציין, שאני מתכננת להתפטר לטובת הילד ולקבל פיצויים כשאסיים את החל"ד.. 

 

 

בקיצור.. 

אשמח לעזרתכן, 

מה אתן ממליצות/מה הייתן עושות? 

 

 

 

 

לקחת ימי מחלהדיאן ד.

אם את גם ככה מרגישה שלא מעריכים אז אין טעם להתאמץ, לא יעריכו את המאמץ.

 

אם את חושבת שיש סיכוי שתבקשי ממנו המלצה לעבודה הבאה אז אולי כן כדאי להתאמץ.

 

אני חושבת שמאוד חשוב הכמה ימים מנוחה לפני לידה, זה להגיע ללידה הרבה יותר ברוגע ובנחת ולא הייתי מוותרת על זה.

אם זה מקום שמאפשר אז להגיד בפה מלא, אני לוקחת ימי מחלה עד הלידה. כבד לי/ קשה לי וכו'

אם לא יסכימו ויגידו שתקחי ימי חופש אז אולי לעשות מה שחשבת וכל בוקר להודיע לו שאת חולה ולא מגיעה.

את גם יכולה להגיד לו שהתחילו לך צירים ואת לא מסוגלת לעבוד.

זה יסגור לך את הפינה שאת באמת לא עובדת עד הלידה (אני באמת סחבתי צירים שבועיים לפני לידה, זה קורה)

אני חושבת שכן עדיף לעדכןשלומית.

שאת לא חוזרת עד הלידה.

זו אי נעימות זמנית במקום אי נעימות מתמשכת...

כי גם להודיע במשך שבועיים כל יום ש"את לא מרגישה טוב" בעיניי מאוד לא נעים... וגם לא יפה כלפי המשרד.  עד כמה שהם מקום מעצבן אני חושבת שיותר ראוי לתת להם את האפשרות להערך כמו שצריך.

ובאמת, גם לך זה יחסוך אי נעימות כל יום מחדש 

אוםציה שלישיתהמקורית

יש לך מחשבנייד של העבודה בבית?

קחי מחלה ושבי לעבוד על זה מהבית ולהשלים

או שתבקשי ממנו לעבוד מהבית כי את ממש מתקשה להגיע כבר, רק כדי לסגור את התיקים האלה, ואז תצאי (בהנחה והוא ישלם לך על ימים אלה במלואם)

מעבר למה שכתבו שחשוב מנוחה, את בטח תרתי המלצות למקום העבודה הבא. סגירת קצוות אם את לא מתכוונת לחזור זה מתבקש (אם יש אפשרות כאמור)

יש לי אפשרות לעבוד מהבית.. אבלהילוששאחרונה

הוא לא יתן לי לעבוד מהבית וגם ישלם לי ימי מחלה.. 

וגם, 

אני באמת הייתי רוצה לצאת לחופשה לפני הלידה, 

לסדר לנקות מה שאפשר ולהתארגן.. לתת קצת יחס לילדים לפני.. להתכונן.. 

וגם, 

לנצל את ימי המחלה שלי למקרה שלא אחזור לפה.. 

 

עוד נקודה למחשבה-אם לא תנצלי את הימים האלה,אולי בקרוב
ימירו לך אותם לתשלום או שהם ילכו לפח? לא יודעת מה מקובל על ימי מחלה.. זה גם נקודה למחשבה אני חושבת.. בכל מקרה, ממליצה כמו שכתבו פה, לסגור את הדברים בצורה יפה כמה שיותר.. אולי להגיד שאת מועמדת לניתוח שבוע הבא אז את רק רוצה לסגור את הדברים הפתוחים או משהו כזה? אפשרי?
ימי מחלה לא משולמים.. רק חופשההילושש

זה גם השיקול שלי, שאני רוצה לאפס את ימי המחלה למקרה שבאמת לא אחזור לפה.. 

 

לא הייתי רוצה לשתף אותו בפרטים לגבי הלידה... לא נעים לי לשתף גבר בדברים האלה.. 

ילדה עם חום כמה ימיםדיאן ד.

היי

 

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת עם חום כבר כמה ימים.

מיום חמישי, זה אומר כבר 5 ימים.

 

חוץ מחום והרגשה כללית רעה אין לה כלום.

לא מתלוננת על כאבים, לא מנוזלת, לא משתעלת.

ובגלל זה לא לקחתי אותה לרופא.

הייתי בטוחה שזה וירוס שיחלוף אחרי יומים.

אבל עוד יום ועוד יום ולא עובר.

כל הזמן נותנים לה נורופן ואקמול כי מרגישה לא טוב.

 

נראה לכן מדאיג?

רציתי ללכת איתה היום לרופא ולא היה תורים

ומחר יש רופא קרציה, אני לא סובלת אותו.

תמיד נותן לי תחושה שאני סתם דאגנית ובשביל מה באתי בכלל,

עושה לי טובה שבודק את הילדים.

 

ברביעי יש את הרופאה הרגילה שהיא ממש סבבה.

השאלה אם זה לא מאוחר מידי לחכות לרביעי?

מה זה כבר יכול להיות?

 

 

הייתי לוקחתאורוש3
הייתי לוקחתאן אליוט

לבן שלי הייתה דלקת אוזניים והוא בכלל לא התלונן על כאב, רק היה חום, וכשבאנו לרופאה אחרי 5 ימים (כי היו שישי שבת באמצע אז באנו ביום ראשון) היא ממש נזפה בנו כי זה כבר היה חמור והיה צריך אנטיביוטיקה.

אז לא תמיד הם מראים כאב

גם הייתי לוקחת,כנה שנטעה
הייתי מחפשת רופא זמין למחר אם אפשרי.. חום כמה ימים קצת מלחיץ אותי
בפעם הבאהאיזמרגד1
אם יש ילד עם חום אפשר להגיע או להתקשר למרפאה ויכניסו אותך גם בין התורים... 
אצלנו לא מכירה אופציה כזאת 🙊כנה שנטעה
באתי פעם דאוגה עם הבן שלי בלי תור ודי התעצבנו עלי ונתן לי לחכות נצחחח, בסוף פשוט הלכתי וחזרתי למחרת עם תור...
איזה מוזראיזמרגד1

אצלנו חופשי מכניסים גם בין לבין, ואני יודעת שבהרבה מרפאות זה ככה

ככה זה אנשים מגיעים לרופא ילדים בלחץ לפעמים... זה לא שאת תמיד יודעת יום מראש. ממש מוזר ומבאס שהתעצבנו עלייך

אני מתקשרת לפני ואומרת שאני צריכה תורעלמא22
דחוף, ואז אומרים לי מתי להגיע, לפעמים זה גם ליום אחרי (אלא אם מדובר על הילדה עם הצרכים המיוחדים, ואז תמיד מקבלת תור לאותו יום)
גם אצלנו ככהניק חדש2אחרונה

ויש רופא תורן גם

שזה לאלה שלא הספיקו לקבוע תורים לאותו יום.

דחוף בדיקות דם ושתןמולהבולה

לגמרי יכול להיות חיידק כלשהו

הרופא לא יגיד לך שאת סתם דאגנית אחרי 5 ימי חום

אצלנו אחרי 3 ימים מבצעים ספירת דם ושתן

ואי איזה באסה על הרופא של מחר!טארקו
אבל 5 ימים זה כבר באמת זמן שכדאי להיבדק...
אם היא שותה ואוכלת וערנית יחסית בהשפעת הנורופןאוזן הפיל

אז הייתי מחכה לרופא שאני סומכת עליו.

היה לי אותו סיפור, עם חום מתמשך שלא נגמר, מרוב לחץ הלכתי לרופאה הראשונה שהיה לה תור.

היא נתנה אנטיביוטיקה  - סתם שיהיה, כי היא דאגה שהחום מתמשך.

האנטיביוטיקה גמרה על הילדה, בחילות ושלשולים, ממש מסכנה.

הלכתי למחרת לרופא הותיק והמוכר, אמר להפסיק ושזה ויראלי.

וכן, קרה לי אחכ כמה פעמים שהילדים תפסו את הוירוס הזה, וזה באמת ארוווווווווך

אבל מאז אני לא מוותרת על רופא שאני סומכת עליו (זה רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה)

תודה לכולןדיאן ד.

יש לנו תור לרופא הבוקר.

נראה מה יגיד.

 

@אוזן הפיל כן, היא ערנית, שותה ואוכלת. עם אקמול נראית 100% בסדר.

בגלל זה אני לא כל כך דואגת.

אבל נלך לרופא בכל זאת.

אחרי 5 ימים של חום, טוב עשית שהלכת לרופאממתקית

ותעדכני מעניין מה זה...
לי יש בת שסביב הגיל כמו שאת מתארת, היה לה חום שבוע פלוס ברצף, וכל הבדיקות היו תקינות.
וזה קרה לה כמה פעמים
ופתאום נעלם.
 

הוא אמר שלדעתו זה ויראלידיאן ד.

אמרתי לכן שהוא אדיש....

 

כן אמר שאם מחר גם יהיה חום לבוא לעשות ספירת דם

וגם רצה שנעשה בדיקת שתן.

למה אדיש?ממתקית

אני דווקא אוהבת את הרופאים האלה.
שנותנים עוד יום, ואם ממשיך, תעשי בדיקת דם ושתן. יפה נתן מה שצריך, אבל נתן עוד יום
ותראי שתעדכני שמחר יעבור לה... מניסיון...חחח

מה שכן, אם ממשיך, אל תהססי לרגע ותבצעו בדיקת שתן ודם.

אולי יעניין אותך