עכשיו כשאני מאופס וער(אחרי וואחד ארוחה!איך היה לכם סעודת החג?)אני יכול לכתוב את מה שהיה בצורה טובה יותר :

"רמב"ש ,שעה 23:30 אני הולך לי ברחובות העיר ...ואז אני רואה מאחורי-" חח סתם אולי באמת אתמול בלילה הייתי ממש עצבני ,אבל מה שהיה אתמול היה ממש לא בסדר!תקראו לי דוס,קיצוני,פאנאט,לא איכפת לי אבל זה ממש שבר אותי!אני אומר שאנחנו צדיקים גמורים כן,פשוט ... טוב פשוט תקראו(אם זה לא מפריעה =] :

הביאו לנו ל"נוער בית שמש" את הזמר שי גבסו(זה היה בבאר התקווה מי שמכיר),כמה חברים שלי(לא מאריאל) ניסו לשכנע אותי לרדת,שזה בסדר,זה צנוע וכד'...

 התייעצתי עם המדריכים שלי איך היה שנה שעברה (הביאו את סיני תור) והם אמרו שזה היה בסדר גמור(מסתבר שבאמת שנה שעברה היה יותר טוב כי אתם יודעים זה בכל זאת היה סיני תור ולא שי גבסו-(אני אישית מעדיף את סיני תור )),ובנוסף הם אמרו שהם גם הולכים(התברר שמלא מהשבט יורדים).

מהסניף יורדים=סבבה גם אני ארד , ירדתי עם חברים שלי (ירדנו לפני השבט שלי...),הגענו למקום וכבר מרחוק קלטתי שזה לא הולך להיות "הכי כשר",א-אין מחיצות(כשאני אומר אין מחיצות לא מחיצות ממש-)בעיקרון היה שטיח בנים שטיח בנות - ל'רוב' זה נשמר... הזמר התחיל לשיר להקפיץ את האווירה וכמובן האווירה קופצת - הנוער קופץ (כאן התחיל הבעיה-היה גם בנים ובנות שרקדו ביחד(גם דתיים..))

ובכלל האווירה הייתה ממש ממש זולה. ומה שמחרפן שהיו שם גם מבוגרים ("לנוער ולצעירים ברוחם") שלא הרגיעו אפילו קצת את האווירה.ביקשנו מהמארגנים אבל הם לא התייחסו בכלל!

בוא נגיד כך על ההלכה הם בטוח עברו(לראות בנות רוקדות,נגיעה,שירה,וכד'..)

אריאל בנות(לפי שהבנתי זה הם)קמו והלכו.

המדריכים שלי התחילו להתלבט "אם כדי להישאר(אנחנו לא ממש עוברים פה על הלכה רק שיש פה אווירה זולה...) , או לא כי אנחנו מייצגים..."קיצר אם אפשר לעגל ת'הלכה,אם יש מקום להתיר.

וזה מה שמחרפן אותי!למה תמיד לחפש את הקלות של הקולות שבכלל לא קיימות בהלכה!למה אי אפשר ללכת עם הלכה בלי לחפש התרים!! בסופו של דבר המדריכים שלי החליטו שהם הולכים (לא חייבו כן =] פשוט כולם עזבו, עשינו קומזיץ של מי שעזב...)

אבל זה רק התסכול הקטן שאתמול הרגשתי!

זה עוד מימי היסודי בממ"ד(טיולים וטיולים שנתיים מעורבים,וכד'.אצלנו אישית מסיבת סוף שנה הייתה רק של הכיתה אבל שמעתי על שנים שעשו סיום עם הופעה וריקוד משותפים - לא רק אצלנו בבית הספר..).

כן שתבינו אני לא מדבר על הזרם המתחזק שנקרא "תורני" כמו שדוסית גאה אמרה(שכיום אני מגדיר את עצמי חלק ממנו) אני מדבר על הזרם הדת"ל - קיצר הרבה אירועים בחיים שלי עם הציבור כל פעם גורם לי תסכולים כאלה בלב שנמאס כבר כאילו לעזאזל למה?!!!? למה חייבים להתנהל בצורה כזאת?!!!!!

הבעיה שאני לא נולדתי למשפחה מהזרם החרד"לניק אלא דת"לניקים(כיום אנחנו כן משתנים אבל לא משנה).

מה עושים?איך אני ממשיך עכשיו?כל פעם אני מסתכל בלב וממשיך אלה?האם זה רק עוד תסכול או שכבר ממש נמאס?!?!?!?!?

אחים (ואחיות) יקרים אני מבולבל! 

אח.. - תאשר אותי בתור חבר שלחתי לך,

אשמח אם מישהו שהיה שם יגיד מה הוא\י חושב\ת שהיה שם!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....