אנחנו חיים בעולם מוזר שכזה
תמיד רצים, מחפשים
לפעמים כשאנחנו רק לשנייה עוצרים
כל כך הרבה אנחנו מגלים.
תמיד אנחנו משפיעים על מישהו
זה לא משנה איפה מי ומה
תמיד תמיד יש השפעה
הקשרים נוצרים אם נרצה ואם לא
אנחנו לומדים להרגיש
לומדים לגדול להתפתח להבין
לומדים לבכות, ולומדים לשיר
לומדים להעיז
לוקחים סיכונים בחיים
בהימורים בדרך למעלה
אבל עושים את זה בשלמות
ובהסתכלות
ההימור הנוכחי מורכב וגם די קשוח
אבל וואו איך אני גאה בעצמי
הלוואי ואדע כל החיים
לומר לאנשים כמה שהם משמעותיים
זה רק מתבהר לי יותר ויותר
כמה רק כשמשהו נגמר הוא חסר
וזה חבל שרק בסוף נבין
כמה לעזאזל כולנו טובים
כי למה לחכות שמשהו ייגמר
בשביל לומר לו שהוא יהיה חסר?
