רק על הדבר עצמו שתיארת: "כשאני רוצה יחסים והוא לא בעניין - אין על מה לדבר." - עלולה לגרום לך לעוול חלילה.
ודווקא התסכלות רחבה שלוקחת בחשבון את *כל המכלול* גם של בעלך כאדם אינדיבידואלי, גם שלך כאדם נפרד וגם של הזוג שאתם והזוגיות שלכם - יכולה לתרום ב"ה ולהביא גם למציאת דרכי פעולה מיטיבות עם שניכם.
מקום לא מדויק שלוקח נקודתית את העובדה שיש פעמים שבעלך "לא בעניין" כדברייך יכול גם להטעות וגם לגרום לעוגמת נפש, כיוון שאין תמונה שלמה ורחבה של מה שקורה.
יכולים להיות כאן כ"כ הרבה גורמים וסיבות שחשוב שילקחו בחשבון.
ואם הם לא ילקחו זה יכול חלילה ייאש, להפחיד, לתסכל עוד יותר וכו'
גם מיקוד בחיוב האיש לפי ההלכה, גם הליכה למקומות מפחידים חלילה של למה וממה זה נגרם יכולים להחליש.
אני לא אומרת שלא חשוב להתבונן בהם אם יש בהם מן האמת וכמובן לפעול בצורה נכונה, אלא שכדי לגעת בדבר כ"כ רגיש ומהותי חייב לראות את המכלול.
יכולים להיות באמת אלפי סיבות וגורמים.
לדוגמא, רק חלק מהם - מצב אישי-נפשי של בעלך, במיוחד בימי המלחמה אבל ממש לא רק, מצב גופני שלו, תפיסות או אמונות שיש לו על העניין, חולשה כללית, דכדוך, ביקורת עצמית שלו, מקום לא טוב שלו עם עצמו בחיים בכללם ועוד הרבה מאוד אפשרויות.
גם בפן הזוגי - לריקוד הזוגי המיוחד רק לשניכם יכולה להיות השפעה מכרעת גם על העניין הזה, ולמידה איך להתנהל עוד יותר טוב בתוכו גם יכולה להועיל רבות.
כנ"ל לגבי לקיחת בחשבון גם דברים שהם בינך לבין עצמך
ובשאר הזוגיות ובתחום האישות בכללי.
לגבי החלום עצמו - אכן חלומות שוא ידברו והוא בהחלט יכול לבטא את הסיבה שכתבת בחוכמה רבה שיושבת אצלך בתת מודע ומפעילה אותך גם בשינה 
מה שחשוב הוא לזכור לגבי החלום עצמו שזה טבעי לחלוטין ולא להיבהל מעצם זה שצצה מחשבה / חלום וכו' - כמו שהוא בא כך הוא הולך, חולף ומתמוגג. ולא כדאי לייחס יותר מדי חשיבות לעצם זה, דבר שיכול לכשעצמו להגביר את ההתעסקות סביב הנושא ואת הבהלה סביבו ולתת לו סתם יותר משקל ממה שמגיע לו.
לכן תחימה של העניין הזה בגבול שלו - היה חלום, הבנתי את הסיבה שיכולה להיות אפשרית, זה נורמלי, זה חולף, זה לא אומר שום דבר אמיתי, אני לא אעשה עם זה חלילה כלום - והלאה. להמשיך הלאה.
ולגבי הפער בתפיסה שיש בינך לבין בעלך - קודם כל חשוב לשים זאת בתבנית הזו שכל העניין יכול לנבוע בראש ובראשונה מפער בתפיסה ביניכם.
בעוד שלבעלך יכולה להיות תפיסה של: בני זוג אוהבים בזוגיות מיטיבה צריכים להיות קשובים לעצמם, נאמנים לתחושותיהם בכאן ועכשיו ועם הקשיבות הזו פנימה לפעול עם הרצון להיות יחד באינטימיות גופנית כרגע. ואם הרצון לא מופיע, ואם יש כל דבר שיכול לחסום את הרצון מלהגיע כרגע - להיות קשובים אליו.
ולך יכולה להיות תפיסה כפי שציינת של: בני זוג אוהבים וזוגיות מיטיבה צריכים להשתדל ולרצות גם בשביל השני גם אם אני לא רוצה. הרצון שלי והקשיבות למה מתחולל בי פנימה פחות חשובים מאשר ההשתדלות לבוא לקראת השני ולשמח אותו.
ושתי התפיסות של שניכם חשובות ויקרות!
יש כאן כמה ערכים,
אין כאן צודק ולא צודק,
אלא צריך לראות איך לוקחים את שני הערכים הללו -
גם להיות קשובים לעצמנו
וגם להשתדל למען בן הזוג כי אנחנו אוהבים אותו
ולראות איך הם יכולים לדור בכפיפיה אחת.
כלומר דווקא להגיע למקום שאנו מתברכים מהשוני שלנו מול בן הזוג שלנו, ולא מאוימים ממנו.
להבין שאנו שני בני אדם שונים
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"
ולתת *ניראות* *ומקום* *והבנה* *ולגיטימציה* אחד לתפיסותיו של השני/ה.
לראות אותו.
להעריך את השורש הטוב של הקשיבות פנימה.
של החיבור לרצון.
זה באמת מנוע מאוד חשוב ומשמעותי במיניות כולה - הרצון.
וזה אולי אחד המפתחות הכי חשובים ויקרים להעצמה של חיי האישות של כל זוג - הקשבה לרצון, לאוטונומיה על הגוף, לשליטה ולבחירה.
מתוך ידיעה וחשיבות וכבוד למה שכרגע מרגישים ולרצון שלנו וליכולת שלנו לבחור - גם החשק יכול לעלות בצורה מאוד גדולה, לא רק בטווח הקצר אלא גם ובעיקר בטווח הארוך.
ועבור בעלך, לשמוע את המשפט שאמרת לו: "אומרת לו 'אני עייפה אז בוא נעשה את זה קצר'" - יכול להיות דווקא לא אידיאלי, לפחות בפנימיות של זה.
אולי התפיסה שלו לכל מה שקשור לאינטימיות בין בני זוג אוהבים היא שהמהות והאיכות הרבה יותר חשובים מהכמות.
ושלהיות יחד "רק כדי לסמן וי" (לא שחלילה כך התכוונת, אבל בעומק של הדברים זה יכול להתפרש כך) זה לא מקום שהוא רוצה להיות בו. וגם פחות נהנה בכל הרבדים היותר עמוקים של גוף-נפש-רגש-רוח שקיימים כולם בתוך המיניות.
אני מרגישה שיש לי עוד הרבה מאוד מה לכתוב אבל אעצור כרגע. בעיקר מהסיבה שכתבתי בהתחלה - שכדי לגעת בצורה נכונה ומיטיבה בנושא כה מהותי ויקר חשוב מאוד לראות את המכלול כולו, ואז גם ללכת דרך המכלול כולו בלמידה איך להעצים ולמקסם את האהבה שלנו גם בחיי האישות.
