הוא לא מברך ברכה לבטלה. נקודה.

אולי יש לך דעה בסוגיא, אבל להצטער על זה שאנשים עושים כדעת הרב שלהם??

פגיעה בשם השם וקדשתו.

אבל כאן הרב הורה לעשות כך. אז זה הפוך מלבטלה, "ועשית ככל אשר יורך"

מציע לך לבדוק מה הכוונה ב "ועשית ככל אשר יורך"

לא מה שאתה חושב

אם הרב ת"ח שהוחזק בפסיקותיו, אז רוב מצויים אצל ספרים מומחים הם, וסומכים על הרב באותו עניין (כעין זה הרב קוק כתבת באגרת).

ולכן פה יש רב מוסמך שאמר לברך ויכול ללכת אחריו, אלא שיש ת"ח אחר שסובר אחרת, והלכך יש לנו ספק בזה, כסברת מי נלך ומי הצודק. סתם אדם יאמר סב"ל. אף מי שרבו המובהק הרב הראשון, ילך אחריו. ככה זה בכל הפסיקות.

זה שרב שלך סובר אחרת זה לא אומר שזאת ברכה לבטלה.

וכבר רבו שהרבנים שהורו כך לברך בהדלקה במקום ציבורי. 

גם כסנהדרין הגדולה טועה ומביאים קרבן ציבור אם אחד ידע שהם טועים ובכל זאת נהג ע"פ מה שהם הורו הקרבן לא מכפר עליו

תסתכל בתחילת מסכת הוריות 

ובכל זאת. אין לנו כיום סנהדרין

לכן אין הלכה פסוקה סופית נכונה.

כתבתי שאפילו סנהדרין שטעתה לא פוטרת את התלמיד מקורבן אם נהג על פיהם למרות שידע שהם טועים

לכן ודאי שלהסתמך על רב לא באמת עוזר כאתה יודע שהרב לא מתבסס על הלכה

זה נכון שאין לנו הלכה פסוקה באופן סופי אבל יש דברים שאפשר לומר באופן ודאי שהם לא ההלכה

ואם זה חילוני שכנראה לא ידליק בבית. עדיף שידליק בברכה במקום ציבורי מאשר לא ידליק כלל

או שאדם מתאכסן שם, ואז חובה עליו להדליק בבית הזה.

2. המנהג להדליק בבית הכנסת שזה מקום ציבורי, בהנחה אם נלך לפי הראשונים שזה חיוב ציבורי בפני עצמו, ולא אותו חיוב הראשון מפני האורחים המתאכסנים שם.

אדם שלא מדליק בביתו, מבטל את החיוב שמוטל עליו באופן פרטי להדליק בביתו, ולא משנה אם הדליק בהדלקה ציבורית בבית הכנסת.

אם אדם חילוני לא ידליק בבית. עדיף שידליק בסופר/קניון/עבודה או כל מקום ציבורי אחר.

לא מצד חיוב בהדלקת נרות. ברור שלא יוצא בזה.

(וזה גם לא ממש מעניין אותו. אחרת היה מדליק בבית)

אלא משום פרסום הנס או קירוב למסורת.

זה גם דעת לא מעט רבנים בני דורינו.

מי שחשובה לו המסורת. מדליק בבית (ופרט חנוכה שזאת מצווה קלה ולא מחייבת כ"כ)

ומי שלא. לא מדליק.

אלא רק משום מנהג. ומ"מ לא אמרי' סב"ל במקום מנהג..

נ.ב מש"כ משום מקדש מעט, אינו ברור כ"כ, והוא בלא טעמא. העיקר שזה מקום כינוס רבים קבוע. וכמו אולם אירועים. אין שום קשר בין בית כנסת לחנוכה, להיפך, עיקר ההדלקה במקום שאוכלים או ישנים, ובזה אולמות אתי שפיר, בשונה מבית כנסת שאסור.

ולגבי להדליק ברחוב בלי בית כלל, כמו שחב"ד למשל עושים. דבר זה אמנם מח' אחרונים אם לברך שמה או לא. ומ"מ גם יש סב"ל וגם הפשטות של הרבהמאוד ראשונים שצריך בית.

אומר להניח בכותל דרום ודן בכיוון המנורה לפי המחלוקת במנחות צח ע"ב המחלוקת שהיו מניחים במקדש.

השולחן ערוך רק פוסק בית כנסת.

אין פה שום ספק ברכות להקל, זה מנהג ותיק שהיו נוהגים ככה להדליק בבית הכנסת, והראשונים מביאים טעם לפרסם הנס גם בלי אורחים. 

תעיין 'בית יוסף'.

בימינו שאין שעת סכנה כבר לא ברור דין בית כנסת. חדש לך זה??

מעבר לזה שזה הפשט הרבה אחרונים כתבו זאת.

אלא שמ"מ לא אומרים סב"ל כי יש מנהג.

ומה שהפנתה לבית יוסף סתם לא היה קשור לדיון..

כי זה דיון אחר מה שדיברתי.

אם כבר עיין בריבש המובא בבית יוסף שההנהגה להדליק בבית הכנסת באה בגלל צרות הגלות שיש האמות היתה תקפה. מציאות שלא נכונה לימינו!

עיין במצוות נר איש וביתו חלק ב מעמוד 69.  בקובץ המועדים חנוכה מאמר של הרב שריה דבליצקי. ואז דברו חלק י סימן כו. ובתקופה הגדולה מעמוד רמז. ובמש"כ הרב נריה במאורות נריה חנוכה עמוד 42.

ועוד.

ובכל מקרה גם מה שכתבת לא מוסכם כלל. יש כמה טעמים להדלקה בבית כנסת. וזה לא מוסכם לברך כבר אז כי אם מהמנהג, עיין בשבולי הלקט סימן קפה. תניא רבתי סימן לה. ולדעתי זה גם עולה מהמרם סימן סו. ריטבא שבת כא.

ועיין באריכות בבית מרדכי סימן מא

חולק על הכל בו אלא מביא אותו יחד עם הכל בו.

בשולחן ערוך הוא מביא את המנהג לברך ולא מחלק בין זמנים שונים. במיוחד שהוא פוסק בתרע"א ה' שלכתחילה מדליקים בחוץ.

בלי הסתייגות.

לא חייב לחפש תמיד את השלילי בכל דבר.

בלי ערבוב טוב ורע.

מעניין אם הנביאים, חז"ל, בעלי המחשבה הראשונים, ספרי הדרוש והמוסר בצורה כללית, כתבו בצורה של פרחים יפים ורק טוב או שהצביעו גם על תופעות בעייתיות. 

אשריך!

ובטח שאנחנו חיים בעולם שבו יש גם רע, אבל התפקיד שלנו זה לא להתמקד בו אלא להתמקד בטוב.

התפקיד שלנו זה לא לקטרג על עם ישראל אלא דווקא לסנגר.

צריך להתמקד במציאות, ולשמוח בטוב ולהתמודד עם הרע, לא להתעלם ממנו.

המחלוקת היא האם בימינו עדיין יש ההיתר להדליק בפנים.

ובנוסף יש מחלוקת אם שייכת הדלקה בלי בית.

מפורש נגד הגמרא והראשונים.

נראה לי שהרבי מליבוביץ סמך על הדלקה ציבורית, כביכול כמו בית הכנסת.

יכול להיות שיש פוסקים שאומרים ככה. תביא ונתמודד עם טענותיהם. הרבה פוסקים, וגם אני בניתוח השולחן ערוך, חושב שזה ממש ברכה לבטלה.

השולחן ערוך רק מזכיר בית כנסת, ומביא בענין הלכות מיקום ששייכים למקדש מעט.

הראיות שאני אומר.

דרך אגב זו גם שיטת רבותיי מבית סולובייצ'יק שבאו ממשפחת המנתחים הכי גאונים בעם ישראל, כמעט ללא עוררין וגם הרבי מליובאוויטש הכיר בכך.

אבל אם תביא לי הסבר מניח את הדעת אחזור בי.

כי ר' אהרון סולובייצ'יק (בעיקר היה רבו של אבי אבל זכיתי לדבר אתו כמה פעמים בצעירותי וקבלתי תורה מבניו) שאני סובר כמותו, גם לימד אותנו לא לפחד לחלוק עליו מתי שצריך.

(כמובן שזו דרך מנוגדת לחסידי הרבי מליובאוויטש שמקבלים אותו ללא עוררין)

אשאל אותך שאלה אישית כללית: מה אתה מעדיף דרך שמקבלים את רבם ללא עוררין או דרך שנותנת מקום לחלוק?

אני כן מזלזל לפעמים בדעות לא מבוססות שגורמות לדברים חמורים כמו הוצאת שם שמים לבטלה והכשלת הרבים וגם בדרכים שהולכים בהם  בעיוורון ללא ביקורת עצמית.

עם כל הביקורת אני אוהב את כל עם ישראל ממעמקי לבבי ודווקא בגלל זה אני רוצה שיחזרו לדרך הישר.

כואב לי מאוד מאוד הדרך הזאת של הליכה בעיוורון והצדקת כל דבר שאדם גדול מסויים אומר, בלי לבדוק בצורה ביקורתית. עם ישראל לדורותיו תמיד ידע לבקר את עצמו. זוהי אחת מהתכונות הכי יפות בעמינו. לעקור את זה מאיתנו הופך אותנו מעם נבון וחכם לעם סכל וטיפש.

בנוסף, ה' נתן חכמה לכל עמינו כדי שנשמע את הסברות אחד של השני, ונכריע לפי מה שהוא אמת יותר. ה' לא נתן חכמה לחכם אחד. אפילו בסנהדרין יכלו לחלוק על הנשיא, אם הם היו רבים. אז מאיפה הדרך הזאת להצדיק כל דבר קטן שרב מסויים אומר בלי לשמוע דעות אחרות. זה מגיע עד כדי עבירות על דאורייתא ממש, הכל כדי להצדיק איזה שהוא סברא לא נכונה בלי ביקורת.

אני דווקא תפסתי אותך כאדם עם ביקורת, אז נראה לי שתסכים אתי שהדרך הזאת של הליכה בעיוורון אחרי רב מסויים בלי שום ביקורת כלל היא בעייתית.

כשאתה כותב שאתה לא מזלזל במי שמחזיק בדעה אחרת,

ואז ממשיך:

''אני כן מזלזל לפעמים בדעות לא מבוססות שגורמות לדברים חמורים כמו הוצאת שם שמים לבטלה והכשלת הרבים''.

כלומר לדעתך הדעה של הרבי לא מבוססת, היא גורמת לדברים חמורים וכו', ולכן אתה כן מזלזל בה, בו ובתלמידיו.

את הרבי מליובאוויטש ופועלו והרבה ממה שהחסידים מליובאוויטש עושים כיום בזיכוי הרבים.

אני אוהד הרבה מהדברים שהם עושים וכל הכבוד להם.

אני מכבד ואוהב מאוד כל רב וכל יהודי כשר.

עם זאת יש דרכים שאני חולק עליהם בלי זלזול, אלא פשוט רואה אחרת מהם. כמו הנסיון של מצוות מעשיות לפני עבודה על הלב. למשל להניח תפילין לאדם רחוק לגמרי מתורה.

בזה אני פשוט רואה את זה אחרת מהם.

ויש דברים שאני לגמרי מזלזל כמו אמונת המשיחיות, הליכה אחרי הרבי והרביים לפני כן ללא ביקורת, וחלק מהמנהגים שלהם שנוגדים התורה וחז"ל- אי שינה בסוכה, אכילה לפני תפילה ועוד.

אפשר לכבד ולאהוב אדם או קבוצה מסויימת, ולזלזל בחלק מהדרכים שלהם. זה לא סותר.

לך אין דוגמאות כאלה?

את החבד"ניקים שבאו להדליק בעבודה שלי. 

(היי, כן, מלא זמן לא הגבתי. ברוכים הנמצאים. לא יודעת אם בכלל משהו זוכר אותי.

בשביל שהסיפור יעבוד אתם צריכים לדעת שאני עובדת עכשיו בחנות בגדים מעפנה)

הם אמרו שהם לא מברכים, סתם מדליקים בשביל פרסום הנס. אחרי משהו כמו עשר דקות גם כיבינו את הנרות האלו כי זה מאוד לא בטיחותי לשים אש חיה על הדלפק איפה שאנשים שמים את הבגדים שלהם.

מה שלומך?

החלטות הגיוניות, הן על הברכות והן על הבטיחות

להדליק בחדר וקל וחומר מחוץ לחדר.

אם היינו מגדירים שמשכירים את שטח המלון, כמו שהיה מוגדר פונדק של פעם (סוגיא בבא קמא יד ע"א), אז אולי הכי עדיף להדליק מחוץ לפתח המלון עצמו.

אבל צריך עיון אם זה אכן כך מבחינה מעשית במלון היום.

כי יש סברא להגדיר כך מכיוון שבן-אדם יש לו רשות להשתמש וללכת בהרבה משטחי המלון, אז אכן אולי הוא משכיר את רוב שטחי המלון, כמו פונדק של פעם.

נהוג להדליק בחדר אוכל, אבל צריך לחשוב אולי להדליק בפתח של המלון או אפילו בפתח חצר המלון.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.