יש לחלק בין דברים שהם אסורים בבירור לבין דברים שהם בקטע האפור..

השאלה שלך תתחיל באיפה לשים כל דבר.

הדברים האלה נגזרים המון מהשקפות עולם ו.. הם בעצם יוצרים את המציאות הזאת של "תת מגזר".

יש כאלה שיגידו, שכל סרט שהוא לא מצוייר פשוט אסור לגברים לראות אותו מטעמי צניעות. נקודה. יש כאלה שיגידו אחרת. אפשר לריב כרגע ולתת טענות לכאן ולכאן.. אבל זה פחות מטרת השאלה שלך..

תגדיר רע. תנסי להימנע ממנו. תגדיר טוב ותנסי להתקרב אליו.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שתעדיפי להפסיק לשמוע שירים מסויימים אעפ שאין בהם בעיה בעצם, אלא פשוט בא לך להשתייך ל"תת מגזר" הזה, לחברה מסויימת, שבה רוחניות יותר נוכחת. וכל זה אעפ שאין בעיה בעצם השיר. ואולי למרות זאת, תעדיפי להמשיך לשמוע את השיר כי הוא יפה ומשמח אותך בבוקר וזה חשוב, וכל עוד אין בו בעיה - למה שתהיי יותר מבואס סתם ככה?

בכל החלק האפור צריך כנות אמיתית. צריך יושרה. וצריך להיות אובייקטיבים. כי ברגע שאנחנו נוגעים בדבר אנחנו יכולים לטעות. אפשר להתייעץ עם דמות תורנית או חבר כדי לקבל עזרה לגבי אותו דבר אפור ספציפי.. אבל צריך שכל ישר.

המטרה היא ליצור חלוקה ברורה - מה נמשיך לעשות בלב שלם, ומה נפסיק לעשות. ואם נעשה - זה בגלל יצר הרע. לא יכול להיות שנעשה משהו לא מתוך קושי של יצהר, אלא מתוך בחירה צלולה, ואנחנו אולי חושבים שזה רע.. לא. צריך לברר כל דבר. האם אני אמור לנסות להילחם בזה, או שלא. (יכולה להיות גם מסקנת ביניים. זה לא רע אבל זה לא טוב לי, אבל בתקופת משבר אני אעשה את זה.. וכיוצב).

לדעתי? נסי לברר בעצמך מה מתאים ומה לא. מה נכון עפ ההלכה, ומה הקבה מצפה ממך. לפי זה תכריעי. להתייעץ לגבי כל דוגמא יכול מאוד לעזור.

בכל ענייני הבירורים, לא באנו להתווכח עם יצר הרע. יצר הוא יצר ואנחנו לא שופטים אף אחד/אחת. אבל הגיוני שחשוב לבחורה שהבחור יתפלל שחרית בזמן.. לא? אז את לא שופטת אותו אלא אומרת שזה לא מתאים לך.

את לא צריכה שיספרו בבירור עלייך את כל החסרונות והקשיים שלך שאת מנסה למעט או לא. ממש לא. צריך פה שיקול דעת בריא. תחשבי על כל מיני דברים שמאפיינים אותך. לא סתם עוד כל מיני פרטים באישיות שלך, אלא דברים שהם סימן לשאר האישיות שלך. יכול להיות שמישהו הכי מפחד מטכנולוגיה אבל יש לו סמארטפון. אני לא אספר עליו "יש לו סמארטפון" כי זה משדר משהו אחר. אני אגיד "למרות ש.. יש לו..". תחשבי האם הדברים האלה הם סימן לאישיות שלך. ל"תת מגזר" שלך. לדעות שלך. אל תספרי על יצר הרע שלך, אין צורך. תספרי על מה שאת עושה לכתחילה. מתוך בחירה צלולה, עם יצר הרע לא מתעסקים. לא כרגע. זה כבר לשלב מאוחר יותר..

שאיפות. לכולם יש שאיפה לטוב. אבל מה זה טוב? טוב זה לגור בגבעה או טוב זה לגור במאה שערים? בית תורני, תורני זה לשלוח ילדים לבני עקיבא או אריאל? תלמוד תורה או יסודי? חצאית עד הרצפה או עד הברך? שירות מלא בצבא זה בסיסי או שירות של הסדר/הסדר מרכז זה האידיאל? כל אלו, ועוד הרבה כאלה, הן חלוקות בתוך העולם שלנו, ואת צריכה לברר מה מתאים לך.

חוץ מלברר *האם* יש לו שאיפה לבית תורני, והאם זה מספיק בוער בו כמו שאת רוצה.. כי גם בזה יש הבדלים. וזה מהותי מאוד.. אח''כ צריך לברר האם הבית החלומי שלך מתאים לבית שהוא חולם עליו.. איך זה בא לידי ביטוי.

ב"ה בנושא הזה קל לי, כי מרגיש לי שזה באמת עושה לא טוב אז קל לי להגיד זה כן זה לא.

אני שמה לב שיש מעט אנשים ,שדווקא מגדרים את עצמם דוסים ולא כל-כך מקפידים בזה.. מאוד משחררים בזה.

וזה מתסכל כי באיזה שהוא מקום זה נראלי כמו צביעות (סורי על המילה הקשה)

אבל לעלות ולהגיד דבר תורה / ללמוד/לשים חצאית ארוכה/ ללמוד על כל היום תורה/ לדבר על בתי ספר נפרדים לחלוטין( עבודה נפרדת / ארוחה נפרדת.

 אבל אחרכ  לראות סרטי זוועה נטפליקס בבית

צניעות אמיתית באה מבפנים ..

זה מבאס שזה ככה

כאילו צניעות זה צריך להיות גם בפנים.. במעשים של השגרה 

 וצניעות טהורה היא אחת כזו שלא מוחאים לך כפיים עליה שאת/ה עושה אותה .. אלא ביניך לבין ה'.

נגיד ללמוד תורה בישיבה , יש פה מן הכבוד .

לשים חצאית ארוכה - גם פה כבוד.

הוא נחשב עילוי והיא צדיקה.. וזה באמת שלהם.

אבל האם זה באמת ככה? אם בשגרה הם משלבים חוסר צניעות בסרטים וספרים?

מרגיש לי שיש פה צביעות

למרות שדיברתי פעם עם חברה ואמרה לי שכל אחד ומה שקל לו וקשה לו (:

אבל איך יתכן שאדם שכלפי חוץ חי חיים תורנים אבל בביתו משחרר לחלוטין? זה עדיין לא ענה לי לגמרי..

אולי לומדים מפה שכל אחד צריך להקפיד עם עצמו ולזכור שצניעות זו מילה מאוד מאוד גדולה שכוללת בתוכה הרבה יראת שמיים שגם לא נראת ..

ולעולם אל תחשוב שאתה יותר צדיק מהשני כי רק ה' יודע .

לכל אחד יש את הפאזל שלו

שאלה חשובה שאלת. 

דבר ראשון אולי לפני הכל, לגמרי לצאת מתוך "הגדרות" ו"תוויות" וכל מיני שמות וסטטוסים ודברים שאנשים מנסים לקטלג בהם את עצמם ואת האחרים. העולם הוא לא חד מימדי והאדם מורכב הרבה יותר. וגם כל אחד מפרש אחרת כל מיני הגדרות למיניהן, אז במקום זה, פשוט, להתייחס לגופו של אדם ולגופם של דברים, ללא ההגדרות והתוויות. 

ויש לי 2 תשובות שהן בעצם אחת: 

קודם כל הייתי מגדיר את הנקודה הראשונה שהעלית בתור "פתיחות" לצריכת תוכן. אנחנו לא חיים בבועה ובמוקדם או במאוחר נחשפים לתכנים כאלה ואחרים. חלקם דברים שעם הזמן והתקדמות החיים ממילא נחשפים אליהם. זוגות נשואים מן הסתם כוללים כחלק מהשיח בינם לבין עצמם או בהקשרים רפואיים או ייעוציים למיניהם נושאים "שאינם מיועדים לילדים". לגיטימי, נורמלי וטבעי. 

העניין פה הוא בעיני יותר הגישה. יש ספרי רומן או לצערנו "דיווחי חדשות" שכוללים לא רק "נושאים שבצנעה" אלא מכניסים בדלת האחורית השקפת עולם שלמה שנוגדת מן הסתם את השקפת עולמך ואת ההשקפה של בן הזוג הפוטנציאלי. לדוגמה, אני יכול להבין שקיים בעולם המושג "נישואים פתוחים" אבל ברור לי שאני קורא לזה "גילוי עריות" וזה בעיני אחד מהדברים החמורים שבתורה. אם אני מספיק מוכן וחזק בהשקפה שלי, אז זה שנחשפתי למושג לא גורם לי להסכים איתו, אלא רק להצטער על כך שיש אנשים שבהשקפה שלהם רואים לגיטימיות במה שבעיני ובעיני המסורת שלנו נחשב לאחד מהדברים החמורים. 

אם אני לוקח את זה למקום של "הדברים האלה קיימים אבל חשוב לי להבין איך להתנהל כיהודי ירא שמיים שומר מצוות", אני פחות מוטרד מעצם ההיחשפות לדברים. אבל כמובן עם יד על הדופק, לראות שאני מתחזק ולא נופל. לשים לב שזה לא גורם לי להפוך בעצמי למי שחי את המציאות הזו שנוגדת את ההשקפה שלי. 

ולגבי בן הזוג, נכון, את לא אמורה להיות המשגיחה שלו. בעיני חשוב לוודא שיש לו יראת שמיים בסיסית ורצון לשמור מצוות. כאן חשוב להבין את "גבולות הגזרה" כי לצערנו יש לנו הרבה "רצף דתי" במקום הגדרות ברורות, ויש הרבה אנשים שמגדירים את עצמם "דתיים" אבל בוחרים מה "מתאים" להם יותר ומה פחות. כמובן חשוב לעשות "תיאום ציפיות" בקטע הדתי, לראות שיש לכם הסכמה בגדול על כיוון דתי מסוים. כמובן דברים משתנים עם השנים, אבל יש דברים שהם כיוונים מנוגדים מלכתחילה ולפחות שתהיו מודעים אליהם שלא יהיו יותר מדי "הפתעות" בנושאים הכי עקרוניים לכם. 

אז לסיכום, אני מניח שברגע שהגדרת לך ולצד השני את עצמך כ"בעלת פתיחות מסוימת" מן הסתם תצליחי גם להרגיש או להעלות לשיחה עם הצד השני כל מיני דברים של אמונה, השקפה ורמת מחויבות דתית שאת רוצה כלפי עצמך ושאת היית שמחה לראות גם אצלו, והוא יעלה את הצד שלו, ולאט לאט לאורך הזמן תקבלו איזושהי תמונת מצב של מי אתם ומה הציפיות שלכם מעצמכם, מבן/בת הזוג ומהיותכם צוות = משפחה. העיקר לבוא בגישה לא שיפוטית אלא מקבלת, ומתוך זה להבין אם יש תיאום ציפיות ואם נראה שיש מספיק בסיס משותף להקים ביחד משהו גדול.

את מגיעה מהעולם החרדי. אולי אני טועה, אבל זה נשמע לי ככה ממה שכתבת.

אחד ההבדלים העקרוניים בעיני בין הציבור הדת"ל לחרדי (ואולי גם לחרד"ל) - זה היחס הראוי בין עולם הקודש לעולם החול.

האם זה בסדר ללכת לצפות בסרט בקולנוע?

אפשר לדון בזה מכמה נקודות מבט - 

האם זה ביטול תורה, או אולי בזבוז זמן - כלומר משהו ללא תועלת, או אולי זה יותר חמור וזה משהו שמזיק?

בגדול ובאופן סטיגמטי, בעולם החרדי הכל סובב סביב תורה, בעוד בעולם הדת"ל חיים חיי תורה ועבודה. זה מתבטא לדוגמה בכך שדת"ל ילכו ללמוד מקצוע מתוך אידיאל דתי, שהתורה נועדה להתממש בעולם המעשה, בכל דרכיך דעהו - שבנייה של גשר, שפיתוח תרופה וכד' זה חובה דתית. בעוד בעולם החרדי עיסוק במקצוע זה משהו פחות, לא אידיאל, אלא אמצעי כדי לפנות זמן ללמוד תורה. העולם הדת"ל לומד הרבה יותר מחכמת הגוים, בעוד בעולם החרדי זה די פסול - אם  תיכנסי לספרייה בביה"ס דת"ל לעומת חרדי, כמות הספרים שתמצאי בספריה החרדית שנכתבו לא על ידי אנשים חרדים תהיה כנראה אפסית, בעוד בדת"ל תראי ספרים שנכתבו גם על ידי גוים.

כלומר - 

יש כאן פער השקפתי בין גישות שונות.

בגדול, רבנים דת"ל יגידו לך שאם הסרט\ספר ראוי מבחינת התוכן, אין עם זה בעייה, ואם יש חלק קטן שהוא בעייתי - תדלגי.

לרב אהרן ליכטנשטיין היה דוקטורט בספרות אנגלית, והוא לימד את התחום הזה במכללת שטרן - וקשה לי להאמין שהתוכן של הספרים שנלמדים שם היו עוברים איזשהו ועדה רוחנית חרדית.

הרב יונתן זקס ממליץ מדי פעם על סרט שצפה בו - ויכולים להיות בו כמה שורות לא לעניין.

בגדול, העולם הדת"ל מעדיף לנסות לסנן החוצה את הדברים הבעיתיים, בעוד העולם החרדי נמנע מלהיכנס לאיזורים אפורים כאלה מלכתחילה.

אחרי כל ההקדמה הזאת, אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך.

א. עם מי את יוצאת? אם זה מישהו שמגיע מהשקפת עולם חרדית, ההתייחסות בעיני אחרת לחלוטין ממישהו שמגיע מהשקפת עולם דת"ל. בחור עם השקפת עולם דת"ל, אצפה שהוא גם חשוף לאותם הדברים שאני חשופה אליהן.

ב. באיזה שלב בקשר את מצפה לשתף דברים שהם שליליים בעינייך על עצמך? האם אלו בהכרח דברים שבהם תציגי את עצמך בפגישה הראשונה?

ג. מה זה רמה דתית? זה לא שדת"ל מקיימים 550 מצוות וחרדים 613. הרבה מההבדלים קשורים להבדלים בהשקפות עולם. מה זה בית תורני שמח? מיהו תורני? כתבתי על זה לאחרונה בשרשור אחר, אני יכולה לחפש קישור אם תרצי - כל אחד מגדיר תורני אחרת. את צריכה להחליט מה חשוב לך, ואת זה לחפש במי שאת יוצאת איתו.

ד. לגור ביו"ש זה לא קשור לרמה דתית. אפשר להיות דת"ל ושמאלני מבחינה מדינית, ואפשר לראות בהתיישבות מצווה.

בסופו של דבר אני חושבת שאת צריכה להגדיר מה חשוב לך, מה השאיפות שלך מעצמך ומהבית ומהמשפחה שתקימי, ומי האדם שאיתו תוכלי להגשים את הדברים האלה. 

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)