רמה דתיתמתיעצת28

בס"ד.


השאלה יכלה גם להישאל בצמע. אבל מכיון שהיא קשורה גם ללנו שואלת פה.


אני שמה לה שאני צורכת במינון מסוים ובמידה מסוימת דברים שכוללים גם דברים בעייתיים.


הדוגמא הקלאסית זה ספר שמלא בטוב ובמילים נוגעות אבל יש בו גם כמה שורות לא לעניין.

מניחה שאצל מישהו אחר/מישהי אחרת זאת יכולה להיות סדרה,סרט, או סטאנדפ אפ של ( בלי שמות כמובן ...)


אז כמו שהקדמתי שאלה שיכלה גם להיות בצמע - אתם נלחמים בזה? מנסים למעט? מוצאים גבולות? איזה?


אבל בנוסף רציתי לקשר את זה ללנו.

א. בבירורים אני צריכה לספר את זה? יכולה לדחות את זה לאחכ? או שמוטב לספר כמה שיותר מוקדם?

ב. אם אתם צורכים דברים כאלה אתם מחפשים גם מישהו כזה או לאו דווקא?

ג. לא ככ קשור לנכתב לפני.  כן קשור לרמה דתית.  איך בודקים אותה? בלי להישמע כמו משגיח בישיבה.. או שאולי דווקא כן זה אמור להיות כמו משגיח?

כאילו לסיום בהנחה שהוא שומר נגיעה ולא מצהיר על עצמו שהוא לא קם לתפילה מרצון אלא מחולשה ...  מה עוד אני יכולה לשאול על הרמה הדתית שלו ולסנן לי.

מן הסתם רמה דתית קשורה גם לשאיפות. אבל יש לנו שאיפות שונות?  לא כל הבנים שואפים לבית תורני שמח?  

מניחה שחלק יגידו גם לגור ביוש. אבל חוץ מזה?

יצא מבולגן מתנצלת.. חנוכה שמח לכולם

עונה, אבל לא לפי הסעיפים שלךעברי אנכי

יש לחלק בין דברים שהם אסורים בבירור לבין דברים שהם בקטע האפור..

השאלה שלך תתחיל באיפה לשים כל דבר.

הדברים האלה נגזרים המון מהשקפות עולם ו.. הם בעצם יוצרים את המציאות הזאת של "תת מגזר".


 

יש כאלה שיגידו, שכל סרט שהוא לא מצוייר פשוט אסור לגברים לראות אותו מטעמי צניעות. נקודה. יש כאלה שיגידו אחרת. אפשר לריב כרגע ולתת טענות לכאן ולכאן.. אבל זה פחות מטרת השאלה שלך..

תגדיר רע. תנסי להימנע ממנו. תגדיר טוב ותנסי להתקרב אליו.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שתעדיפי להפסיק לשמוע שירים מסויימים אעפ שאין בהם בעיה בעצם, אלא פשוט בא לך להשתייך ל"תת מגזר" הזה, לחברה מסויימת, שבה רוחניות יותר נוכחת. וכל זה אעפ שאין בעיה בעצם השיר. ואולי למרות זאת, תעדיפי להמשיך לשמוע את השיר כי הוא יפה ומשמח אותך בבוקר וזה חשוב, וכל עוד אין בו בעיה - למה שתהיי יותר מבואס סתם ככה?

בכל החלק האפור צריך כנות אמיתית. צריך יושרה. וצריך להיות אובייקטיבים. כי ברגע שאנחנו נוגעים בדבר אנחנו יכולים לטעות. אפשר להתייעץ עם דמות תורנית או חבר כדי לקבל עזרה לגבי אותו דבר אפור ספציפי.. אבל צריך שכל ישר.

המטרה היא ליצור חלוקה ברורה - מה נמשיך לעשות בלב שלם, ומה נפסיק לעשות. ואם נעשה - זה בגלל יצר הרע. לא יכול להיות שנעשה משהו לא מתוך קושי של יצהר, אלא מתוך בחירה צלולה, ואנחנו אולי חושבים שזה רע.. לא. צריך לברר כל דבר. האם אני אמור לנסות להילחם בזה, או שלא. (יכולה להיות גם מסקנת ביניים. זה לא רע אבל זה לא טוב לי, אבל בתקופת משבר אני אעשה את זה.. וכיוצב).

לדעתי? נסי לברר בעצמך מה מתאים ומה לא. מה נכון עפ ההלכה, ומה הקבה מצפה ממך. לפי זה תכריעי. להתייעץ לגבי כל דוגמא יכול מאוד לעזור.


 

בכל ענייני הבירורים, לא באנו להתווכח עם יצר הרע. יצר הוא יצר ואנחנו לא שופטים אף אחד/אחת. אבל הגיוני שחשוב לבחורה שהבחור יתפלל שחרית בזמן.. לא? אז את לא שופטת אותו אלא אומרת שזה לא מתאים לך.

את לא צריכה שיספרו בבירור עלייך את כל החסרונות והקשיים שלך שאת מנסה למעט או לא. ממש לא. צריך פה שיקול דעת בריא. תחשבי על כל מיני דברים שמאפיינים אותך. לא סתם עוד כל מיני פרטים באישיות שלך, אלא דברים שהם סימן לשאר האישיות שלך. יכול להיות שמישהו הכי מפחד מטכנולוגיה אבל יש לו סמארטפון. אני לא אספר עליו "יש לו סמארטפון" כי זה משדר משהו אחר. אני אגיד "למרות ש.. יש לו..". תחשבי האם הדברים האלה הם סימן לאישיות שלך. ל"תת מגזר" שלך. לדעות שלך. אל תספרי על יצר הרע שלך, אין צורך. תספרי על מה שאת עושה לכתחילה. מתוך בחירה צלולה, עם יצר הרע לא מתעסקים. לא כרגע. זה כבר לשלב מאוחר יותר..


 

שאיפות. לכולם יש שאיפה לטוב. אבל מה זה טוב? טוב זה לגור בגבעה או טוב זה לגור במאה שערים? בית תורני, תורני זה לשלוח ילדים לבני עקיבא או אריאל? תלמוד תורה או יסודי? חצאית עד הרצפה או עד הברך? שירות מלא בצבא זה בסיסי או שירות של הסדר/הסדר מרכז זה האידיאל? כל אלו, ועוד הרבה כאלה, הן חלוקות בתוך העולם שלנו, ואת צריכה לברר מה מתאים לך.

חוץ מלברר *האם* יש לו שאיפה לבית תורני, והאם זה מספיק בוער בו כמו שאת רוצה.. כי גם בזה יש הבדלים. וזה מהותי מאוד.. אח''כ צריך לברר האם הבית החלומי שלך מתאים לבית שהוא חולם עליו.. איך זה בא לידי ביטוי.

תגובה יפהמבולבלת מאדדדדאחרונה
שאלה יפה הגבולות אצלי מאוד ברוריםהפי

ב"ה בנושא הזה קל לי, כי מרגיש לי שזה באמת עושה לא טוב אז קל לי להגיד זה כן זה לא.

 

אני שמה לב שיש מעט אנשים ,שדווקא מגדרים את עצמם דוסים ולא כל-כך מקפידים בזה.. מאוד משחררים בזה.

וזה מתסכל כי באיזה שהוא מקום זה נראלי כמו צביעות (סורי על המילה הקשה)

אבל לעלות ולהגיד דבר תורה / ללמוד/לשים חצאית ארוכה/ ללמוד על כל היום תורה/ לדבר על בתי ספר נפרדים לחלוטין( עבודה נפרדת / ארוחה נפרדת.

 אבל אחרכ  לראות סרטי זוועה נטפליקס בבית


 

צניעות אמיתית באה מבפנים ..

זה מבאס שזה ככה

כאילו צניעות זה צריך להיות גם בפנים.. במעשים של השגרה 

 וצניעות טהורה היא אחת כזו שלא מוחאים לך כפיים עליה שאת/ה עושה אותה .. אלא ביניך לבין ה'.

נגיד ללמוד תורה בישיבה , יש פה מן הכבוד .

לשים חצאית ארוכה - גם פה כבוד.

הוא נחשב עילוי והיא צדיקה.. וזה באמת שלהם.

 

אבל האם זה באמת ככה? אם בשגרה הם משלבים חוסר צניעות בסרטים וספרים?

מרגיש לי שיש פה צביעות


 

למרות שדיברתי פעם עם חברה ואמרה לי שכל אחד ומה שקל לו וקשה לו (:

אבל איך יתכן שאדם שכלפי חוץ חי חיים תורנים אבל בביתו משחרר לחלוטין? זה עדיין לא ענה לי לגמרי..

 

אולי לומדים מפה שכל אחד צריך להקפיד עם עצמו ולזכור שצניעות זו מילה מאוד מאוד גדולה שכוללת בתוכה הרבה יראת שמיים שגם לא נראת ..

ולעולם אל תחשוב שאתה יותר צדיק מהשני כי רק ה' יודע .

לכל אחד יש את הפאזל שלו

 

רמה דתית ופתיחותמקשיב_בסבלנות

שאלה חשובה שאלת. 

 

דבר ראשון אולי לפני הכל, לגמרי לצאת מתוך "הגדרות" ו"תוויות" וכל מיני שמות וסטטוסים ודברים שאנשים מנסים לקטלג בהם את עצמם ואת האחרים. העולם הוא לא חד מימדי והאדם מורכב הרבה יותר. וגם כל אחד מפרש אחרת כל מיני הגדרות למיניהן, אז במקום זה, פשוט, להתייחס לגופו של אדם ולגופם של דברים, ללא ההגדרות והתוויות. 

 

ויש לי 2 תשובות שהן בעצם אחת: 

 

קודם כל הייתי מגדיר את הנקודה הראשונה שהעלית בתור "פתיחות" לצריכת תוכן. אנחנו לא חיים בבועה ובמוקדם או במאוחר נחשפים לתכנים כאלה ואחרים. חלקם דברים שעם הזמן והתקדמות החיים ממילא נחשפים אליהם. זוגות נשואים מן הסתם כוללים כחלק מהשיח בינם לבין עצמם או בהקשרים רפואיים או ייעוציים למיניהם נושאים "שאינם מיועדים לילדים". לגיטימי, נורמלי וטבעי. 

 

העניין פה הוא בעיני יותר הגישה. יש ספרי רומן או לצערנו "דיווחי חדשות" שכוללים לא רק "נושאים שבצנעה" אלא מכניסים בדלת האחורית השקפת עולם שלמה שנוגדת מן הסתם את השקפת עולמך ואת ההשקפה של בן הזוג הפוטנציאלי. לדוגמה, אני יכול להבין שקיים בעולם המושג "נישואים פתוחים" אבל ברור לי שאני קורא לזה "גילוי עריות" וזה בעיני אחד מהדברים החמורים שבתורה. אם אני מספיק מוכן וחזק בהשקפה שלי, אז זה שנחשפתי למושג לא גורם לי להסכים איתו, אלא רק להצטער על כך שיש אנשים שבהשקפה שלהם רואים לגיטימיות במה שבעיני ובעיני המסורת שלנו נחשב לאחד מהדברים החמורים. 

 

אם אני לוקח את זה למקום של "הדברים האלה קיימים אבל חשוב לי להבין איך להתנהל כיהודי ירא שמיים שומר מצוות", אני פחות מוטרד מעצם ההיחשפות לדברים. אבל כמובן עם יד על הדופק, לראות שאני מתחזק ולא נופל. לשים לב שזה לא גורם לי להפוך בעצמי למי שחי את המציאות הזו שנוגדת את ההשקפה שלי. 

 

ולגבי בן הזוג, נכון, את לא אמורה להיות המשגיחה שלו. בעיני חשוב לוודא שיש לו יראת שמיים בסיסית ורצון לשמור מצוות. כאן חשוב להבין את "גבולות הגזרה" כי לצערנו יש לנו הרבה "רצף דתי" במקום הגדרות ברורות, ויש הרבה אנשים שמגדירים את עצמם "דתיים" אבל בוחרים מה "מתאים" להם יותר ומה פחות. כמובן חשוב לעשות "תיאום ציפיות" בקטע הדתי, לראות שיש לכם הסכמה בגדול על כיוון דתי מסוים. כמובן דברים משתנים עם השנים, אבל יש דברים שהם כיוונים מנוגדים מלכתחילה ולפחות שתהיו מודעים אליהם שלא יהיו יותר מדי "הפתעות" בנושאים הכי עקרוניים לכם. 

 

אז לסיכום, אני מניח שברגע שהגדרת לך ולצד השני את עצמך כ"בעלת פתיחות מסוימת" מן הסתם תצליחי גם להרגיש או להעלות לשיחה עם הצד השני כל מיני דברים של אמונה, השקפה ורמת מחויבות דתית שאת רוצה כלפי עצמך ושאת היית שמחה לראות גם אצלו, והוא יעלה את הצד שלו, ולאט לאט לאורך הזמן תקבלו איזושהי תמונת מצב של מי אתם ומה הציפיות שלכם מעצמכם, מבן/בת הזוג ומהיותכם צוות = משפחה. העיקר לבוא בגישה לא שיפוטית אלא מקבלת, ומתוך זה להבין אם יש תיאום ציפיות ואם נראה שיש מספיק בסיס משותף להקים ביחד משהו גדול.

ממה שנשמע לילגיטימי?

את מגיעה מהעולם החרדי. אולי אני טועה, אבל זה נשמע לי ככה ממה שכתבת.

אחד ההבדלים העקרוניים בעיני בין הציבור הדת"ל לחרדי (ואולי גם לחרד"ל) - זה היחס הראוי בין עולם הקודש לעולם החול.

 

האם זה בסדר ללכת לצפות בסרט בקולנוע?

אפשר לדון בזה מכמה נקודות מבט - 

האם זה ביטול תורה, או אולי בזבוז זמן - כלומר משהו ללא תועלת, או אולי זה יותר חמור וזה משהו שמזיק?

 

בגדול ובאופן סטיגמטי, בעולם החרדי הכל סובב סביב תורה, בעוד בעולם הדת"ל חיים חיי תורה ועבודה. זה מתבטא לדוגמה בכך שדת"ל ילכו ללמוד מקצוע מתוך אידיאל דתי, שהתורה נועדה להתממש בעולם המעשה, בכל דרכיך דעהו - שבנייה של גשר, שפיתוח תרופה וכד' זה חובה דתית. בעוד בעולם החרדי עיסוק במקצוע זה משהו פחות, לא אידיאל, אלא אמצעי כדי לפנות זמן ללמוד תורה. העולם הדת"ל לומד הרבה יותר מחכמת הגוים, בעוד בעולם החרדי זה די פסול - אם  תיכנסי לספרייה בביה"ס דת"ל לעומת חרדי, כמות הספרים שתמצאי בספריה החרדית שנכתבו לא על ידי אנשים חרדים תהיה כנראה אפסית, בעוד בדת"ל תראי ספרים שנכתבו גם על ידי גוים.

כלומר - 

יש כאן פער השקפתי בין גישות שונות.

בגדול, רבנים דת"ל יגידו לך שאם הסרט\ספר ראוי מבחינת התוכן, אין עם זה בעייה, ואם יש חלק קטן שהוא בעייתי - תדלגי.

לרב אהרן ליכטנשטיין היה דוקטורט בספרות אנגלית, והוא לימד את התחום הזה במכללת שטרן - וקשה לי להאמין שהתוכן של הספרים שנלמדים שם היו עוברים איזשהו ועדה רוחנית חרדית.

הרב יונתן זקס ממליץ מדי פעם על סרט שצפה בו - ויכולים להיות בו כמה שורות לא לעניין.

בגדול, העולם הדת"ל מעדיף לנסות לסנן החוצה את הדברים הבעיתיים, בעוד העולם החרדי נמנע מלהיכנס לאיזורים אפורים כאלה מלכתחילה.

 

אחרי כל ההקדמה הזאת, אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך.

א. עם מי את יוצאת? אם זה מישהו שמגיע מהשקפת עולם חרדית, ההתייחסות בעיני אחרת לחלוטין ממישהו שמגיע מהשקפת עולם דת"ל. בחור עם השקפת עולם דת"ל, אצפה שהוא גם חשוף לאותם הדברים שאני חשופה אליהן.

ב. באיזה שלב בקשר את מצפה לשתף דברים שהם שליליים בעינייך על עצמך? האם אלו בהכרח דברים שבהם תציגי את עצמך בפגישה הראשונה?

ג. מה זה רמה דתית? זה לא שדת"ל מקיימים 550 מצוות וחרדים 613. הרבה מההבדלים קשורים להבדלים בהשקפות עולם. מה זה בית תורני שמח? מיהו תורני? כתבתי על זה לאחרונה בשרשור אחר, אני יכולה לחפש קישור אם תרצי - כל אחד מגדיר תורני אחרת. את צריכה להחליט מה חשוב לך, ואת זה לחפש במי שאת יוצאת איתו.

ד. לגור ביו"ש זה לא קשור לרמה דתית. אפשר להיות דת"ל ושמאלני מבחינה מדינית, ואפשר לראות בהתיישבות מצווה.

 

בסופו של דבר אני חושבת שאת צריכה להגדיר מה חשוב לך, מה השאיפות שלך מעצמך ומהבית ומהמשפחה שתקימי, ומי האדם שאיתו תוכלי להגשים את הדברים האלה. 

 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

קרה לי בעברדרייב

בחורה שהיתה עם אישיות מיוחדת שהתחברתי אליה, אבל לא היתה מטפחת את עצמה. אני באופן אישי לא להוט אחרי איפור, רק משהו קל שנעשה טוב..

אבל אצלה היא לא הורידה שיער פנים שזה הפריע לי בהחלט . במהלך הדייטים הכימייה שלנו הייתה במרכז ופחות התמקדתי במראה שלה (לפעמים אני מתפעל את הדייט, ורק אחר כך חושב על איך היה והאם היא יפה בעיניי), אבל אני זוכר שבדייט שלישי התלבטתי אם זה שייך בכלל כי אני לא מרגיש משיכה כלפיה, והיו גם רגעי דחיה. אפילו אמרתי לשדכנית..


אבל בדייט רביעי הכל התהפך אצלי ונמשכתי אליה. אפילו בהתכתבויות התרגשתי.

היו דברים במראה שכן משכו אותי, התסרוקת שלה וגם המשקפיים היו יפות לה.

לא המשכנו אחר כך מסיבות אחרות..


דעתי היא אם אתה מוצא בה דברים יפים במראה, אפילו קטנים, אז תן לזה קצת זמן. זה יכול להשתפר. זה לא חארטה של יועצי זוגיות, חוויתי על בשרי.

עצם ההתלבטות שלך מראה שאתה מוצא בה משהו (מידות, תכונות, חיבור), אחרת היית כבר חותך על המראה (שזה הכי לגיטימי)..


אם זה בכל זאת משמעותי לך, ואתה רוצה להשפיע עליה להשתפר בנושא, אני רואה רק דרך אחת.

כמו שאמרו פה: דרך גורם שלישי: חברה, שדכנית, אחות.

והכי טוב בצורה עקיפה וחיובית, שהחברה תגיד לה שממש יכול להיות לה יפה משהו מסויים, או לשמוח איתה שהיא בקשר עם בחור ולומר: יואו את חייבת להשקיע בשביל דייט מתקדם! וגם אתה יכול להחמיא לה בעדינות (תלוי בשלב שלכם)


-לדבר איתה ישירות זה סיכון גדול. או שהיא תתייפיף מאילוץ וריצוי (והיא כנראה לא באמת יודעת להתאפר טוב, יכולה סתם להגזים בשביל 'שלום בית')

או שהיא תעלב עד עמקי נשמתה וזה ילווה את הקשר ואפילו יחתוך אותו.

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

וואיאחד האם שומע

אני יכול לשאול אותך מתי התחיל הרגש לעבוד? מה עשית כדי שזה יצליח? מה עשית לגבי הדברים שלא היית שלמה איתם?

מזל טוב!! ירבו שמחות בישראל!

אולי יעניין אותך