של קשר לא אידאלי מאוד בין ההורים בתחום הזוגי לפרקים

אבל אבא שלי הוא האורים ותומים שלי מאז שאני קטנה

כמתבגרת ורווקה בוגרת לא היינו מאוד קרובים ברמה של שיח, ואחרי החתונה עברתי רחוק מהבית והקשר שלנו רק התחזק ואני ממש מודה על כך. אני אוהבתאותו וקשורה אליו ברמות, מסוגלת לבכות מהתרגשות כשאני מדברת עליו. ממש

על מה אפשר לדבר?

על הכל. ממש הכל. ענייני דיומא, מה הוא חושב על כל מיני דברים, התייעצויות, איך הוא מרגיש. שיחות על היסטוריה ומלחמות, שירות צבאי, הילדות שלו והחוויות שלו כילד, דברים זקשורים לעבודה שלו אם הוא עובד, סיפורים על הילדים.. לא חסר

יש פעמים שיש לנו שיחות של שעה ויש פעמים שאני מתקשרת רק כדי 'לבדוק דופק' ושיידע שאני חושבת עליו ושואלת לשלומו

הורים זה זמני. לצערנו. אני משתדלת להינות מהם כל עוד אני יכולה, שהשם יזכה אותי ואותך ואת כולן לאורך ימים ושנים

איתו?

אוף, למה התרחקתי? עכשיו זה הרבה יותר מסובך לחזור לקשר...

אולי שיתופים שלך מהיומיום

באיזה תדירות את רואה אותו?

ולפעמים נפגשים ברחוב לשנייה כי אנחנו גרים די קרוב, אבל אני רק אומרת: "שלום אבא, מה נשמע?" והולכת.

אז אני מתרחקת.

למרות שבאמת הם מתנהגים ממש בטבעיות (מבחינתם הוא ככה, לא מכירים אותו אחרת). זה סתם פחדים שלי.

לפעמים נראה לנו שהילדים רואים דברים כחריגים, כמונו. ובאמת הרבה פעמים אין להם את האבחנה הזו. זה יכול דווקא לשחק לטובה לפעמים

עורכת, סליחה שאני מהאנונימי בטעות

היה חשוב לי לגיב

ההתרחקות אחרי החתונה.

לאו דווקא כי הוא גבר,

אלא כי חתונה זה קפיצת מדרגה מבחינת פיתוח העצמאות והאישיות,

והגיוני לצמצם קשרים עם חברות ומשפחה ואפילו אדם קרוב כמו אבא.

אבל זה גם טבעי לחזור לקשר יותר הדוק אחרי שהזוגיות וההורות מתייצבת.

אני לא חושבת שאפשר לשחזר קדר שהיה.

מה שהיה היה ויישאר נוסטלגיה יפה.

אבל אפשר לבנות קשר חדש, שונה. בוגר יותר.

זה כבר לא הבת שרואה באבא שלה את הכי גיבור והכי חזק, אלא כבת את רואה את אבא כאדם לעתים גם פגיע.

אם זה המחלה ואם זה התנהגות של אחרים כלפיו.

תעי לעצמך את הזמן והמקום.

תהיי קשובה לעצמך. אל תדחקי אם את מרגישה לא בשלה לשיתוף כזה או אחר.

בעיקר מנסה לנרמל לך את הטלטלה שאת חווה.

בע"ה שתזכו לבנות קשר טוב וקרוב.

הרבה נחת

ורפואה שלמה לאבא!

אז חוץ מהיומיום כדאי לשאול ולחפור בעבר המשפחתי. לשמוע ממנו את החוויות שאת יודעת שסיפרו לך בתור ילדה, אבל כשמספרים לאדם בוגר יותר זה נשמע אחרת וזה נכס לחיים להבין את ההיסטוריה המשפחתית גם מהזווית הזאת.

אפשר לשתף על הילדים שלך, כמעט תמיד לשמוע על ילדים ועוד שהם הנכדים שלו זה כיף.

לשתף על הצלחות שלך, חוויות טובות. אל תפחדי להפריז זה המקום לתת לו נחת..

לגבי שיתוף בהתלבטויות וקשיים, זה מאוד תלוי.

מצד אחד יכול להיות שיש לו חכמת חיים והוא יכול לעזור ולכוון אבל יכול להיות שיהיה כבד עליו לשמוע שקשה לך והעיקר אם פגעו בך..

אז בזה צריך יותר להרגיש את הצד השני.

עם איזו מטפלת

לא דווקא משהו סופר מקצועי ויקר.אלא פשוט לעשות סדר במחשבות וברגשות

כי צפים פה המון דברים שאת סוחבת איתך וחבל וכואב

וגם את וגם אבא שלך מפסידים מזה (וגם הקשר עם אמא שלך כנראה. וברור שזה משליך על הקשרים שלך במשפחה הגרעינית שלך....)

בהצלחה!

תזכירי לעצמך שכל דיבור עם אבא זה כיבוד הורים ובכלל הילדים שלך יראו דוגמה טובה ויכבדו אותך בתורם.

תתאמצי בהתחלה, עד שזה יבוא לך טבעי.

תתחילי בדיבור על הילדים.

תספרי חוכמות שלהם ותצחקו.

אח"כ תשאלי - ואיך אני הייתי בגיל הזה? מתי אני עשיתי כך וכך?

בהצלחה 

גם אבא שלי היה חולה, וסבל, והשתנה, והיה קשה איתו.

ואז הוא נפטר.

אני עדיין מדברת איתו, אבל הוא כבר לא יכול לענות לי.

אני מתגעגעת אליו נורא.

תתאמצי לשמור על קשר עם אבא, זה לא מובן מאליו.

קשר נם אבא זה ממקום אחר בחיים לגמרי מזוגיות. ואני חושבת שהתפיסה שלך של הקשר הזה שגויה

וכדאי ורצוי לשאול את עצמך למה את סוברת ככה.

לגבי העניין דל הקושי מול הזוגיות הכושלת, אני חושבת ששוב כדאי לעשות הפרדה. אבא הוא אישיות בפני עצמו, הוא אדם בפני עצמו עם חיים שלמים בלי קשר לאמא שלך ואם זה משהו שמקשה עלייך אז ממליצה כמו @מיקי מאוס לפנות לעזרה בעניין כי מן הסתם זה מחלחל גם למקומות אחרים וחבל להפסיד את הקשר החשוב הזה בגלל זה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡