פעם היה לי חבר.
אהבה מיוחדת היתה ביננו. אש יוקדת.
לא ביום אחד נקטע הקשר. אט אט מילות חיבה הפכו הרגל, ובשיחות שנמשכות
אל תוך הלילה, הייתי נרדמת. פעם אף הבאתי אל פגישתנו הקבועה ידידים נוספים.
כך טיפין טיפין הלכה אהבתנו והתמוססה.
לעיתים אני פוגשת בו ברחוב. הוא שואל בשלומי, אני משיבה לו בחוסר מחשבה,
מוסיפה מילות ברכה, ושבה ללכת, נזכרת בחיוך נוסטלגי בשנים שהיו ואינם.
פעם היה לי חבר.
היום יש בי געגוע.
געגוע לקשר קרוב. געגוע לאהבה. געגוע לאש שליהטה בי, בכל פעם שחשבתי עליו.
געגוע אליך ריבונו של עולם.
