ההשוואה לגיסתך

היא שלך בלבד או שגם שלו?

ז.א. שמעת אותן אי פעם משווה לגיסתך

טו שזה הסקת מסקנות שלך בגלל הדברים שהוא אמר לך בכללי ואת מוצאת את זה בה?

האמת?

באופן כללי אני לא מוצאת הרבה טעם בשיחות כאלו.

בטח שלא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.

לא מכירה אשה שזה לא יערער אותה

והתוצאה היא יוץר נזק מתועלת.

את יכולה לשים לזה סוף.

אמר מה  שאמר- לקחת לתשומת ליבך- זהו.

מפה זה שלך ואין צורך לדון בזה שוב.

ברמה הפרקטית

הסרת שיער זה דבר ישים ויחסית פשוט.

אם הגעת למצב של אובססיה ותרגישי יותר בטוב- אז למה לא פשוט להסיר לצמיתות?

ברמת הביטחון העצמי במראה

תשימי רגע את האיש בצד,

מה יעזור לך להרגיש טוב עם עצמך?

בגדים חדשים?

ציפורניים?

גוונים בשיער?

ובעייני- הוא חייב להבין עד כמה קשה לך הביקורת על המראה!

אני אגלה לך בסוד- שאת לגמרי בסדר.ככה הנפש שלנו בנויה.

ביקורת לאישה על המראה היא פשוט הרסנית

וזה לא משנה גם אם היא נאמרת בצורה הכי יפה

זה פשוט מתכון לאסון

חיבוק!

שרציתי להגיד!

א. באמת ההשוואה לגיסה באה מצידו או שכך את חושבת?

ב. אם זה עניין מרכזי לכי על לייזר ותגידי למרדף אחרי הלהוריד שלוםם חיים אחרים תאמיני לי

ג. באמת אין עניין לדוש בזה..אמר פעם אחת לקחת וזהו סתם שיח ששובר אותך

ד. אם את מרגישה זרימת יתר עם הגיסה תגידי לו שלא מתאים וכו...גבר לא צריך לזרום עם נשים אחרות

גישה של לעשות מאמץ גדול כדי למצוא חן בעיני בן הזוג, בעיניי הרסנית. אני בעד לעשות רק דברים שזורמים בלי מאמץ מיוחד.

אצלי, ככל שאהבתי את עצמי יחד עם כל חסרונותיי, הרגשתי יפה יותר ואהובה יותר.

חושבת שהעמדה של לרצות ולהתאמץ עבורו שם בעודף(לפי מה שתיארת זה בעודף ומתוך לחץ)

לא נכונה ומחזקת טעות שלו בזוגיות

את צריכה לשדר שאת אוהבת את עצמך ככה שאת יפה ומושכת מו שאת

ואת מוכנה להשתדל לשמח אותו אם את יודעת על משהו שישמח אותו

אבל השתדלות רגועה

מתוך בטחון עצמי ורצון טוב

לא מתוך ריצוי ולא כדי שימשך אליך

גם לבעלי עם השנים נהיתה קרחת וקצת השמין

זה לא מושך בעיני

אבל אני אוהבת אותו כמו שהוא

ונמשכת אליו מצד מי שהוא והטוב שבו

ומתמקדת במה שכן מושך גם חיצונית

גם אני השתנתי קצת עם הגיל והלידות וכו

אין לי מה לבא אליו בטענות על מראה חיצוני

אין לי בשביל מה אפילו לומר את זה

סתם פוגע וחסר תועלת

ונראה לי שבסוף

כשאת תשדרי שם בטחון זה יפסיק להיות אישיו

זה עבודה שלו עם עצמו זה בעיה שלו

לא שלך

לפעמים יש דברים שממש מפריעים. סתם דוגמא, אם בעלך לא מפסיק לאכול שטויות והוא כבר נהיה ממש שמן, זה כבר מגעיל זה נראה לא טוב!!!!

אז מה? ברור שיש אהבה אבל זה פרט חיצוני ומציק, אוהבת אוהבת אבל אחי מה עם הבטן????

או אישה שמפריעה לה שבעלה שעיר עד הצוואר? אוהבת אוהבת אבל זה יכול להגעיל אותה, ולא חסר דוגמאות.

ולכן א ני חושבת שאפשר להבין את הבעל, כמובן לא לחפור על זה אבל שערות באישה.... לא את כולם זה מעניין.

באמת מעניין אותי לשמו דיעה בנושא.

ולפותחת @כאן לפריקה..  מבינה את ההרגשה שלך ואת החולשה שעוברת לך בגוף כשאת ניצבת מול התחושות האלה. גם לבעלי מאוד מפריע אם יש שערות. למזלי גם לי זה חשוב אבל אני לא מצליחה להיות חלקה כל הזמן, הסברתי גם בדרך נעימה שאם לא לייזר זה קשה להיות "על זה" כל הזמן שינסה פעם אחת....

וירפה מהביקורת זה ישתחרר גם אצלך ויהיה לך יותר קל להחליט מה את עושה עם זה 3> 3> 3>

אפשר לטעות ולחשוב שלייזר יפתור בעיות של שיער או בקשה לשינוי התנהגות מסוימת יפתור אותה.

זו הסיבה העיקרית לזוגות שלא מצליחים לנהל זוגיות טובה, כי הם תולים את אושרם ואת אהבתם בשינוי השני.

האמת בדיוק הפוכה, רק כאשר מקבלים את השני אפשר לאהוב ולהיות מאושרים. אפשר לבקש שינויים מבן הזוג, אבל שזה לא יהיה תנאי לאהבה או מכשול לאושר.

אבל יש הבדל בין לתלות אושר ואהבה למניעת סלידה

יש דברים שסולדים מהם פשוט

לאחד/ אחת זה יכול להיות שיער גוף

לשני משהו אחר כמו ביקורת שתרחיק

זה לא מאוד שחור ולבן בעיניי, כי אפשר מאוד לאהוב את הבנאדם אבל זה עדיין מפריע. 

בעיניי זה כן שחור ולבן, או שאת מסוגלת לאהוב כמכלול גם דברים מאד מעצבנים/ מציקים, או שלא. אם את לא מסוגלת (או בן זוגך אינו מסוגל) אז כנראה הזוגיות לא תהיה אוהבת ומאושרת.

הבעת צורך או להגיד מה מפריע זה לא ביקורתיות בעיניי, זה תקשורת.

הרבה דברים הם ברי שינוי בשביל בן הזוג/ בת הזוג.

ויש דברים שלא.

מה שלא - אז לא, ויש עבודה של קבלה. אבל לדעתי מדובר בדברים מעטים.

אפשר ורצוי לומר מה מפריע, אבל זה צריך להיות אחוז קטן מהתקשורת, אחרת התקשורת עמוסה בביקורת ומעיקה.

וגם מי אמר שבן הזוג צריך לעשות שינוי? אולי מי שמפריע לו צריך לעשות שינוי? המדד הוא לא אם זה בר שינוי אלא האם הסיבה מוצדקת לבקשת השינוי ופה יש קשת רחבה של דעות מה מוצדק ומה לא.

ביקורת זה לא לומר מה מפריע בכלליות

ביקורת בתפיסה שלי היא סוג של האשמה. מעין אתה לא בסדר. אצלך יש בעיה.

להגיד מה מפריע לי זה לדברר את עצמי. וזה תמיד מותר בעיניי.

וגם לא ציינתי בדבריי מה האחוז של 'מה מפריע לי' תופס בתקשורת. לגבי כמה שפחות כמובן שזה עדיף.

ואגב,אף אחד לא אמר שחייב לעשות שינוי. אבל אני נגד השתקה.

מותר לבן הזוג לומר מה מפריע לו

ומותר לצד השני להגיד שלא מתאים לי לשנות, בעיניי זה שוב חוזר לתקשורת. וגם לעניין של נוחות להביע את רצונותיי או חוסר רצונותיי מול בן הזוג

חשוב כמה נפח זה תופס בתקשורת. לי אישית מפריע כל הזמן דברים, שעושים ומדברים שונה ממה שאני חושבת, שחוזרים על טעויות שוב ושוב, ששוכחים סיכומים ועוד.

אני לא חושבת שאני יוצאת דופן במה שמפריע לי. אם הייתי אומרת כל מה שמפריע לי או אפילו חצי, הייתי נשמעת בנאדם מעיק וממורמר.

זו לא השתקה אלא בחירה מה לומר ומה לא, בעיקר מה לא לומר. להשאיר את הלומר לדברים הקריטים באמת.

1. שגם אם לגיטימי להרגיש סלי-ה ממשהו מסוים ושזה משפיע.. אז יש את המה ואיך נכון לבקש את זה

בלי לדבר שזה מוריד מהמשיכה או שדמיינתי אחרת את אישתי

זה לא לגיטימי בעיני בעל מקרה

אפשר לשתף באופן  חיובי- יש לי קטע כזה שממש אני אוהב גוף חלק משערות ממש ישמח אותי אם את יכולה לנסות להשתדל על זה כשזה ביכולת שלך. זה מש עושה לי טוב.

זה נשמע בעיני הרבה פחות פוגעני

בטח אם מלווה באמירה מחזקת של אני אוהב ותך ונמשך אליך בכל מצב

וגם יותר עושה חשק להתאמץ על זה בעיני ממקום בריא ונותן ולא רק מרצה ומכווץ

2. חשוב לזהות שיש דברים שגם אם הם גורמים לסלידה כלשהי זה לא משהו שמבקש משהו לא אפשרי או קשה מדי או באינטנ מדי

כי מה עוזר לי נגיד שאני לא מתה על הקרחת של בעלי? זה לא שהשתלת שיער זה בלקסירון שלנו.. אז מבינה שזה משהו שצריכה לקבל. ונכון בכנות אני לא מלטפת לו את הקרחת. פאד-יחות לומר. באמת פחות מושך אותי.. אבל אז מה . במה שמתמקדים בו אז הוא גדל ותופס מלא מקןם. אז אני בוחרת לא לתת לזה מלא מקום.

ובעיני זה גם אבחנה חשובה.

מסכימה, זה חלק ממכלול של תקשורת נכונה

אבל להגיד זה לא בעיה בעיניי בכלל.

ושוב, על דברים ברי שינוי. אבל זה בעיניי המתבונן וככל הנראה סובייקטיבי גם.

גם אין בעיה להגיד שלא מתאים לי לשנות. או שיש זמנים שיותר קשה לי. אבל עצם ההתמודדות עם הבקשה מראש כ- אסורה היא בעייתית בעיניי. בדברים שעל פניו הם ברי שינוי, בעיניי המתבונן

אבל זה לא סותר שיש גם אהבה וגם פרט חיצוני שאוד מאוד מפריע, אני לא חושבת שבדברים כאלה האהבה מעוורת את הכל, לא אחרי החתונה בכל אופן.

לפני חתונה זה משהו אחר.

לא מעוורת כלום

אלא

אפשר לבחור לאהוב למרות דברים שמפריעים, להבין שתמיד יפריעו דברים ואפשר ללמוד לשים אותם בצד ולהתמקד באהבה ובמה שטוב. 

אני ממשיכה לאהוב. אני לא מפסיקה לאהוב כי הוא שמן\ שעיר אבל אי אפשר להתעלם מזה, 

כי זה פוגע , מאמינה שבעל יודע שזה מפריע לאישתו, לא אעשה איתו ברוגז בשביל זה אבל אין ספק שאם הוא ייעשה דיאטה לצורך העניין הוא יותר ימצא חן ופחת יהיה דוחה בחלק מהמקרים.

אי אפשר לטפח כרס ענקית ולהיות מושך, לאישה שזה מפריע לה.

כמו שאתה רוצה גם אני רוצה וגם אם אתה לא רוצה אני רוצה

הדברים הללו הרסניים לזוגיות. השאלה מה חשוב יותר בן/ בת זוג מושכת על פי סטנדרטים מסוימים או זוגיות מאושרת

זה שהאישה תהיה אהובה בכל מקרה, זה וודאי.

כי אוהבים את השלם על סך כל חלקיו.

אבל אם לפי הטעם ונטיית הבעל לצורך העניין (או הפוך -) עדיף שהיא תהיה יותר רזה כי הוא יותר נמשך- זה עובדה. יש דברים כאלה.

ויש לו עבודה עם לעשות עם עצמו בלקבל את זה אם זה לא בר שינוי. אבל לכבות את הנטייה הזו לדעתי זה בלתי אפשרי. וזו בדיוק ההשלמה עם החסרון. להבין שאין כל מה שאנחנו רוצים. אבל קודם כל, גם לדעת ולהבין מעצמנו מה אנחנו רוצים. אחרת אין השלמה וקבלה אמיתית

שכל מערכת יחסים בין גבר לאישה היא על תנאי.

על תנאי שהגבר יהיה נאמן והפוך

על תנאי שיש שותפות כזו או אחרת

על תנאי שחולקים את הפרנסה

על תנאי שאקבל יחס שבעיניי הוא מכבד או הפוך לפי מה שחשוב לי, או כל תנאי כזה או אחר.

זה שמדובר בחיצוניות לצורך העניין במקרה הזה לא הופך את זה למגונה בעיניי בהכרח, כי גם כשהכרנו היתה חיצוניות בעניין. זה שהתוספו עוד הרבה דברים זה ברור, ויש חיים שלמים וחוויות ותחושת מחויבות עמוקה, אבל גם חיצוניות היא מעניינת.

ומותר לדעתי להעיר על דברים שמפריעים לנו ולא רק על קווים אדומים. (מה גם שקווים אדומים משתנים לאחת לאחרת)

וגם - לעניין הזה של להביע מה שמפריע לי יש שורש של - חשוב לי שתהיה קשוב לצורך שלי.  זה לגמרי חלק מזה לדעתי. כמו שאישה רוצה תכשיט לחג לצורך העניין או מתנת יומולדת, היא יכולה לבקש עוד דברים.

לא חייב שכל צורך ייענה. אבל להגיד אותו לא אמורה להיות בעיה בעיניי.

אני בדעה שכל אחד/ת מול בן/בת הזוג הוא 'מגשים החלומות'. מה שיעשה לצד השני טוב, ולא גורע ממני אלא מועיל גם לי (בין אם זה בגלל שמועיל לי שטוב לצד השני ושימחתי אותו או אובייקטיבית כי זה נכון לנהוג כך במקרה של מידות למשל) - לעשות.

מה שנקרא זה נהנה וזה לא חסר

ואם חסר אז תלוי כמה. להתאמץ למען הזוגיות זה לא רע בעיניי. אז קצת יוצאים מאזור הנוחות... זה בהסתכלות של כל אחד מול עצמו

מה אני עושה עם בקשה שיש לי ולא נענית זה כבר עבודה עצמית. 

תלוי במינון.

לטעמי רוב האנשים מעירים הרבה ומעיקים.

בשבילי בן זוג שמעיר נניח פעם בכמה ימים זה מעיק, בשבילי זוגיות זה תוספת לחיים, לא דבר מציק.

אולי לך זה שונה וזה בסדר.

לא כתבתי בכלל על התדירות. לצורך העניין גם בעיניי פעם בכמה ימים זה מעיק

כתבתי רק האם כן או לא

וצריך לעשות את זה בשום שכל וזה לא מתאים לכל זמן ולכל עת. אבל זה ממש בסדר לדעתי.

ואגב, אם חוזרים על משהו יותר מכמה פעמים אפילו שלא נענינו בתדירות גבוהה, זה אומר שהעבודה העצמית חסרה, או שלא נתנו לבן הזוג מספיק זמן לעבד עת הבקשה או לנסות לעבד אותה

הכל עניין של איזונים בעיניי

כל יום מפריע משהו, אולי הרבה דברים, אבל אני שותקת ומעבירה הלאה.

אם צריך לדבר על מה שמפריע אז מין הסתם זה יהיה יומיומי או שבועי.

לכן הסקתי על התדירות

הוא לא יתגרש ממנה כי היא שמנה. בגלל שהמכלול הוא בסדר, והיא אשתו שנים רבות, וההסטוריה והעתיד שלהם גובר על הפרמטר החיצוני הזה.

אבל זה לא סותר שהשומן שלה מפריע לו, מוצדק או לא מוצדק ככל שיהיה.

הבטן שלה מפריע לו והוא ייאלץ להתמודד עם זה אם היא לא מתכוונת להשתנות. אבל זו עובדה שאי אפשא להתעלם ממנה.

היא יודעת שהוא אוהב אותה אבל היא גם יודעת שהשומנים שלה מאוד מפריעים לו. וזהו

מה הסיכוי שיהיה לזוג כזה שאחד היה צריך לעשות דיאטה למען האחר, זוגיות מאושרת אי פעם? בעיניי קלושה

של משקל של אישה זה לא בהכרח נכון כי זה נושא נפיץ קצת, במיוחד פה.

קחי משהו אחר כמו כעס, קנאה, קמצנות, או הפוך - בעל עם כרס נשפכת? שזו דוגמה פחות נפיצה כי בעל לא משמין רוב הזמן בעל כורחו במסגרת הריון, או עם שיערות בולטות מהאוזניים?

זה לא זוגיות על תנאי

זה להכיר במציאות, שאנחנו בני אדם. ושיש דברים שניתן וכדאי ולפעמים זה כורח המציאות לשפר כדי שהזוגיות תהיה טובה יותר

לקבל את זה ככה פשוט, זה לא נכון.

ואני מאוד בעד עבודה עצמית, אבל יש דברים שצריך לשים על השולחן (מה לשים כבר תלוי בכל אחד)

ככל שהזוגיות תלויה בעבודה עצמית (של שני הצדדים)ובהבנה שהיא לא תלויה ב׳תיקונים׳ יש לה סיכויי הצלחה רבים יותר

לצערנו וטוב שכך

כי מה תעשה אישה עם בעל כעסן או קמצן?

קיום אישות בצורה שפחות מתאימה לה? יש מיליון דוגמאות לדברים שאפשר להביא על התנהגויות כאלה ואחרות שמפריעות לאנשים, אז עבודה עצמית בלבד?

לבעל יש תלתלים יוצאים מהאוזניים, במחילה מכבודך, עבודה עצמית וזהו?

לא צריך לפחד להביע רצון לגיטימי בשם העבודה העצמית

הפוך בעיניי. העבודה העצמית היא לפעמים לדבר על מה שמפריע. לתת לעצמי מקום. כי בסופו של דבר, איך שאני רואה את זה, זה להיות קשוב ואכפתי לרצון של הצד השני. ויש לזה צדדים מעשיים, ברור.

זה משהו שדורש עבודה פנימית וקבלה עצמית קודם כל

וגם אם רוצים לרזות זה לא תמיד קל

לעומת זאת הסרת שיער (במקומות שגילים להוריד). קוסמטיקה. ביגוד. בישום.  זה משהו שגם אם האישה פחות מתחברת היא יכולה לעשות את זה למען בעלה אם זה הרצון שלו.

אני מדברת על דבר גג 2 

לך מפריע 2 לאחרים יכול להפריע הרבה דברים.

מאד מפתיע שמפריע לך רק 2 דברים, כנראה במשך החיים יצוצו עוד דברים.

ואם זה מהותי ומפריע ממש להתנהלות יחד אנחנו נעשה שיחה מכובדת ונשתדל לשנות ולעבוד אחד בשביל השניה וזה קרה לנו כבר כמה פעמים ותמידדד יש כבוד והבנה.

כשדיברתי על 2 אני מתכוונת לדברים חיצוניים, 

ואגב הדוגמאות שהבאתי לא בהכרח קיימות אצלי. כמובן שהעניין נוכח אבל לא בדיוק בדוגמאות שהבאתי, בכל זאת כבוד בעלי

נראה שיש עבודה פנימית לעשות מול האתגרים שבחוץ.

תמיד יהיו נשים יותר יפות/ מעניינות/ מצחיקות מאיתנו. ככה זה.

תמיד יהיו בנו דברים שיפריעו לבן הזוג.

אבל אני בדעה שלא צריך להנכיח את זה בשיח. בכלל. את מכניסה את עצמך בשיחות האלה למקום לא טוב והרסני.

את צריכה לאהוב את עצמך כמו שאת, על שלל מעלותייך ועל חסרונותייך. בכולנו יש חסרונות ודברים שפחות..וככל שתשדרי החוצה זאת שלמה עם מי שאת - תקבלי יחס דומה מבעלך.

ואני חושבת שאם שיער זה משהו שמפריע לך - אז הסרה לצמיתות זה משהו שכדאי. זה נח, זה מקצר הכנה למקווה למי שמסירה, וזה חוסך התעסקות. זה לא גזירת גורל וזו השקעה שווה בעיניי.

אבל בפנים בפנים, החוסר הבטחון הזה מול גיסתך, הוא לא טוב. ולא קשור לשיער.

אחד הדברים הבריאים יותר בקשר זוגי,  זה שאישה בטוחה באהבת בעלה. וזה לא תלוי בשיער יותר או פחות. זה הדרגה היותר נמוכה בעיניי (שהיא גם חשובה בעיניי)

את עולם! את מלאה בטוב!

את אמא לילדים שלו, את הבית שלו.

לדעתי, ככל שתרגישי יותר את המקום האמיתי שלך ותתחברי אליו ולעצמך, הדברים האלה יתגמדו

עושה טוב לקרוא אתכן!!

אגיב בכלי 

עןשה טוב לקרוא אתכן!

אגיב לכולן בכללי-

לא שמעתי ממנו במפורש מה שאני מרגישה על גיסתי אבל כן שהעלתי את זה בכלליות (כי רציתי לשלול) הוא לא הסתייג והרגיש אפילו קצת מאויים וניסה ליפות את הדברים.. זה רק הקשה עלי כי עכשיו יש לי סוג של הוכחה.. אני עדיין לא יודעת מה הוא באמת חושב אבל תכלס זה באמת לא אמור לשנות לי.. אבל זה נורא קשה..

מסכימה לגמרי אם העיקרון שאם אשמח בעצמי זה מה שחשוב!! לקחתי אץ העצבה של לטפח ולפנק את עצמי בדברים..

בקשר לשיער- אני הרבה זמן בטיפול ליזר שלא ככ מתקדם עם ההריונות לא נצלילה לסיים את זה.. וגם בפנים הן לא ככ בולטות שאין ככ מה לעשות.. אבל זה עדין מפריע לו.. די מתסכל... וגם בין הטיפולים יש זמנים שאני לא מורידה ואים מה לעשות עם זה..אם אגע זה יוריד מאיכות הטיפול..

אני באמת מתעסקת עם זה ככ הרבה זה כבר לא בריא.. ממזמן זה לא בריא אצלי..

ובקשר לדיבור על זה.. אני ממש לא אןהבת לדבר על זה אבל לפעמים שמחה לדעת מה מפריע לו כי לפעמים זה באמת שקל לי לטפל בהם אבל מה שלא זה סתם מוסיף לי חוסר ביטחון.. היום שדיברנו על זה (משו חדש שהתחדש לי לא משו מאד גרוע אמר -"דמינתי שאישתי... (נגיד תשים לק.. )  לא הגבתי רק אמרתי שאני מתבאסת בישבילו שאני לא האישה שדמיין..וכשניסה לתת לי הרגשה טובה  אמרתי שלא באלי לדבר על זה אבל שקלט שזה ביאס אותי הוא ניסה מטובו ללבן את הענינים וזה רק הלך למקום לא טוב...אז תןדה על ההצעה ובאמת אנסה לא לדבר על הנושא הזה יותר.. 

ואני דמיינתי את בעלי עם רגליים יותר ארוכות.

את ממש לא צריכה לשים את עצמך במקום מתנצל.

אל תתנצלי שאת לא המושלמת בשבילו.

למה הןא מושלם? לא

וההוכחה- אדם מושלם לא עושה שגיאה טאקטית כזאת ואומר דבר כזה לאשתו

נו, אז הוא לא מושלם.

וגם את.

וטוב שכך. ככה זה בכל מערכות יחסים.

לא חושבת שיש פה מישהי שחושבת שבעלה מושלם.

להיןת בוגר זה להשלים עם חסרונות

ולהינות מהיתרונות.

כי חסרונות תמיד יהיו.

'אף פעם לא תדברי עם בעלך על חסרונות בגוף שלך'

סיםרתי לה שאני מבואסת ממשהו, ואני ממש מודה לה שהיא האירה את עיניי שלא להעחות את הנושא מול בעלי אלא מול חברות וכאלה.

כי ברגע שיש עיסוק ודיבור ותזכור של החסרון שלי אני מעצימה אותו מול בעלי עד שמדבר שולי הוא הופך לאישו.

אני מבינה פה זה אחרת, בכלך ביקש ממך משהו (האמת שגם בעלי כמו בעלך שמח יותר כך) אבל אני לא מתחילה להתבחבש בזה. לקחת לתשומת ליבי, עובדת על זה כמיטב יכולתי ושפיותי ושלום.

לא שואלת שוב. ולא רוצה לדעת. לא מעלה לו רעיונות מי מושלמת בקטע הזה וכו. .

ביננו, זה אחד התחומים שהכי יכולים לתסכל בעולם כמו שהסברת, זה מרוץ סביב הזנב של עצמנו.. מתסכל, מבינה אותך מאוד

בעלי כל הזמן אומר לי שאחד הדברים שהכי מרגשים אותו זה שאני אומרת על עצמי כמה אני יפה, מושכת, לבושה יפה, ומאופרת יפה.

ואני עובדת על עצמי להפסיק לבכות לבעלי על המשקל שלי כל היום, כי זה לא כיף לשמוע את זה כל הזמן...

ומנגד, אם יש יום שקמתי ואני מרגישה יפה במיוחד, אני לא חוסכת את זה ממנו, והוא אוהב לשמוע את זה!!

וככה גם על כל דבר, לא רק על המראה.

יוצא לי אוכל מוצלח, אני אומרת לו, אני מספרת לו על ההצלחות בעבודה, מספרת לו על ימים שהייתי אמא מתוקה לילד שלי וכו

לא סותר שאני יכולה להיות חלשה לידו, ונשענת, ויש מזה בשפע...

אבל לא לשכוח גם כן להרגיש מוצלחת, ולספר את זה

פשוט מעצימה כל מה שנראלי שקצת טוב בי, ככה בעלי מרגיש שאשתו היא וואוו ומושלמת ואיזה אוכל ואיזה התגברות על נסיונות חחחח

זה באמת ככה, כל דבר קטן טוב עושה אותו ענק זה הכי טוב שאפשר לעשות

כי רוב הנשים יש להן אישיוז עם המראה שלהן. ואישה מאוד מרגישה אם בעלה נרתע או חושק בה בלב שלם.

ואם היא מרגישה שבעלה משווה בינה לבין מישהי אחרת,

אז זה לגמרי פוגע...

תראי, קודם כל אם זה מול הגיסה הזאת ספציפית, אני כן הייתי נמנעת ממפגשים.

בעיקר בגלל שציינת באיזה משפט שלך, שהוא צוחק איתה ומתעניין בה.

אני חושבת שזה ממש לא לעניין, אבל ברור שזה גם יערער אותך עוד יותר.

זה שם אותך במצב בלתי אפשרי.

את לא יכולה לחנוק אותו ולא לאפשר לו להיות חופשי לידה

ומצד שני- כך צחוק שלהם בטח דוקר אותך ממש, והוא היה צריך להיות רגיש אלייך יותר, ולהבין שאם זה פוגע בך- זה כבר סיבה להפסיק או כמעט להפסיק.

כרגע שבת איתה ביחד זה סוג של רכבת הרים רגשית בשבילך, אז למה?

מה שחשוב קודם כל זה אתם. לא היא.

שהיא תהיה מלכת היופי, הכי וואו שבעולם,

מה שחשוב הןא מה שביניכם.

ואם את מרגישה לא בטוחה במשיכה שלו- שווה להשקיע בזה

וסליחה, בעלך בטוח לא מושלם.

אז צריך להןריד את האובססיה ממך ומהשערות שלך.

אולי תהיו באובססיה על האף שלו?

מה הוא ירגיש אז?

תרימי לעצמך. יקרה.

הגיסה הזאת היא עוד מישהי.

יש מצב שבעלך לא היה שורד איתה יום אחד.

שלא יץמלא לך הראש במחשבות רק על השעירות/לא שעירות וכו'

אלו שטויות במיץ.

תראי את הדברים היפים בגוף שלך. תתבונני החוצה ותחפשי נשים שלא בןרכו בנתונים שלך (כי בד"כ העיניים שלנו נשאבות לראות את ההיפך)

ואז תביני כמה מה שיש לך זה לא מובן מאליו...

אחת יותר יפה אחת יותר חכמה, בריאה, מוכשרת..יש גברים שלא אכפת להם כנראה שבעלך יותר רגיש לאסטטיקה וזה בסדר כל עוד מדובר במשהו שקל לשנות. זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך כמו שאת ובטח לא מפחית מהערך שלך.

לדעתי יופי בא הרבה מבפנים וגם ביטחון עצמי משפיע תתמקדי במה שאת אוהבת בעצמך ובטוב.

תזכרי שאתם זיווג משמים והקב"ה חושב שאת הכי טובה בשבילו מכל הנשים בעולם והוא בשבשבילך אז אל תתני למחשבות שלך לחשוב אחרת

מתנה לעצמך: לייזר!!!

בגיל 38 נתתי לעצמי מתנה וזה שינה לי את החיים אשכרה😆

לא עוד רדיפה אחריי הורדת שיערות

חלקה בכל מקום שרציתי (עכשיו בהריון שוב פתאום יש לי שיערות בבית שחי.. בע"ה אחריי נעשה שוב..)

אבל הרגליים חלקות!!

מפשעות ומה שבא לך!

זה דבר לגמריי ישים.

וזה יתן לך הרבה פחות התעסקות לפני שאתם ביחד:

את חלקה וזהו. ולפי מה שאת אומרת זה ממש מגעיל אותו- בשונה מדברים אחרים שצריך להתמודד כי זה מה יש: זה אפשר לשנות ברגע. וזה בהחלט מקל על החיים..

שווה לדעתי כל אלף ואלף...(וזה כמה ..)

לדעתי זה ירים לך את הביטחון ביופי שלך.

אני הייתי במלחמה נגד השיערות..  שעירה טילים... כמו גבר ברגליים.. ובידיים..

הלייזר נתן לי ביטחון ושקט ביופי שלי, בגופי, בכל זמן ובכל עת.. לא "אם בטעות תתרומם החצאית ויראו לי את השיערות😆😆"

מרגישה עכשיו (39) יותר יפה מכל גיל😅

ואז התחלתי ואז הריון שעצר.. וזה לא עובד לי ככ טוב. איפה שעבד ואפילו דילל באמת שמחה על זה אבל יש עוד הרבה שלא עזר ואפילו רק החמיררר

זה רק מוסיף אץ התסכול כי זה לא משאיר לי כוד אופציה מה אפשר לעשות

יש כמה שיטות....

תנסי להחליף

השיטה השניה שהשתמשתי בה היתה מדהימה ופחות כואבת..

אצלי השתמשו במכשיר שנקרא קנדלה

5 טיפולים ולא הייתי צריכה יותר למשך 10 שנים בערך, עד אחרי הלידות

והטיפולים לא היו תכופים. רק אולי השניים הראשונים

שאלתי בשביל לדעת מה היא עשתה.

אני עשיתי באמריקן לפני מלא שנים ואז ממש לא שאלתי איזה מכשיר זה רק רציתי לא להתעסק עם זה יותר.

וזה כאב נורא

במיוחד במקומות הרגישים

אבל לא היה לי אכפת וזה היה שווה את זה.

אחרי זה תיחזקתי ב ipl

כי עשיתי עבודת חקר בגלל שזה כואב

ואז נודע לי על המכשיר הזה,שהיה ממש חדש בזמנו.

היה כואב בכל זאת 😵, אבל נתן תוצאות.

לפי מה שהבנתי, הכאב הוא מתבקש בגלל השריפה של זקיק השיערה. אבל לא בכל האזורים זה כואב אותו דבר

היא שמה ג'ל כזה, ופשוט מתחילה לפזר אותו עם המכשיר ואת שומעת ביפ ביפ ביפ...

מה שכן, קצת קר.. במעלות בחדר..😆

זה ממש קשה ופוצע להרגיש אהובה על תנאי . החיזוקים שכתבו לך והעצות הפרקטיות הן נהדרות, אבל נראה לי שלא קיבלת מספיק מקום לתחושה הכואבת שלך, אז חשוב לי לתת לך. ❤

אמירות ביקורתיות על המראה פוגעות בנפש, זה נוגע במקומות עמוקים מאד. 

אשתף, שמשבר זוגי משמעותי שפתחנו בטיפול, ישב על מקום כזה של הערות חסרות טקט ורגישות שבעלי אמר לי ממש אחרי החתונה 

על הלבוש שלי, על יופי של נשים אחרות, על החזה, על שערות במפשעה שלא כל אשה חייבת להוריד רק בגלל שזה נהיה מקובל בעולם המודרני. 

על זה שהיה מוכן להתחתן עם עוד אשה  ועוד כל מיני פנינים... 

זה פגע עמוקות באמון שלי בו, ביכולת לקבל מחמאות, הרגשתי חוסר הערכה כלפיו שיש לו מודל נשי שראה בסרטים ועכשיו הוא רוצה שאעמוד בציפיות שלו. 

אין לי עצות חכמות, מעבר למה שכבר כתבו לך. רק שתדעי שאת מובנת ואת לגמרי ראויה, אהובה וטובה כמו שאת! 

קודם כל זה לא קל בכלל כל התחושות האלו אז שולחת לך חיבוק

תדעי שאסור לאדם לדבר לשון הרע על עצמו

השיחות האלו בעיניי הן נזק

אומרת לך מהצד השני שבעלי משתף אותי בתדירות גבוהה שהוא מרגיש לא יפה מספיק ובודק כמה אני אוהבת אותו וכמה זה מפריע לי החסרונות החיצוניים שלו, מבטיחה לך שזה פשוט מוריד לי ממנו. דברים שלא חשבתי עליהם בכלל פשוט נכנסים לי לראש.

זה מיותר פשוט מיותר

כשהוא מרגיש טוב עם עצמו זה עובר מיד אליי ואני מרגישה אותו הרבה יותר מושך יפה ואהוב

האהבה ללא תנאי שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו עוברת בהכרח החוצה ומשפיעה על יחסים בינאישיים, וודאי בין בעל לאשתו

אף פעם אל תרמזי אפילו על ההשוואה לגיסתך

בעיניי זה הרסני

תמיד יהיו בעולם נשים יפות יותר אין לזה סוף

אף אחת לא מושלמת

נשמע שיש לך בעל עדין ואוהב שאכפת לו מהרגשות שלך

תשקיעו מאמץ בלחזק את החיבור הטוב והמעצים בינכם ופחות לחפש מה חסר

והשבת הזאת-

התמודדות ממש קשה

גם השיחה, גם אסורים, גם גיסתך

וואי בא לי לשלוח לך חיבוק גדול ומלא אהבה

תבקשי מהקב"ה בפשטות שישלח לך חיבוק במציאות

את תראי פתאום מישהי תחמיא לך על הלוק היא תהיה שליחה מה' לחבק אותך ❤️❤️❤️

תןדה רבה על המילים הטובות והמדויקות!!!

לקחתי לעצמי לגמרי!!

כל אחת ואחת כתבה משו שנגע בי, שלקחתי, שחזיק אותי.

אקרא אתכן שוב ואגיע לשבת ממקום קצת יותר טוב.. ויש לי עוד על מה לעבוד בהמשך!! 

בא לי לומר את זה לכל הנשים בעולם.

אנחנו מוצפות במדיה ופרסום שהופך נשים לגוף יפה וטו לא,

ואנחנו כל כך הרבה יותר.

המודל הזה לא מציאותי. לא בגיל 16 ובטח לא אחרי לידות, טיפולים  או הריונות.  

מגיע לנו להסתכל על עצמנו במראה באהבה. 

אבל בעיני העצה הכי טובה פשוט לא לדבר עם הבעל על החסרונות שלך (גם אם את ממש מתפתה, זה הרסני!!) לא לחקור אותו מה לא בסדר בך, לא להעלות את הנושא.

ואיפה שאת מסוגלת אפשר להשתדל לשמח אותו בגבולות הטעם שלך.

ולדבר חיובי על עצמך לידו אפילו שזה הצגה "איך אהבתי איך שהתלבשתי" "איך האוכל יצא לי טעים" "אני מרגישה יפה היום".

בחיים אני לא אגיד לבעלי שאני מרגישה מכוערת או אשווה את עצמי לאחרות או אגיד על מישהי אחרת שהיא יפה.

לא אדבר לא על קמטים , לא על חצ'קון שיצא ולא על פיגמנטציה. בשביל זה יש חברות. ובעל בד"כ אוהב את המכלול ואת מה שאת משדרת

אפילו שקוף או ורוד עדין?

יש דברים שהלכתי לקראת בעלי וממש לא מרגישה רע עם זה. להיפך.

לומר לבעלך בדרך אגב כמה את מיוחדת במראה שלך-

איך אני שמחה שחזרתי לעצמי אחרי הלידה

אני ממש אוהבת את השיער שלי, הוא מהמם כשהוא קצר. חינני.

כיף שאני לא צריכה מסקרה

השמלה הזו עם החיתוך במותן ממש מחמיאה לי

כשאת מתאפרת נניח, או מתלבשת תגידי בקול בשובבות משהו טוב על עצמך. זה מחלחל.. 

אני עשיתי והייתי מאוד מרוצה. מאוד מאוד דילל, אפילו שאח"כ באו ההריונות.

ומסכימה מאוד עם מה שכתבו - אל תכניסי לבעלך רעיונות לראש. לא לדבר איתו על הפגמים שלך, ובוודאי ובוודאי אל תשווי את עצמך לאחרות.

תחליטי מה מתאים לך לשנות ומה לא, ותתחזקי מאוד בלאהוב את עצמך בכל מצב. זה מאוד קשה, אבל מה שאנחנו משדרות משפיע מאוד על איך שרואים אותנו.

הרבה בזכותכן!

השתדלתי לבוא כמה שיותר בראש טוב ובהסתכלות חיובית על עצמי..

ובאמת הרגשתי יפה במיוחד בשבת..כמו מישהי מכאן שאמרה  שפתאום יחמיאו לי יותר מהרגיל וזה באמת קרה ודווקא מצד הגיסה , היא החמיאה לי על השמלות וגם שרזיתי .. חמותי החמיאה לי בצורה מיוחדת שאני אישה נדירה על איזה משהו שאני עושה והיא לא מכירה עוד מישהי כזאת..ובעלי שמע וזה ממש הרים לי.. (היא לא מחימיאה ככ הרבה וגם בעלי ממש מחזיק ממנה אז זה היה משמעותי) וגם בהרגשה הכללית הרגשתי ממש ממש טוב עם עצמי ושבעלי שמח בי... לא הפסקתי להודות לה' כל השבת..

אמשיך לקחת איתי את כל הדברים החשובים והחכמים שנאמרו כאן. גם במובן הפרקטי וגם חיזוק ההרגשה על דברים שלי שאי אפשר לשנות (נמשים/צלקות) וגם מרגישה איתם לא הכי בטוחה..

פשוט תודה לכן! ובעז"ה שנזכה כולנו להרגיש יפות, מושכות אהובות ומשמחות!! ורק בשורות טובות!!

מדהימה שאת!

לקחתי לעצמי את העניין

גם בתחום הזוגי וגם בכלל

לכי תדעי אם בזכות השרשור שפתחת עזרת לעוד נשים

דיברנו לפני שבת ובסוף הוא אמר לי- אני לא מבין למה אמרת שאת לא יפה בעני.. ישר חיכתי ואמרתי- זה לא מה שאמרתי..

אבל ה הבהיר לי שגם שאמרתי משו קטן שכביכול חסר בי ושהוא לא אוהב- הוא לוקח את זה יותר רחוק, על היופי בכללי..וכמה שזה משפיע..

כמה לפעמים אנחנו מפרדות הכל לא נכון

שתמיד נדבר ונחשוב טוב על עצמנו כמה זה משפיע

ואיזה כיף שדיברתם על זה ♥︎

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וממש מתאים לחנוכה!

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות