ביחד אבל לבד? - בעיה בבקשה תעזרו..מיטל
אז ככה..
 
בזמן האחרון מלווה אותי תחושה כזאת- יש לי ב"ה מספר לא מעט של חברים ומכרים (לאו דווקא בלשון זכר)
 
אבל צצד אחד טוב ויפה ומצד שני אני לא מרגישה שיש לי באמת באמת את מי לשתף ועם מי להרגיש בנוח..
 
וזה לא שאין לי חברות טובות לשל..פשוט גם איתם אני לא מרגישה לגמרי בנח
 
וכנראה הבעיה בי אבל נמאס לי כבר מזה..
 
יש לכם אולי עצות? 
כן יש מצבים כאלו..דניאלה .ד.
זה נובע ממצב שהוא אולי אישי מדי ואת חושבת שהן לא יספקו לך את הפתרונות.
לפעמים בזמנים כאלו חשוב לא להפתח לבנים.. ואני אומרת את זה כי אני מודעת לכך שבמצבים כאלה שלא מרגישים בנוח עם בחרות אז אם לדוג' מכירים מישהו או נשפכים למישהו והוא עוזר זה גורם לחיבה יתרה.. וכ' 
עדיף שלא.
אני בהחלט אשמח לעזור לך באישי!!! תרגישי בנוח סודיות מוחלטת בע"ה!
 
תודה אבלמיטל
לא דיברתי בקטע של בנים.. כשכתבתי חברים התכוונתי- גם חברות וגם ידידים רק שאני שונאת את המילה ידידים
מוכר מידי...נדנדה כתומה.
אינלי כ"כ עצות.. מרגישה בדויק ככה מלא מלא פעמייםם...
הבנתי מה שרשמת אבלדניאלה .ד.
קורה שלפעמים עם חברות לא מרגישים בנוח אז מוצאים מישהו קצת שונה להשפך אליו.
 
וואי, כ"כ כ"כ מוכר לי!אנונימי (פותח)
אני ממש אבל ממש מבינה אותך!!
אין, אני מרגישה פשוט ככה.
פשוט ככה. 
אפילו שיש חברות, גדולות, בגיל שלי.. לא משנה, שאני כאילוו מרגישה איתן קשר טוב, ושאני מספרת כל מיני דברים.. וזה..
יש לי את הרגשה הזו. 
לויודעת אם זה אותו דבר, בדיוק, אבל אני אשמח לדבר איתך באישי או משו.. אם את רוצה =]=]
בבקשה אפשר עצות? למרות הנחמדות זה לא עוזר שאנשיםמיטל
מבינים אותי =)
..להבת-כוח
אני חושבת שהפיתרון הוא למצוא את הכוח בתוכך.
לא תמיד נהיה מוקפים עם אנשים, ולא תמיד יוכלו להבין אותנו.
אוזן קשבת הרבה פעמים גם עוזרת ומחדדת מחשבות ויוצרת פוקוס על הבעיה וכו' וכו'. אבל לפעמים צריך לסמוך על עצמך שהתשובה בתוכך ושבעצמך תוכל למצוא אותה.
וכמובן כמובן, לסמוך על הקב''ה!
זה לא עניין של עצות.. זה דבריםמיטל
שכאילו בא לילספר לאנשים ואין למי
..להבת-כוח
אה אוקי, זה כבר דבר אחר.
ז''א אני עדיין חושבת שלפעמים האדם הכי טוב לספר לו- זה הקב''ה. אבל זה הקדמה ולא יודעת עד כמה זה בדיוק קשור.
-------
בעצם אם נחשוב.. הרי למה מספרים? לא רק כדי לשתף, גם בשביל המענה.. נכון?
המענה הוא חלק חשוב מתהליך השיתוף.
והקונפליקט נוצר כאשר אתה מרגיש שאין אדם שיענה לך נכון.
אז אמרת עצות..
א. יומן- נדוש, חפור, חרוש וכו'- אבל עוזר. חלקית אמנם, אבל עוזר.
ב. מציאת אדם מבוגר יותר. הרבה פעמים חברות הן צעירות עדיין, ועוד אין קשר אמיתי של שיתוף הדדי ותחושת נוחות מאה אחוז. ולכן כשיש לך מישי מבוגרת לדבר איתה שהקשר הוא על מנת שתקשיב זה לעתים יכול להיות יותר קל. מבוגרות ייתכנות- ספרנית, מחנכת, אמא, יועצת וכדו'.
זה קורה לכולםנועמיק
כל בנאדם בשלב כלשהו בחייו מרגיש בודד.
גם כשהוא מוקף חברים.
הוא צמא לקשר עם מישהו שיוכל לשתף אותו בחייו ולהרגיש בנוח.

בדרך כלל גם מוצאים מישהו כזה.בדרך כלל לא בגילך.זה גם יהיה בן.ולכן את צריכה להיזהר מהם ברגע זה.

בקיצור,כמו כולם כאן אני מבין אותך.ואני חושב שהבדידות הזאת תוכל להיפתר באמת רק כשתתחתני.

ומכאן לעצות:
1.תיזהרי מקשר עם בנים.אלא אם כן את באמת רוצה להתחתן בשביעית(לא מומלץ),אם יהיה לך חבר,את תגלי שהוא זה שבסופו של דבר את לא מרגישה בודדה בזכותו,והוא יהיה זה שתספרי לו את מה שאת לא מצליחה לספר לאף אחד אחר וכל מה שכתבת.וזה יהיה בזבוז עצום שלך,רק כדי שלא תרגישי בודדה(שזה יכול להראות קושי עצום,הבדידות,אבל לא שווה להרוס את החיים בשביל זה).

2.תחפשי איזו חברה שאת סומכת עליה ומעריכה אותה(הכי טוב זה אמא),ותספרי לה חלק מהדברים שאת מחפשת למי לספר.בהתחלה זה ממש ממש קשה,אבל אח"כ אתם כבר יותר קשורות,כך שיהיה לך יותר קל,וגם ככל שתספרי יותר,תהיי יותר פתוחה,ופחות בודדה.

3.אצל הרבה אנשים,מה שגורם להם להיות בודדים,זה שקרים.שקר קטנטן,שכדי לא לגלות אותו צריך לספר שקר יותר גדול,וכן הלאה-עד שקשה מאד לספר משהו מהחיים שלי כדי לא לחשוף את השקרים.תהיי אמיתית וישרה בכל מה שאת אומרת,וזה יעזור לך להיפתח לסביבה(כמובן,יכול להיות שאת כבר ישרה כמו סרגל.במקרה זה,פסקא זו אינה בשבילך)

4.לעזור לאנשים אחרים,גורם לזה שמרגישים שאני חלק חשוב בחיים שלהם,בלעדי הם לא מסתדרים-וממילא-אני לא בודד.(בדרך כלל זה עובד רק אצל בנים,אבל תנסי,אולי זה יעזור)

5.קשר עם ילדים קטנים בדרך כלל עוזר.

אישית,אני חושב ש2 הכי עוזר.

בהצלחה!
אתה צריך להיות יותר רגיש.לולי פופ
בתור אחת שיש לה חברה מאוד קרובה שאבדה לפני כמה שנים את אמא שלה אני יודעת שכל פעם שכותבים כאן או בכל מקום אחר תתיעצי עם אמא זה פשוט הורס אתה
אז קצת רגישות!!!
זה יהיה גם בסדר אם תכתוב אם איזשהו מבוגר וכל אחד יקח את לאן שבא לו!
זה ממש קשה לה אז בעדינות בבקשה!
ללולי פופאנונימי (פותח)
קצת נסחפנו עם הרגישות גם כשאומרים אמא היא יכולה לקחת לכיוון אחר אף אחד לא ידע את הרקע של השני ואף אחד לא כותב בשביל לפגוע קחו את זה גם בחשבון ולא צריך לקחת את זה אישי אולי חברתך צריכה קצת עזרה ותמיכה ועידוד וכך החיים שלה יהיו פחות מסובכים
גם את צריכה להיות יותר רגישה!נועמיק
את יודעת שיש אנשים שלא מסוגלים לכתוב?
את יודעת איך הם נפגעים כל פעם שהם רואים שמישהו כותב משהו?
אז קצת רגישות!
נראלי שזה חלק מתהליך ההתבגרות...קינמון
אני זוכרת את עצמי במצב הזה כ"כ.. זה חלק מבנית האישיות ותהליך ההתנתקות מהתלות החברתית של הילדות.
בנ"א בוגר צריך ללמוד איך להסתמך על עצמו ולא להיות תלוי בחברה. וזה חלק מהתהליך...

זה יקח עוד קצת זמן אבל בסוף את תמצאי את האיזון הנכון
ב"הצלחה!
תופעה תרבותית.תמנון רעב
הסגירות ורמת הקשר בין חברים ירדה משמעותית בגלל כל מיני פיסבוק אימייל צ'אטים וכו'... 
נהיתה "קרירות" בין אנשים והשיח לרוב דיי זול וחסר משמעות, כמו לדבר על סדרות טלוויזיה ומשחקי כדורסל.
החברה, בשנים האחרונות הרבה יותר בבית- על המחשב, טלוויזיה, וכו' ולכן הקשרים החברתיים לא עמוקים כמו בעבר.
לכן לדעתי קשה לאנשים להיפתח.
אכן כך מסכימה!דניאלה .ד.
 
אממ....דתייה מוחלטת
גמלי יש מלא חברות שאני לא ממש יכולה להפתח איתן והכל..
אבל יש לי כמה חברות שממש כן!!
וגם את הפורום..
בקיצור, עניין של מזל.
סתם, סורי, לוידעת, אני אחשוב על זה..
דווקא אני לא חושבת ככהבאהבה ובאמונה..
לא נראלי שהצאטים וכו מפריעים לרמת הקשר בין החברה.
אני חושבת שדווקא יש מציאויות שזה עוזר יותר למשל דוג קיצונית זוג חברות שאחת עברה דירה או טסה...
זה קשה לשמור על קשר ככה והצאטים והמיילים ממש עוזרים! אין ספק שדיבור ישיר הוא הכי טוב אבל כשזה לא אפשרי לא נראלי שממש יש בעייה עם קשר כזה זה דוקא ברור המקרים נחמד הרבה יותר...
יש אנשים שזה פשוט הבעייה שלהם להפתח ואין מה לעשות ז"א יש אבל זה תהליך...
ארוך אבל לדעתי שווה לך לקרוא. בהצלחה לך-M.Fלולי פופ
מה שאני אומרת בקשר לזה זה ש-
א. אם זה סתם משהו שמציק וכ'ו.. וזה משהו קטן אז פשוט תוותרי וכמו שאומרים
הזמן יעשה את שלו.
ב.אם זה משהו עקרוני שאת באמת צריכה עזרה בלפרוק אותו/ לשתף אז תעשי את זה כמה שזה קשה.
אני עברתי משהו כזה כי היתי חייבת לספר למשהיא משהו שבלעדי זה הרגשתי שהיא לא באמת יודעת מי אני...
שבועיים לפני כן הסתובבתי כשאני חושבת רק על איך לספר לה. ועד היום כמעט שנה וחצי אחרי אני תוהה אם הסברתי לה נכון. ועל הצד הטוב ביותר.
ובכל זאת אני שמחה ששיתפתי אותה וזה חא שהיא נתנה לי עצה או משהו פשוט הייתי חחיבת לספר לה את זה(סיפור חיי המורכב מאוד מאוד)
ג. אולי תשתפי אותנו במה בדיוק מציק גם ככה אפחד לא יודע מי את באמת.
ד. תיפרקי את זה בכתב. כן בכוונה לא כתבתי יומן כי זה נשמע קצת פלצני. "יומני היקר...." וכו' אבל באמת זה עוזר!
ואני אחת ששונאת את כל הדברים האלה ובכל זאת זה עזר לי.
קיצור הרבה בהצלחה!
קודם כל- תודה לכולם.. לולי פופ-מיטל
הרבה אנשים פה מכירים אותי.. זאת אחת הסיבות שלא פירטתי כ"כ..
 
הסיבה השניה שלא פירטתי היא שאני בעצמי לא מבינה כ"כ
 
ואני לא יכולה לכתוב יומן, התחלתי כמה פעמים אבל אני לא אדם עקבי וזה כל פעם נעצר אחרי יומיים שלושה
 
יש לי ב"ה אנשים לספר להם דברים, אבל אני מרגישה שאין אפאחד שאני באמת יכולה להרגיש נוח עד הסוף
פתרון אפשרידגיגת זהב
תמצאי מישהי כאן שאת לא מכירה שמוכנה להיות המאזינה שלך ופשוט תשפכי הכל החוצה.
אבל זה עולם וירטואלי.. לא אמיתי.. אז מה הטעם?מיטל
נכון..הדריכני
צ'מעי אחותי, כמו כולם - כמה מפתיע - אני מבינה אותך!!! יאאא, אחלה עזרה נכון?
 
בכולופן, למרות שאני אישית עדיין סגורה ולא מצליחה לדבר נורמלי על מה שאני באמת רוצה אני אגיד כמה עצות שאמורות לעזור, ולפעמים גם עזרו לי, ואולי לך הם יעזרו תמיד:
*לפני שאת הולכת לדבר עם חברה, וזה לא מליצי! בדוק ומנוסה - תבקשי מה' שיעזור לך לדבר עם החברה ההיא על הדבר הזה והזה כל עוד זה טוב בשבילך. אני אומרת לך - בהתחלה הרגשתי קצת פסיכית לבקש על כזה דבר לפעמים דברים כ"כ קטנים ושטותיים והחלטתי, סליחה! זה אבא שלי והוא היחדי שאני יכולה לא להתבייש ממנו, וזה פשוט עוזר! לא פעם ולא פעמיים ניסיתי ועבד!!
*תחדירי לעצמך, שהדברים שאת בטוחה שמפדחים ושאנשים זוכרים לנצח ואת יכולה להסמיק רק ממחשבה עליהם.. אנשים אחרים שוכחים.. לא באמת זוכרים את הכל, אז יאללה בחפיף - שפכי! זה טיפשי? תינוקי? פסדר! לא כזה זוכרים את זה..
*ו--- אחרון - תביני שבנאדם שרוצה לחשוב עלייך דברים רעים, או לצחוק עליך יצליח לעשות את זה תמיד, ומי שלא - לא משנה מה תספרי לו יקבל את זה עם כל ההבנה שבעולם.
*וכן, כפי שכבר ציינו - בהתחלה זה נשמע גרנדיוזי.. אבל אחרי שמתחילים נוצר קשר ואח"כ כבר זורמים..
 
 
בהצלחה נשמה!
אל תצרי קשרים וירטואלים, לדעתי זה ממש ממש לא חכם ולא בריא!
כל כך נכון!!גולי =]
m.f.=) מסכימה איתך בכל מילה אין  לי מה לענות....אני מרגישה ממש דומה לפעמים... אז פשוט התחברתי לשכבת גיל אחרת...
נכון שזה עולם וירטואלי, אבלדגיגת זהב
אבל מה שחסר לך זה אמפתיה ואת לא מרגישה בנוח להחשף לפני החברים שלך.
דווקא מפני שכאן זה וירטואלי את יכולה לפתוח את עצמך ולהחשף (תעשי את זה בשיחה אישית ולא בפורום הכללי) ואז (אם היה לך מזל ובחרת נכון) תקבלי אמפתיה וזה ישפר את המצב.
זה יוכל להיות כמו לכתוב יומן רק עם משוב.
תדה רבה לך =) זה ממש עוזר!!מיטל
את יכולה לפתוח כרטיס חדש..שבלולון
ופשוט לפתוח שרשור על הבעיה שלך/ מה שאת רוצה לשתף..
אפח'ד לא ידע מי את ופוול עושים את זה..
מלאמלא ב"הצלחה..
לדעתי...אנונימי (פותח)
בס"ד
 
זה יכול לנבוע מכמה סיבות-
 
1. חוסר אמון באנשים- בגלל שנפגעת פעם...אני מכירה מישהי כזאת, שאומרת שהיא נורא סגורה כי היא פשוט נכוותה פעם ממישהי שלא שמרה על סודיות. ואז כדאי אולי להכריח את עצמך לנסות על האדם המתאים...
2. שאת מרגישה שהאנשים סביבך הם לא אנשים אמיתיים ששווים את גילוי הלב שלך...ואז כדאי או למצוא חברות הולמות או להחליף משקפיים ולהסתכל על אנשים בעין טובה- אולי תגלי אנשים אם תסתכלי פנימה...
3. שזה משהו מאד מאד אישי או משהו שאת מרגישה שממילא אפחד לא יוכל לעזור לך בו לגמרי...ואז (ובכלל..) העיצה הכי טובה היא לפנות להכי אמיתי, להכיר עוזר, להכי שומר סוד, להכי כל יכול- לריבונו של עולם. אגב, הוא יכול גם לעזור עם סעיפים 1,2 (לבקש חברה טובה...פעם ביקשתי וקיבלתי בגדול... או לבקש שה' יפתח לך את הלב לאנשים, לאהבה, לצאת מהבדידות...). פשוט לספר לו באמת כל מה שנמצא בלב, אצלי זה הכי טוב בחוץ, לבד, ולבכות לו ולהתחנן שיעזור...והוא לא רק שומר סוד, והוא לא רק מציל מהבדידות, הוא גם היחיד שבאמת בכל מצב יכול לעזור...
בהצלחה!
בקטע עם היומן אני שיא המזדהה..באהבה ובאמונה..
לגבי היומן-נבל וכינור
גם אני לא עקבית, אבל פשוט מתי שיוצא לי, מתי שאני שרגישה גדושה אני כותבת. וזה פשוט טוב! מרוקן... נסי את זה שוב. בהצלחה!
מה זה ההקפצה הזאתייייייייי?@!??!?!?!!??@WEFSRאביה =)
מה זה ההקפצה הזאתתת?!?!?#@@#&*)&^%$$#@!~!@!~!אביה =)אחרונה
הזדהות תעזור? יותר מזה אין לי..שלבוקית
>דתייה מוחלטת
בקשר ליומן:
לא צריך להיות עקבית, אני תמיד ניסיתי ובאמת לא כ"כ הלך לי..
אבל אז פשוט פתחתי לעצמי מחברת כזו, לפעמים כתבתי איזה שבועיים כל יום, לפעמים עבר חודש בין אחד לשני, אבל המחברת תמיד הייתה איתי ואם התעורר משו יכולתי לכתוב..
וזה פשוט עוזר!!
אני כותבת שם קטעים, סיפורים, דברים שעברו עלי... וזה פשוט כיף.. גמרתי לא מזמן את המחברת השישית בערך..
אומייגאד אם גמרת את השישית אז את כן עקבית!באהבה ובאמונה..
גם לי מאוד....עץ על מים
אני נמצאת בכתה מאוחדת הבעיה זה שיש לנו מחנכת קלפתע בצורה מפחידה הבעיה החמורה שהיא חנכה אותי כפר פעמיים וזה כבר פעם שלישית (לשלושה חודשים עכשיו ב"ה...) ו5מא שלי פשוט חברה שלה סיוט ענקענק ענק !
הקטע זה שהקלפתע או איך שלא תקראו לה חופרת לנו בתוך החיים וכל היום מסלקת בנות על דעת עצמה כמעט על כך שהם הוציאו רגע מסרק וסרקו תפוני.....טמטום! והיא יודעת כל דבר אז מטבע הדברים שחושדים בי כי אמא שלי חברה שלה זה ממש פגע בי ויום אחד הם עשו מן בדיקה אם מישהי מסכימה להודות שזאת היא הם שאלו אותי והרגשתי כאילו שחושדים בי וידעתי את זה למרות שתכלס יש לזה בסיס וזה לא אני!!! אז פשוט התחלתי לבכות באמצע הכתה אמרתי להם תקשיבו לי רגע ואני מבקשת שתאמינו לי אמרתי להם כל מה שאני מרגישה וזה ממש עזר לי מאז הם לא חושדות בי למרות שהמידע ממשיך לזרום וזה נראה לי לא מבת בכתה בכלל!!!
תנסי לפתח שיחה אמיתית אבל רק אם את מרגישה שיצליחו להבין אותך....

אני יודעת שאפכת פה לא מכירה אותי באופן אישי אז אני מרשה לעצמי להגיד את זה.....

בקיצור תהיו פתוחים גם אם זה קשה לי זה עזר וזה היה נראה חסר סיכוי!!!

נ.ב.

כל מכרותי מהפורומים למינהים כמה בקשות
בקשה אל תדברו איתי באישי כי אין לי כח!!!!!!
הכל לטובה שלא תחשבי כלום לגבי המשפטשאמתרי לך באישי לא לחשוב שטויות!!!
ובמבלולו בקשה אל תעבירי את זה לאנשים שמכירים אותי את אמורה להבין!!!

מקווה שעזרתי את יכולה גם להיות פתוחה פה לספר מה מעיק יש פה אנשים שיוכלו לעזור בוודאות!!!
וזה לא מחייב חברות/ חברים אני נתתי דוגמא אבל זה לא דווקא חייב להיות בפן הזה!
סתם ככה תפתחיתתגובה שלי יש שם בכל עצב כלשהי!עץ על מים
זה הענייןשיש יותר מדי אנשים שלא יצליחו להביןמיטל
במיוחד חברות קרובות
פה בשבילך.שפרירית
ונראה לי שזאת הרגשה שרצה הרבה בשכבה שלנו, וכנראה שמשו מוזר הולך אצלנו..
הרבה פעמים אני גם מרגישה לא קשורה לחברות שלי, ובאמת רצון עז לספר למישי אבל הרבה פעמים פשוט לא מבינים אותי או שסתם, זה לא "ממלא" את מה שאני רוצה..מוכר?..
אני לא בטוחה מה אפשר לעשות אבל אולי לחשוב מראש שלא הכל צריך לספר [כמה שזה נשמע כמו בריחה מהמציאות..] ואולי להנמיך צפיות מהתגובות של החברות [כנ"ל..] אבל לפעמים זה פשוט עוזר. אתה מספר, לא מצפה ליותר מידי והכל בסדר בסוף.
אבל ברור שזה מבאס, ואין לי יותר מידי מה להגיד חוץ מזה שתמיד את מוזמנת לדבר איתי, ותדעי שחברות שלך אוהבות אותך ושאת מקסימה.

מותק, שיהיה המון בהצלחה. נפגש מחר בע"ה, עם חיוך, טוב?
תמיד בשמחה- =)מיטל
חח ממש תודה =) הפורום הזה מקרב לבבות הא?
 
סתם.. ברור שיש דברים שלא צריך להגיד, אבל זה יותר בקטע הזה- אני אנסה להדגים בציורים:
 
           אני -->                                               0
          כאילו קרובות אבל לא עד הסוף    -->     -0-0 -0 -0 -
           מי שבמילא לא עד הסוף -->           000000000000000 
כאילו יש שם מיחיצה כלשהי וקשה לעבור אותה..
(הקווקוים יעני מחיצה)
 
ובטח שאני יבוא עם חיוך.. זאת תחשו שמלווה אותי כבר מלא זמן וב"ה אני עדיין מחיכת 
קירוב לבבות..שפרירית
לא ממש הבנתי את התרשים, אבל התכוונת שיש מן מחיצה שמפרידה ופשוט אי אפשר לשבור אותה?שיש הרגשה שפשוט לא מבינים אותך? אוח, זה כזה מוכר ולא כיפי..
 אולי זה הזמן למצוא חברות חדשות ולהתחיל לבנות מחדש חברות  בלי מחיצות? זה מזה נשמע גבוהה ולא הגיוני, ויש בזה משו, אבל בכל זאת, אולי כדאי? ..[למרות שאין כ"כ הרבה בנות בשכבה יש המון בנות מדהימות שאני מגלה כל יום, ובאמת יש המון!]  ואולי לא רק מהאול' וכאלה..לפתוח אפיקים (בעצם, עכשיו שאני חושבת על זה אפייקייך כן רחבים..) למצוא בנות שהדברים כן מענינים אותם..אפשר אפילו חברה לכל נושא.. זה דווקא מגניב.
 
 
[אוף, היה לי משו חכם להגיד ושכחתי..]
 
קיצור מתוקה, נראלי שקישקשתי, אבל שתדעי שאני חושבת עליך.
 
מאחלת לך רק את הטוב, ושוב, אני פה לכל דבר, ואשתדל להבין.. גם ובמיוחד תשטויות שלך..
 
אני.
כן זה בערך מה שהתכוונתי..מיטל
חברות חדשות - מסגרת חדשה.. (ע"ע של"פ..).. זה לא כזה פשוט..
ל m.f=)...עץ על מים
כנראה שלא מספיק הבנת לא היתה להם כלכך סבה להאמין לי היה להם ראיות כביכול אבל פשוט זה מה שהיה הייתי בטוחה שבסוף הם יצחקו עלי ולא כלכך רציתי זה פשוט היה עצור בפנים הרבה זמן וכבר לא יכולתי אז שחררתי וזה עזר תנסי בפני הבן אדם שמכל מי שאת חושבת שילגלג עלייך הוא ילגלג הכי פחות כי בתכלס לכל אחד יש חבילה וגם אם זה נראה לך שבן אדם מסוין לא מבין יכול להיות שהוא יצא מעטה נגד זה מכל מיני קשיים אבל יש לו לב מאד רגיש והוא יבין!!!!!!! בקיצר אם באלך דברי באישי!
ל mfאנונימי (פותח)
אני לא בגילך אני אמא ותמיד מוכנה להקשיב וליעץ אמהות תמיד ירצו שלבת יהיה הכי טוב שבעולם את מוזמנת.......
שלום,אנונימי (פותח)
לפי הבנתי בעניין זה מניסיון- בגיל זה כן רוצים בתוך הלב להתייעץ עם המחנכת/המדריכה אלא שמתביישים לבוא ולפתוח את הדברים בדר"כ.
לכן אפשר לעשות את הדברים הבאים:
1.לשלוח לה הודעה שאת מעוניינת להתייעץ איתה במשהו..והיא כבר תיצור איתך קשר
2.לבקש מחברה, שגם ככה כבר מדברת איתה, שתרמוז לה/תגיד לה שאת צריכה לדבר איתה..
בהצלחה
>ודה על הכוונה הטובה אבל שוב-מיטל
זה לא קטע שאני רוצה ייעוץ.. זה קטע שחסר אישה מישי/ו שאפשר לדבר איתם על ה-כל... זה העניין מבינים?
 
כי כל אחד יש דברים אחרים שאי אפשר לדבר איתו.. וזה מבעס
חוזרת ואומרת - תמצאי כאן מישהידגיגת זהב
ולמרות שזה וירטואלי - זה עוזר.
מסכימה איתך במאה אחוזאנונימי (פותח)
תחפשי את בעלך, הא?... אח..
לא, לא עכשיו. לא עכשיו בשביל שלא תאבדי את הרגש בעתיד = ת'הקשבה בעתיד - מבעלך, ולבעלך...
 
טוב, אז ככה. חברה שתקשיב להכל ממש, לפרוק וכדו', צריך. במיוחד הבנות צריכות כי הרגש שלהם פורץ החוצה בלי שום בושה או חשבון, פשוט יוצא...
 
אם בעז"ה תחפשי את בעלך, או יותר נכון אם תחפשי בחור אחלה נחמד, סבבה שאוהב להקשיב, שיהיה לך חבר נפש = בעל, שיהיה החצי השני שלך, אז ה-כ-ל יפתר. בערך, משהו כזה..
טוב, אז זה לא קשור מה שאני אגיד עוד שנייה, אבל בכל זאת טיפ על הדרך:
תחפשי ת'בחור הזה בנרות, כי לא תמצאי הרבה כאלה בנים...
אבל זה לא קשור.
 
מה שכן רציתי לומר זה שאת יכולה לחפש ת'חברה הזו וכדו', להתקשר עם עוד חברות יותר ולמצוא מבניהן ת'אחד שתקשיב לך ואת לה, 'חברות נפש' מה שנקרא. אבל בנתיים, סתם רציתי להציע בצד, משהו שיכול מאוד לעזור, לכל החיים. אולי תציעי חברות לאבאל'ה האוהב שלך?
אוי, זה נשמע זוועה, 'חברות לאלוקים', מה אנחנו בנצרות כאן?!...
אבל באמת, זה הזמן לפתח יותר ת'קשר עם ההוא שם למעלה שמסתכל ואוהב אותך כל שנייה. אז לא - לא אמרתי שלא צריך לחפש חברה שתקשיב וכדו', אבל בנתיים וגם לכל החיים, תנסי בדיוק בזמן הזה שאין לך מי שיקשיב לך, דוקא עכשיו תפתחי יותר ת'קשר הרגשי עם ההוא שם למעלה. שם, מבטיח לך, את יכולה לפרוק הכל בצורה הטובה ביותר. את לא צריכה לחשוב פעמיים אם מה שתגידי עכשיו יתנקם בך יותר מאוחר, אלא את פשוט שופכת..
את לא מבינה איזה כיף זה, איזו הקלה זה, איזה חיבור זה, איזה...
עזבי, מה שאני אגיד זה סתם מילים בנתיים על המסך, פשוט -
תנסי. וכן, דוקא דוקא דוקא עכשיו שאין מי שיקשיב לך מעמקי ליבך, תפתחי ש"א לאבאל'ה ודברי איתו, תשפכי מכל הלב, מתוך הנשמה...
 
 
פססט, שיהיה בעז"ה הרבה מאוד בהצלחה!
מקוה שטיפ טיפה עזרתי. שבת שלום ומבורכת!
 
מבינה מאד!!!!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
אח- תודה =) טיפ טיפה עזרת P=מיטל
רציתי לכתוב לך..~בת ציון~
בדיוק מה שאח כתב..מניסיון במצבים האלה הכי טוב לדבר עם ה'  ואין הרגשה יותר טובה ומעודדת מזה,הקב"ה מצפה שנדבר איתו "ידיד נפש" אמיתי..ובעז"ה תראי מתישהו את התוצאות שבאמת אבא שבשמיים עזר לך!!!וכל פעם תרצי ותשתוקקי רק לדבר איתו אין דבר יותר מדהים מזה תמיני לי.. המון בהצלחה
אויי... גמני מרגישה ככה לפעמים...אביה =)
מתססכל...
יש לך אנשים מבוגרים להתייעץ איתם?תודה ה'
זה הרבה יותר יעיל מאשר חברות מהכיתה שלך.
למרות שמבחינת הזדהות, חברות בגילך יותר טובות.
..=]באהבה ובאמונה..
אני לא נראלי חושבת שמבוגרים זה יעיל כי:
א-הם לא בגילך שלך ולמרות שהם גם היו פעם בגיל שלך וכל הזיבולים האלה הם עכשיו יותר גדולים והם לא יבינו...
ב-הם לא בסביבה שלך התכלסית כאילו הכיתה והמעגל חברות אז כאילו הם יבינו פחות...
מסקנה בקטעים האלו חברות הכי עוזרות אבל גם איתם יש בעיות כמו הבעייה של fm...
זה מזה תלוי איזה מבוגרים..נדנדה כתומה.
יש מבוגרים שבאמת לא יבינו אותך.. אפילו עם כל ה-גמאני הייתי בגיל הזה ובלה בלה בלה.. זה ממש לא לעיניין לדבר איתם, כי הם לא באמת מבינים.. אבל יש תמבוגרים (מישי שבאמת מכירה...) שפשוט עוזרים! אז צריך למצוא תאנשים הנכונים..
 
ועם חברות יש בעיה שלפעמים מרוב שהם גמכן שקועות באותן בעיות זה קשה להם לייעץ.. קיצר> צריך למצוא תאדם הנכון..
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך