הכי נכון זה לעשות מעקב זקיקים.

אפשר ללמוד שמ"פ ולפי הפרשות פוריות לדעת מתי הביוץ מתקרב

סטיקים ביתיים לא יעזרו לך....

אני לא יודעת מה גילך, ואיך נכנסת להריונות  הקודמים, אבל אם יש לך כאלו הפרשים אז מומלץ ללכת לרופא פוריות לקחת כדורים שמעודדים ביוץ.

קיבלתי מחזור אחד אחרי 21 אח"כ 28 יום בערך ועכשיו 40 יום.

לא כדאי לי לנסות גם עם מקלונים?

לי זה היה מראה שטיפה מתכהה ואז יורד ושוב ושוב ובכלל לא היה ביוץ...

ממליצה לקחת משהו שיאפס את המערכת, לא מכירה פרימולוט, אני מכירה שנותנים פרוגילוטון, אבל אין לי באמת ניסיון יותר מידי.

תקבעי אחכ לזמן הווסת תור לרופא פוריות שידריך אותך ויפנה לבדיקות דם ומעקב זקיקים.

המטרה היא לזהות ביוץ באופן מדוייק.

ב"ה שיש חמישה ילדים, לא מובן מאליו עם שחלות פוליציסטיות!

לא יודעת בת כמה את אבל גם זה פקטור להתנהלות הביוץ...

אפשר לדמם בלי ביוץ כך שגם כשיש מחזור זה לא אומר שהיה שבועיים קודם ביוץ...

ניסיץ לאזן את השחלות עם תזונה? דיקור? משהו?

את אוכלת סוכר ביום יום?

מה שהרופא הציע זה לגרום לאיפוס המערכת מחדש ולקוות שאח"כ כן יהיה ביוץ (מתישהו, לא שממש תדעי מתי זה)

ואם זה לא יעזור מה שרופאים מציעים זה לצערנו איקקלומין... (לגרום להבשלת הביציות ולרוב זה גורם לביוץ ואז יותר קל להיקלט)

למה לצערנו? זה גורם להרבה נשים תופעות לא נעימות וגם עלול לגרום להבשלת יתר של הביציות, כלומר ליותר מביצית אחת להבשיל...

פשוט לנשים לכאורה קל יותר להשתמש בעזרה חיצונית (כמו תרופות) ופחות קוסם לאזן ע"י תזונה...

אבל עדין זה ממש ממש עוזר, ממליצה לנסות... להתחיל עם הורדת סוכר... קמח לבן.. 

בתור אחת עם שחלות פולציסטיות זה ממש כאב לקרוא את זה.

אני רזה מאוד ותמיד הייתי.

אוכלת בריא.

כשניסיתי להיכנס להריון גם אני שמעתי על זה המלצות והלכתי לתזונאית בתחום ולא היה שום שיפור מבחינת המחזור והביוץ. עשיתי גם דיקור וכל דבר טבעי שאפשר.

הגעתי לרופא פוריות קיבלתי לטרוזול וב"ה בחסדי שמיים זכיתי לילדה מהממת.

ממש לא הלכתי על התרופות כי זה הדרך הקלה או המהירה אלא כי זאת הייתה הברירה היחידה אצלי בשביל להביא ילדים.

ובזכות זה יש לי מתוקה קטנה זה כנראה נכון.. לא תמיד אבל שמעתי על זה הרבה. לא מספיק ניסיתי כי אני לא עומדת בזה.. הקושי בסוכרת הריון הצלחתי בלי פחמימות.. ב"ה שאת רזה, הרבה פעמים התסמונת מגיעה עם עודף משקל, תנגודת אינסולין וכו', בגלל זה ממליצים על תזונה מותאמת ולפעמים זה גם מאזן.

עוד משהו טבעי זה תרגילים של שיטת אביבה שאומרים שעוזרים (קיבלתי המלצה ממכון פוע"ה, לא כ"כ ניסיתי) אולי @אפונה תוכל להרחיב, אם היא פנויה לזה

מצטערת אם אמרתי בצורה שפגעה...

שנית, אני מניחה שדבריי לא נוסחו מובן-

הכוונה שלטפל בצורה של תרופות כאוםציה ראשונה היא יותר קשה לאשה עצמה... פשוט אומרות את זה הנשים עצמן, והמטפלים השונים (גם של הקונבנציונאלי וגם הטבעיים)

למשל הרופא שלי, אני יודעת בידיעה ברורה, אומר למטופלת שמגיעה אחיו עם עודף משקל רציני שלא ממליץ לטפל לפני שתרד איקס קילו. כן, זה אחד הכואבים! אבל פשוט פזיולוגית זה ממש לעשות לה עוגמת נפש...

ולגבייך אני לגמרי מכירה מקרים כאלה... פשוט השאלה למה הגוף שלך לא בייץ, לרוב הנשים זה קורה מתזונה לא מותאמת לפוליציסטיות...

אני מכירה מישהי רזה, שברגע שמפסיקה לאכול שוקולד לכמה שבועות היא נקלטת! תביני כמה יש לאוכל השפעה!

זה שאצלך כנראה זה לא השפיע זה רק אומר שלא עלו על הסיבה (שכנראה לא היתה רק מאוכל, כי את אומרת שאכלת מותאם לפוליציסטיות...?)

כי יש סיבה למה הגוף לא בייץ. זה פזיולוגי. הגוף שלנו לא סתם מחליט לא לבייץ... זה הטבעי שלו.

והכי חשוב- שכל אחת תבחן עם עצמה כמה כוחות נפש יש לה להשקיע אבל כן רציתי להדגיש מבחינת מידע- יש קשר ישיר בין התזונה והאיזון של הגוף לביוץ/אי ביוץ... וזה חשוב מאוד. ולכן לא תמיד נטילת תרופות תועיל (או שיקח הרבה זמן, או שיסבלו מתופעות...)

מקווה שעכשיו הניסוח יותר מובן

אכן הניסוח היה קצת קשה.

אבל מבינה מה את אומרת. בהחלט לרוב הנשים התזונה משפיעה מאוד ויכולה לעשות שינויים גדולים.

וזה לא הרבה משנה אבל לא מסכימה איתך על משהו קטן. פשוט כתבת שאולי לא גילו אצלי את מה שיכול לגרום לגוף לבייץ. יכול להיות בהחלט... למרות שבאמת הלכתי לטובים בתחום.

אבל בעייני יכול להיות שפשוט זה מה שיש, כמו שלאנשים מסוימים יש קשיים בדברים אחרים.

זה שמשהי עוד לא מצאה את הזיווג שלה זה יכול להיות בגלל שהיא צריכה לשנות גישה או להשתנות בעצמה וגם יכול להיות כי פשוט זה מה שהקב"ה רצה שיהיה הניסיון והתהליך שלה.

ואולי חשוב לי להדגיש את הדברים האלה פשוט כי שמעתי את זה כלכך הרבה וזה ממש מייאש להיות שם.

את מנסה ומנסה ומנסה את כל הדברים הטבעיים וכלום לא עוזר וכלום לא זז ולצערי סבלתי גם מדברים נוספים.

והסביבה כל הזמן מציעה עוד הצעות ורעיומות כאלה, רק תשחררי לחץ וזה יגיע, רק תאמיני, שיטת אביבה, שיח אברהם ובאמת שאין לזה סוף.

וב"ה שהצלחתי לשים את כל זה בצד ולהבין מה נכון לי ומתי זה הזמן המדוייק לפנות לרפואה הרגילה.

תכלס שורה תחתונה אני מאמינה שזה חשוב לנסות את כל הדברים הטבעיים, לתת לזה זמן והשקעה כמה שאפשר.

אבל גם לדעת שלהעזר ברפואה שקיימת היום יכול להיות פתרון מעולה (למרות שיכול להיות גם לא נעים).

והלוואי וכל מי שנמצאת במקום הזה תדע שכל האופציות לגיטימיות ושום דבר הוא לא וויתור או דרך קלה.

לא אמרתי משהו בסגנון שלא חיפשת מספיק והרמת ידיים מוקדם מדי... זה לא הכיוון.

נטו הרפואה הקונבנציונלית מלכתחילה לא מחפשת לפתור את הבעיה מהשורש ולכן הצעות הפיתרון שלה הן כאלה עקיפות (עם כל הטוב והלא טוב שבא עם זה)

וזה בסדר שאשה תחליט ללכת על פתרון מסוג כזה, זכותה המלאה וכל אחת אחראית על ההחלטות שלה בחיים. לדעתי האישית יש לכל אשה (ובכלל אדם) חובה לנסות לקבל את המקס' מידע שהיא יכולה ואז להחליט מה לעשות איתו.

דוג' שלא קשורה אליך-

למשל מישהי שמתקשה להיקלט והיא בעודף משקל, לדעתי חייבת לדעת שפזיולוגית תגוף קשה לעשוץ את הדבר הטבעי והבריא שלו (להיקלט) כשהיא בעודף משקל. זה כואב ולא נעים במיוחד לנשים שמשקל זה דבר רגיש עבורנו... אבל הידע הזה הכרחי.

אחרי שהיא תבין שזה קשור (נכון, אף אחד לא מבטיח לה שירידה של איקס קילו מניבה לה הריון! אבל שיש קשר הדוק) היא תחליט אם ואיך וכמה משאבים וכוחות היא משקיעה בירידה במשקל או שלא... אבל הידיעה חשובה.

שלא לזה התכוונת.

אני אישית אכן בעודף משקל, לא קיצוני אבל קיים.

גם לי אחד מרופאי הנשים אמר: אם תרדי 10 ק"ג הכל יסתדר לך

וזה פגע בי מאד

כי חלק מתסמונת שחלות פולוצסטיות זה גם קושי לרדת במשקל.

הייתי אצל תזונאית שבעצמה אמרה לי שהיא לא מבינה למה אני לא מצליחה לרדת במשקל.

התזונה שלי מושלמת, אני עושה פעילות גופנית ועדיין לא יורדת...

זה הא בהא תליא

כשבאתי לרופא פוריות הוא אמר לי שכשהעניין ההורמונאלי שלי יפתר גם אצליח לרדת במשקל....

זה גלגל אכזרי

והכדורים שעכשיו אני לוקחת רק גורמים לי ליותר נפיחות בטנית ועליה במשקל

ותאמיני לי שעשיתי את כל הטיפולים האלטרנטיביים האפשריים שלא הועילו כלום

שוב, מצטערת על הניסוח שיצא כאילו, למה אתן לא יורדות במשקל, זה כזה פשוט... צקצק...

כי הכוונה היתה היא בכלל להתייחס לעולם התזונה, לדעת שזה שם, שזה קשור ושייך...

וכן מכירה נשים שלא היה להן מחזור בכלל, בזכות תזונה המחזור הגיע חודש בחודשו, ועדין לא נקלטו! אבל הן הרגישו שהן עשו לגוף שלהן את הטובה הכי גדולה! כי ברור שהשאיפה זה להיות בריאים וגוף שמבייץ חודש בחודשו זה הבריאות, כולנו יודעות את זה.... אז בסוף מה נעשה ומה יביא את הילד(ים) המיוחל(ים)? אין לדעת ואנחנו לא נביאות.. רק עושות השתדלות מעשית שהכי נכונה לנו...

וכמובן תפילות לריבש"ע... 

לגבי השאלה האחרונה שלך- ברגע שמקבלים מחזור מתחילים מעקב זקיקים, וככה יודעים אם יש ביוץ ומתי או שדואגים להשראת ביוץ בעזרת תרופות.

ובשונה ממה שכתבו לפני, אמנם יש עדויות שתזונה מותאמת יכולה לעזור- אבל זה לא מוחלט ולא תמיד וזה לוקח הרבה זמן. אז לפעמים כן עדיף במקביל לתזונה מותאמת גם לטפל רפואית. והיום כבר פחות נותנים איקקלומין אלא תרופות עדינות ומדויקות יותר. הרופא שלי אמר לנו "אחת הסיבות שאני פה ועוקב זה כדי למנוע סיכונים, בינהם הריון מרובה עוברים"

אבל זה אותו רעיון

אי אפשר לדעת מתי הביוץ ללא מעקב זקיקים. ובמחזור ארוך ככ זה יכול להיות ממש מתיש ולאורך זמן רב...

לכן בסוף אם רואים כמה מחזורים שהביוץ ממש מתעכב אפשר להיעזר בתרופות כמו איקקלומין ודומיו להשראת ביוץ.

בהצלחה!

ברח לי השם שלו.. בקופסה ורודה, כדורים מאוד מוכרים🙈

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...

החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")

עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...

מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

לק"י

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...

הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..

ופתאום הוא הגיע

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

היה נראה כמו איזה משו תכנותי..

פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים

איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...