ילדתי הבכורה בת 8+,
ילדה מקסימה,
אממה,
מלאת פחדים וחרדות,
ממש מאז שהיא נולדה, אני זוכרת אותה בת אפס(!) מבוהלת נורא שהנחתי אותה על משטח החתלה, מרגישה אבודה, עד שהנחתי לה חזק יד על החזה והיא נרגעה.
היא ילדה חכמה, ולפעמים זה בא לרעתה, כל הזמן מחשבות חרדתיות, ואם יכנסו לי לחדר מהחלון, ואם יבוא נחש, ואם העקרב שראיתי בשכונה יעקוץ אותי, ואפילו אני זוכרת שפעם בכיתה א' או בגן חובה, ילדה בגן אמרה לה שאבא שלה יהרוג אותה או ירביץ לה, היא ממש לא העיזה לצאת מהבית, ראתה רכב בחוץ והייתה בטוחה שזה האבא שבא לפגוע בה.
עכשיו סביב המלחמה, עוד יותר חרדות, אבא במילואים אז עוד יותר, למרות שאין אצלינו אזעקות וכו'. ב''ה, יחסית לארץ גן עדן פה.
בעיקר החרדות סביב הלילה, היא מפחדת לישון עושה לי את המוות, לא נרדמת שעות וכל כמה זמן כמה להגיד שהיא לא מצליחה להירדם, ברור, כי את מחזיקה את עצמך לא להירדם... אין לי כוחות ואין לי סבלנות כבר בכלל. היא מפחדת לכבות את האור, מפחדת להירדם, מחזיקה את העיניים בקיסמים כדי לא להירדם. כל יום החרדה מוצאת לעצמה סיפור אחר, יום אחד היא פחדה שאני בכלל מחבל מחופש לאמא, היא ידעה שזה לא הגיוני, אבל הפחד משתלט לה על החיים.
גם נורא מפחדת כל הזמן מחלומות רעים. ובאמת יש לה
המון חלומות רעים בעקבות המחשבות הללו.
איך עוזרים לה?? מרגישה שניסיתי המון. וזה פשוט כבר נהיה מוגזם ומשתלט לה על החיים וגם עליי.,
אני י דעת שימליצו פה טיפול, אבל איך מתחילים? לאיפה ניגשים?
