שווה להבין איך עובד המנגנון אצלך בפנים. לא כל אנרגיה שזורמת בגוף חייבת להביא לשפיכה או לתסכול ולא כל פעם שהיא לא רוצה זה צריך להיות סיבה לדיכאון.

לך חפש בגוגל קצת עבודה עם אנרגיה גברית. מיקוד פנימי, מדיטציות, ועוד.

תתפלא לגלות כמה עמוקה מחילת הארנב שאתה חווה חזק את הקצה שלה. רק את הפיקסל העליון.

ולכותבים המגיבים: יכול להיות שהוא טרול. לא אכפת לי. חוץ ממנו קוראים עוד 100 גברים שנמצאים במנגנון קצת דומה ויכולים להפיק תועלת ממה שהעולם היום יודע להציע.

היי אני לא טרול

אני אדם אמיתי.

אני אעשה בדיקה בגוגל

אולי יש לך טיפול ספציפי שתוכל להמליץ לי עליו?

אני פחות בקטע של מדיטציה יותר מתאים לי ייעוץ והכוונה.

העניין זה פשוט לשחק עם האנרגיה שיש לך בפנים. היום אתה פשוט מנסה להעמיס אותה על מישהו אחר (זה ממש מורגש בטקסט שלך, אפשר גם ממש להרגיש את התגובה האפשרית שלה בפנים והיא לא לטובתך) וזה לא כל כך עובד לך.

משהו של עבודה אחד על אחד (גם התבודדות, אגב) יגרום לך להבין יותר את המנגנון שלך ושלה בפנים ותראה איך דברים משתנים. לא רק באיך אני מרצה אותה יותר כדי שתסכים אלא באיך המנגנון שלי עובד שמביא אותי בכוונה למקום שלא טוב לי בו מכל מיני סיבות שלו.

קודם כל, אתה *מאוד* אופטימי אם אתה חושב שדתיים מלידה לא חשופים לאוננות.

לנושא עצמו:

אשתך ילדה פעמיים בשנתיים. ברור שהיא תהיה עייפה! היא בן אדם, לא יצור עשוי מקריפטונייט. היא מותשת, מתעוררת בלילות, אולי גם לוקחת הורמונים, היא דואגת כל היום לשני תינוקות... אלה דברים מאוד מעייפים ומתישים, והנפגע הראשון יהיה החשק המיני.

מעולה שאתה דואג לה ומשקיע בה, אבל אתה חייב להבין שהרצון שלה תלוי בעוד אלף ואחד משתנים מלבד "כמה אני נהנית במהלך היחסים". אל תאשים את עצמך בזה שהיא לא מעוניינת.

מה שכן, לפעמים כדי להעלות את החשק דווקא דברים של חול יכולים לעזור אפילו יותר מההנאה ביחסים עצמם. תפעיל מכונת כביסה, מדיח, תשטוף את הריצפה, תקבל את הכביסה, תבשל לה ולילדים ארוחת ערב טובה... ככל שאתה תעשה יותר דברים בבית, היא תהיה גם פחות עייפה וגם יותר מבסוטה ממך.

לא יודע לגבי היתר הלכתי לאוננות, אבל *בוודאי* שאין היתר הלכתי לקיים יחסים עם אשתך כשהיא לא רוצה בכך אלא רק מסכימה כי כבר אין לה כוח להתנגד לתחנונים שלך.

יש שיגידו שאם אדם חייב לעבור על אחד מהאיסורים האלה - עדיף שזה יהיה הראשון.

בקיצור,

סבלנות. השנים הראשונות קשות, יש לכם שני תינוקות בבית, אתם עדיין זוג צעיר וטרי, אם לא קיימת בעיה שורשית ועמוקה - הקשיים האלה צפויים לחלוף.

למה אתה חושב שעם השנים הדברים ישתנו?

לאיזה כיוון הם ישתנו?

בכל מקרה אני שותף מלא לעשייה בבית וגם לפעמים עושה יותר ממנה. (לוקח את הילדים בבוקר, כביסות קיפול, קניות מדבר את המיטה וכל מה שנדרש).

ואז בסוף יום אני מצפה שגם אישתי תתן לי בחזרה עלי העייפות בנושא זה לא משפיע.

שאתה שותף בבית כדי לקבל גמול מסוים

ולא כי פשוט אתה חלק מהמערכת המשפחתית כבעל ואבא ושותף אמיתי.

קודם כל יישר כח על הדרך המשמעותית שעברת.

1. רק לנרמל - גם בחורים דתיים הרבה פעמים מתרגלים לאוננות, חבל שכך אבל זאת המציאות.

2. רק לנרמל 2- פערים בתשוקה, יש להרבה מאוד זוגות, לפעמים האשה רוצה יותר מהגבר העייף (היו כאן שרשורים כאלו) ולפעמים (כנראה שיותר מהאפשרות הראשונה) הגבר רוצה יותר. זה קורה גם אצל בינישים תמימים ביותר, שעד החתונה כל הנושא היה מודחק אצלהם לגמרי.

3. לנרמל 3 - איני יודע לכמה הרבה אתה מצפה, אבל כנראה (שמעתי מכמה אנשי מקצוע) שפעמיים בשבוע זה לא נחשב הרבה.

ובכל זאת:

4. עייפות היא 'הורגת החשק' מספר אחד. אם אשתך קמה לילדים בלילה, מטפלת בהם ביום, מסדרת, מכבסת, מכינה אוכל וכו' כל זה כשהיא עם שני קטנטנים - זה וואו, פלא אם בכלל יהיה לה חשק למשהו. אם היא גם עובדת מחוץ לבית בכלל וואו.

קודם כל צריך לראות איך היא מצליחה לנוח יותר, לישון ברצף, להתאוורר וכו'.

אתה שותף במטלות הבית?

5. אם היא בהריון/מניקה/מקבלת כדורים הורמונליים - גם זה עלול לפגוע בחשק. צריך לקחת זאת בחשבון.

6. הפער עצמו יוצר לופ - אתה רוצה יותר, אשתך מסוגלת פחות. נוצר בינכם מתח סביב זה, אשתך מרגישה לא נעים, מה שמוריד לה עוד יותר את היכולת להרפות (בניגוד אלינו, אישה צריכה להצליח להרפות בשביל לחוש נעימות) וככה היא עוד פחות מסוגלת - אתה עוד יותר מתוסכל וכו'.

מציע להתייעץ עם איש מקצוע, אולי יהונתן שומר, יש איך לעבוד על הדברים מכל הכיוונים, קודם כל במקום הרגשי שלך.

בהצלחה רבה

הנושא של העייפות הוא נכון אבל אני באמת עושה כל שביכולתי על מנת לעזור בניהול הבית לרבות כל מה שנדרש בבית.

גם אחריי העייפות הרגע הזה של הלהיות ביחד כל כך עושה לי טוב ונותן לי סיפוק לכל ההשקעה שלי.

אולי לא על החשק עצמו, אבל סביר שכן על ההתנהלות

עייפות יכולה להחריף את הפערים שקיימים ממילא בין גבר לאישה

זה חשוב ממש.

עדיין סביר, שאשה שילדה שני ילדים בשנתיים האחרונות ויש לה שלל משימות בבית ובחוץ - עייפה מאוד מאוד.

מציע שני כיוונים משמעותיים -

אחד, שאשתך תבדוק את מצבה הבריאותי - ברזל, בי12, בלוטת התריס וכו'. כמו כן, אם היא נוטלת הורמונים (אמצעי מניעה, או מכל סיבה אחרת) - לבדוק אפשרות להחליף למשהו לא הורמונלי.

התערבות הורמונלית גם גורמת עייפות וגם באופן כללי מורידה חשק.

שנית - ללכת לטיפול שיעזור לך לכוון נכון את כחותיך בבית ובכלל. חשוב שזה יהיה אצל איש מקצוע שגם מבין את העולם שלך וגם מבין בזוגיות ומיניות.

בהצלחה רבה

כאילו כתבת את הסיפור שלנו כמעט אחד לאחד (רק שאני לא בעל תשובה).

כמה עצות מנסיוני האישי (חלק כבר כתבו לך אבל רוצה להדגיש שוב), אולי יעזור לך אולי לא:

1. הגיוני מאוד שלאשתך לא יהיה הרבה חשק אם מתוך 3 שנים של נישואים היא הייתה 1.6 מהן בהריון ועוד לפחות חצי שנה החלמה אחרי כל היריון ואולי היא עדיין מניקה. ובטוח שטיפול אינטנסיבי ב2 קטנים לא מוסיף.

לפעמים מבחוץ נראה שהאישה חזרה לעצמה כבר אחרי חצי שנה אבל תכלס האיזון ההורמונלי יכול לקחת עוד הרבה זמן (בוודאי אם אתם משתמשים או השתמשתם באמצעי מניעה הורמונלי).

בקיצור אפשר לבדוק את הכיוון ההורמונלי אבל גם לדעת שלפעמים פשוט לוקח הרבה זמן עד שהגוף חוזר לעצמו.

2. בנוגע אליך ולהתמודדות עם אוננות המלצה אישית - תעבוד על עצמך על לעשות נתק בין התחומים.

אתה עשית משוואה בראש שלך (גם לי זה היה ככה אל תדאג) שאתה חייב סיפוק מיני כדי לחיות טוב, ואם לא מאשתך אז מאוננות. 

זה באמת כיף ותורם לבריאות הפיזית, עד הנישואים קיבלת את הסיפוק הזה ממקום זול ורדוד של אוננות (כנראה מלווה בפורנוגרפיה אבל לא יודע כי לא כתבת במפורש) וזה סיפוק פיזי בעלמא.

יחסי אישות עם אשתך הם לא בראש ובראשונה כדי לספק אותך מינית, אלא בראש ובראשונה הם כדי להביע את הקרבה, האהבה והאינטימיות ביניכם. הסיפוק שלך והבריאות הנפשית שזה תורם לך צריך לרדת למקום משני בכוונות שלך. למה?

כי גם אם אתה אוהב אותה וגורם לה להנות תוך כדי הקרבה ביניכם, בסוף אתה בא אליה כצרכן, וזה מורגש לה, אם לא במישור המודע אז בתת מודע.

אשתך לא רוצה להרגיש שהיא רק באה לספק את צרכיך, שאתה מבקש ממנה כל ערב לעשות לך טובה ושהיא תעשה את זה בשיא ההתלהבות והתשוקה.

אשתך כנראה תהיה הרבה יותר בעניין אם אתה תבוא אליה עם הצעה לקרבה שלא תלויה בהנאתך האישית, אלא באמת כדי לשמח אותה ושיהיה לה ולכם טוב.

השינוי השורשי שכדאי שתעשה בראש הוא שתאמר לעצמך:

'שמחת החיים שלי לא תלויה בעונג מיני ופליטת זרע'.

מתוך כך תגיע ליחסי אישות לא מתוך מקום של צרכן, של 'תתני לי ועל הדרך גם אני אעשה לך נעים',

אלא 'אני אשמח שנהיה קרובים ונביע את האהבה שלנו גם פיזית, אבל את בכלל לא חייבת'.

לפחות לי אישית דווקא מתוך המקום המשחרר והמרחב שנתתי לאשתי, וההשתדלות לא להיות צרכן אלא לרצות לתת לה, התשוקה בינינו יכולה לפעמים להגיע למקומות מדהימים (שחשבתי שנעלמו אחרי החודשים הראשונים של הנישואים).  

יצא לי קצת מבולגן. מקווה שהובנתי ולא התנסחתי בצורה בוטה מדי או פוגעת. 

בהצלחה אחי!

ואל תשכח להתפלל על זה.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת