אני כמה חודשים אחרי לידה, שני אוצרות בבית.
בעלי לא גויס לצבא אבל היה פעיל המון בעורף ובכל זאת ב"ה היה טוב שהיה בבית ועזר לי המון עם הילדים אחרי הלידה.
עכשיו ברגע אחד חזרנו שנינו ללימודים עם מערכת מלאה ובעלי עם עוד 2.5 עבודות שהתחיל בעקבות המלחמה ואני עם הקטן בבית
ובימים שיש לי לימודים יש לו בייביסיטר שלפעמים מגיעה אלינו ולפעמים אנחנו מביאים לה אותו.
ואני מרגישה מוצפת כל כך!!
הלוז שלנו עמוס כל כך,
יש לי המון מחויבות ללימודים המון עבודות ומטלות
אני אוהבת ושמחה להיות עם הקטן בבית אבל לא מצליחה לגשת לטפל בלימודים כי הוא תופס לי את רוב הזמן וכשיישן אני צריכה שנייה לנשום ולא לקרוא מאמר. וגם בערב כשהם הולכים לישון באזור 20:30 במקרה הטוב ובמקרה הלא טוב הקטן ער עד 22 ואני לבד כי בעלי בעבודה ואין כוחות ללמוד.
הבית דורש את שלו ועושה לי קוצים כל הבלאגן ויש לי עוד סידורים שאני דוחה מלא זמן כי איך מחליטים במה לטפל קודם??
ברוך ה' משחה מודה לקב"ה על העומס הזה ובכל זאת. קשה לי.ובעלי לא מבין. כי הוא מבחינתו עובד ב2.5 עבודות, סטודנט וער עם הגדול לשנו תמיד מ5 בבוקר (כי וזה כי גדול! אני עם הקטן כל הלילה אם בוכה או קם לאכול...אז ב5 כשסופסוף ישן אני ישנה איתו) אבל בעלי שוחזר מאוחר מהעבודה וקם מוקדם בשביל הגדול מרגיש שהכל עליו.
קשה לומר אבל המלחמה נתנה לנו קצת רוגע בחיים האישיים מבחינת התנהלות (משאר הבחינות היה זוועה)
ועכשיו ברגע פיצלנו כוחות הוא כל היום בחוץ אני כל היום בבית וכל שאר הדברים אני גם מרגישה שעליי.
ואני כבר לא תופסת ראש בהמון דברים שאנחנו צריכים לעשות ואז הוא גם מתבאס עליי שאני כל הזמן מתלבלבת שוכחת את הלוז המבולגן שלנו
וטיפה להסדיר נשימה, להחזיר נשימה
